הכל ממניעי גזענות: פעל יחד עם אחרים לפגוע בערבים
"הנאשם ושותפיו פעלו באלימות, במספר הזדמנויות ולאחר תכנון מוקדם"
בכתב האישום בו הורשע הנאשם כלולים שלושה אישומים. לפי המתואר באישום הראשון, הנאשם ושניים נוספים החליטו לתקוף את המתלונן רק בשל היותו ערבי. האחד התיז גז מדמיע לעיניו של המתלונן, והנאשם הכה אותו עם קרש מספר פעמים, בידו ובגופו. במהלך האירוע הותז גז מדמיע גם לעיניו של חייל שעמד בסמוך ושימש כש"ג של שער היישוב. עיניהם של החייל ושל המתלונן צרבו ודמעו בעקבות התקיפה, ולמתלונן נגרמה גם שריטה בזרועו. בגין מעשים אלה הואשם המערער בתקיפה בנסיבות מחמירות ממניע גזעני ובתקיפת עובד ציבור, בצוותא חדא עם אחרים.
בגדרי האישום השני נטען כי בארוע אחר, השלושה יידו אבנים על משאית, רק בשל כך שהיה עליה כיתוב בערבית והיא היתה בבעלותו של אדם ערבי. בהתאם לאמור הואשם הנאשם בניסיון להיזק בזדון ממניע גזעני, בצוותא חדא עם אחרים.
על פי העובדות המתוארות באישום השלישי, השלושה כרתו עצי זית השייכים לערבים ונגרם למטע נזק שנאמד בכ-30,000 ₪. בגין המעשים הללו הואשם הנאשם בהיזק בזדון ממניע גזעני, בצוותא חדא עם אחרים.
"הנאשם עבר תהליך של התבגרות"
לנוכח גילו הצעיר של הנאשם, שמלאו לו 18 רק כמה חודשים קודם לביצוע העבירות, הוגש תסקיר שירות מבחן, שבו נכתב כי לאחר האירועים נושא כתב האישום נסע הנאשם לשליחות מטעם חב"ד בהודו, ושם החל לעצב את אישיותו הבוגרת. הנאשם הביע חרטה על מעשיו, ושירות המבחן התרשם כי הוא "עבר תהליך של התבגרות, לקח אחריות מלאה על מעשיו והביע את רצונו לחיות אורח חיים נורמטיבי ושומר חוק". לפיכך הומלץ – לאחר התלבטות – כי בית המשפט יימנע מגזירת עונש מאסר ותחת זאת יקבע כי הנאשם יבצע שירות לתועלת הציבור בהיקף נרחב.
בית המשפט המחוזי התרשם כי הנאשם עבר תהליך אישי משמעותי ופתח בדרך חדשה בחייו. עם זאת בית המשפט לא מצא לסטות מהמתחמים שקבע בשל שיקולי שיקום, וזאת לנוכח המדיניות הברורה בפסיקה בדבר הצורך בהרתעה ובהשתת עונשים הולמים בנסיבות כבמקרה דנן. בסופו של דבר הושתו על הנאשם עשרה חודשי מאסר בפועל, וכן סנקציות נוספות.
הנאשם: "בית המשפט המחוזי שגה שלא סטה מהמתחם בשל שיקולי שיקום"
הנאשם טען, באמצעות ב"כ עו"ד עמית בר, כנגד רכיב המאסר בפועל שהושת עליו בגזר הדין. טענתו המרכזית של הנאשם היא שבית המשפט המחוזי שגה כאשר קבע כי אין לסטות לקולא ממתחם הענישה בשל שיקולי שיקום. עוד נטען, כי יש להקל בעונשו גם לנוכח היותו בגיר צעיר, וכן מכוח עקרון האחידות בענישה, שכן על נאשם נוסף הוטל עונש של שירות לתועלת הציבור בלבד; ואילו על הנאשם השלישי נגזר עונש של שמונה חודשי מאסר בלבד.
בית המשפט העליון: "הכוח המניע מאחורי המעשים כולם לא היה אלא שנאה עיוורת"
לאחר שמיעת טענות הצדדים, בית המשפט העליון מגיע לכלל מסקנה שהערעור אינו מגלה עילה להתערבות בגזר הדין.
בית המשפט קובע כי אין בסיס לטענת הנאשם שלפיה הימנעות מחריגה ממתחם הענישה, בהינתן קיומו של הליך שיקומי משמעותי, יסודה בהכרח בהנחה שלמעשים נלווית חומרה יתרה, שכן הדבר נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, בהתחשב במכלול השיקולים הצריכים לעניין.
כמו כן, לשיטת בית המשפט העליון אין סטייה ניכרת ממדיניות הענישה הראויה ולא נפלה בגזר הדין טעות מהותית, ואין המדובר במקרה הנמנה על אותם מקרים חריגים שבהם יש להתערב בעונש שגזרה הערכאה הדיונית. בנוסף, בית המשפט לא מצא טעם בטענת האפליה בין הנאשם לאחרים, שכן הנאשם הוא הבוגר מבין השלושה ואף היחיד מביניהם שהיה בגיר בעת ביצוע המעשים, ובתור שכזה חזקה עליו שיהווה הגורם האחראי מביניהם.
בית המשפט העליון מוסיף, כי בית משפט זה פסק לא אחת כי כאשר עסקינן בעבירות על רקע לאומני, המסכנות את מרקם החיים בחברה דמוקרטית, נדרשת החמרה בענישה ויש ליתן משקל ממשי לשיקולי הרתעה – אף כאשר מדובר בקטינים או בגירים צעירים. ובמקרה דנן, המעשים שביצע הנאשם אינם קלים כלל ועיקר. הם יצרו סכנה לביטחונו ולשלומו של הציבור כולו. סוף דבר, הערעור נדחה.
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר