02.06.2020
באנר מתחת לעדכונים מהשטח בכל האתר - צד שמאל (חדש)
באנר מתחת לעדכונים מהשטח בכל האתר - צד ימין (חדש)

מילון מונחים פלילי

תוצאות חיפוש עבור "בית משפט"

אפקט הגזע האחר

אפקט הגזע האחר או אפקט הגזע הוא למעשה תת-תחום באתולוגיה אנושית ובפסיכולוגיה חברתית. מדובר על תופעה בה אדם מסוים קולט בעיניו פנים, מעבד אותם קוגניטיבית ומזהה ביתר קלות פרצופים השייכים במראה שלהם לגזע אליו הוא גדל.

 

למשל, אדם לבן יצליח לזהות בקלות מאפייני שוני בפרצופים של אנשים לבנים אך אם יתבונן באנשים ממוצא סיני, כולם יראו לו אותו הדבר והוא יתקשה להבדיל בין הפרצופים. והדבר נכון גם להפך – אדם ממוצא סיני יתקשה בזיהוי פרצופים לבנים.

 

לאפקט הגזע ישנן השלכות בכל הנוגע לזיהוי חשודים במסגרת מסדר זיהוי. לכן, יש לנקוט באמצעים על מנת לצמצם את ההשפעה למשל, החוקר המשטרתי יהיה מאותו מוצא אתני של החשוד, להציב במסדר הזיהוי ניצבים הדומים לחשוד בכמה שיותר מאפיינים.

 

למשל, בתאריך 29.08..19 פורסמה כאן בפורטל קרימינלי כתבה עם הכותרת "טעות בזיהוי: בית המשפט זיכה נאשם מעבירת סחר בסמים בשל בעיה בזיהוי" בה דובר על פסיקה של כבוד השופט שמאי בקר מבית משפט השלום בתל אביב בו הוא מזכה נאשם ממוצא סודני מעבירה של סחר בסמים זאת, לאחר שהשוטר הסמוי שביצע מולו את עסקת הסמים לא יכל לזהות אותו באופן וודאי. בית המשפט הסביר כי בתיק זה קיימת בעיה בזיהוי הנאשם מרחוק וקיים קושי ב"וודאות" הזיהוי בשל העובדה כי הנאשם שייך לקבוצה אתנית אחרת מזו של השוטר.

 

כבוד השופט בקר כתב בפסק הדין: "העניין, שלאדם פלוני קשה יותר לזהות פנים השייכים לקבוצה אתנית אחרת, היא כמעט ידיעה שיפוטית. לא פעם נשמע המשפט, ביחס ליפנים או סינים כדוגמא, "כולם דומים".

 

 

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

להסבר מלא >
בגיר צעיר

במדינת ישראל קיימים הבדלים מהותיים בין הדרך שבה מיושם הדין הפלילי על קטינים, לבין הדרך בה הוא מיושם על בגירים. בין השאר ובאופן טבעי נוטים בתי המשפט להקל עם קטינים בכל הנוגע לעונש שיוטל עליהם, מתוך ההנחה שפוטנציאל השיקום שלהם גבוה מזה של בגירים, בעוד רישום פלילי וענישה משמעותית עלולה לקעקע את עתידם. כמו כן, עניינם של קטינים ברובו המוחלט של המקרים ידון בבית המשפט לנוער


בהתאם לכך עלתה בבתי המשפט השאלה מה יהיה דינו של אדם שאינו קטין על פי חוק, כלומר עבר את גיל 18, אך עדיין קרוב מאוד בגילו לגיל קטינות, כך שיש להביא בחשבון שיקולי שיקום בעניינו.


כתוצאה מכך נולד המונח "בגיר-צעיר", המתייחס לנאשמים בדרך כלל בגילאים 18-21 (במקרים מסוימים אף יותר), שמחד הם בגירים על פי חוק וחלות עליהם חובות וזכויות, ומנגד הם לא לחלוטין אנשים בוגרים ובשלים להתמודד עם האחריות הזו.


שופט בית המשפט העליון ג'ובראן קבע כי יש להתחשב בייחודיות מאפייניה של קבוצת ה"בגירים הצעירים" בעת גזר הדין. לדבריו, אמנם אין להתייחס אליהם כקטינים מבחינה משפטית, אך על בית המשפט להעניק משקל משמעותי לגילם הצעיר, למידת בגרותם, ולהשפעה האפשרית של ריצוי מאסר בפועל על יכולתם להשתקם.

 

 

ואולם, חשוב לדעת כי בית משפט העליון קבע בהמשך לכך, כי המונח בגיר-צעיר אינו "מונח קסם" המצדיק כשלעצמו הקלה בעונשו של נאשם המשתייך לקבוצת הגילאים המסוימת, אלא מדובר בקבוצת משתנים, אשר יש לבחון את המידה שבה הם מתקיימים בכל נאשם בגיר צעיר לגופו (ע"פ 2420/15).

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

להסבר מלא >
בית משפט לנוער

בית המשפט לנוער הוא בית משפט מיוחד וייעודי העוסק בטיפול, השגחה, ושפיטה של בני נוער במקרים שבהם הם מבצעים עבירות פליליות. כמו כן, אמון בית המשפט לנוער על השגחה, דהיינו על פיקוח במקרים שבהם קטין מוגדר בתור "מוזנח" (לרבות חסר בית או קטין הגדל בבית עם הורים לא מתפקדים), מה שמצריך למצוא לו בית חלופי.

 

בית המשפט לנוער הוא בית משפט שנמנה על מערכתבתי משפט השלום, שופטיו הם שופטים לכל דבר ועניין, העוברים הכשרה מיוחדות לשפיטת נוער. כמו כן, בבית המשפט לנוער, במיוחד בהליכים פליליים, קיימים סדרי דין שונים מאשר בבתי משפט השלום הרגילים, בשל המורכבות והעדינות בה יש לנהוג עם בני נוער, לרבות כאלו החשודים בביצוע עבירות פליליות.

 

בית המשפט לנוער, בניגוד לבתי משפט רגילים, מקדיש גם זמן רב גם לשיקום בני נוער, ולכן קיימת מערכת סיוע סוציאלית שלמה שאמונה על מתן תסקירים וחוות דעת לשופטי נוער בכל תיק ותיק. כאשר מבקשים לערער על פסק דינו של בית המשפט לנוער, יש לעשות כן באמצעות ערעור לבית המשפט המחוזי.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בייצוג קטינים

להסבר מלא >
בית משפט לענייני תעבורה

בית המשפט לתעבורה הוא למעשה בית משפט השלום, אך שופטיו הם שופטים העוסקים אך ורק בדיני תעבורה, ועבירות תעבורה. עבירות תעבורה, הם למעשה הליכים פליליים לכל דבר ועניין, ובית המשפט לתעבורה הוא אשר אמון על שפיטתם, החל מעבירות קלות וכלה בעבירות חמורות כגון: הפקרה לאחר פגיעה, נהיגה בשכרות, תאונת דרכים עם נפגעים ועוד. כן עוסק בית המשפט לתעבורה בבקשות לפסילה מנהלית, או לפסילת רישיון עד לסיום ההליכים, וכן הוא עוסק גם בענייני מעצר הנובעים לעבירות תעבורה.

 

בניגוד למשפטים פליליים רגילים, לבית המשפט לתעבורה סדרי דין דומים אומנם, אך מיוחדים משלו בעבירות מסוימות. ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה, מופנה לבית המשפט המחוזי. כן יודגש כי הליכים אזרחיים, לרבות תובענות נזיקין הנוגעות לתאונות דרכים, אינן נדונות בבית המשפט לתעבורה, אלא בבית משפט השלום (הרגיל).

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בעבירות תעבורה

להסבר מלא >
גזר דין

כאשר בהכרעת הדין ישנה "הרשעה" או כאשר בית המשפט קבע כי הנאשם ביצע את מעשה העבירה אך לא הרשיעו, מתחילים בשלב הטיעונים לעונש. את שלב זה פותח התובע בטיעונים לחומרת העונש ובמקרים מסוימים הוא אף יכול להביא ראיות לעונש (לדוגמא: תצהיר של קורבן העבירה או תמונות על החבלות או הנזקים שנגרמו).

 

לאחר שהתובע מסיים עם טיעוניו, טוען הנאשם, או בא כוחו, בבקשה מבית המשפט שיקל בעונשו של הנאשם. גם הנאשם יכול להביא ראיות לעניין העונש. כך לדוגמא הנאשם יכול להביא לבית המשפט עדים שיעידו על אופיו הטוב או במקרים שיש אדם שהנאשם הורשע בכך שפגע בו, הנאשם יוכל להביאו להעיד לטובת הנאשם במידה וזה יהיה מוכן לכך (הדבר נפוץ בדרך כלל באישומים שמוגשים בגין עבירות אלימות במשפחה).

 

בנוסף, בית המשפט יכול לבקשת אחד מהצדדים להפנות את הנאשם לשירות המבחן למבוגרים לצורך קבלת תסקיר שיתן המלצות לעניין העונש. חשוב לזכור, כי ככל הנוגע לקטינים יש חובה לקבל תסקיר מטעם שירות המבחן לנוער. כמו כן, ישנה חובה לקבל תסקיר גם ככל שמדובר בבגירים שביצעו עת העבירה שבגינה הורשעה כאשר היו מתחת לגיל 21, ויש עתירה מטעם התביעה להשית עליהם עונש מאסר בפועל (בין אם בעבודות שירות). 

 

לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, על בית המשפט לגזור עונשו של הנאשם.

 

סעיף 193 לחוק סדר הדין הפלילי: "בתום הטענות לעניין העונש יגזור בית המשפט את דינו של הנאשם; בית המשפט יקרא את גזר הדין בפומבי, יחתום עליו ויסמנו בתאריך קריאתו".


למעשה, גזר הדין הוא החלטת בית משפט הקובעת את עונשו של נאשם לאחר שבהכרעת דין נקבעה אשמתו והוא הורשע.

 

ביום 10.7.12 נכנס לתוקף תיקון 113 לחוק העונשין בנוגע להבניית שיקול הדעת בענישה.


מטרת החוק הינה להבנות ולכוון את שיקול דעתו של בית המשפט בגזירת הדין ולהביא לכך שבתי המשפט יגזרו את הדין בהתאם לאותם עקרונות ולפי מדיניות עקבית ובכך להגביר את ערך השוויון. כל זאת, תוך הותרת שיקול הדעת בידי בית המשפט בקביעת העונש ושמירה על עיקרון הענישה האינדיבידואלית, בשים לב לנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ושל כל נאשם.


החוק מבנה את שיקול דעתו של השופט באמצעות יצירת הליך גזירת דין תלת- שלבי: בשלב הראשון, בית המשפט קובע מתחם עונשי הולם, לפי העיקרון המנחה בענישה – עקרון ההלימה. בשלב השני, בית המשפט נדרש לבחון אם יש מקום לסטות מן המתחם שקבע. סטייה לקוּלה מותרת בעיקר מטעמים של שיקום, וסטייה לחומרה מותרת רק מטעמים של הגנה על שלום הציבור. אם מצא בית המשפט שאין מקום לסטות מן המתחם, בית המשפט נדרש לעבור לשלב השלישי ובו הוא מצווה לקבוע את העונש המתאים לנאשם בתוך מתחם העונש ההולם, בהתבסס על שיקולי הרתעה אישית או כללית ועל מגוון שיקולים ונסיבות שאינם קשורים לביצוע העבירה ואשר אינם משליכים על חומרת העבירה הנדונה.

 

למאמר המורחב על שלבי ההליך הפלילי לחץ כאן. 

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

 

להסבר מלא >
דיון נוסף

על החלטות של בית המשפט העליון אין זכות או רשות ערעור, ללא יוצא מן הכלל. ואולם, קיימת אופציה לבקש דיון נוסף, שלעתים אף יתקיים בתנאים נוקשים יותר מרשות ערעור.


דיון נוסף תמיד ניתן על פסק דין של בית המשפט העליון, שניתן בהרכב (כלומר לא על החלטה של שופט יחיד).

 

הבקשה לדיון נוסף תתקבל רק במקרים שבהם פסק הדין של בית המשפט העליון קבע הלכה חדשה, ויכול להתקיים גם על פי החלטת בית המשפט ללא בקשה של אחד הצדדים.


כמו כן, כל בעל דין יכול לבקש דיון נוסף, גם אם הוא היה הצד המנצח בערעור, שכן הרעיון הוא לדון בהלכה משפטית ולא בעובדות פרשניות של המקרה.


הדיון בבקשה לדיון נוסף יכולה להידון על ידי דן יחיד, אולם הדיון הנוסף עצמו, במידה והתקבל, יתקיים תמיד בהרכב מורחב של לפחות חמישה שופטי בית משפט עליון, שכולל גם את השופטים בהליך הקודם.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

 

להסבר מלא >
דמנציה

דמנציה מהווה את אחד הגורמים העיקריים למוגבלות בקרב קשישים ונחשבת לאחת המחלות הקשות לאדם, לבני משפחתו ולחברה. מדובר על מחלה בה נפגעים התפקודים הקוגניטיביים והמנטליים של האדם. המחלה פוגעת באופן הדרגתי בזיכרון, ביכולת החשיבה, בהתמצאות בזמן ובמרחב, וביכולת לזהות אנשים וחפצים. כחלק ממהלך המחלה סובל החולה מתופעות של בלבול, רוגז, חשדנות ואף התקפי אלימות. עם הזמן, בנוסף לפגיעה הקוגניטיבית, מתרחשת גם פגיעה ביכולות הפיזיות. 

 

כשלעצמה אין הדמנציה מוכרת כמחלת נפש שיש בה בכדי להביא להפסקת ההליכים כנגד הנאשם הסובל ממנה. ואולם, כיום קיימת מגמה של ביתי המשפט להכיר בדמנציה כגורם שיש בו להביא לכדי הפסקת הליכים וזאת בשל הפגיעה בכושרו השיכלי של הנאשם.

 

לאחרונה הורה בית משפט השלום בפתח תקווה באופן תקדימי על הפסקת הליכים בעניינו של קשיש בן 80 בשל היעדר כשירות דיונית. זאת, לאחר שחוות הדעת הפסיכיאטרית שהוגשה לבית המשפט קבעה כי הנאשם גם דמנטי וגם בעל התנהגות פסיכוטית. עם זאת, חשוב לציין כי אין מדובר בהלכה מחייבת או במקרה המצביע על מגמה כלשהי, אלא בהחלטה נקודתית גרידא של בית משפט השלום, אשר נתקבלה בהתאם לנסיבות המקרה הספציפי.

 

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

להסבר מלא >
הארכת מעצר

הארכת מעצר היא כשמה, הארכת תקופת מעצרו של עצור שכבר נמצא במעצר. המשפט הפלילי בישראל מונה מספר סוגי מעצרים: מעצר ימים; מעצר לצרכי חקירה; מעצר עד תום הליכים, ועוד. הארכת מעצר רלוונטית לכל אחד מסוגי המעצר הללו, שכל אחד מהם ניתן להאריך בכפוף לתנאים המנויים בחוק.


בשלבי המעצר הראשוניים, לדוגמא מעצר ימים - מעצר לצרכי חקירה, תתבקש הארכת מעצרו של עצור על בסיס נסיבות כמו חשש משיבוש הליכי משפט או חקירה, מסוכנות לציבור, פגיעה אפשרית בביטחון המדינה, צורך בבדיקה פסיכיאטרית, ועוד.


במקרים אחרים, כאשר הוחלט על מעצר עד תום ההליכים בעניינו של נאשם מסוים, עשויה להתבקש הארכת מעצר נוספת בתום תשעה חודשים, שזו המגבלה בחוק, במידה ועדיין לא ניתן פסק דין.


ברוב המוחלט של המקרים נדרשת החלטה של בית משפט לשם הארכת מעצר, וזאת למעט חריגים מעטים המצריכים קבלת החלטות דחופות של בכירים בגוף החוקר.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בדיני מעצרים

להסבר מלא >
הלכת חניון חיפה

בית המשפט הראשון לדון בתיק פלילי נקרא "הערכאה הדיונית". זהו בית המשפט הדן בתיק לגופו, בוחן את ראיות הצדדים לצורך הכרעת הדין, ולאחר מכן שוקל את טענות הצדדים לעניין העונש.


לאחר שהערכאה הדיונית נותנת פסק דין, כלומר מכריעה את הדין וגוזרת עונש, לנאשם יש זכות לערער על ההחלטה בפני ערכאה משפטית גבוהה יותר – היא "ערכאת הערעור".


זכות הערעור היא זכות יסוד ואיננה ניתנת לשלילה, ואולם הכלל הוא כי ערעור ראשון הוא תמיד בזכות, וערעור שני הוא תמיד ברשות. כלומר, על פסק דינו של בית משפט השלום יכול נאשם לערער בזכות לבית המשפט המחוזי, בעוד על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור, יוכל לערער רק אם תינתן לו רשות לכך.


הקריטריונים למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" נקבעו בפסק דין ר"ע 103/82, או בשמו המוכר "הלכת חניון חיפה".


בעניין חניון חיפה, קבע בית המשפט העליון כי בקשת רשות ערעור תתקבל, רק כאשר הבקשה מעלה שאלה משפטית חשובה, אשר להכרעה בה יש חשיבות ציבורית כללית, החורגת מעניינם הספציפי של בעלי הדין.


כאשר מדובר בערעור על גזר הדין, כלומר על העונש שהוטל, הדרישה היא כי מדובר במקרה חריג שבו תחושת הצדק מחייבת כי תינתן רשות ערעור. כך למשל, כשיש פער ניכר בין העונש שנגזר בערכאה הראשונה לבין העונש שנגזר בערעור, עשוי הדבר להוות סיבה למתן רשות לערעור נוסף.

 

כדי ללמוד עוד אודות גלגולו של הערעור הפלילי, לחץ כאן.

 

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

להסבר מלא >
הסדר טיעון

ניהולו של משפט פלילי "קלאסי" מתמקד למעשה בשתי תוצאות, או בהרשעה, או בזיכוי. אך בין שתי האפשרויות הללו, קיימת אפשרות שלישית לסיים את המשפט הפלילי, והיא באמצעות "הסדר טיעון". מונח זה זוכה לפעמים גם לכינוי לעג בשם "עסקת טיעון". אך למעשה, מדובר בהסדר בין המדינה לבין נאשם בהליך הפלילי, שהוא תוצאה של משא ומתן בין השניים, והוא נובע לעיתים מרצון לקנות סיכון מסוים מטעם שני הצדדים.

 

לדוגמא, לעיתים המדינה מסכימה לשנות את כתב האישום לכתב אישום מקל, בתמורה לכך שהנאשם יודה בעבירות קלות יותר. כך הנאשם נהנה למעשה מעונש מקל יותר ממה שהיה מקבל אילו היה מורשע בכתב אישום מקורי, והמדינה מצליחה להרשיע אדם שביצע עבירה פלילית, אך ייתכן והיא תתקשה להוכיח שהוא ביצע דווקא עבירה חמורה יותר, כך גם האינטרס הציבורי מתגשם.

 

חשוב לציין שבישראל אין הסדר חוקי פורמאלי בכל הנוגע להסדרי טיעון, ולמעשה הביקורת השיפוטית על הסדרי טיעון נובעת מפסיקת בתי המשפט. כמו כן, בית משפט לא חייב לקבל הסדר טיעון שמוצג בפניו, ואירעו מקרים שבהם שופטים קבעו שהסדר טיעון מסוים לא עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי. עם זאת, ההלכה המשפטית היא שלרוב עדיף לא להתערב בהסדר טיעון, אלא אם הוא באמת סותר בצורה קיצונית את האינטרס הציבורי. 

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

להסבר מלא >
הפרדת הדיון ואיחוד הדיון

בית המשפט רשאי, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לצוות על הפרדת המשפט באישום מסוים שנכלל בכתב האישום או על הפרדת משפטו של נאשם מסוים שהואשם יחד עם נאשמים אחרים.


כלל זה מעוגן בסעיפים 88 ו-89 לחוק סדר הדין הפלילי, תשמ"ב-1982.


במידה וניתן צו המורה להפריד את המשפט, יוגש כתב אישום חדש המכיל את האישום שהופרד או את הנאשם שמשפטו הופרד. בית המשפט רשאי להמשיך במשפט שהופרד מן השלב שאליו הגיע לפני ההפרדה במידה והוא סבור כי הדבר לא יגרום לעיוות דין.


כמו כן רשאי בית המשפט בכל שלב שלפני הכרעת הדין להורות על איחוד הדיון בכתבי אישום נפרדים התלויים ועומדים באותו בית משפט כאשר הוא סבור כי האיחוד לא יגרום לעיוות דין וכי מותר לצרפם בהתאם להוראות לעניין צירוף אישומים וצירוף נאשמים.


כלל זה מעוגן בסעיף 90 לחוק סדר הדין הפלילי, תשמ"ב-1982.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

להסבר מלא >
הפרת הוראה חוקית

הפרת הוראה חוקית הינה עבירה פלילית המוגדרת בסעיף 287 לחוק העונשין:
(א) "המפר הוראה שניתנה כשורה מאת בית משפט או מאת פקיד או אדם הפועל בתפקיד רשמי ומוסמך לאותו עניין, דינו - מאסר שנתיים".
(ב) "המפר הוראה מהוראות צו שניתן מאת בית משפט לשם הגנה על חייו, גופו או שלומו של אדם אחר מפני המפר, דינו – מאסר ארבע שנים".

 

יש לשים לב להבדל בין ס"ק (א) לבין ס"ק (ב) – במידה ומדובר בהוראה חוקית שנועדה להגן על חיי אדם, הענישה תהיה חמורה יותר. כמו למשל, כאשר מדובר בצו הגנה או צו למניעת הטרדה מאיימת.

 

במקביל לסעיף 287 לחוק העונשין יש את סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט. סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט נחשב לעבירה קלה יותר כשלצידה שנת מאסר או קנס והיא תחול במקרים קלים יותר של הפרת הוראה חוקית, כלומר, כאשר מדובר בצו הניתן לאכיפה אך טרם בוצע או צו שהופר אך ניתן יהיה להשיב את הגלגל אחורה.


במקרים חמורים יותר בהם הצו לא ניתן לאכיפה או שלא ניתן יהיה להשיב את הגלגל אחורה עקב הפרת הצו- יחול סעיף 287 לחוק העונשין.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

 

להסבר מלא >
ועדה להתרת התחייבות

 

הועדה להתרת התחייבותו של משרת קבע, טרם סיום תקופת שירות הקבע, פועלת על פי כללים סדורים והנחיות מקצועיות המוסדרות בהוראת פיקוד עליון.

