הנאשם זוכה מהריגה - המאסר בן 8 שנים בוטל
"גרם לנפילתה ממרפסת הדירה אל הרחוב, בין בדחיפתה ובין בדרך אחרת"
לפי עובדות כתב האישום, בשעות הבוקר המוקדמות של יום 18.7.2013 פגש הנאשם במנוחה, אשר עסקה בזנות, וסיכם עמה כי תתלווה אליו לדירתו, הנמצאת בקומה השנייה בבניין בדרך ההגנה בתל אביב, לשם קיום מגע מיני תמורת תשלום. השניים הגיעו לדירה, אך כעבור זמן מה, בעקבות ויכוח ביניהם, עזבה המנוחה את הדירה. הנאשם ירד אחריה והביא לחזרתה לדירה. כעבור זמן מה, בשעה 06:00, הביא הנאשם למותה של המנוחה, בכך שגרם לנפילתה ממרפסת הדירה אל הרחוב, בין בדחיפתה ובין בדרך אחרת, תוך שהיה פזיז לאפשרות כי תמות כתוצאה מכך. בהמשך השליך הנאשם מהדירה חפצים הקשורים במנוחה, ולאחר מכן עזב את הדירה. חרף העובדה שהבחין במנוחה שרועה על המדרכה, במצב אנוש, הוא המשיך בדרכו, החליף את בגדיו ונעליו, וכעבור שעה וחצי חזר לדירה והשיב לשאלת הבלשים שהמתינו לו בה כי "הייתי בים". הנאשם עשה כל זאת בכוונה להכשיל הליך שיפוטי.
בגין מעשים אלה, יוחסו לנאשם עבירות של הריגה ושיבוש מהלכי משפט.
בתגובתו לאישום, אישר הנאשם כי הזמין את המנוחה לדירה לצורך קיום יחסי מין במועד ובזמן הנזכרים בכתב האישום, אך כפר בגרימת מותה של המנוחה, והודה בפרטי ההתנהגות המיוחסים לו לאחר מעשה, אך כפר בכוונה להכשיל הליך שיפוטי.
בית המשפט המחוזי הרשיע את הנאשם בעבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום. בתחילת הכרעת הדין עמד בית המשפט על התמונה העובדתית, אשר בחלקה אינה שנויה במחלוקת כעולה מתשובת הנאשם לכתב האישום, וחלקה מנסיבות שהתבררו במהלך ניהול המשפט. בבואו לגזור את דינו של הנאשם, קבע בית המשפט כי מתחם העונש ההולם לעבירת ההריגה הוא 6 עד 10 שנות מאסר, וזאת בהתחשב בכך שבסיס העבירה הוא בהתנהגות ספונטנית שלא קדם לה שום תכנון ולא נלוותה לה אכזריות או אלימות, מלבד המעשה שגרם בסופו של דבר למות המנוחה. בית המשפט קבע כי על פי מבחן "הקשר ההדוק", יש לראות במעשי שיבוש מהלכי המשפט שביצע הנאשם כחלק בלתי נפרד מרצף ההתנהלות העבריינית שלו ואין אפוא צורך בקביעת מתחם נפרד להם, אך הם מהווים נסיבה מחמירה אשר משפיעה על מיקומו של העונש בתוך המתחם. בסופו של דבר, בית המשפט המחוזי השית על הנאשם עונש מאסר בפועל בן 8 שנים וכן עונש מאסר על תנאי.
בית המשפט העליון מציע לצדדים להגיע להסדר, אך הפרקליטות מסרבת
הנאשם, באמצעות ב"כ, עו"ד פהים דאוד ועו"ד שרון דניאלי, ערער הן על הכרעת הדין והן כנגד העונש שהושת עליו (ע"פ 149/15).
בפתח הדיון בערעור שהתקיים בפני בית המשפט העליון ביום 20.1.2016, הוצע לצדדים, נוכח קשיים שהכרעת הדין מעלה, לסיים את הערעור על ידי המרת ההרשעה בעבירת ההריגה לעבירה של גרם מוות ברשלנות. בא כוח המאשימה ביקש שהות לשקול הצעה זו, וביום 8.2.2016 הודיע כי לאחר בחינת הדברים בפרקליטות, המאשימה עומדת על עמדתה באשר להרשעה בעבירת הריגה. והתיק נקבע אפוא להמשך דיון.
בית המשפט העליון: "אין כל ראיה, ישירה או נסיבתית, אשר מבססת את המסקנה כי הנאשם ביצע את המעשה שיוחס לו"
בדיון ההמשך, בית המשפט העליון בוחן את מכלול הראיות והממצאים ומוצא כי ניתק הקשר הסיבתי המשפטי שבין המעשים המיוחסים לנאשם לבין מות המנוחה. בית המשפט קובע ברוב דעות, כי על אף המקרה המצער שהביא בסופו של דבר למותה של הקורבן. לא ניתן להרשיע את הנאשם על בסיס ראיות נסיבתיות בלבד. וזאת לאור העובדה שהרשעה על בסיס ראיות נסיבתיות בלבד צריאה להיעשות רק במקרה שבו "יש הכרח כי המסקנה המפלילה תהיה המסקנה ההגיונית היחידה העולה ממכלול הראיות הנסיבתיות" דבר שאינו מתקיים בעניינו של הנאשם.
בסופו של דבר, הוחלט ברוב דעות השופטים (מזוז וג'ובראן) כי יש לקבל את הערעור ולבטל את הרשעתו של הנאשם בעבירת ההריגה, וזאת כנגד דעתו החולקת של השופט סולברג שסבר שיש להמיר את הרשעת הנאשם בעבירת ההריגה בהרשעה בעבירה של גרם מוות ברשלנות. ערעור הנאשם על הרשעתו בעבירה של שיבוש מהלכי משפט נדחה פה אחד. התוצאה אליה הגיעו השופטים היא העמדת עונשו של הנאשם על תקופת המאסר שכבר ריצה עד למועד הדיון בערעור (כשנתיים).
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר