חבלה בכוונה מחמירה - שש וחצי שנות מאסר
"במשך דקות ארוכות חבט במתלונן באכזריות ודקר אותו 7 פעמים באיברים רגישים בגופו"
מכתב האישום המתוקן עולה, כי בתאריך 21.9.2013 בשעה 02:30 לפנות בוקר, ישבה חבורה, שכללה את המתלונן, על ספסל מחוץ למועדון לילה בראשל"צ, שבו בלתה החבורה קודם לכן. בסמוך לכך, הגיע הנאשם ביחד עם שני חברים למקום, ובירך לשלום את הנוכחים. ככל הנראה, הנאשם לא היה שבע רצון מתגובתו של אחד מהנוכחים, ואמר לו ברוסית "מה אתה אומר שלום כמו בחורה תלחץ יד כמו גבר". בשלב זה, החליט המתלונן לתבוע את עלבונו של האחר ורץ לעברו של הנאשם במגמה תוקפנית. או אז, הדף הנאשם את המתלונן, ולאחר שהפילו ארצה, הוא דקר אותו 7 דקירות בגופו באמצעות חפץ חד, וכתוצאה מכך נגרמו למתלונן פצעי דקירה בגופו. המתלונן פונה לבית החולים, שם נערך לו ניתוח חירום בכדי להציל את חייו.
הנאשם כפר במיוחס לו ולאחר שמיעת ראיות, הורשע בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה.
בית המשפט המחוזי: "הפך הנאשם ממותקף לתוקף"
בית משפט המחוזי ציין בגזר דינו כי מעשיו של הנאשם "חמורים ומקוממים". הוא זה אשר "פתח את האירוע" בכך שהתגרה באחד מחבריו של המתלונן, ומשביקש האחרון לתבוע את עלבונו של חברו ורץ לעבר הנאשם, הפך הנאשם ממותקף לתוקף, ובמשך דקות ארוכות חבט במתלונן באכזריות ודקר אותו 7 פעמים באיברים רגישים בגופו, כאשר אך בדרך נס לא קיפח המתלונן את חייו.
בנסיבות אלה, ולנוכח מדיניות הענישה בעבירות דומות, ומבלי להתעלם מחלקו של המתלונן "להתפתחות האירוע ולהסלמתו", קבע בית משפט המחוזי מתחם ענישה הנע בין 4 ל-7.5 שנות מאסר. בבואו לקבוע את עונשו של הנאשם בתוך המתחם, נתן בית משפט המחוזי את דעתו לנסיבותיו האישיות הקשות, ולגילו הצעיר. מנגד, זקף בית המשפט לחובת הנאשם את עברו הפלילי המכביד ואת הערכת שירות המבחן לגבי הסכנה הגבוהה הנשקפת ממנו לשלום הציבור. לאחר זאת, גזר בית משפט על הנאשם 6.5 שנות מאסר לריצוי בפועל (הופעל עונש מאסר על תנאי בן 12 חודשים, שהושת על הנאשם בתיק פלילי אחר, חציו בחופף וחציו במצטבר לעונש שהוטל בתיק זה) ומאסר על תנאי (ת"פ 42040-09-13).
הנאשם לא השלים עם הרשעתו בדין ועונש המאסר שנגזר עליו, ועל כן ערער לעליון (ע"פ 3393/15). יצוין, כי לאחר שמיעת הערות בית המשפט העליון, חזר בו הנאשם מהערעור על הכרעת הדין והתמקד בעניין חומרת העונש שנגזר עליו.
לקראת הדיון בערעור, הוגש תסקיר מבחן משלים בעניינו של הנאשם, ממנו עולה כי מדובר ברווק, כבן 28 שנים, אשר עלה ארצה בשנת 2002, עם אמו ואחיו, מבלארוס. בתחילת שנה זו השתלב הנאשם בקבוצה ראשונית לשליטה בכעסים, והוא לומד בכתת ביניים על מנת להשלים 6 שנות לימוד. בקרוב, אמור הנאשם להתחיל בפעילות בקבוצת "שינוי דפוסים", בת 8 מפגשים, בהנחיית עובד סוציאלי.
ב"כ הנאשם, עו"ד פאדי חמדאן, טען כי שגה בית משפט המחוזי בקביעת מתחם ענישה הנע בין 4 ל-7.5 שנות מאסר, ולטעמו היה צריך להעמיד את המתחם במנעד שבין שנת מאסר אחת לבין 3 שנות מאסר לריצוי בפועל. עוד נטען, כי בעת הצבת עונשו של הנאשם בתוך המתחם, לא ניתן משקל ראוי לנסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם; לגילו הצעיר; לסיכויי שיקומו; ולעובדה כי הנאשם ביקש, בשלב ראשון, להגן על עצמו. עוד טען עו"ד חמדאן, כי יש לייחס משקל רב לקולה לעובדה כי המתלונן רץ לעברו של הנאשם בניסיון לתקוף אותו, שאלמלא כן לא היה מותקף על ידי הנאשם. עוד נטען, כי היה מקום לחקור ולהעמיד לדין גם את המתלונן, דבר שלא נעשה, ויש בעובדה זו כדי להביא להקלה בעונשו של הנאשם. עו"ד חמדאן הציג בפני בית המשפט העליון פסיקה שבה נקבעו, בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, מתחמי ענישה ועונשי מאסר קלים יותר מאלו שנפסקו בעניינו של הנאשם.
בית המשפט העליון: "קיימת פסיקה מגוונת ורמת הענישה אינה אחידה"
בהחלטה שניתנה ביום 8/12/1 נקבע שלדעת בית המשפט העליון, עונש המאסר אשר הושת על הנאשם אינו סוטה ממדיניות הענישה המקובלת בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, ולבטח שאין מדובר בסטייה קיצונית ממדיניות זו.
בית המשפט העליון קובע שהמקרה הזה מצטרף לשורה ארוכה של מקרים, שבהם מדובר בפגיעה בגופו של הזולת תוך שימוש בכלי נשק קרים "תקצר היריעה מלתאר את החומרה הניבטת ממעשים מעין אלה, בהם צעירים נוטלים את החוק לידיהם, ועושים שימוש בסכינים ובכלי משחית אחרים, לשם פתרון סכסוכים ומחלוקות של מה בכך, כאשר, לעיתים קרובות, תוצאות המעשים קשות ביותר, עד כדי אובדן חיי אדם".
באשר למתחם הענישה, בית המשפט העליון מתייחס לכך שקיימת בעניין זה פסיקה מגוונת, כאשר במקרים לא מעטים נקבעו מתחמי ענישה גבוהים אף יותר מבמקרה דנן, והכל כפי נסיבות המקרה הקונקרטי. עוד הוסיף כי גם רמת הענישה בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה אינה אחידה, ובצד עונשים קלים יחסית, כפי שהוצגו על ידי הסנגור, ניתן להצביע על עונשים דומים ואף חמורים הרבה יותר מאלה שהושתו על הנאשם.
בית המשפט העליון קובע כי בית המשפט המחוזי שקל את כלל השיקולים הצריכים לעניין, בבואו לגזור את דינו של הנאשם, והעובדה כי עונש מאסר על תנאי שהושת עליו לא הרתיעו מלחזור לסורו.
לאור כל אלה, בית המשפט העליון מחליט בסופו של יום כי עונשו של הנאשם הינו ראוי ומאוזן, ועל כן אין מקום להתערב בגזר הדין.
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
