נדחתה בקשת המדינה להבאת ראיות חדשות בתיק רצח
כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של רצח, קשירת קשר לביצוע פשע, והחזקת נשק.
בית המשפט המחוזי בתל אביב זיכה את הנאשמים מכל האישומים שיוחסו להם, מחמת תשתית ראייתית שאינה מספקת לשם הרשעתם בדין (תפ״ח 46038-03-12).
על החלטה זו הגישה המדינה ערעור לבית המשפט העליון, אולם בטרם הסתיימו הליכי הערעור, הודיעה כי בכוונתה להגיש בקשה לגביית ראיות חדשות.
במסגרת הבקשה, טענה המדינה כי הגיעו לידיה ראיות חדשות אשר קושרות באופן ישיר את הנאשמים לעבירות הרצח, במסגרת פנייה של אדם לשמש כעד מדינה בפרשיות רצח רבות וחמורות, בהן שתי פרשיות הרצח שבמוקד הערעור.
טענות הצדדים התייחסו בין היתר לפרשת אולמרט (ע״פ 8080/12) ולעניין התנאים להגשת בקשה לגביית ראיות חדשות. המדינה טענה כי על אף שאמות המידה מחמירות, היא עומדת בהן היטב. הנאשמים בתגובתם טענו כי נקודת המוצא היא כי גביית ראיות נוספות היא חריג שבחריגים, וכי במסגרת עקרון סופיות הדיון יש לשקול גם את טיבו של הפסק נושא הערעור. משכך, הבחינו בין עניינם לבין הבקשה בעניין אולמרט, בכך שהם זוכו פה אחד ולא מחמת הספק, ולאחר שנמצאו מהימנים.
בית המשפט העליון עיין בראיות החדשות בעצמו, ושמע את טענות הצדדים. בין היתר, טענו הנאשמים שגרסתו של אחד מעדי המדינה מנוגדת לגרסת המדינה לאורך ההליך ובכך מהווה הלכה למעשה בקשה לתיקון כתב אישום.
בית המשפט העליון בהחלטתו מיום 29.5.17 (ע״פ 7156/14) דוחה את הבקשה פה אחד.
בית המשפט מזכיר כי במסגרת הבחינה אם גביית הראיות דרושה לשם עשיית צדק, יש לשקול את האפשרות שעמדה לתביעה להציג את הראיות הנוספות בערכאה הדיונית; את אינטרס הנאשם (שזוכה) בסופיות הדיון ובמניעת עינוי דין; ואת טיבן של הראיות הנוספות והסיכוי שהגשתן תביא לשינוי תוצאות המשפט.
לצד שיקולים אלה, נקבע כי כאשר מדובר בבקשה מטעם המדינה לגביית ראיות חדשות בערעור, יש לשקול גם את הקושי הכרוך בהיתר להבאת ראיות התביעה לאחר חשיפת קו ההגנה של הנאשם.
באשר לפרשת אולמרט, נקבע כי אכן פתחה צוהר המאפשר למדינה להגיש בקשות מסוג זה, ואולם זהו פתח צר ביותר. בית המשפט העליון קובע כי נסיבותיו של המקרה הנדון שונות מהותית מאלו שהובילו לקבלת הבקשה בעניין אולמרט, וכי לנוכח שוני זה נוטה מאזן השיקולים לחובת המדינה ומחייב את דחיית הבקשה.
ראשית, הראיות שאותן מבקשת המדינה לגבות אינן ראיות חפציות אשר ניתן לתחום את גבייתן לפרק זמן סביר, אלא משמעותן בין היתר העלאת אדם לדוכן העדים שממנו לא התרשמה עד כה הערכאה הדיונית.
שנית, הנאשמים זוכו בבית המשפט המחוזי מכלל האישומים, וזאת על דעת שלושת חברי ההרכב - נסיבות שבהן יש הסוברים כי כלל אין מקום להגשת ערעור מטעם המדינה. בית המשפט המחוזי התרשם באופן חיובי ממהימנותם של הנאשמים וזיכה אותם מחמת אי-דיות הראיות, וזאת לעומת הבקשה בעניין אולמרט, אשר הוגשה ביחס לפרשה שבה זוכה הנאשם מחמת הספק, חרף התרשמותו השלילית של בית המשפט המחוזי מגרסתו.
שלישית, הראיות שגבייתן מתבקשת מקימות תשתית עובדתית שונה מזו שעליה נסמכה המדינה עד כה. לגופו של עניין אף מוסיף בית המשפט כי בחינת הראיות מלמדת כי עדותו של עד המדינה נסמכת על דברים שנאמרו לו מפי אחד הנאשמים ומשכך מהווה עדות שמועה שמשקלה נמוך ביותר.
לבסוף מתייחס בית המשפט העליון לטענת המדינה בנוגע לאינטרס הציבורי המובהק שבגילוי האמת בתיקי רצח ובתיקי החזקת נשק. השופט ג׳ובראן קובע כי אף אם יינתן משקל לטענה זו - לא יהיה בה כדי להכריע את הכף לעבר קבלת הבקשה, בשל כובד משקלם של האינטרסים הנגדיים.
לסיום, קובע בית המשפט כי היענות לבקשתה של המדינה משמעה הרחבת גדרי ההלכה אשר נקבעה בפרשת אולמרט, הרחבה שעלולה להפוך את ״החריג שבחריגים״ לכלל, ולכך אין להסכים.
משכך, הוחלט על המשך הליכי הערעור כסדרם.
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר