זרקו בקבוקי תבערה לתא הנהג בעוד הנהג יושב בתוכו
מכתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד כנגד שני נאשמים עולה כי במהלך חודש נובמבר 2013, פנה אחד הנאשמים אל השני, שהוא דוֹדוֹ, והציע לו להצית את משאיתו של המתלונן, בשל חלקו של האחרון בפיטורי אביו מהמפעל בו עבדו השלושה. זאת, בנוסף לכך שבהזדמנויות שונות לאחר הפיטורין השמיעו הנאשמים איומים כלפי המתלונן כי יסגרו אתו חשבון וכי "הלך עליו".
השליכו בקבוקי תבערה לתוך משאיתו של המתלונן, בהתאם לתכנון המוקדם
עוד עולה מכתב האישום כי הנאשמים ביררו מתי צפוי המתלונן להגיע למפעל, וביום 2.1.2014 ביקשו מהשומר הניצב בשער המפעל להתעכב בפתיחת השער החשמלי בעת שהמתלונן יגיע למקום, על מנת שיוכלו לפתוח את דלת המשאית ולהשליך פנימה בקבוקי תבערה. וכן כך עשו השניים, תוך שהם מגיעים רכובים על קטנוע, כשכל אחד מהם אוחז בבקבוק תבערה בידו.
בהתאם לתכנון, עם הגעת המתלונן במשאיתו השומר התעכב בפתיחת השער, או-אז הגיחו הנאשמים, פתחו את דלת המשאית והשליכו בקבוק תבערה דולק לתוך תא הנהג, סגרו את הדלת ונמלטו. למרבה המזל, המתלונן הצליח להשליך החוצה את בקבוקי התבערה הדולקים ולחלץ עצמו מהמשאית, ובסיועו של השומר שרץ לעברו עם מטף כיבוי אש, השריפה כובתה.
הנאשמים הורשעו, בעקבות הודאתם במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של הצתה; ניסיון לחבול בחומר נפץ; וקשירת קשר לביצוע פשע.
תסקיר שירות המבחן: דפוסי התנהגות עברייניים
בדיון שנערך בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניינם של הנאשמים, פירט בית המשפט, בין היתר, את תסקירי שירות המבחן שנערכו בעניינם. לגבי הנאשם הראשון, יליד 1990, צוינה התרשמות מקיומם של דפוסי התנהגות עברייניים; של גורמי סיכון בסביבת מגוריו, לרבות חשיפה לגורמים עברייניים; ומקושי בהצבת גבולות, ויסות דחפים והבעת אמפתיה כלפי האחר. מנגד, צוין כי הוא נעדר עבר פלילי וכי הוא בעל תפקוד תעסוקתי יציב.
באשר לנאשם השני, יליד 1987 , נאמר כי התקשה לערוך התבוננות ביקורתית סביב דפוסים בעייתיים בהתנהלותו. עוד צוין כי לדבריו, הוא נגרר לביצוע העבירה מתוך מחויבות בסיסית לבני משפחתו; כי לא ידע על כוונותיו של הנאשם הראשון מבעוד מועד; וכי חש חרטה מיד לאחר ביצוע המעשים.
מאסר בפועל לשני הנאשמים
בבואו לגזור את דינם של הנאשמים, עמד בית המשפט המחוזי על החומרה שבעבירות שביצעו הנאשמים, על ניסיון הפגיעה במתלונן, ועל כך שיד הגורל היא שהובילה לכך שהמעשה הסתיים בפגיעה קלה ברכוש בלבד, ללא פגיעות בנפש.
עם זאת, זקף בית המשפט לזכות הנאשמים את גילם הצעיר, העדר עבר פלילי, הודאתם בביצוע העבירה והתנצלותם בפני המתלונן. כן נשקלו שיקולים פרטניים נוספים הנוגעים לכל אחד מהם בנפרד. בסופו של דבר, גזרה השופטת ברנט על הנאשם הראשון עונש של 45 חודשי מאסר בפועל ו-8 חודשי מאסר על תנאי; ואילו על הנאשם השני נגזר עונש של 32 חודשי מאסר בפועל ו-8 חודשי מאסר על תנאי. בנוסף, שני הנאשמים חויבו לפצות את המתלונן בסך של 8,000 ₪ כל אחד.
הערעור לעליון נדחה: "מכלול השיקולים הרלוונטיים נלקחו בחשבון"
על גזר דין זה החליטו שני הנאשמים להגיש ערעור (ע"פ 3149/16), בו נטען, בין היתר, כי קביעת עונשם לוקה בחומרה יתרה. עוד נטען כי בין המתלונן למשפחת הנאשמים נערך פיוס. בדיון שנערך ביום, 09.11.16, בערעורם של הנאשמים, קבע השופט עמית כי אין מקום להתערב בגזר דינו של בית המשפט המחוזי: "מגזר דינו של בית המשפט המחוזי עולה כי מכלול השיקולים הרלוונטיים נלקחו בחשבון, לרבות נסיבותיהם האישיות של המערערים ושורה של שיקולים לקולא."
אי לכך, הערעור נדחה.
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר