יוחמר עונשו של נאשם ששיסף גרונה של שכנתו ודקר אותה עד שמתה
כנגד הנאשם יליד 1956 הוגש תחילה כתב אישום המייחס לו עבירת רצח, לאחר שהחלו ההוכחות ונשמעו עדי תביעה, הגיעו הצדדים להסדר טיעון לפיו כתב האישום יתוקן לעבירת הריגה.
על פי כתב האישום ביום 9/4/13 בעת שהמנוחה, שכנתו של הנאשם, היתה בחצר ביתה עבר הנאשם וביקש ממנה מים. המנוחה הזמינה אותו לביתה ובוויכוח שהתנהל בינהם המנוחה אמרה לנאשם כי "אם אתה מתנהג ככה, אני אגיד לאשתך שאתה נטפל אליי ורוצה לאנוס אותי". בעקבות דברים אלו, המשיב, שקודם לכן שתה משקאות אלכוהוליים רבים, כעס על דבריה וכשהיא חזרה עליהם שוב, התנפל עליה בעודה בגבו אליו הפילה אל הרצפה, חסם את פיה ובהמשך נטל סכין ושיסף את גרונה ודקר אותה מספר פעמים בצווארה עד שמתה.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר על הנאשם עונש של 13 שנות מאסר לריצוי בפועל וכן קנס בסך של 50 אלף ₪.
המדינה שלא היתה הסכימה עם העונש הקל שהושת על הנאשם, הגישה ערעור לבית המשפט העליון וביקשה להחמיר את העונש.
בערעור טענה המדינה כי אין הלימה בין מעשה ההמתה האכזרי שביצע הנאשם לבין העונש שהוטל עליו. המאשימה סבורה כי לאור נסיבותיו המחמירות של מעשה ההריגה, נכון יהיה להשית על המערער את העונש המקסימלי בגין עבירת הריגה – 20 שנות מאסר לריצוי בפועל.
מנגד ההגנה טענה, כי אין להתערב בעונש שהושת על המערער וכי העונש משקף נכונה את העובדה, שמעשיו של הנאשם בוצעו לאחר הדברים שהמנוחה הטיחה בו, דברים שיכולים אף להיחשב כקינטור. כמו כן, הדגישה ההגנה את העובדה שהנאשם היה בגילופין בעת ביצוע המעשים, דבר שיש לראותו כנסיבה מקלה.
בית המשפט העליון בהחלטתו קובע, כי "מעשה ההמתה של המשיב, אכן מתאפיין באכזריות יתרה". בית המשפט קובע שהעונש שהושת על הנאשם סוטה לקולה במידה המצדיקה התערבות ומחמיר את עונשו של הנאשם כך שירצה 16 שנות מאסר בפועל.
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד
