המתנדב שדד עובדים זרים ונשלח למאסר
לפי עובדות כתב האישום (ת"פ 1237-05-15), המערער התנדב ביח"מ (יחידות מיוחדות) ובמסגרת התפקיד אליו הוכשר, היה מבצע סיורים בעודו לבוש מדי משטרה, נושא נשק ונוהג בניידת. לפי האישומים בכתב האישום, בתחילת השנה שעברה, המערער נהג להיכנס לדירתו של תושב זר מאריטראה על מנת לערוך חיפוש בביתו ללא סמכות בדין. באחת ההזדמנויות שהגיע לביתו של התושב הזר, הגיע בליווי של מתנדב נוסף. בזמן החיפוש, המערער הורה לעובד הזר לרוקן את תכולת כיסיו ונטל מארנקו סכום של 500$. במקרה אחר, הגיע המערער לעובד זר אחר וביצע בביתו חיפוש. גם במסגרת חיפוש זה נטל המערער סכום של 800 ₪, העובד הזר ביקש מהמערער להחזיר לו את כספו, אך המערער סירב ואיים עליו שירסס את פניו בגז פלפל. במקרה אחר שמתואר בכתב האישום, המערער נטל טלפון נייד של אדם שהיה מעורב באירוע קטטה ופונה לבית חולים בעקבות פציעה; המערער לא מסר את המכשיר למשטרה, אלא שמר אותו לעצמו.
הנאשם בחר קורבנות שאין בכוחם להתנגד
בית המשפט המחוזי הרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום וגזר עליו 26 חודשי מאסר לריצוי בפועל, שני מאסרים על תנאי, פיצוי לשני העובדים הזרים בסך 5000₪ לכל אחד וקנס בשיעור של 5000₪. בהתחלה, המערער הגיש ערעור על הכרעת הדין, אך לאחר מכן חזר בו והתמקד בעניין העונש שהושת עליו.
בדיון שנערך ביום 18/12/16, ביהמ"ש העליון בחן ראשית את השיקולים שהובילו את ביהמ"ש המחוזי לגזור על המערער את העונש כאמור. שיקול עקרי בהחלטת ביהמ"ש המחוזי הוא חומרת מעשיו של המערער אשר ניצל לרעה את תפקידו כדי לפגוע בקניינם ובחירותם של אנשים להם אמור לעזור. בנוסף, החומרה עוד יותר גדלה כאשר מדובר בקורבנות מתוך "אוכלוסייה מוחלשת שכוחה להתנגד מוגבל". ביהמ"ש גם לקח בחשבון את נסיבות המערער, להיעדר עבר פלילי, לתרומתו רבת השנים כשוטר מתנדב ולמצבו הבריאותי.
ביהמ"ש העליון: "מעשים חמורים ומקוממים"
עורך דינו של המערער טען שעונש המאסר שהוטל על המערער חורג לחומרה בהשוואה לעונשים שנגזרו על שוטרים או מתנדבים לכוחות המשטרה שהורשעו בעבירות גניבה בידי עובד ציבור והפרת אמונים, ואף בנסיבות מחמירות מאלו של המערער. בנוסף, לא הוכח תכנון מצדו של המערער, מעשיו לא לוו באלימות כלשהי ולכן יש להקל משמעותית בעונש המאסר שהושת עליו. טענה נוספת שטען עורך הדין היא, שביהמ"ש המחוזי לא נתן מספיק משקל לנסיבותיו האישיות של המערער, לעברו הנקי ולתנאי מאסרו הקשה, בשל החזקתו בבידוד.
ביהמ"ש דחה טענות אלו לאור מעשיו המקוממים של המערער. מעיון בפסקי דין קודמים שעסקו בעבירות שבהם הואשם המערער, עולה כי עונשו אינו חריג ובוודאי שלא מדובר בסטייה מהותית מהענישה הראויה. ביהמ"ש העליון הוסיף וקבע, כי נסיבותיו של המערער נלקחו בחשבון בצורה ראויה ובסופו של יום ביהמ"ש המחוזי הגיע לתוצאה מאוזנת שאין להתערב בה.
עורך הדין ערער בנוסף בדבר הקנס שהושת על המערער, שכן לטעמו ניתן להסתפק בפיצויים בשיעור של 10,000 ₪ למתלוננים בלבד, גם בשל מצבו הכלכלי הקשה. ביהמ"ש העליון החליט לקבל טענה זו וביטל את הקנס מהשיקולים שהציג עורך הדין.
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר