מכת המקל בראש גרמה למותו של המתלונן
המתלונן התמוטט ופגע במדרכה כתוצאה מהמכה
על פי עובדות כתב האישום (ת"פ 44385/01/16), בעקבות וויכוח מתמשך בין משפחת הנאשם ומשפחת המנוח, בנו של המנוח הפנה את המנוח לנאשם על מנת שהשניים יקבעו להיפגש לדבר. המנוח התקשר לנאשם ונקבע על ידם שיפגשו בכניסה לפארק דרום בתל אביב. הנאשם הצטייד טרם הגיע לפארק במקל עץ שאורכו מטר והגיע בריצה אל עבר המנוח, הניף את המקל, הטיח אותו בראשו של המנוח ונמלט מהמקום. כתוצאה מתקיפתו של הנאשם, המנוח נפל על הכביש ונגרם לו נזק מוחי כבד מאוד. לאחר שלושה ימים נקבע מוות מוחי למנוח, ולאחר חמישה ימים נפטר.
תסקיר מבחן שהוגש לבית המשפט בדבר מצבם הנפשי של משפחת המנוח הציג תמונה של משפחה שהתמוטטה לחלוטין בעקבות המקרה. הנסיבות הטראגיות שהתלוו למותו של המנוח החמירו והחריפו את הנזקים עמם המשפחה מתמודדת. מותו הפתאומי הותיר אותם עם תחושת אובדן קשה, כאב שאינו מרפה ומצוקה נמשכת. למנוח אישה וחמישה ילדים אשר העידו בפני שירות המבחן והביעו כאב עמוק וגעגועים שאינם מרפים.
בין עדויות המשפחה, בתו של המנוח, מחנכת ומורה לחינוך גופני בבית ספר, תיארה ירידה ביכולת התפקוד הכללי שלה, וחוסר סבלנות ומוטיבציה בביצוע מטלות יומיומיות. כמו כן היא מעידה כי מרבה לבכות ואינה פנויה רגשית לבעלה וילדיה. בנו של המנוח, עובד עיריית תל אביב, חש שהיה ביכולתו למנוע את מות אביו אלמלא הפנה אותו למפגשו עם הנאשם. תחושת האשמה פוגעת בכל רמות תפקודו והוא חש חסום וכבוי רגשית ואינו מסוגל לתפקד כאב עבור בתו שנולדה במהלך השבעה.
שלושה חוות דעת פתולוגיות הוגשו בעניינו של הנאשם, ע"י שלושה מומחים שונים. במהלך המשפט נבחן באם ייתכן וגרימת הנזק החמור שספג המנוח בראשו נגרמה דווקא מהנפילה לכביש ולאו דווקא בגלל המקל שהטיח בו הנאשם. טענה זו נשללה ע"י ד"ר הדס גיפס שלטענתה הנזק המוחי שנגרם נרחב מידי בשביל להיות מוסבר רק מנפילה פשוטה. ד"ר גיפס קבעה כי ממצאי הנתיחה בגופו הרבה יותר מתאימים למכה ישירה שספג בראשו.
לטענת ההגנה, בית החולים תרם למותו של המנוח
טענה נוספת שעלתה מטעם ההגנה, בהסתמך על חוות דעתו של ד"ר דריו ורנטיק, היא האפשרות שהמנוח נפל כתוצאה מהרעלה אלכוהולית. לפי טענותיו, לאחר ניתוח הממצאים הגיע למסקנה שבזמן הנפילה היה המנוח במצב של התרעלות אלכוהולית עם תופעות של דיבור עילג, הפחתה ביציבות, בחילה ועוד. טענה נוספת הופנתה להתרשלות רופאי בית החולים, אשר העמיסו חומרי הרדמה בפציינט שכבר נמצא במצב של התרעלות אלכוהול, דבר שלטעמו סיכן את חייו.
ד"ר גיפס קבעה חד-משמעית שהמנוח לא מת מהרעלת קיבה וכי החבלה בראשו לא החמירה כתוצאה מהרעלת אלכוהול. לפי דבריה, שיטתו של ד"ר ורנטיק אינה לוקחת בחשבון משתנים רבים שיש בהם כדי להשפיע על ריכוז האלכוהול בדם ועל השפעתו. בעקבות טענות ההגנה בדבר רשלנות רפואית, העידו שניים מהרופאים אשר היו חלק מהצוות שטיפל במנוח עם הגעתו לבית חולים. הרופאים פרטו את הלך הדברים שנעשה בבית החולים והעידו כי הטיפול הרפואי שניתן למנוח היה ראוי ותקין לנוכח מצבו.
עורכי הדין נחלקו בדבר מצבו של המנוח בעת הנפילה ובאירועים המאוחרים לתקיפה לאחר שהובל המנוח לבית החולים, סנגורו של הנאשם טען לטיפול לקוי שקיבל בבית החולים ומנגד, התביעה בקשה לדחות טענות אלו על הסף. התביעה עתרה לעונש מאסר בפועל של בין 15-19 שנים וקנס מקסימלי למשפחת המנוח על סך 258,000 ₪. לפי טענותיה, הנאשם לא נטל אחריות על מעשיו, לא התקשר לבית החולים לאחר שהכה את המנוח, לא הסגיר עצמו למשטרה ולא שיתף פעולה לאחר שנעצר. המדינה רואה בטענות סנגורו של הנאשם "פעלולים משפטיים" המעידים גם הם על חוסר נטילת אחריות. עורך דינו של הנאשם הדגיש כי לא מדובר במעשה מתוחכם שלווה בתכנון מוקדם. הוא הפנה שנית לחוות הדעת הפתולוגיות ולרשלנות הרפואית, ועתר לעונש מאסר בפועל ברף נמוך של בין 6-10 שנים.
בית המשפט: דרך פרועה ועבריינית כנגד אדם מבוגר חסר יכולת להתגונן
ביום 23/11/16 נגזר דינו של הנאשם על ידי שופט בית המשפט המחוזי תל אביב, השופט דוד רוזן, אשר קבע כי הנאשם פעל בדרך פרועה ועבריינית נגד אדם מבוגר חסר יכולת להתגונן. המנוח לא פגע בנאשם, לא התגרה בו, אלא המתין לבואו כדי ליישב את הסכסוך. בנוסף, השופט שלל את חוות הדעת שהגישה ההגנה כדי להפחית מאחריותו של הנאשם, ולא השתכנע כי אחוז האלכוהול בדמו של המנוח או עוצמת החבלה שספג מנפילתו ארצה משליכים על התוצאה החמורה.
למרות דברים אלו, השופט לקח בחשבון את חוסר התכנון שקדם לעבירה, חוסר כוונתו של הנאשם לגרימת מותו של המנוח והכאת המנוח במכה אחת ולא בפרץ אלימות ממושך. השופט גם ציין שהנאשם בחר להצטייד במקל עץ ולא בסכין ודומיה, דבר המעיד שהנאשם לא התכוון לתוצאה הקטלנית שנגרמה.
השופט רוזן שקל את נסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שלמד מעדותו בבית המשפט. הנאשם, בן 34, נשוי ואב לילדה בת שנתיים. מדברי הנאשם, גדל בסביבה קשה מאוד ושני הוריו נפטרו ממחלת הסרטן לפני כ-16 שנים. כמו כן, עד האירוע המצער הנאשם עבד כשליח והוא בעל חובות כלכליים כבדים מאוד. הנאשם הביע צער רב על תוצאות מעשיו והעיד כי זו לא הייתה כוונתו כלל. השופט הציג את עברו הפלילי של הנאשם אשר הואשם והורשע בעבירת טיפול רשלני בתרופות או חומר רעיל בשנת 2007, הרשעה בגין עבירת תקיפה סתם בשנת 2010 והרשעה בגין שבועת שקר בשנת 2012.
בסופו של דבר, השופט גזר על הנאשם 12 שנות מאסר, מתוכן 10 שנים לריצוי בפועל ופיצוי משפחת המנוח בסכום סמלי של 50,000₪ בלבד בשל מצבו הכלכלי של הנאשם.
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר