ערעור המדינה התקבל - הוחמר עונשו של נאשם בעבירת הצתה ואיומים
הנאשם הורשע על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירת הצתה ועבירת איומים. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 22.7.2015 נפגשו בשעת ערב המתלונן, בת זוגו באותה עת של הנאשם, ואדם נוסף. הפגישה נערכה בביתו של המתלונן סביב פרויקט מוזיקלי משותף לו ולבת הזוג, שלקיומו התנגד הנאשם בשל חשד כי בין השניים מתנהל קשר רומנטי. הנאשם הגיע ברכבו למקום הפגישה והבחין ברכבו של המתלונן וברכבה של בת זוגו החונים זה לצד זה. זעמו של הנאשם השתלט עליו והוא נסע ברכבו לתחנת דלק, שם מילא בקבוק פלסטיק בבנזין, ושב למקום הפגישה. הנאשם פתח את רכבו של המתלונן ושפך את הדלק על כיסא הנהג ובאזור ההגה. בהמשך נכנס הנאשם לבית, חבט ברצפה באמצעות מוט ברזל שהביא עמו, קילל את המתלונן וקרא לעברו "אתה לא סופר אותי הא?" ו"חבל לסכן משפחות, וגם אני חמום מוח כמוך". הנאשם התקרב למתלונן, חבט פעם נוספת עם המוט ברצפה והזהיר את האחרון. לאחר שיצא מהבית הצית הנאשם נייר טואלט והשליך אותו אל תוך רכבו של המתלונן. כתוצאה מכך נשרף הרכב כליל ונגרם נזק קל לרכוש נוסף. לבסוף, שלח הנאשם מסרון מאיים למתלונן.
בגזר הדין קבע בית המשפט המחוזי כי מתחם הענישה ההולם עומד על 48-24 חודשי מאסר בפועל. לאחר מכן, מצא בית המשפט המחוזי כי יש לחרוג במקרה דנן ממתחם הענישה בשל שיקולי שיקום, ובכך אימץ את המלצת שירות המבחן. כתימוכין למסקנתו זו ציין המחוזי את היעדר העבר הפלילי של הנאשם; את העובדה שפנה מיוזמתו זמן קצר לאחר ביצוע העבירות למיון נפשי, ועבר בהמשך טיפולים נפשיים שונים במסגרות יחידניות וקבוצתיות; את האמפתיה שהביע כלפי נפגעי העבירה ואת נכונותו לפצותם; את הודאתו, את נסיבות חייו הקשות; את מצבו הכלכלי הרע; ואת התמיכה לה הוא זוכה מצד קרוביו שהעידו לטובתו. בסופו של יום, הושת על הנאשם 6 חודשי מאסר בעבודות שרות (ת"פ 7580-08-15).
על החלטה זו ערערה המדינה. בערעורה טענה כי בית המשפט המחוזי שגה בגזירת דינו של הנאשם וביקשה החמרה בעונשו. המדינה סבורה כי העונש שנגזר על הנאשם אינו הולם את חומרת מעשיו ואת פוטנציאל הנזק שבו כרוכים מעשים אלה. לעמדתה, שגה המחוזי בבוחרו לסטות ממתחם העונש ההולם שקבע, והיה עליו להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם אך בשלב גזירת העונש בתוך המתחם.
"קשה להלום סטייה ניכרת ממתחם הענישה ההולם עד כדי הימנעות מהשתת עונש מאסר בפועל"
לאחר עיון בגזר דינו של בית המשפט המחוזי ובנימוקי הערעור ולאחר שמיעת הצדדים לפניו, העליון הגיע למסקנה כי דין הערעור להתקבל.
לשיטת העליון, במקרה דנן אין המדובר בהתנהגות ספונטנית אלא במעשים מחושבים היטב, אשר נועדו להטיל על המתלונן מורא ולזרוע בו פחד. הנאשם ביצע את מעשה ההצתה לאחר תכנון מקדים אשר כלל הצטיידות בחומר דליק. הנאשם הצית את רכבו של המתלונן תוך שהוא היה מצוי בקרבה רבה לרכבים נוספים, לצמחייה ולבלוני גז, כאשר בכל העת שהו בסמיכות לו שלושה אנשים.
העליון קובע כי חומרת מעשיו של הנאשם מקבלת משנה תוקף לנוכח מטרתם של המעשים והרקע להם – ניסיון לאכוף את נאמנותה של בת זוגו תוך הרחקה אלימה של גברים אחרים מחייה, משל הייתה היא בת-חסותו הזקוקה לשמירה ולהגנה.
העליון מוסיף כי ככלל, מקובלת עליו קביעתו של בית המשפט המחוזי, שלפיה ראוי לסטות במקרה דנן ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום, אולם, בצד זאת, הוא לא מקבל את המידה שבה מצא לנכון המחוזי לסטות ממתחם הענישה שקבע.
לאור אלה, העליון מוצא כי במקרה דנן מתקיימות הנסיבות החריגות המצדיקות את התערבותו בגזר דינה של הערכאה הדיונית, ובאיזון בין השיקולים, הוא מעמיד את עונשו של הנאשם על 12 חודשי מאסר בפועל חלף 6 חודשי המאסר שהושתו עליו לריצוי בדרך של עבודות שירות (ע"פ 6720/16).
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר