יישלח לכלא אב שביצע עבירות מין בבתו
הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן שהוגש במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של מעשה מגונה בבת משפחה (ריבוי עבירות); התעללות בקטין או חסר ישע על ידי אחראי, ואיסור לנהוג בלי רישיון נהיגה (תפ"ח 46791-07-14).
מכתב האישום המתוקן עולה כי הנאשם יליד שנת 1969 והינו אביה של המתלוננת. החל משנת 2009 ועד סמוך לפני מועד הגשת כתב האישום, בחודש יולי 2014, ביצע הנאשם במתלוננת מעשים מיניים. בנוסף, באחד הארועים, התיר הנאשם למתלוננת לנהוג ברכבו הפרטי במגרש החניה של חוף הים בקרית ים, ולאחר מכן, לבקשתה, התיר לה לנהוג ברכבו מחוף הים ועד לביתם, ביודעו כי היא אינה מורשית בנהיגה. לאחר שהגיעו לדירה, נכנס הנאשם לחדרה של המתלוננת וביקש ממנה למעוך את איבר מינו "בתמורה לכך שאפשר לה לנהוג קודם לכן". עוד נטען בכתב האישום, כי במספר הזדמנויות, קילל את המתלוננת והשפילה, בכך שאמר לה מילים בוטות כגון: "מטומטמת", "לא שווה כלום", וכן אמר לה כי הוא לא צריך ילדה כמוה.
בית המשפט המחוזי: "מדובר במסכת אירועים ארוכת טווח, כאשר היו לנאשם הזדמנויות למכביר לעצור את המעשים"
בפתח גזר הדין, סקר בית משפט המחוזי מסמכים שונים שהוגשו לעיונו כראיות לעניין העונש.
מתסקיר נפגעת העבירה, עלתה תמונה קשה ביותר, בדבר הפגיעה המשמעותית במתלוננת, אשר סובלת מסיוטי לילה, מסימנים פוסט-טראומטיים, ומפלאשבקים, בתדירות גבוהה. המתלוננת נתקלת בקשיים רבים בהיבט החברתי וגם בלימודים. נמסר בתסקיר, כי המתלוננת נמצאת בטיפול, מזה כשנה, ותיזקק לטיפול ארוך טווח "תוך גיוס הכוחות לכך".
מטעם הנאשם הוגש מסמך, שעניינו תכנית טיפול בו. במסמך זה נמסר, לראשונה, כי בהיותו בגיל 12 הוא היה קורבן לתקיפה מינית מזוכיסטית, מצד שכנה בת 16 שנים. הנאשם טען כי "יצא ממנו חלק מפלצתי אשר פגע ביקר לו מכל". כמו כן, הותוותה עבור הנאשם תכנית טיפולית פרטנית וקבוצתית, אותה ניתן לבצע במסגרת הקהילה.
בית מהשפט המחוזי החליט לראות בכל מסכת המעשים כאירוע אחד, ולקבוע מתחם ענישה אחד לאירוע כולו. לצורך קביעת המתחם, עמד בית המשפט המחוזי על הערכים שנפגעו, ובכלל זאת הפגיעה בפרטיותה, בשלמות גופה, ובבטחונה האישי של המתלוננת. בהתייחס לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, ציין בית משפט כי מדובר במסכת אירועים ארוכת טווח, כאשר היו לנאשם הזדמנויות למכביר לעצור את המעשים, וכי עצם המעשים בכללותם כוללים "פרמטרים שמלמדים על חומרה יתרה". בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה הנע בין 5-9 שנות מאסר לריצוי בפועל.
בבואו להציב את עונשו של הנאשם בתוך המתחם, קבע בית המשפט כי אין לסטות ממנו לקולה משיקולי שיקום. להתרשמות בית המשפט, הנאשם לא הפנים את היקף הפגיעה במתלוננת, ואינו מבין את ההשלכות המלאות של מעשיו. בית המשפט התחשב גם בהעדר עבר פלילי, אך ציין כי יש לנתון זה משקל מוגבל בנסיבות, מאחר שמדובר בריבוי עבירות שהתמשכו על פני שנים לא מעטות. עוד החליט בית המשפט ליתן משקל מועט לטענת הנאשם כי היה קורבן בילדותו. לאור אלה, בית המשפט גזר על הנאשם, 6.5 שנות מאסר לריצוי בפועל, מאסר על תנאי, פיצויים למתלוננת בשיעור של 75,000 ₪ ופסילת רישיון למשך שנה על תנאי.
ב"כ הנאשם: "מדובר "בתיק חריג", ועל כן יש להטיל עונש קל יותר מהמקובל בפסיקה"
בהודעת ערעור, שהוגשה על ידי עו"ד משה מרוז, ב"כ הנאשם, נטען כי לא ניתן משקל לנסיבותיו האישיות של הנאשם, לנסיבות ביצוע העבירה, ולהודאתו באשמה, אשר חסכה את העדת המתלוננת, לא ניתן משקל ראוי להמלצות הטיפוליות של שירות המבחן ולהמלצותיו של המטפל הפרטי מטעם הנאשם. עוד נטען, כי בית המשפט לא התחשב באורח ממשי בשיקולי שיקומו של הנאשם. לשיטתו, העבירות שביצע "אינן נמצאות ברף הגבוה מבחינת עבירות המין". עוד נטען, כי במעשיו של הנאשם לא היה שימוש בכוח ובאגרסיביות, כאשר מרבית המעשים נעשו בגופו של הנאשם, "ולא להיפך".
בדיון בערעור, טען עו"ד מרוז כי לא ניתן למצוא בפסיקה קנה מידה עונשי למעשים בהם הורשע הנאשם, שעיקרם גרימת כאב וסבל לו עצמו. מאחר, שלשיטתו, מדובר "בתיק חריג", יש להטיל עונש קל יותר מהמקובל בפסיקה, לגבי ביצוע עבירות מין בתוך המשפחה. לטענת עו"ד מרוז, יש ליתן משקל רב יותר לאירוע שהתרחש בילדותו של הנאשם, שבמסגרתו היה הלה קורבן למעשה סאדו-מזוכיסטי.
מתסקיר שרות המבחן שהוגש לקראת הדיון בערעור, עולה כי הוצע לנאשם להשתלב בטיפול ייעודי לעברייני מין בבית סוהר "איילון", אך הוא מסר כי בשלב זה הוא אינו מעוניין בכך.
בית המשפט העליון: "מעשיו של הנאשם ראויים לכל ביטוי של גינוי והוקעה"
בהחלטה שניתנה ביום 1/12/16 בית המשפט העליון קובע כי עונשו של הנאשם אינו סוטה מרמת הענישה הנהוגה בעבירות מסוג זה, ובוודאי שאין מדובר בסטייה מהותית מרמת הענישה המקובלת, ולפיכך קובע כי דין הערעור להידחות (ע"פ 6396-15).
בית המשפט העליון מצין כי מעשיו של הנאשם חמורים ביותר, וראויים לכל ביטוי של גינוי והוקעה, "במשך למעלה מארבע שנים ניצל הנאשם את המתלוננת, בתו שהיא בשר מבשרו, לשם סיפוק יצריו המיניים הבזויים והמעוותים". כמו כן, נהג הנאשם בדרך מניפולטיבית בכך שאיפשר למתלוננת לנהוג ברכבו, תוך סיכון לשניהם ולמשתמשים בדרך, ומיד לאחר מכן דרש "תמורה" לכך, בדמות המשך המעשים המיניים החולניים. בית המשפט העליון מוסיף את העובדה, כי הפיכתה של המתלוננת ככלי למימוש תאוותיו וסטיותיו המיניות של הנאשם, לא מנעו ממנו לתקוף אותה מילולית, בצורה בוטה ואכזרית, ואם נותר שריד של בטחון עצמי לילדה האומללה, גם אותו דאג הנאשם להעלים.
בנסיבות אלה, ולאור האמור בתסקיר העדכני, הרכב השופטים קבעו פה אחד כי אין מקום להקל בעונשו של הנאשם, גם אם חלק מהמעשים המיוחסים לו הינם חריגים בנוף עבירות המין במשפחה.
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר