העליון: דחיית ערר על מעצר עד תום ההליכים בגין סחיטה באיומים
לבית המשפט המחוזי בנצרת הוגש כתב אישום כנגד שני נאשמים בגין עבירות של סחיטה באיומים.
על פי כתב האישום שהוגש כנגד הנאשמים, המתלונן ואדם נוסף ניהלו בית עסק בצפון הארץ במשך כשנה, בשל בקשת אחד הצדדים פורקה השותפות בעסק ונערך ביניהם הסכם לפירוק השותפות. נקבע כי העסק יישאר בבעלות המתלונן אשר יישא בעצמו את חובות העסק וישלם לשותפו פיצוי כספי.
שותפו של המתלונן לא היה שבע רצון מההסכם, והוא סיפר על כך לשני הנאשמים שהינם קרובי משפחתו ואלה החליטו על דעת עצמם לסחוט את המתלונן. לפי הנטען בכתב האישום במהלך חודש דצמבר 2016 הגיעו הנאשמים במועדים שונים לבית העסק והציגו עצמם כשותפים של שותפו לשעבר של המתלונן, וטענו כי המתלונן גנב כספים בעבר וביקשו ממנו כי יעביר אליהם כספים. הנאשמים אף ביקשו מרואה החשבון של המתלונן שיעביר להם דוחות כספיים של העסק, בשל חששו של המתלונן הוא אישר לרואה החשבון שיעביר להם את הדוחות.
עם הגשת כתב האישום, המשיבה הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה למעצרם של הנאשמים עד תום הליכים. המשיבה טענה שבידה ראיות לכאורה להוכחת העבירה המיוחסת, כמו כן טענה כי קיים חשש סביר ששחרור של הנאשמים יביא לשיבוש הליכי חקירה ופגיעה בביטחונו של המתלונן. המשיבה הציגה בפני בית המשפט כי שני הנאשמים בעלי עבר פלילי מכביד.
בא כוח הנאשמים טענו כי חומר הראיות מעלה סתירות ופערים וכי מסוכנותם של הנאשמים אינה ממשית היות ועברו מספר חודשים מאז קיבלה המשיבה מידע מודיעיני אודות העבירות הנטענות ועד למעצרם של הנאשמים, וכי הנאשמים והמתלונן גרו בסמיכות וקיימו אינטראקציה תקינה ביניהם.
בתאריך 15.6.17 בית המשפט המחוזי דחה את בקשתם של הנאשמים להשתחרר והורה על מעצרם עד תום ההליכים נגדם. בהחלטתו בית המשפט המחוזי קבע כי מתקיימות ראיות לכאורה כנגד הנאשמים וכי דינן של טענות באי כוח הנאשמים להישמע במהלך הדיון בתיק העיקרי.
הנאשמים הגישו ערר על החלטת בית המשפט המחוזי, בערר נטען כי בית המשפט המחוזי שגה כשקבע את מסוכנות הנאשמים כמו כן נטען כי בנסיבות אילו היה מקום להורות על שחרורם לחלופת מעצר.
המשיבה טענה מנגד כי אין לשחרר את הנאשמים נוכח העבירה הקשה המיוחסת להם ולנוכח הראיות לכאורה. כמו כן טענה כי אין להתעלם מעברם הפלילי המכביד הכולל בין היתר סחיטה באיומים ועבירות אלימות קשות.
בהחלטה שהתקבלה ביום 15.8.17 בבית המשפט העליון, השופט מלצר דחה את הערר על החלטת בית המשפט המחוזי וטען כי לא ניתן להתעלם מנוכח הראיות לכאורה ולקיומה של עילה למעצרם של הנאשמים. בית המשפט העליון קבע כי בשל מסוכנותם של הנאשמים והחשש המובהק מפגיעה במתלונן הרי ששום חלופה לא תוכל לבוא בחשבון בעניינם (בש"פ 5462/17).
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
