העליון דחה בקשת רשות ערעור של נאשם בתקיפת אשתו ההריונית
מעובדות כתב האישום עולה כי ביום 25.2.15 שכבה המתלוננת שהיא אשתו של הנאשם במיטה כאשר היא בחודש התשיעי להריונה ביחד עם בנה בן השנתיים, באותה העת נכנס הנאשם לחדר ומשך בכוח את המתלוננת מקרסוליה כדי שהיא תקום לנקות ולסדר את הבית, הנאשם קילל אותה ואף איים עליה בזאת הלשון: "את הולכת לסבול עכשיו, אני אפגע בך", לאחר מכן שניסתה לנוח והתיישבה על כסא משך המתלונן את הכסא מתחתיה ולא אפשר לה לשבת, לאחר מכן המשיך להתעלל בה ואף הסיר את כיסוי ראשה. בנוסף נטען שכ-3 חודשים לאחר מכן בתגובה לשאלה ששאלה את הנאשם הוא דחף אותה ואיים עליה כי אם תכנס לחדר הוא ירביץ לה חזק יותר.
ביום 2.3.16 הורשע הנאשם לאחר ניהול הוכחות בחלק מהאישומים שבכתב האישום בבית משפט השלום ברחובות, בית המשפט ציין כי באמירותיו במשטרה מסר הנאשם דברים המחזקים את תלונתה של המתלוננת והם בבחינת "ראשית הודאה". ביום 10.3.16 גזר בית המשפט את דינו של הנאשם והטיל עליו 10 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מע"ת, קנס כספי בסך 5,000 שקל ופיצוי למתלוננת בסך של 10,000 ש"ח. בית המשפט זקף לחובתו את חומרת המעשים ואת כך שתקף את אישתו במהלך החודש ה-9 להריונה, כמו כן הנאשם לא נטל אחריות על מעשיו ולא הביע חרטה, מנגד הנאשם לא תכנן את המעשים והוא נעדר עבר פלילי.
הנאשם הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד הן על הרשעתו והן על חומרת העונש. הנאשם ביקש להגיש כראיה נוספת את חוות דעתה של ד"ר נעמי כהן אשר הוגשה במהלך משפטם של בני הזוג בבית המשפט לענייני משפחה. חוות הדעת הייתה שלילית ביחסה אל המתלוננת והמחוזי החזיר את הדיון לשלום, השלום קבע כי אין בראייה לטעת ספק סביר כנדרש בפלילים בכדי להפוך את ההחלטה והשאיר את הכרעת הדין על כנה.
הנאשם הגיש בשנית ערעור לבית המשפט המחוזי אשר נדון במאוחד עם הערעור על הכרעת הדין המקורית. ביום 11.6.17 דחה המחוזי את ערעורו של הנאשם במלואו.
הנאשם לא התייאש והגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון הן על הרשעתו והן על חומרת העונש, במסגרת הבקשה חזר על מרבית מטענותיו בין היתר טען לשיקולי צדק המצדיקים את התערבותו של בית המשפט ולכך ששגה בית המשפט קמא שלא התייחס לסתירות המהותיות בגרסת המתלוננת. בערעור על חומרת העונש טען, כי בית משפט השלום שגה בכך שהתחשב בשיקולים שאינם קשורים לענישה כמו תחושת הפחד וההשפלה שחשה המתלוננת בעת גזירת עונשו. בדיון שהתקיים ביום 29.11.17 קבע השופט אורי שוהם שחרף ניסיונותיו של הנאשם לעטות על בקשתו כסות של שאלות משפטיות עקרוניות הרי שמדובר בעינינו הפרטי. לגופו של עניין קבע השופט כי כל יסודות העבירה בהן הואשם הנאשם הוכחו ואין מקום להתערב גם בגזר הדין שכן לא מדובר בסטייה קיצונית ממתחם הענישה ועל כן דחה את בקשת רשות הערעור. (רע"פ 5434/17)
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר