נדחה ערעור המדינה על עונש המאסר שהושת על נאשמת שנהגה להתעלל בביתה הקטינה
הנאשמת היא אמה של קטינה ילידת 22.2.2000. נטען בכתב האישום, כי הנאשמת נהגה לתקוף את ביתה הקטינה, בכך שבמספר מקרים צבטה אותה בפטמות שדיה, בעטה בה, גזרה את שערה ללא הסכמתה והכתה בידה באמצעות מקל הליכה. ביום 22.8.2014, בשעות הבוקר, סברה הנאשמת כי ביתה השליכה תרופות השייכות לה, ועקב כך התעוררה חמתה והחליטה לשפוך מים רותחים עליה. עקב חומרת מצבה של הקטינה הוחלט לאשפזה בבית החולים "סורוקה". בבית החולים אובחנה המתלוננת כסובלת מכוויות בשתי כפות ידיה, בצווארה, בעורף כתף שמאל, ובפניה. עוד נמצא בבדיקה, כי הפגיעה בכפות הידיים עלולה ליצור הגבלה בעתיד, וכי הצלקות בגופה של המתלוננת "יישארו לתמיד".
הנאשמת הורשעה, על יסוד הודאתה בכתב אישום מתוקן, בעבירות חבלה בכוונה מחמירה ותקיפה בנסיבות מחמירות.
במסגרת ראיות ההגנה, הוגשה חוות דעת מאת ד"ר דוד יגיל, פסיכולוג קליני, ממנה עולה כי אין לנאשמת דחפים אגרסיביים מעבר לרגיל או הפרעת אישיות אנטי סוציאלית. רמת מסוכנותה גבוהה, כאשר מסוכנות זו ממוקדת באופן ספציפי במתלוננת ולא ביתר הבנות. לגישתו של ד"ר יגיל, האינטראקציה של הנאשמת עם ביתה היא "הרת אסון", ויש לשקול אם כדאי לקיים בעתיד קשר כלשהו ביניהן.
בעקבות הרשעתה בדין, בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר עליה 5 שנות מאסר לריצוי בפועל, מאסר על תנאי ותשלום פיצויים בשיעור של 50,000 ₪ (ת"פ 43653-08-14).
המדינה ערערה על קולת העונש לבית המשפט העליון. בערעורה טענה המדינה כי העונש שהושת על הנאשמת אינו נותן ביטוי מספיק למידת החומרה הגלומה במעשה הקיצוני והאכזרי שעשתה. בנסיבות אלה, גרסה המדינה כי יש ליתן עדיפות לשיקולי ההלימה והגמול, כאשר החמרת העונש תיתן "עוד מספר שנים של תחושת מוגנות לקטינה". המדינה הוסיפה וטענה, כי במקרים של השחתת פנים או גרימת כוויות וצלקות חריגות על גוף הקורבן, הוטלו עונשים הנעים בין 6 ל-11 שנות מאסר, ומאחר שמדובר בענייננו באחד המקרים החמורים, יש להחמיר בעונשה של הנאשמת באופן משמעותי (ע"פ 6833/16).
"העושה מעשה מעין זה בבתה, בשר מבשרה, אינה ראויה, ככלל, לרחמי בית המשפט"
בשל החומרה הרבה הגלומה במעשיה של הנאשמת, התלבט הרכב העליון לא מעט באשר לתוצאה הראויה בערעור זה. מצד אחד, נקבע כי יש מקום לשקול החמרה בעונשה של הנאשמת, לנוכח חומרת המעשה ותוצאותיו הקשות, ולאור רמת הענישה הנוהגת בעבירות מסוג זה. מצד שני, נקבע כי לא ניתן להתעלם מרקעה המשפחתי של הנאשמת, אשר עברה התעללות פיסית ונפשית בילדותה, כמו גם מעברה הפסיכיאטרי, ממצבה הנפשי, ומקשיי התפקוד וחוסר מסוגלותה ההורית.
בסופו של יום, הוחלט שלא להתערב בעונש שהושת על הנאשמת ובכך נדחה ערעורה של המדינה.
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר