שתי עבירות פציעה כשהעבריין מזויין בצוותא - שחרור
כנגד הנאשם ושניים נוספים הוגש כתב אישום המייחס להם שני אישומים של פציעה כשהעבריין מזויין בצוותא וחבלה ממשית בצוותא.
בהתאם לאישום הראשון, התפתח ויכוח בין המתלונן לבין הנאשם, אשר במהלכו בעט המתלונן בידו של הנאשם. בחלוף כחצי שעה קרא אחיו של הנאשם למתלונן שירד מביתו. שלושת הנאשמים היכו אותו, כאשר הנאשם האחר אף דקר את המתלונן בישבנו באמצעות חפץ חד. בנוסף, כלבו של נאשם נוסף נשך את המתלונן בבוהן רגלו.
בהתאם לאישום השני, בחלוף כחודשיים מהארוע הראשון, תקפו הנאשמים את המתלונן באמצעות אלות מתחת לביתו בנתניה. שני הנאשמים האחרים דקרו את המתלונן בירכיו, בבטנו ובצלעותיו באמצעות חפץ חד.
בגין אלה, עתרה המאשימה למעצרם עד לתום ההליכים נגדם (מ"ת 22437-11-16).
בדיון בבקשת המעצר טענו ב"כ הנאשמים באשר לעוצמתן של הראיות לכאורה. עו"ד איציק שדה טען כי קיים כרסום בראיות לכאורה כנגד הנאשם אותו הוא מייצג וזאת לאור העובדה שמעדותו של המתלונן לא עולה שמו של הנאשם אותו הוא מייצג. עוד הוסיף כי לאורך החקירה מדובר על שני תוקפים בלבד, זאת למעט בגרסה השלישית והמתפתחת של המתלונן, שגם שם חלקו של הנאשם מינורי. הסנגור עתר בפני בית המשפט להורות על השבת הנאשם לחלופת המעצר בתיק אחר בו הוא מואשם.
בית המשפט השלום: "קיים בפוטנציאל הראייתי כרסום מסוים"
לאחר עיון בחומר הראיות ושמיעת טיעוני הצדדים, בית המשפט קובע כי מתקיימות ראיות לכאורה אשר עשויות להביא להרשעת הנאשמים, אם כי קיים בפוטנציאל הראייתי כרסום מסוים אשר יש בו כדי להצדיק בחינת חלופת מעצר כבר עתה.
באשר לעילת המסוכנות, בית המשפט קובע כי היא קיימת במדרג גבוה, שכן מדובר בעבירות אלימות מתמשכת, בצוותא ובאמצעות נשק קר. חרף אלה, בית המשפט קובע כי ניתן להשיג את תכלית מטרת המעצר באמצעות חלופת מעצר הרמטית שאינה מאחורי סורג ובריח בכפוף לערבויות כספיות ביחס לכל אחד מהנאשמים בהתאם לחלקו ולחומר הראיות כנגדו.
בית המשפט מורה על שחרורו של הנאשם לאותה חלופת מעצר בה שוהה בגין תיק אחר וקובע ערבות כספית בסך 3,000 ₪, אשר הינה ערבות נמוכה ביחס לנאשמים האחרים אשר הוחלט לשחרר אף אותם.
המאשימה עתרה לעיכוב ביצוע החלטת השחרור לשם הגשת ערר על החלטת בית המשפט.
המחוזי: "טוב עשה בית המשפט השלום כאשר בחן מקרוב את שחרור הנאשמים לחלופת מעצר בית"
בדיון בערר (עמ"ת 3219-12-16), טענה המאשימה כי לא היה מקום להיזקק לחלופת מעצר, שכן מדובר בראיות המקימות עילת מעצר, אופיים של המעשים החוזרים והנשנים, ההתפתחות בחקירה השלישית ומידת המסוכנות הנשקפת מן הנאשמים.
בית המשפט המחוזי מקבל את בקשתם של עו"ד איציק שדה והסנגורים האחרים ודוחה ערר המדינה וקובע כי טוב עשה בית המשפט השלום כאשר בחן מקרוב את שחרור הנאשמים לחלופת מעצר בית וזאת בהתאם ל"מקבילית הכוחות" המתקיימת בין עוצמת הראיות לכאורה לבין מידת ההגבלה על חירותו של הנאשם - "ככל שחומר הראיות בעייתי יותר, כך תתחזק הנטייה לשחרר את הנאשמים למעצר בית שפגיעתו בחירותם נמוכה יותר".
"במקום שקיים קושי ראייתי שעלול להשפיע על תוצאות ההליך- נכון גם שלא להיזקק לתסקיר מאת שרות המבחן"
בית המשפט המחוזי מוסיף כי במקום שהאפשרות לשחרר קיימת, ובית המשפט בעצמו התרשם מהמפקחים והסביר להם את חובתם, ובמקום שקיים קושי ראייתי שעלול להשפיע על תוצאות ההליך- נכון גם שלא להיזקק לתסקיר מאת שרות המבחן, שעלול להביא למעצר ארוך ביותר, מבלי להציע פתרון שאין בידי בית משפט בשלב זה.
נוכח כל אלה, בית המשפט המחוזי דוחה, כאמור, את ערר המאשימה ומורה על שחרורם של הנאשמים כפי שנקבעו בהחלטת בית המשפט השלום.
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
