גרר את המתלוננת לבית נטוש ואנס אותה מספר פעמים
כתב האישום: גרר את המתלוננת לבית נטוש
בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע מפורט כי בחודש דצמבר 2012, בסמוך לשעה 4:30, שבה המתלוננת מבילוי בעיר אילת והייתה בדרכה אל חברתה. בדרך פגשה המתלוננת בנאשם שביקש ממנה כי תסייע לו למצוא טבעת שאבדה לו. המתלוננת סייעה לנאשם למצוא את הטבעת והמשיכה ללכת לכיוון בית חברתה אך הנאשם שהלך בעקבותיה, אחז בה בכוח, משך אותה בניגוד לרצונה לסמטה צדדית, איים עליה כי ירצח אותה אם תצעק ודרש ממנה לבוא עמו ולבצע כל מה שיורה לה.
באותו שלב, תוך שהוא אוחז בחוזקה בידה, הוליך הנאשם את המתלוננת אל בית נטוש, איים עליה כי ירצח אותה אם תצעק, והוביל אותה אל אחד מחדרי הבית, השליך אותה לתוכו ונעל את הדלת באמצעות מנעול פנימי. בשלב זה הנאשם פשט את בגדיו, השכיב את המתלוננת על גבה, ובעל אותה. לאחר מכן סובב הנאשם את המתלוננת על בטנה והמשיך לבעול אותה.
מאוחר יותר, הנאשם הורה למתלוננת להיות בשקט על מנת שיוכל לישון בטרם יצא לעבודה, נשכב לצידה והצמיד את גופו אל גופה. לאחר זמן מה, ליטף הנאשם את המתלוננת ואת איבר מינה, השכיב אותה על גבה ובעל אותה פעם נוספת.
גזר-הדין במחוזי – 16 שנות מאסר
הנאשם הורשע בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בביצוע חטיפה לשם אינוס, שתי עבירות של אינוס תוך גרימת חבלה והתעללות, מספר עבירות מעשה מגונה בנסיבות מחמירות ותקיפה הגורמת חבלה של ממש. במתן גזר הדין הושתו על הנאשם 16 שנות מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו בעניין זה, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת.
בנוסף, הנאשם סיים לרצות מאסרו בתיק אחר כעשרה ימים לפני תחילת ריצוי המאסר בתיק הנידון. לפיכך, ומבלי שבית המשפט קבע זאת במסגרת גזר הדין, נוצר מצב בו עונש המאסר שנגזר על הנאשם בתיק דנן, ירוצה במצטבר לעונש המאסר שנגזר עליו בתיק הנוסף.
בערעורו על הכרעת הדין ועל גזר הדין העלה הנאשם מספר טענות (ע"פ 889/15). בין היתר, טען כי חלק מהעבירות בהן הורשע נבלעות בעבירה העיקרית של אינוס תוך גרימת חבלה והתעללות כך שיש לזכותו מעבירות אלה ולהקל בעונשו בהתאם; כי קביעת עונש לצד כל אחת מהעבירות שבה הורשע משמעותה ענישה כפולה על אותו המעשה; וכי יש לנכות את עשרת הימים בהם שהה במעצר מאז שסיים לרצות את עונש המאסר שנגזר עליו בתיק האחר ועד שהחל לרצות את עונש המאסר שנגזר עליו בתיק דנן, כאשר בית המשפט המחוזי לא נימק את אי הניכויים.
העליון בערעור –מעשים חמורים אין מקום להקלה בעונש
הערעור נדחה, למעט בשני עניינים: ביחס להכרעת הדין, נקבע כי היצמדותו של הנאשם אל המתלוננת בין שני מעשי האונס היוותה מעשה מגונה אחד בלבד, כך שלא היה מקום להרשיעו במספר מעשים מגונים. השופט מזוז קבע בדעת יחיד כי היות שהנאשם לא הורשע בעבירת אינוס "רגילה", אלא בעבירת אינוס בנסיבות מחמירות הכוללות מעשי אלימות והתעללות, והיות שמעשים אלה במקרה דנן היו בזיקה הדוקה למעשי האינוס, יש לזכותו מביצוע תקיפה הגורמת חבלה של ממש. עם זאת, כל חברי ההרכב הסכימו שאין בקביעות אלה כדי להשליך על העונש.
ביחס לגזר הדין, מצא הרכב השופטים כי אין להתערב בעונש שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי. ואולם, נקבע כי מאחר שבית המשפט המחוזי לא הבהיר מדוע לא ניכה מעונש המאסר גם את עשרת הימים שבהם שהה במעצר מאז סיום תקופת המאסר שנגזרה עליו בתיק האחר ועד תחילת המאסר בתיק דנן, יש לנכות גם ימים אלו מעונש המאסר.
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר