העליון: המתעללים מינית בביתם - יישארו בכלא
על פי הנטען בכתב האישום שהוגש לבית המשפט, במספר רב של הזדמנויות משנת 1995 ועד סמוך לשנת 2012 ביצע הנאשם בילדתה הקטינה של אשתו, שהייתה אז בת 11, מעשים מגונים ומעשי אינוס. מעשים אלה בוצעו בידיעתה ובאישורה של אם הקטינה ובת זוגתו של הנאשם, וחלק מהם על ידי שניהם גם יחד. כעולה מכתב האישום, סמוך לשנת 1995 הביאו הנאשמים את הקטינה לחדר השינה שלהם בדירת המגורים שבה התגוררו, ובתואנה שעל הבת ללמוד על אודות גברים, השכיב הנאשם את הקטינה על המיטה שבחדר השינה ובנוכחות אימה אנס אותה. מאותו מועד ועד לשנת 2012 לערך נהג הנאשם לתקוף מינית את בתה של אשתו בדירת המגורים. עוד על פי כתב האישום נדרשה הבת, לפי הנחיותיו של הנאשם, לבצע מעשים מיניים באימה הביולוגית, שלקחה חלק פעיל במעשים. עוד נאלצה הבת לצפות בבני הזוג מקיימים יחסי מין ביניהם. בחלק מאותם אירועים התנגדה הבת למעשים, צעקה ובכתה, והנאשם הכה אותה. בסמוך לשנת 2005, לקח הנאשם את הבת בכוח ותחת איומים לדירתה של המאהבת שלו. בדירתה של המאהבת הכריח הנאשם את הבת לבצע מעשה מיני במאהבת. לאחר מכן קיימו הנאשם והמאהבת יחסי מין אל מול עיניה של הבת. בסמוך לאירוע זה החליט הנאשם לגרום לכך שהבת תהרה ממנו, וכתוצאה מכך הרתה הבת וילדה בן שהתגורר עימם בדירת המגורים והנאשם גידל כבנו.
בגין כל אלה יוחסו לעורר ולעוררת עבירות רבות של עבירות מין במשפחה.
מעובדות האישום השני המיוחס לנאשם ביחד עם נאשמת נוספת, עולה, כי סמוך לשנת 2002 קראו הנאשם והנאשמת הנוספת לביתה הקטנה, שהייתה כבת 7, להיכנס לחדר השינה שבדירה. לאחר שנכנסה לחדר, קיימו השניים יחסי מין והנאשם אמר לקטינה כי עליה לראות מה הם עושים כדי שתצטרף אליהם בהמשך. בסמוך לשנת 2004 קיימו השניים יחסי מין בסלון הדירה, לעיני ביתה הקטינה. עוד עולה כי במספר רב של הזדמנויות בין השנים 2006-2002 הנאשם שמר על הילדות של הבת הזוג הנוספת בבית סבתן וביצע, פעמים רבות, באחת הקטינות, מעשי סדום.
בגין כל אלה יוחסו לנאשם ולמאהבת עבירות רבות של עבירות מין במשפחה.
המחוזי פסק: מעצר עד תום ההליכים
עם הגשת כתב האישום התבקש מעצר הנאשמים עד לתום ההליכים, ובסוף חודש מאי 2016 הורה בית המשפט המחוזי בבאר שבע על מעצר הנאשמים עד לתום ההליכים. זאת לאחר ששירות המבחן קבע כי נשקפת מהנאשם מסוכנות גבוהה שחלופה אנושית לא תוכל לצמצם, וכי ביחסי הנאשמת לנאשם קיימת תלות רגשית וביטול עצמי שעלולה לסכן ולשבש את מהלכי המשפט ולכן גם הנאשמת נעצרה עד לתום ההליכים.
הערעור לעליון נדחה
בעקבות החלטת זו, הגישו הנאשמים ערעור לבית המשפט העליון, בטענה כי הראיות שהובאו בפני בית המשפט המחוזי אינן מצדיקו את מעצרם ולכן יש לשחררם לחלופה של מעצר בית בבית אחותו של הנאשם ובפיקוחה. בין השאר טען עורך דינם של הנאשמים שמערכת היחסים שבין הבת לנאשם הייתה בהסכמה, גרסאותיה של הבת סותרות, והזמן שעבר ממועד העבירות שנטענו מפחית בצורה משמעותית את המסוכנות שנשקפת מהנאשמים.
המדינה טענה מנגד כי לנוכח מאפייני אישיותו של הנאשם ונוכח המעשים שבהם הוא מואשם – אין חלופה אשר תוכל לאיין את מסוכנותו.
בית המשפט העליון פסק כי קיימות ראיות לכאורה הן לביצוע העבירות המיוחסות לנאשמים במסגרת האישום הראשון, הן לביצוע העבירות המיוחסות לנאשם במסגרת האישום השני.
לטענת השופט פוגלמן, "המעשים המיוחסים לעורר כמו גם מאפייני אישיותו שעליהם עמד שירות המבחן מלמדים על מסוכנות רבה הנשקפת מהעורר. איני סבור כי יש בחלוף הזמן לכשעצמו כדי להקהות מסוכנות זו ואיני רואה כי יש בכוחה של חלופה לאיינה." לגבי הנאשמת, ציין השופט כי "לגבי העוררת אין לדעתי לסגור את הדלת בפני הצעת חלופת מעצר אחרת, ואם יש בכוחה להציע כזו רשאית היא לשוב ולפנות לבית המשפט המחוזי אשר יכריע בעניין כחוכמתו."
על כן נקבע כי הערעור נדחה.
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
