העליון מעודד שיקום גם בתוך הכלא ומפחית מהמאסר
כנגד הנאשם ונאשם נוסף הוגש כתב אישום בגין עבירות של יבוא סם, החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית וקשירת קשר לביצוע פשע (יבוא סם מסוכן) .
כתב האישום מגולל אירוע בו קשרו הנאשמים קשר ביחד עם אחר, לייבא מפנמה לישראל סם מסוכן מסוג קוקאין. לשם כך, שלח האחר מפנמה לישראל, על דעת הנאשמים ובתיאום עימם, מעטפה המכילה 200.8 גרם ברוטו של הסם, באמצעות חברת השילוח DHL. חבילת הסם נתפסה על ידי הסוכנות לפשיעה בינלאומית בלונדון שבאנגליה והועברה, בתיאום עם משטרת ישראל, בטיסה לארץ. בהגיעה לישראל, הועברה חבילת הסם למשטרה אשר רוקנה את תוכנה והחזירה לתוכה שישה גרם ברוטו של סם מסוכן מסוג קוקאין. בחלוף מספר ימים, הגיעה חבילת הסם בדואר שליחים לביתו של הנאשם, באמצעות שוטר אשר התחזה לשליח של חברת DHL.
בית המשפט המחוזי: על אף שהנאשמים הורשעו באותן העבירות "יש לראות מדרג ביניהם"
בית המשפט המחוזי קבע כי אין צורך להרבות במילים על נגע הסמים, ועל החומרה שביבוא סמים "במשקל לא קטן", כאשר מדובר בעבירה מתוכננת היטב אשר נועדה להפיק רווח כספי ניכר. עוד הוטעם, כי בשרשרת המעורבים בעבירות סמים, יש לראות את היבואנים כעומדים בראש הפירמידה. משכך, קבע בית המשפט מתחם ענישה הנע בין שלוש לחמש שנות מאסר.
אף ששני הנאשמים הורשעו באותן עבירות, ציין בית המשפט המחוזי כי נוכח אישיותו של הנאשם האחר; עברו הנקי; והיותו נתון להשפעה כדי לרצות אחרים, יש לראות את חלקו כקל יותר מזה של הנאשם, אשר בקיא בנושא הסמים; יש לו הרשעות קודמות ונגישות וידע בנושא; והוא "יוזם העניין". בסיכומו של דבר, גזר בית המשפט המחוזי על הנאשם האחר מאסר בפועל של שלוש שנים, ואילו על הנאשם גזר עונש מאסר בפועל של ארבע וחצי שנים.
לצורך השלמת התמונה, יצויין כי שני הנאשמים ערעורו יחדיו על חומרת העונש (ע"פ 3022/15), אולם בשל העובדה שהנאשם האחר מתקדם בהליך טיפולי נדחה הדיון בעניינו.
שירות המבחן לעליון: לא באים בהמלצה בעניינו
בתסקיר שהוגש לפני בית המשפט העליון עלה כי הנאשם מתייחס בצמצום למעורבותו הקודמת בפלילים. בהתייחסו לביצוע העבירות בגינן הורשע, התקשה לקחת אחריות על ביצוען והכחיש את מרבית המיוחס לו בכתב האישום והשליך אחריות ביצוע העבירות על הנאשם האחר. כמו כן בבדיקה שנערכה לו בבית הסוהר נמצאו ממצאים חיוביים לשימוש בסמים וכי לחובתו שתי עבירות משמעת. באשר להערכת הסיכון לעבריינות והסיכוי לשיקום, התרשם שירות המבחן כי ניהול חייו מתאפיין בנטייה להתנהלות מניפולטיבית וקשיים בהצבת גבולות להתנהגותו ושמירה על החוק. לבסוף, תיאר שירות המבחן כי בשל מוטיבציה מילולית שהביע, שולב הנאשם בקבוצה טיפולית ראשונית ובחוות הדעת נמסר כי הנאשם נתרם מהקבוצה באופן ראשוני ביותר ותובנותיו בנוגע למניעים לביצוע העבירות הינן חלקיות וראשוניות. נוכח כל האמור, לא מצא שירות המבחן נימוקים שיש בהם כדי להמליץ על הקלה בעונשו של הנאשם.
הנאשם: "החלטת בית המשפט המחוזי מהווה פגיעה בעקרון אחידות הענישה"
הנאשם טען באמצעות באת-כוחו, עו"ד מירי כהן, כי יש להפחית את עונש המאסר בפועל שהוטל עליו. לטענתו, הפער בין העונש שהושת עליו לבין עונשו של האחר הינו משמעותי, כך שיש בו משום פגיעה בעקרון אחידות הענישה. עוד טען הנאשם כי מתחם העונש ההולם שקבע בית המשפט המחוזי אינו מבטא את נסיבות העבירות בהן הורשע וכי ההסבר לממצאים החיוביים לשימוש בסם, כפי שעלה מהתסקיר, נעוץ בתרופות אותן הוא נוטל, טענה אשר נתמכה בחוות דעתו של רופא השב"ס וכי אין להתעלם כליל מתהליכי הטיפול אותם הוא עובר ומנסיבותיו האישיות.
בית המשפט העליון: עניינו של הנאשם האחר שונה
לאחר שבית המשפט שמע את טענות הצדדים בדיון לפנינו, הגיע לכלל מסקנה כי יש לקבל את הערעור ולהפחית, במידת מה, מעונש המאסר בפועל שהושת על הנאשם. בית המשפט לא מקבל את טענותיו של הנאשם בכל הנוגע להשוואה בין העונש שהוטל עליו לבין עונשים שהוטלו במקרים דומים.
באשר להשוואה בין הנאשם לבין הנאשם האחר, בית המשפט העליון סבור, כמו בית המשפט המחוזי, כי נקודת המוצא לכל השוואה שכזו הינה כי קיים שוני משמעותי וחשוב בין השניים, וזאת בהתאם לכתב האישום, ששם נקבע כי הנאשם הוא אשר קיבל לידיו בפועל את חבילת הסם מידי השליח, חרף העובדה שהדבר נעשה על דעתו של הנאשם האחר. עוד הטעים בית המשפט העליון את העדר עברו הפלילי של הנאשם האחר, כמו גם נסיבותיו האישיות הייחודיות שאינן מתקיימות בעניינו של הנאשם, לקיחת אחריות מלאה על מעשיו; הכרה בחומרת העבירות המיוחסות לו; והעובדה שעבר תהליך טיפולי ושיקומי ארוך ומורכב, בו הוא מתמיד תוך הפגנת מוטיבציה רבה, וזאת בניגוד לנאשם כפי שעלה מהתסקיר שהוגש בעניינו.
על אף כל אלה, בית המשפט העליון קובע כי מלאכת הענישה הינה מלאכה עדינה המאזנת בין שיקולים שונים ומעניקה משקל מכריע לנסיבותיו הייחודיות של כל נאשם ונאשם. משכך, ראוי ונכון שעונשו של הנאשם יהיה חמור בצורה משמעותית מעונשו של הנאשם האחר. ואולם, כדי לעודד את הנאשם להמשיך ולהתמיד בדרך הטיפולית- שיקומית בה החל לפסוע אך לא מכבר, בית המשפט קובע להעמיד עונש הנאשם על ארבע שנות מאסר. קרי, הפחתה של חצי שנה.
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
