הנאשם ייצר מכונית תופת למטרה לא ידועה ונלכד על ידי המשטרה
הפרשה שתוארה בכתב האישום המקורי הייתה קשר "לעשות פשע – לייצר נשק מסוג מכונית תופת", ובכתב האישום המתוקן לא הופיע הביטוי "מכונית תופת".
כתב האישום הוגש נגד הנאשם ונאשם נוסף, בו תואר כי לקידום הקשר קיבלו הנאשמים רכב "מזדה 6" שמספרי שלדתו ומנועו הושחתו והורכבו לוחות רכב אחר מסוג מזדה; הנאשמים החביאו את הרכב שקיבלו בלול במושב, והכניסו רכיבים שונים "במטרה להפכה בסופו של תהליך לנשק". הקושרים הגיעו ב-19.3.15 למקום הימצא המכונית, התניעו בכבלים ויצאו; הנאשם נהג כשרשיונו פסול, וחצה צומת ברמזור אדום. חברו נהג ברכב אחר. הם הגיעו לחניית בית בקרית גת, ואז נעצרו ע"י המשטרה.
הנאשם הודה בהסדר טיעון בכתב אישום מתוקן, והורשע בעבירות של קשירת קשר לפשע, עבירות בנשק ונסיון ייצור נשק, נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא ביטוח רכב. ההסדר כלל טיעון לעונש מצד המדינה ל-7 שנות מאסר, וטיעון חופשי להגנה.
בגזר הדין מיום 24.2.16 בית המשפט הטעים את הצורך להטיל ענישה מחמירה ומרתיעה "שכן מדובר למעשה בנסיון לייצר מכונית תופת". לאחר סקירת פסיקה, קבע כי הערכים המוגנים של הגנה על חיי אדם, שלום הציבור ותחושת בטחונו, נפגעו בדרגה גבוהה, ועל כן המתחם שנקבע היה 5 עד 10 שנות מאסר ועונשים נלווים. בין השיקולים לחומרה, מנה בית המשפט גם ניסיון "לייצר מכונית תופת". לשיטת בית המשפט היה מקום להציב את עונש הנאשם, בשקלול חומרה וקולה, בסמוך מעל אמצע המתחם שקבע, אך בשל עמדת המאשימה נגזר הדין בתוך המתחם, בשל סיכויי השיקום, ובשליש התחתון שלו. על כן נגזרו 6 שנות מאסר, מאסרים על תנאי, קנס בן 3,000 ₪, פסילה בפועל ל-12 חודש ופסילה על תנאי (ת"פ 1756-04-15).
ב"כ הנאשם: " בית המשפט הביא בחשבון בעת גזירת הדין, עובדות שלא בא זכרן בכתב האישום המתוקן בו הודה הנאשם"
לקראת הדיון בערעור הוגש תסקיר עדכני של שירות המבחן, שכלל התייחסות לתחושות חרטה ובושה מצד הנאשם, תוך מאבקים פנימיים וחיצוניים, הבעת מוטיבציה לשיקום במאסר, ציון השתתפות בקבוצת "שינוי דפוסים" כהכנה להמשך טיפול שאליו טרם הגיע הנאשם, ואם יפנה ייבחן שילובו.
בכתב הערעור ובדיון בפני בית המשפט העליון, טען ב"כ הנאשם, עו"ד משה מרוז, באשר לחומרת העונש, כי הפרשה עמוסת סימני שאלה, לא ברורה מטרת הקשר, לא הייתה פגיעה בנפש וברכוש, ובית המשפט לא נדרש בעצם לכתב האישום המתוקן, בו אין מופיע הביטוי "מכונית תופת", אלא לכתב האישום המקורי בו מופיע ביטוי זה. לשיטת הסנגור הגם שהסיפור מכוער, הפסיקה – אף במקרים שבהם נעשה שימוש בנשק – מחמירה פחות, ואין תקדימים לענישה כגון זו.
בית המשפט העליון: מן הראוי שביהמ"ש קמא לא היה עושה שימוש בעובדות שנמחקו מכתב האישום.
לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, בית המשפט העליון קובע כי גם אם אין מדובר בעונש קל, קשה להפריז במשמעות המפחידה של החומרים שהכינו הנאשם והאחר. לשיטת בית משפט העליון מדובר בחלום בלהות "אילו הייתה חלילה תרכובת כל החומרים מתפוצצת, והיו הנפש והרכוש ניזוקים רחמנא ליצלן".
בית המשפט העליון מקבל טענת ב"כ הנאשם כי אכן לא נמצאו כנראה תקדימים למקרה כמו זה, אך בית המשפט מבהיר כי יש לזכור כי המדובר בענישה שבתוככי הסדר הטיעון ומצויה היא במתחם ציפיותיו של הנאשם עצם כריתת ההסדר.
יחד עם זאת, בית המשפט מוצא טעם יחיד שבשלו ראה לנכון להפחית מעט מן העונש, וזאת בשל התחושה כי יש ליתן ביטוי לכך, שבית המשפט המחוזי נדרש פעמיים ל"מכונית תופת" בגזרו את הדין, והיה צריך שייצמד לכתב האישום המתוקן שלפניו. בית המשפט קובע כי גם אם התמונה המצטיירת חריגה בחומרתה, משהצדדים הסכימו על הוצאת המלים הקשות "מכונית תופת" מכתב האישום – והדברים נאמרים בימים שמכוניות תופת הן חיזיון נפרץ בתבל – השימוש בהם על-ידי המשפט מעצים למצער את מראית החומרה, הקיימת ממילא.
לסיכום, בית המשפט העליון לא מפריז ב"הנחה" הניתנת לנאשם, ומעמיד את המאסר בפועל על חמש שנים ושישה חודשים תחת שש שנים, כאשר שאר חלקי גזר הדין נותרו בעינם (ע"פ 2885-16).
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר