ביהמ"ש מקל בעונשו של נאשם בעבירות תקיפה חבלנית של בן זוג
על פי המתואר בכתב האישום המתוקן, מדובר בשני מקרי תקיפה שונים בגינם הואשם הנאשם.
האירוע הראשון, ביום 27.10.16 התגלע ויכוח בין הנאשם לבת זוגו (המתלוננת) שלאחריו הלכה האחרונה לשירותים והנאשם כיבה את האור בעודה בפנים. בתגובה השפריצה המתלוננת מים לעבר הנאשם. או אז, תקף הנאשם את המתלוננת, סטר לה ודחף אותה על המיטה.
האירוע השני, כשנה לאחר האירוע הראשון על רקע ויכוח, תקף הנאשם את המתלוננת בכך שסטר על לחיה, הכה בירכה, אחז בידיה ודחף אותה לעבר ארונות המטבח. עקב כך, פנתה המתלוננת לקבלת טיפול רפואי. כתוצאה מתקיפה זו, נגרמו למתלוננת חבלות של ממש בדמות שטף דם ושפשוף על מרפק שמאל, שטף דם על השריר התלת-ראשי ושטף דם בירך ימין.
הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב האישום המתוקן בעבירות של תקיפת בת זוג ובעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש. המאשימה וההגנה לא הגיעו להסכמה בדבר העונש והנאשם הופנה לקבלת תסקיר שירות המבחן.
בית המשפט קיבל לידיו את תסקירי המבחן אשר מהם עולה כי הנאשם - אב לתינוק בן 3 חודשים, נעדר עבר פלילי - פנה מיוזמתו לטיפול במרכז למניעת אלימות במשפחה. שירות המבחן התייחס לחשיבות שיש בהטלת ענישה חינוכית קונקרטית על מנת למנוע הישנות של התנהגות עבריינית מצד הנאשם. בהמשך ציין שירות המבחן כי בשיחה עם המתלוננת, מסרה שאינה חוששת עוד מפניו של הנאשם והתקשורת ביניהם השתפרה. שירות המבחן המליץ על עונש מאסר מותנה לצד הטלת צו מבחן למשך חצי שנה וצו של"צ בהיקף של 80 שעות.
המאשימה טענה כי מתחם העונש ההולם בעבירה של תקיפת סתם נע בין מאסר על תנאי לבין מאסר לתקופה קצרה ובכל הנוגע לעבירת התקיפה החבלנית, מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי לבין 8 חודשי מאסר בפועל ועל כן, עתרה להטיל על הנאשם מאסר שירוצה בעבודות שירות.
מנגד, ב"כ הנאשם, עוה"ד שי גבאי, טען כי מדובר באירוע משנת 2015. לטענתו, מתחם הענישה נע בין עונש מאסר על תנאי לבין עונש מאסר לתקופה קצרה. לחילופין, טען כי ככל שבית המשפט יהיה סבור כי מתחם העונש מתחיל מעבודות שירות אזי בית המשפט מתבקש לסטות ממתחם העונש משיקולי שיקום ולהשית על הנאשם עונש הצופה פני עתיד בלבד.
עוה"ד שי גבאי
בגזר הדין שניתן ביום 16.05.19 בבית משפט השלום בתל אביב על ידי קבעה כבוד השופטת תרצה קינן כי יש לקבוע מתחם עונש לכל אירוע תקיפה בנפרד. כבוד השופטת קינן קבעה כי בנוגע לאירוע הראשון מתחם העונש ההולם נע בין הטלת עונש מאסר לבין מאסר לתקופה קצרה שיכול וירוצה בעבודות שירות ואילו ביחס לאירוע השני מתחם העונש ההולם נע בין מאסר לתקופה קצרה שיכול וירוצה בעבודות שירות לבין מאסר למשך שנה.
כבוד השופט קינן קיבלה את עמדתו של עוה"ד שי גבאי והעדיפה את שקולי השיקום והסטייה מהמתחם ההולם. כבוד השופטת הביאה בחשבון את האמור בתסקירי שירות המבחן, את המשמעות שיש להליך הטיפולי על חיי הנאשם, חייה של רעייתו ובנו, השיפור הניכר במצבו של הנאשם וכן, שקלול חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה, עברו הנקי של הנאשם, העובדה שהודה במיוחס לו וכמו כן, העובדה שפנה מיוזמתו להליך טיפולי והתמדתו בה משך שנה וחצי ובנוסף, עצם היותו אב לתינוק ובעיקר העובדה כי עודנו נשוי למתלוננת.
לאחר שקלול הנסיבות הנ"ל כבוד השופטת קינן גזרה על הנאשם 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, צו מבחן למשך 6 חודשים ו-80 שעות של"צ. (ת"פ 46277-01-17)
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
