חרף ביטול הרשעת הנאשם בעבירת הריגה, עונש המאסר עומד על כנו
על פי כתב האישום, ביום 11.3.2009 התפרץ הנאשם לדירתם של זוג קשישים. בכניסתו לדירה, נתקל הנאשם במתלוננת, הכה אותה במהלומת אגרוף בפניה, וכשהיא ניסתה לדחפו, אחז בה בידיה, השליכה לעבר הספה שבחדר המגורים, הכה אותה נמרצות בכל חלקי גופה, ואף הלם בה באמצעות שפורפרת טלפון. המנוח, אשר סבל באותה העת ממחלת הסרטן, שמע את זעקות רעייתו, וניגש לסייע לה. הנאשם הכה את המנוח בפניו, הפילו לרצפה וניסה לחנוק אותו. לאחר מכן, אחז בכרית שהייתה מונחת בסלון, הצמידה לפני המתלוננת, וניסה לחנקה. בשלב זה, הנאשם הפשיל את מכנסי המתלוננת, אחז בשדיה, והחדיר את אצבעותיו לאיבר מינה. בהמשך, גרר הנאשם את בני הזוג, בזה אחר זה לחדר השינה, בעט במתלוננת ובמנוח שהיה באותה עת מחוסר הכרה, סגר את הדלת ונמלט מהמקום.
כתוצאה ממעשיו של הנאשם, נגרמו למתלוננת חבלות קשות. המנוח שנחבל אף הוא- אושפז בבית החולים. כעבור ארבעה ימים, בעודו מאושפז, נפטר המנוח כתוצאה מדלקת ריאות חריפה בה לקה במהלך אשפוזו.
בגין אלה, יוחסו לנאשם עבירות של רצח, אינוס, חבלה בכוונה מחמירה והתפרצות למקום מגורים. עוד הואשם הנאשם בעבירה של החזקת סם מסוכן מסוג חשיש לצריכה עצמית.
יצוין, כי הנאשם נלכד רק כחמש שנים לאחר התקיפה, עת עוכב במסגרת חקירה בתיק אלימות, אז נמצאה התאמה בין טביעות אצבעותיו לטביעות האצבעות שנמצאו בדירת בני הזוג. בהמשך, נמצאה התאמה בין דנ"א שהופק מציפורני המתלוננת ובין הדנ"א של הנאשם.
לאחר שמיעת הראיות, זיכה בית המשפט המחוזי את הנאשם מעבירת הרצח, האינוס וההתפרצות, והרשיעו בהריגה, חבלה בכוונה מחמירה, כניסה למקום מגורים כדי לבצע גניבה, ובהחזקת סם מסוכן לצריכה עצמית. ביום 2.12.2015 הושת עליו עונש של שבע שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי למשפחת המנוח בסך 80,000 ש"ח, לתשלום בשלושים תשלומים חודשיים (תפ"ח 5000-08-14).
הנאשם ערער על הרשעתו בהריגה ובחבלה בכוונה מחמירה והן על חומרת העונש. המדינה השיגה על קולת העונש.
הנאשם טען כי עוצמת האלימות שהופעלה כלפי המנוח מצדו הייתה ברף הנמוך והן לא הגורם שהוביל למותו. הנאשם הדגיש כי המנוח הגיע לבית החולים כשמצבו מוגדר "קל ומשביע רצון", וכמי שסובל מחבלות שטחיות בלבד. לפיכך טען כי לא מתקיים קשר סיבתי משפטי בין מעשיו לבין מות המנוח, אותו לא היה עליו לצפות. בהתאם, נטען כי יש להקל בעונשו, במיוחד ככל שתתקבל הטענה שיש לזכותו מחלק מהעבירות בהן הורשע, ובמיוחד מעבירת ההריגה.
לאחר שמיעת מלוא טענות הצדדים בערעוריהם, העליון המליץ לצדדים להסכים להסדר שבגדרו תבוטל הרשעת הנאשם בעבירת ההריגה וחלף זאת יורשע בעבירה נוספת של חבלה בכוונה מחמירה, כאשר עונש המאסר בפועל והמאסר המותנה, יוותרו על כנם.
בסופו של דבר הסכימו הצדדים להצעת בית המשפט, כאשר הנאשם הדגיש שנושא הפיצוי מקשה עליו עד מאד בהליכי שיקומו.
העליון קובע באשר לפיצוי כי נוכח נסיבות המעשה וקיומם של שני נפגעי עבירה ישירים, אין הוא רואה להפחית מסכום הפיצוי, אולם מוצא לשנות את פריסת תשלום הפיצוי באופן שעיקר הסכום ישולם לאחר שחרור הנאשם ממאסרו (החלטה מיום 28/3/17 בע"פ 440/16).
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר