בית המשפט העליון מקל בעונשו של נאשם בעבירות אלימות חמורות
על-פי הנטען בכתב האישום הנאשם הואשם בשני סעיפי אישום.
לפי האישום הראשון, ביום 15.11.16 פגש הנאשם באדם בשם סמי. בין השניים התפתח ויכוח כשלפתע, קירב הנאשם את ראשו לראשו של סמי, תפס בחולצתו ובידו השניה שלף סכין והצמיד אותה לצווארו. סמי דחף את הנאשם ואחז את הסכין. לאחר מכן, משך הנאשם את הסכין ובכך גרם לסמי חתך בכף ידו הימנית. נטען גם כי הנאשם נשך את סמי בידו הימנית.
לפי האישום השני, למחרת היום הגיע הנאשם ביחד עם אחרים, כאשר הוא חמוש באקדח, למקום בו ישב סמי עם עוד מספר אנשים וכמה מבני משפחתו. הנאשם ירה בתחילה מספר יריות באוויר ואז כיוון את האקדח לכיוונו של סמי ובני משפחתו, וירה לעברם חמישה כדורים. אחד מהכדורים פגע בבן משפחתו של סמי.
התיק הובא לפתחו של בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר הרשיע את הנאשם בעבירה של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות, בעבירה של החזקת סכין ועבירה של חבלה בכוונה מחמירה. במסגרת גזר הדין עמד בית המשפט המחוזי על הפגיעה הקשה שפגע הנאשם בערך של קדושת הגוף והחיים. נוכח זאת, גזר בית המשפט המחוזי 5 וחצי שנות מאסר בפועל, 10 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים ופיצוי בסך של 2,500 ₪ לסמי ו-7,500 ₪ לבן משפחתו שנפגע מהירי.
הנאשם הגיש ערעור לבית המשפט העליון, בתחילה הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין. בעצת בית המשפט, זנח הנאשם את הערעור על הכרעת הדין. ביחס לגזר הדין, טען הנאשם כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שקבע מתחם עונש לכל עבירה במקום לקבוע מתחם עונש כולל לכל העבירות וכי מתחם העונש הראוי הוא בין 10 ל-15 חודשי מאסר בפועל. בנוסף, טען כי גם העונש שהושת בתוך המתחם שנקבע חמור יתר על המידה ומתעלם מנסיבותיו האישיות, מנסיבות ביצוע העבירה ומקיומה של "סולחה" בין המשפחות. התביעה טענה מנגד כי אין המדובר בענישה מחמירה וכי הירי בוצע בכיכר מרכזית, כאשר פוטנציאל הסכנה ממעשיו של הנאשם היה גדול.
ביום 10.03.19 קיבלו שופטי בית המשפט העליון בפה אחד את ערעור הנאשם, והגיעו לכלל מסקנה כי יש מקום להפחית בעונשו של הנאשם במידת מה. בית המשפט העליון נימק בפסק דינו כי אין ספק שמעשיו של הנאשם חמורים וכי שימוש בנשק חם לשם פתרון סכסוכים מגלם בתוכו סכנה מיוחדת וחמורה. בית המשפט העליון מסכים כי ככלל, יש מקום לענישה מחמירה במקרים אלו. ואולם, במקרה של הנאשם, נראה כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל מספיק לכך שהנאשם אינו בעל עבר פלילי מכביד, לנסיבותיו האישיות ולעובדה שנערך "סולחה" בין המשפחות. כמו כן, קבע בית המשפט העליון כי ניתן לראות בחזרת הנאשם מהערעור על הכרעת הדין, מעין קבלת אחריות חלקית למעשיו ואף טעם זה נותן מקום להקלה בעונש.
על כן, קיבל בית המשפט העליון את ערעור הנאשם והעמיד את עונש המאסר על 50 חודשי מאסר בפועל בקיזוז ימי המעצר. יתר העונשים שהושתו על הנאשם נותרו על כנם (ע"פ 4611/18).
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר