על גלגולי הערעור הפלילי
מתי ניתן לערער על החלטה של בית המשפט בהליך פלילי, והאם יכול נאשם להמשיך ולערער כל עוד אינו שבע רצון מהחלטת בית המשפט? מהם התנאים, ומי קובע אותם? כל המידע הרלוונטי במאמר הבא
בית המשפט הראשון לדון בתיק פלילי נקרא ״הערכאה הדיונית״. זהו בית המשפט שלמעשה דן בתיק לגופו, בוחן את ראיות הצדדים וטענותיהם לצורך הכרעת הדין, ולאחר מכן שוקל את טיעוני הצדדים וראיותיהם לעניין העונש. מגוון התיקים הפליליים הקיימים מתחלקים בין סוגי בתי המשפט השונים בהתאם לכללי סמכות, ובין היתר מגיעים לבית משפט השלום, בית המשפט לנוער, בית המשפט לתעבורה ועוד.
לאחר שהערכאה הדיונית נותנת פסק דין, כלומר מכריעה את הדין וגוזרת עונש, לנאשם יש זכות לערער על ההחלטה בפני ערכאה משפטית גבוהה יותר - היא ״ערכאת הערעור״. זכות הערעור היא זכות יסוד ואיננה ניתנת לשלילה. משכך, על פסק דין של בית משפט השלום ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, ועל פסק דין של בית המשפט המחוזי, כאשר הוא יושב כערכאה דיונית, ניתן להגיש ערעור לבית המשפט העליון.
זכות הערעור נתונה גם לנאשם וגם למאשימה, שיכולים לערער על זיכוי הנאשם בהכרעת הדין, או על העונש שנגזר עליו בגזר הדין, כשמדובר בהכרעת דין מרשיעה. כמו כן, יתכן מצב בו שני הצדדים מערערים, באופן של ערעור וערעור שכנגד, כשהערעורים אינם בהכרח תלויים זה בזה, כך שהמאשימה יכולה לערער על גזר הדין, בעוד הנאשם מערער על הכרעת הדין המרשיעה. בהליך הפלילי עומדים 45 ימים לצד המעוניין להגיש ערעור בזכות.
אם כן, על פסק דין של הערכאה הדיונית ניתן תמיד להגיש ערעור בזכות. השאלה היא מה קורה כשאחד הצדדים רוצה לערער על פסק הדין שנתנה ערכאת הערעור.
ערעור ב״גלגול שלישי״
הכלל הוא כי ערעור ראשון הוא תמיד בזכות, וערעור שני הוא תמיד ברשות. על כך אין מחלוקת, ואולם השאלה הנשאלת היא מתי תינתן אותה רשות ערעור.
בעניין זה נתן בית המשפט העליון פסק דין כבר בשנת 1982, הקובע את המבחנים והקריטריונים בסוגיה אימתי תיעתר בקשה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי. פסק הדין מוכר בשם ״הלכת חניון חיפה״, ומהווה את אחד מפסקי הדין המאוזכרים ביותר במשפט הישראלי (ר״ע 103/82).
חשוב לציין, כי בפרשת חניון חיפה מדובר היה בתיק אזרחי, ואולם ההלכה שנקבעה רלוונטית ומוחלת מאז ועד היום גם בתיקים אזרחיים, וגם בתיקים פליליים.
על פי הלכת חניון חיפה, על מנת שעניין יובא לדיון בגלגול שלישי, עליו למלא אחר קריטריונים מסוימים. כך, בהליך פלילי תינתן רשות לערער על פסק דין, כשהבקשה מעלה שאלה משפטית חשובה, אשר להכרעה בה יש חשיבות ציבורית כללית, החורגת מעניינם הספציפי של בעלי הדין.
כשמדובר בערעור על גזר הדין, כלומר על העונש שהוטל, הדרישה היא כי מדובר במקרה חריג שבו תחושת הצדק מחייבת כי תינתן רשות לערער. כך למשל, כשיש פער ניכר בין העונש שנגזר בערכאה הראשונה לבין העונש שנגזר בערעור, עשוי הדבר להוות סיבה למתן רשות לערעור שני.
שתי בעיות עשויות להתעורר במצב הדברים האמור
ראשית, בהתאם לכלל לפיו ערעור ראשון הוא בזכות וערעור שני הוא ברשות, עשוי נאשם למצוא את עצמו ללא זכות ערעור, אם המדינה היא זו שניצלה את זכות הערעור הראשונה. אמנם בסיטואציה המתוארת ביכולתו של הנאשם להגיש ערעור שכנגד בתגובה לערעור המדינה, אולם לא תמיד מדובר באופציה מציאותית אם הנאשם מרוצה וסומך את ידיו על החלטת הערכאה הדיונית.
שנית, כשמדובר בתיק שהתחיל את דרכו בבית המשפט המחוזי, והוגש ערעור ראשון לבית המשפט העליון, לא קיימת אפשרות לערעור נוסף, שכן על החלטות בית המשפט העליון לא ניתן לערער. יצוין כי כן קיימת אפשרות להגיש בקשה ל״דיון נוסף״ בבית המשפט העליון, אלא שלא מדובר בערעור והתנאים לקיומו של דיון נוסף הם שונים.
משכך, יש חשיבות רבה בפנייה לעורך דין פלילי מנוסה שביכולתו להתמודד עם המצב המתואר, ולהגן על זכויותיו של הנאשם במסגרת המגבלות הנזכרות לעיל.
לסיום, חשוב לדעת כי הלכת חניון חיפה אינה רלוונטית רק לתיק הפלילי לגופו, אלא גם להליכי המעצר המתנהלים בעניינו של נאשם מסוים. בין אם מדובר במעצר ימים, ובין אם מדובר במעצר עד לתום ההליכים המשפטיים, הכלל הוא זהה - ערעור ראשון בזכות, וערעור שני הוא ברשות, שתינתן כשמתקיימים התנאים הקבועים בהלכה.
לאור האמור, ולאור מורכבותו של ההליך הפלילי על כל שלביו, במידה והוגש נגדך כתב אישום או זומנת לחקירה, חשוב מאוד לפנות לעורך דין מקצועי ומנוסה שיסייע בשמירה על זכויותיך וקידום האינטרסים שלך.
אין לראות במאמר זה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