 

בשונה מהפסקת שירות הקבע, התרת התחייבות ניתנת ללא התראה של שנה מראש למשרת הקבע, ולפיכך מדובר בהליך מסובך יותר. רשויות הצבא יוכלו ליזום את התרת ההתחייבות, בין השאר, במקרה שקיים חשש של ממש כי משרת הקבע ביצע עבירה פלילית, שיש עמה קלון, ופרקליט צבאי חיווה דעתו, כי יש מקום לשקול את התרת ההתחייבות; משרת הקבע הורשע בבית דין צבאי או בבית משפט אזרחי בעבירה, שיש עימה קלון; על משרת הקבע הוטל עונש מאסר לריצוי בפועל בגין עבירה, אף אם אין עמה קלון. חשוב לדעת שמשרת הקבע שעניינו נדון בוועדה זכאי להיות מיוצג על-ידי עורך דין. כמו כן, במקרים בהם עניינו נדון בפני הוועדה על רקע העמדתו לדין פלילי, והוא מיוצג על ידי עורך הדין מהסנגוריה הצבאית, הוא יוכל להיות מיוצג על-ידי עורך הדין גם בפני הוועדה.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה במשפט צבאי

להסבר מלא >
חוות דעת פסיכיאטרית

חוות דעת מומחה בתחום הפסיכיאטריה, אשר מוגשת לבית המשפט, בוחנת הן את המאפיינים הנפשיים והאישיותיים של הנאשם והן את הקשרם להתנהגות הפלילית שבגינה הוא מואשם. כל זאת, בכדי לסייע לבית משפט להכריע בשאלת שפיותו של הנאשם, שכן בכדי שניתן יהיה להעמיד אדם לדין פלילי, להרשיעו ולהענישו בגין עבירה שביצע, יש צורך לוודא כי היה שפוי בעת עשיית המעשה, וכי הוא שפוי כעת בזמן שהוא עומד לדין.

 

חוות הדעת תינתן בדרך כלל על ידי מומחה שמונה מטעם בית המשפט. כאשר הממונה על מינוי הפסיכיאטר הספציפי שיכתוב את חוות הדעת נתונה לפסיכיאטר המחוזי המצוי במחוז שבו בית המשפט שביקש את הבקשה. לאחר קבלת חוות הדעת הפסיכיאטרית מטעם הפסיכיאטר המחוזי ובמידה והצדדים אינם מסכימים עם מסכנות חוות הדעת, הם יכולים לזמן את הפסיכיאטר שכתב את חוות הדעת לצורך חקירה בבית המשפט. לסנגוריה נתונה גם הזכות, שאינה נתונה לתביעה, להגיש לבית המשפט חוות דעת פסיכיאטרית נגדית על ידי פסיכיאטר שמונה מטעמו.

 

חוות דעת פסיכאטרית יכולה לעשות בתנאים של אשפוז בכפייה ככל שהדבר נדרש, אך אין הדבר מחייב וככל שאין הצדקה לאשפוז, ניתן להכין את חוות הדעת גם ללא אשפוז וזאת תוך קיום פגישה עם הנאשם והסתייעות במסמכים הנוגעים למצבו הנפשי.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

 

 

 

להסבר מלא >
חוק הגנת ילדים

החוק קובע כי בעבירות מסוימות, ייחקרו ילדים עד גיל 14 בידי חוקר ילדים, שעבר הכשרה מיוחדת לכך, ובהמשך יעידו בבית המשפט רק באישור חוקר הילדים.


עוד קובע החוק כי עדות הילד שנגבתה בידי חוקר הילדים, וכן זכרון הדברים או דו"ח החקירה, שנרשמו על ידי חוקר הילדים, יהיו כשרים להתקבל כראיה בבית משפט, וניתן יהיה להרשיע נאשם בהסתמך עליהם, בתוספת ראייתית של סיוע, במצב בו הילד לא העיד בבית המשפט.


המטרה היא למעשה לאפשר לאותם ילדים, להימנע מעדות בבית המשפט, שלעתים יכולה לגרום להם לטלטלה נפשית כשהם משחזרים את העבירות המדוברות בפני אולם בית המשפט. במסגרת כך, במקרים חריגים מתאפשרת העדת ילדים שלא בפני הנאשם, או כשהשופט ועורכי הדין אינם במדי בית משפט, ואפשרויות נוספות שלמעשה מאפשרות את העדת הילד באופן שיהלום את מצבו.


החוק מסדיר את הסוגיה של העדת קטינים מתחת לגיל 14, וקובע הנחיות כבר משלב החקירה במשטרה (כאמור תתבצע על ידי חוקר מיוחד, שלא במדי שוטר ולא בתחנת המשטרה, בשעות מסוימות וכו'), ועד לשלב העדות בבית המשפט.


העבירות עליהן חל החוק:


עבירות שנעשו בגופו של ילד, בנוכחותו או כאשר הילד הוא חשוד בביצוע העבירה:
1. עבירות זנות, תועבה ועבירות מין (בין אם במשפחה או מחוץ למשפחה).
2. עבירות פגיעה והזנחה של הורה או אחראי על קטין שנעברו כלפי קטין שעליו הוא אחראי.


כמו כן, חל החוק על העבירות הבאות אם נעשו בגופו של ילד או בנוכחותו – כלומר אינן חלות כשהילד הוא החשוד, בשונה מהעבירות המצוינות לעיל:


1. עבירות אלימות חמורות בתוך המשפחה – כגון פציעה, חבלה, תקיפה בנסיבות מחמירות, הזנחה ונטישת ילדים, חטיפה וכליאת שווא.
2. עבירות המתה – הריגה, רצח ונסיון רצח.


באשר לעבירות המתה נקבע חריג נוסף, כך שהן חלות על ילדים עד גיל 14 בהתאם לחוק, כשמדובר בעבירה בתוך המשפחה. במצב בו העבירה בוצעה שלא בתוך המשפחה, יחול החוק על ילדים רק עד גיל 12.


לבסוף, החוק חל גם על עבירות נלוות שנעברו במהלך ביצוע אחת העבירות המנויות לעיל.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בייצוג קטינים

להסבר מלא >
חוק לעשיית דין בנאצים

חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י-1950 חוקק לראשונה על ידי הכנסת הראשונה בשנת 1950 והוא מתייחס לפשעים שביצעו הנאצים ועוזריהם בתקופת השואה.

 

במהלך העשור הראשון לאחר חקיקת החוק, אכיפתה נעשתה בעיקר כלפי עוזריהם של הנאצים, משתפי פעולה. כידוע, לאחר המלחמה עלו לארץ ישראל הרבה יהודים. במהלך אותו עשור הועמדו לדין עשרות יהודים ישראלים אשר נחשדו בשיתוף פעולה עם הנאצים. ההיסטוריונית חנה יבלונקה סבורה כי כ-40 יהודים הועמדו לדין בגין עבירה על חוק זה.

 

לדוגמא, יחזקאל אינגסטר הואשם שהיה אחראי על אסירים בשני מחנות-משנה ונגזר עליו עונש מוות. אך העונש הומר בעונש מאסר שנתיים והוא מת זמן קצר לאחר שחרורו מהכלא.

 

חוק זה הינו יוצא דופן בעיקר בגלל כמה סיבות:

  1. תחולת החוק - החוק קובע תחולה רטרואקטיבית. כמו כן, על אף שמדובר בעבירות שלא בוצעו על אדמת מדינת ישראל וגם לא בוצעו כלפי אזרחי ישראל, חוק זה מאפשר למדינת ישראל להעמיד לדין כל אדם שהיה מעורב בפשעי הנאצים בפני בית משפט ישראלי.
  1. התיישנות - על עבירות לפי חוק זה אין התיישנות.
  1. העונש – עונש מוות חובה.

 

מבין המשפטים המפורסמים שהתקיימו בגין עבירה על חוק זה הם המשפט של אודלף אייכמן ואיוון דמיאניוק.

 

אדולף אייכמן הועמד לדין בשנת 1961. הוא הורשע והוצא להורג בתלייה בכלא רמלה (היום, כלא רימון).

 

ג'ון איוואן דמיאניוק האוקראיני הועמד לדין בשנת 1987. לאחר שהורשע בפשעי מלחמה על ידי בית המשפט המחוזי ונידון למוות, הגיש דמיאניוק ערעור לבית המשפט העליון אשר קיבל את ערעורו וקבע כי לא הוכח מעבר לכל ספק סביר כי המדובר ב"איוואן האיום מטרבלינקה". הוא גורש מישראל בספטמבר 1993.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין המתמחה במשפט אזרחי

להסבר מלא >
חיסיון עורך דין לקוח

סעיף 48 לפקודת הראיות, [נוסח חדש], התשל"ה- 1971 קובע כי מסמכים או דברים שהוחלפו בין עורך דין ללקוחו, שיש להם קשר לשירות המקצועי שמעניק עורך דין ללקוח, עורך הדין לא ימסור לבית משפט או לכל טריבונל משפטי. זהו למעשה חיסיון שחל בין עורך דין ללקוח.

 

החיסיון מתבטא בכך שכל אדם יכול להתייעץ עם עורך דינו מבלי לחשוש שהדברים שמסר לעורך דינו, יימסרו כראיה נגדו בעתיד. החיסיון גם חל על אמירות וגם על מסמכים שנמסרו לעורך הדין מטעם הלקוח. החיסיון גם חל לאחר שעורך הדין ולקוחו סיימו את הקשר המקצועי ביניהם.

 

החיסיון, איננו שייך לעורך הדין, אלא הוא שייך ללקוח, ולכן הלקוח הוא זה שיכול לוותר עליו בלבד. בנוסף, לבית המשפט אין סמכות להורות על עדות של עורך דין על דברים שנמסרו לו ע"י הלקוח, משום שמדובר בחיסיון מוחלט.

 

עם זאת, גם לחיסיון יש סייגים, לדוגמא: אם לקוח מספר לעורך דין על כוונה לבצע פשע בעתיד, הרי שאז לא חל החיסיון, האחרון חל על דברים שנעשו בעבר. בנוסף, החיסיון לא חל על זהות הלקוח, או על שכר הטרחה שמשלם הלקוח לעורך דינו.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

להסבר מלא >
חיפוש על ידי שוטר - פרשת בן חיים

 הלכת בן חיים הינה הלכה שהתקבלה בבית המשפט העליון שנקבעו בה הכללים בהם בית המשפט יוכל לפסול ראיות שהושגו אגב חיפוש לא חוקי בהתאם לדוקטורינת הפסילה הפסיקתית.

 

בסוף מאי 2007, בשעת בוקר, הבחינו שני שוטרים ושוטרת, שהיו בסיור שגרתי באזור התחנה המרכזית הישנה בתל אביב, באברהם בן חיים, תושב נתניה בן 60, ודרשו ממנו להזדהות. חיפוש מהיר במסוף המשטרתי העלה כי למר בן חיים יש בעברו רישום פלילי בגין עבירות שבוצעו לפני כעשור, אולם לא עומד נגדו צו מאסר.


אחד השוטרים ביקש מבן חיים לרוקן את תכולת כיסיו. בן חיים המבוהל, רוקן את כיס מכנסיו, ובין המסמכים שהוציא נתגלתה גם סכין שהחזיק ברשותו. הסכין, הסביר לשוטרים, משמשת אותו לקילוף פירות שכן אין לו שיניים תחתונות. השוטרים דחו את הטענה, עיכבו אותו לחקירה בגין החזקת פגיון והוא הובל לתחנת המשטרה. כעבור כמה חודשים הואשם בן חיים בהחזקת סכין שלא כדין.


בבית משפט השלום הוא זוכה מכל אשמה. שופט השלום דאז, דן מור, קבע כי לא היה יסוד לחשד סביר כלפי בן חיים, כנדרש בחוק, ולפיכך החיפוש שנערך בכליו לא היה חוקי והסכין אינה יכולה לשמש ראיה קבילה בבית המשפט.


ערעור שהגישה הפרקליטות לבית המשפט המחוזי התקבל - ובן חיים הורשע. השופטים לא הכריעו בשאלת חוקיות החיפוש, וקבעו כי גם בהנחה שהחיפוש היה בלתי חוקי, לא היה מקום לפסול את הסכין כראיה.

 

מהי הסכמה מודעת?

שורה של חוקים מסדירים את סמכויות החיפוש על גופו או בחפציו של אדם, הנתונות לשוטרי משטרת ישראל. לפי חוקים אלה, בהיעדר צו שיפוטי, מותנה החיפוש בקיומו של חשד סביר, שלפיו אותו אדם מחזיק בחפץ כלשהו שהחזקתו אסורה, או שהוא יעד לחיפוש מצד המשטרה. בהיעדר חשד סביר, רשאים השוטרים לערוך את החיפוש רק אם אותו אדם נתן את הסכמתו - "הסכמה מודעת" - לחיפוש.


השופטת ביניש קבעה בערעור כי על האדם להיות מודע לזכותו לסרב לחיפוש, ולכך שהסירוב לא ייזקף לחובתו: "כדי להבטיח שההסכמה לחיפוש היא הסכמת אמת, ואינה מבוססת אך על פערי הכוחות הטמונים במפגש בין שוטר לאזרח, נדרש השוטר המבקש את הסכמת האזרח לעריכת החיפוש להבהיר לו - כאשר הדבר רלוונטי - כי נתונה לו הזכות לסרב לביצוע החיפוש וכי הסירוב לא יפעל לחובתו".


הנשיאה לשעבר דחתה את עמדת הפרקליטות, שלפיה מספיק לבקש את הסכמתו של אדם כדי לערוך את החיפוש, ואין צורך לדקלם לו את זכויותיו או להשתמש בטפסים כדי לוודא שהוא מודע לזכותו. "נוכח פערי הכוחות והמידע הטבועים במפגש בין שוטר לאזרח, אין לקבל את ההנחה המוצעת על ידי המדינה, שלפיה האזרח ממילא יהיה מודע על יסוד בקשת ההסכמה לזכותו לסרב לביצוע החיפוש".


ביניש מתחה ביקורת על הגישה המוצעת על ידי המדינה, שלפיה מערכות האכיפה ובתי המשפט יבחנו על סמך נסיבות המקרה אם ניתנה הסכמה מודעת, והבהירה כי הדבר עלול להביא לפגיעה באזרחים שאינם מודעים לזכויותיהם.


בנוסף, הציגה ביניש רשימה לא סגורה של אמות מידה, שעשויות בנסיבות מתאימות לבסס חשד סביר כלפי אדם מסוים. במצב כזה, אין צורך לבקש את הסכמתו של אדם לחיפוש. כך, למשל, אין צורך בהסכמה לחיפוש אם אדם מתנהג בצורה חשודה, אם קיים בידי המשטרה מידע על עבירה שבוצעה במקום בו נמצא אדם או בקרבתו, או אם המשטרה מקבלת תיאור של חשוד בביצוע עבירה מסוימת באזור בו נמצא אותו אדם. היא הדגישה כי קיומו של עבר פלילי, במנותק מנסיבות חיצוניות קונקרטיות - כמו במקרה של בן חיים - אינו מספיק כשלעצמו כדי לגבש חשד סביר, ולא מסמיך שוטר לערוך חיפוש על גופו של אדם או בחפציו ללא צו.


לשיטתה, לו היה לשוטרים חשד סביר שבן חיים נושא סכין, הם היו מוסמכים לערוך חיפוש על גופו גם ללא צו. עם זאת, לפי ביניש, במקרה הזה לשוטרים היו לכל היותר חששות או ספקות, שלא התגבשו לחשד סביר ולכן החיפוש לא היה חוקי.


השופטים קבעו כי במקרה של בן חיים לא הייתה הסכמה מודעת. בן חיים הסכים לחיפוש מבלי שהיו מודע לזכות לסרב לו, ולכך שהסירוב לא ייזקף לחובתו. לפיכך, הוחלט לפסול את הסכין והסמים שנתפסו כראיות קבילות, וההרשעות בוטלו.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בדיני מעצרים

להסבר מלא >
חקירת מצ"ח

 

תפקידו של מערך המשטרה הצבאית החוקרת הינו, בין השאר, אכיפת המשמעת בצה"ל, איסוף ראיות, ביצוע חקירות והבאת חיילים החשודים בביצוע עבירה פלילית בפני בית משפט צבאי.

 

משמע, חקירת מצ"ח מתחילה כתוצאה מקיומו של מידע מפליל כנגד חייל, אשר מחשיד אותו בביצוע עבירה צבאית או פלילית. כמו כן, חקירת מצ"ח הינה חקירה פלילית לכל דבר ומשמעותה תחילתו של הליך פלילי, ובהתאמה, ההשלכות של חקירה זו זהות להשלכות של הליך פלילי, וביניהן, רישום פלילי בגין ביצוע העבירה הנותר גם להמשך החיים האזרחיים. עם זאת, חשוב לדעת שככל חקירה פלילית, לחייל עומדות כל הזכויות הניתנות לחשוד במהלך חקירה: הזכות לדעת, כבר בתחילת החקירה, בגין איזו עבירה הוא צפוי להיחקר; זכות השתיקה; והזכות להיוועץ בעורך דין

 

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה במשפט צבאי

להסבר מלא >
טענות מקדמיות בהליך הפלילי

תחילתו של המשפט הפלילי, היא ביום הקראת כתב האישום ע"י בית המשפט, לנאשם. זהו בדיוק השלב שבו יכול הנאשם לטעון טענות "מקדמיות", דהיינו טענות שחוק סדר הדין הפלילי, [נוסח משולב], התשמ"א- 1982 קובע, כי יש לטעון אותן בתחילת המשפט ( למאמר המורחב על שלבי ההליך הפלילי לחץ כאן!! )

 

ככל שבית המשפט קיבל טענה מקדמית, הוא יכול או למחוק את כתב האישום, או להחליט בנוגע לפעולות שתינקטנה מעתה, לאורה של הטענה המקדמית. לדוגמא: בין הטענות המקדמיות שאפשר לטעון בתחילת המשפט, היא שלבית המשפט אין סמכות "מקומית" לדון בתיק הפלילי. במקרה כזה, הרי שבית המשפט יוכל להורות על העברת הדיון לבית המשפט שהסמכות המקומית נתונה לו.

 

הטענות המקדמיות שקיימות במשפט הפלילי, קבועות בסעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי כאמור, וביניהן: חוסר סמכות מקומית,  חוסר סמכות עניינית, פגם או פסול בכתב האישום, העובדות המתוארות בכתב האישום אין מהות עבירה, חסינות, התיישנות, חנינה, משפט פלילי אחר תלוי ועומד נגד הנאשם בשל המעשה נשוא כתב האישום, בית משפט אחר "זיכה" את הנאשם בגין אותה עבירה, חסינות, חנינה, הגנה מן הצדק.

 

סעיף 150 לחסד"פ קובע כי אם נטענה טענה מקדמית, לתובע יש זכות להשיב עליה. ואולם, בית המשפט יכול לדחות את הטענה גם בלי לשמוע את תגובת התובע.

 

החוק קובע גם כי אפילו אם נאשם לא טען טענה מקדמית בפתח המשפט, הוא עדיין יוכל לעשות כן, למעט בשני מקרים: טענה של חוסר סמכות מקומית או טענה של פגם או פסול בכתב האישום. אלו טענות שאם לא נטענו בפתח המשפט, הנאשם יוכל להעלותן בהמשך רק ברשות בית המשפט. יוער גם כי בית המשפט יכול להכריע בטענה מקדמית באופן מיידי, אך הוא רשאי גם להכריע בה במסגרת הכרעת הדין, כלומר- בסיום ההליך.

 

למאמר מורחב הסוקר את הטענות המקדמיות בהליך הפלילי לחצו כאן!!!

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

 

 

להסבר מלא >
כבודו

בימים האלה משודרת הסדרה "כבודו" - לכבוד הסדרה החלטנו להסביר מהיכן נולד השימוש המונח כבודו עת פונים לשופט בבית המשפט.

 

בבית המשפט נהוג לפנות לשופט היושב בדין בצורה רשמית ומכובדת, צורת הפנייה המקובלת הינה פנייה בגוף שלישי "כבודו" וזאת בניגוד לפנייה ישירה לשופט היושב בדין בשמו הפרטי או בכינוי אתה. בכל עת שצד מעוניין לפנות לשופט בצורה ישירה הקוד המכובד והרשמי מחייב לפנות את אותו הצד לפנות אל השופט בכנוי "כבודו" או "בית המשפט". 

 

לרוב כאשר נכנסים לאולם בית המשפט יש לקוד קידה בפני השופט וכך גם כאשר יוצאים מהאולם. הקוד האתי הנהוג הינו שלא מסובבים הגב, אלא הולכים אחורה כשהפנים והגוף מופנים לשופט, לסמל המדינה ולדגל ישראל, ורגע לפני שמסתובבים לצאת מהאולם יש לקוד קידה נוספת.

 

הנוהג לפנות לבית המשפט בצורה רשמית ומכובת הינה בשל העובדה שהשופט היושב בדין מייצג למעשה את אושיות המדינה והינו הסמל של החוק והסדר. בשל כך, בכל בית משפט השופט תמיד יושב על דוכן מוגבה כאשר מאחריו סמל המדינה ודגל ישראל - השופט אם כך אינו אושיה עצמאית, אלא מסמל את שלטון החוק והסדר במדינה. השופט אינו מייצג את דעותיו, אלא הינו שלוח של החוק.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

 

להסבר מלא >
מחיקת רישום פלילי צבאי

 

על-פי חוק המרשם הפלילי, המרשם הפלילי של אדם יכלול גם רישום בגין ביצוע עבירות עליהן הורשע בבתי הדין הצבאיים כאשר היה חייל.

 

דהיינו, כמעט כל הרשעה בבתי הדין הצבאיים, למעט עבירות ספציפיות כמו התנהגות שאינה הולמת, גוררת עמה רישום פלילי אשר מלווה את החייל בחייו, גם לאחר תום השירות הצבאי שלו. עם זאת, חוק יסוד: נשיא המדינה מעניק לנשיא המדינה את הסמכות לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה הקבועות בחוק המרשם הפלילי, שחלות על רישום פלילי הנובע מהחלטות בית משפט, אשר לא הסתיימו בזיכוי הנאשם. בכך יכול הנשיא למחוק את הרישום הפלילי ולהעניק לחייל המשוחרר את האפשרות להתחיל דף חדש בחייו, מבלי שיהיה זכר לעברו הצבאי.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה במשפט צבאי

להסבר מלא >
מעצר ימים

כאשר מתבצעת עבירה פלילית, והמשטרה עוצרת חשוד בביצוע עבירה, יש לה סמכות לעצור את אותו החשוד למשך 24 שעות. מדובר בתקופה קצרה יחסית שבה לא תמיד היא יכולה להשלים את כל הליכי החקירה, ומנגד היא לא תמיד יכולה לשחרר את החשוד מחשש לפגיעה בשלום הציבור או מחשש לפגיעה בעדים או שיבוש הליכי החקירה. לכן, בתוך 24 שעות מחויבת המשטרה לפנות לבית משפט השלום בבקשה להארכת מעצר. זהו מעצר הימים, משום שטרם הוגש כתב אישום, והמעצר עצמו נעשה לרוב מטעמים חקירתיים, ולעיתים מטעמים של מניעה וביטחון.

 

סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי, (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו- 1996, קובע אימתי יהיה רשאי בית המשפט לעצור חשוד לפני הגשת כתב אישום. הכלל הוא שיש צורך להוכיח כי קיים חשד סביר שאותו חשוד עבר עבירה שדינה גבוה משלושה חודשי מאסר, וכן להוכיח עוד תנאים חלופים, או חשש לשיבוש הליכי חקירה או משפט או חשש שהחשוד יסכן את ביטחון הציבור או ביטחונו של אדם או צורך לסיים חקירה.

 

לבית המשפט יש סמכות לעצור את החשוד למשך 30 ימים סך הכל, אך לא יותר מ- 15 ימים בכל פעם.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בדיני מעצרים

להסבר מלא >
מעשה מגונה בפומבי

מעשה מגונה בפומבי היא עבירת מין המוגדרת בחוק הישראלי בסעיף 349 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, לשון החוק קובעת כי: "(א) העושה מעשה מגונה בפומבי בפני אדם אחר, ללא הסכמתו, או העושה מעשה כאמור בכל מקום שהוא תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות דינו מאסר שנה. (ב) העושה בכל מקום שהוא מעשה מגונה בפני אדם שטרם מלאו לו 16 שנים, דינו מאסר 3 שנים.


"פומבי" לעניין מעשה זה פירושו מקום ציבורי, כשאדם יכול לראות את המעשה בכל מקום שהוא. מקום שאינו ציבורי ובלבד שאדם המצוי במקום ציבורי יכול לראות את המעשה.


מקום ציבורי מוגדר בחוק העונשין כדרך, בניין, מקום או אמצעי תעבורה שיש אותה שעה לציבור זכות או רשות של גישה אליהם בלא תשלום או כל תנאי אחר וכל בניין המשמש אותה שעה להתקהלות ציבורית או דתית או לבית משפט היושב בפומבי.

ברוב המקרים הכוונה של מעשה מגונה בפומבי היא חשיפת איבר המין או אוננות לעיני אדם אחר.

 

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בעבירות מין

להסבר מלא >
נתיחה שלאחר המוות (לקביעת סיבת המוות)

נתיחה שלאחר המוות בישראל מבוצעת אך ורק במכון לרפואה משפטית באבו כביר והיא נעשית לצרכי מחקרים מדעיים אך גם לשם קביעה מדויקת ככל הניתן, של סיבת המוות של המנוח.

 

קביעת סיבת המוות היא הכרחית לצרכי חקירה במקרים בהם מדובר בעבירה פלילית. למשל, בנתיחה שלאחר המוות ניתן לאתר חפצים או חומרים על או בתוך הגופה כגון: קליעים, שאריות רעלים, שברי להב של סכין ועוד. ממצאים אלו מסייעים לחקירה הפלילית.

 

בסקירה היסטורית, בראשית ימיה של מדינת ישראל לא הייתה כל הסדרה חקיקתית של נושא נתיחות שלאחר המוות ויש שטענו כי הדבר מונע קיום של לימודי רפואה בארץ. על כן, בשנת 1953 חוקק "חוק האנטומיה והפתולוגיה" הקובע כי ניתוח גוויה תיעשה רק בהסכמת המשפחה ובהעדרה, רק בנסיבות מיוחדות וצו בית משפט מתאים.

 

לאחר זמן מה, התגלה כי בתי חולים ביצעו נתיחות שלאחר המוות גם ללא רשות המשפחות והנושא עלה לסדר היום בועדת החוקה של הכנסת. החרדים ניסו לתקן את החוק כך שלא יהיה ניתן לבצע ניתוח שלאחר המוות אלא רק באישור המשפחה, אך ללא הצלחה. הדבר הביא להפגנות כנגד הממשלה ואף למקרים בהם בני משפחה העלימו מבית החולים את גופות יקיריהם מהחשש שיבוצע בהם ניתוח שלאחר המוות, בניגוד לרצון המשפחה.

 

בנוב' 1980, לאחר מאבקים קשים, אושר התיקון כדרישת הדתיים.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

להסבר מלא >
סמכויות השיפוט של המערכת הצבאית

על פי האמור בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, תחולת החוק הינה על כל אדם הנמנה עם הכוחות הסדירים של הצבא בשירות חובה או על פי התנדבות; כל מי שנמצא כדין במשמורת הצבא; ואדם הנמנה עם כוחות המילואים של הצבא, כשהוא בשירות. בנוסף, החוק מתפרש גם על כל עובד בשירות הצבא, או העובד במפעל המשרת את הצבא, וכן על כל מי שעובד בשליחות הצבא.

 

יתרה מכך, על פי סעיף 14 לחוק השיפוט הצבאי, בית דין צבאי מוסמך לדון גם בעניינו של חייל שעבר עבירה שאיננה עבירה צבאית, בין בגבולות המדינה ובין מחוצה לה. עם זאת, ככל שהעבירה לא נעברה במסגרת הצבא או עקב השתייכותו של הנאשם לצבא, רשאי היועץ המשפטי לממשלה, בכל עת ועד להכרעת הדין בעניינו של הנאשם, לצוות כי דינו של הנאשם יתברר בבית משפט אחר.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה במשפט צבאי

להסבר מלא >
עבירות מין

המונח עבירות מין כולל בתוכו למעשה צבר רב של מעשים אשר אסורים לביצוע ואשר לכל אחד מהמעשים המחוקק קבע סעיף אישום משל עצמו.

 

עבירות מין כרוכות למעשה בביצוע של מעשה אשר יש בו בכדי לפגוע בקורבן, ללא הסכמתו, תוך כדי כך שנלוית למעשה מחשבה מינית.

 

אין חובה כי עבירת המין תהיה במגע, אלא החוק מגדיר מספר מקרים בהם עבירת המין יכולה להתבצע גם באמירת דברים מסוימים, הצגה של מראות מיניים בפני אדם אחר. 

 

עבירות המין הנפוצות ביותר הן: עבירת האינוס, מעשה סדום - סעיף 345 לחוק העונשין, בעילה אסורה בהסכמה- סעיף 346 לחוק העונשין, מעשה מגונה - סעיף 348 לחוק העונשין, עבירות מין במשפחה -סעיף 351 לחוק העונשין.

 

עבירות המין יכולות להקים עוולה הן בפן הפלילי והן בפן האזרחי, כך שבנוסף להעמדה לדין של הפוגע מינית, הקורבן יכול גם לתבוע אותו תביעה כספית בבית משפט אזרחי.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בעבירות מין

להסבר מלא >
עבירות סמים בצבא

חיילים המשרתים בצה"ל, המבצעים עבירות סמים, יכולים להישפט במסגרת האזרחית – בבית משפט אזרחי, או במסגרת הצבא – בבית דין צבאי. בשתי המערכות הדין הינו הדין האזרחי, על פי בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.

 

למרות זאת, עבירת סמים בצבא איננה דומה לעבירת סמים באזרחות, זאת משום שהצבא מתייחס בחומרה רבה יותר לעבירות סמים, לעומת המשקל הקל יחסית שמייחסת המערכת האזרחית לעבירות אלו. בית הדין הצבאי איננו מבדיל בין סמים קלים וסמים קשים, בעוד שהמערכת האזרחית נוטה להקל בכל הנוגע לעבירות של שימוש בסמים קלים בפעם הראשונה.

 

בהתאם, העונש שיינתן בגין אותה העבירה עשוי להיות חמור יותר במקרה של בית הדין הצבאי. כמו כן, העונשים שניתנים במסגרת הצבאית ייחודים למשרתים בצבא, וכוללים: הורדה בדרגה, אובדן הסיווג הביטחוני, הדחה מיחידות יוקרתיות, ועוד. יש לציין כי הרשעת חייל בגין עבירה כאמור על ידי המערכת הצבאית עשויה גם לגרור עמה רישום פלילי באזרחות.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בעבירות סמים

להסבר מלא >
עבר פלילי

אדם שיש לו עבר פלילי הוא אדם שהורשע בבית משפט בעבירות פליליות. העבר הפלילי מורכב מהרישום הפלילי אשר מתנהל במשטרה וכולל פירוט של הרשעות, עונשים וקביעות שונות שקבע בית המשפט, להבדיל מהרישום המשטרתי אשר כולל מידע אודות תיקים שנפתחו נגד אדם וסיבת סיום החקירה אם נסתיימה ללא העמדה לדין. החוק אשר מסדיר את הרישום הפלילי הוא חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981.


בית המשפט עושה שימוש רחב בעברו הפלילי של נאשם בשלב גזר הדין ככלי לקביעת מתחם העונש של נאשם בעבירות פליליות. להעדר עבר פלילי או עבר פלילי שאינו מכביד יש משקל בקביעה של מתחם העונש וסטייה ממנו לקולה. כמו כן במצב בו יש עבר פלילי מכביד תיתכן סטייה ממתחם העונש לחומרה, ועל כן ישנה משמעות רבה לעברו הפלילי של הנאשם.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

 

להסבר מלא >
עד עוין / עדות עוינת

כאשר אחד הצדדים מזמין עד למתן עדות בבית המשפט, הוא עושה זאת על מנת לתמוך ולהוכיח את גרסתו בפני בית המשפט. אך מה קורה כאשר העד שהוזמן לא עומד בציפיות ומשנה את עדותו ובכך למעשה, גורם נזק לבעל הדין שהזמין אותו?

 

באותו רגע, בעל הדין שהזמין את העד יפנה לבית משפט בבקשה להכריז עליו כעד עוין ובתוך כך, ישכנע את בית המשפט כי העדות העוינת נעשתה בזדון ובשל מניעים פסולים וסיוע לצד שכנגד וכי יש להעדיף את העדות המוקדמת של העד, כעדות קבילה.

 

ברוב המקרים בתחילה, השופט יתרה בעד ויבהיר לו את משמעות קביעתו כעד עוין ואת תוצאותיה ומרגע הקביעה ניתנת לבעל הדין שהזמינו, לחקור אותו בחקירה נגדית כאילו הוא הוזמן על ידי הצד הנגדי.

 

במהלך החקירה הנגדית, העד העוין יוכל לחזור לקו עדותו המוקדמת או להתמיד בעדותו העוינת. במקרה השני, בעל הדין כאמור, יבקש שבית המשפט יעדיף את עדותו המוקדמת ובית המשפט ישקו זאת בהתאם לנסיבות העניין ובדרך כלל, הפיכת העד לעד עוין מסמנת אותו גם כעד לא מהימן ואז, העדות המוקדמת מקבלת משקל כבד יותר מהעדות בבית המשפט.

 

עדות שהפכה לעוינת יכולה להיות גם בהליך אזרחי אך היא שכיחה יותר בהליכים פליליים. בעיקר בשל הבדלי גרסאות בין חקירת העד בתחנת המשטרה לבין עדותו בבית המשפט. הסיבות לכך יכולות להיות רבות למשל, העד מרגיש מאוים, העד טוען כי עדותו במשטרה נעשתה תחת לחץ, חשש להפללה עצמית מעל דוכן העדים ועוד.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

להסבר מלא >
עיון בחומר חקירה

סעיף 74 (א) לחוק סדר הדין הפלילי קובע כך "הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסנגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום, שבידי התובע ולהעתיקו".


חשיבות רבה נודעת לזכות העיון בחומרי חקירה. בית משפט העליון עמד לא אחת על מרכזיותה בהליך הפלילי. בין היתר נקבע כי העיון בחומר חקירה הוא בעל חשיבות רבה למימוש הזכות למשפט הוגן, וכי זכות העיון נמנית עם אחת מזכויות היסוד של נאשם בפלילים. בהתאם לכך, פורש הסעיף באופן מרחיב, כך שאינו מכוּון רק לחומרים שבליבּת האישום, אלא גם לחומרים המצויים בשוליו.


עם זאת, בבג"ץ 620/02 התובע הצבאי הראשי נ' בית-הדין הצבאי לערעורים נקבע כי "הגישה המרחיבה אינה חסרת גבולות, שכן הרחבה יתרה עשויה בנסיבות מסוימות להרחיב את היריעה שלא לצורך, ובכך לא זו בלבד שלא תתרום להגנת הנאשם, אלא שעלולה היא גם לפגוע בזכויותיהם המוגנות של אחרים באופן בלתי מידתי וללא הצדקה".


ככלל, זכאי אפוא נאשם לעיין בחומר חקירה שנאסף בעניינו, אולם זכות זו אינה חלה על חומר סודי. בהתאם לכך נקבע בפסיקה כי לא קיימת זכות עיון בחומר שניתנה לגביו תעודת חיסיון לפי סעיפים 44 ו-45 לפקודת הראיות. דין דומה הוחל על חומרים אחרים שעליהם חלה חובת סודיות, שלא מכוח תעודת חיסיון. אין משמעות הדבר כי לעולם חוסן וכי 'אין מצב' שבו יוכל נאשם לעיין בחומר סודי, אלא שהאפשרות לעיין בחומר שכזה תלויה בהסרת "מעטה הסודיות", במקום שניתן להסירוֹ.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

להסבר מלא >
עיכוב ביצוע עונש מאסר

ככלל, מועד ביצועו של עונש מאסר שהטיל בית-המשפט על אדם שהורשע הינו מיד עם מתן גזר-הדין. זאת לאור הכלל המשפטי שנקבע בבית המשפט העליון לפיו "אין מעכבים ביצוע עונש מאסר בפועל אלא אם בית המשפט קבע אחרת, וזאת בנסיבות מיוחדות המצדיקות דחייה". עם זאת, נאשם יכול לבקש לדחות את ביצוע עונש המאסר מסיבות שונות, וביניהן שקילת הגשת ערעור על הכרעת הדין, או רצון לקבל 'תקופת התארגנות' טרם תחילת ריצוי המאסר. לפיכך, קבע המחוקק שבית-המשפט רשאי לדחות את מועד תחילת ביצוע עונש המאסר למועד אחר מיום גזר-הדין.

 

השיקולים אותם ישקול בית המשפט בבואו לקבל החלטה מעין זו כוללים, בין השאר, התחשבות בחומרת העבירה ונסיבות ביצועה; אורך תקופת המאסר בפועל; סיכויי הערעור ורצינות הטענות; עבר פלילי של הנאשם והתנהגותו במהלך המשפט; נסיבותיו האישיות; והאם מדובר בערעור על חומרת העונש בלבד, שאז הנטייה תהיה שלא לעכב את ביצוע המאסר, או שמא גם על ההרשעה עצמה. חשוב לציין כי אין מדובר ברשימת שיקולים סגורה.

 

נקודת המוצא היא שעם הרשעתו של אדם בדין לא עומדת לו עוד חזקת החפות. יתר על כן, מן הרגע שנגזר דינו, ברגיל הוא אמור להתחיל לרצות את עונשו. אכן, על מנת שלא לפגוע במימוש המעשי של זכות הערעור הוכרה האפשרות של דחיית הביצוע במקרים מתאימים, עיקרון המיושם בהתאם להלכת שוורץ (ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל, (2000)).

 

אולם, גם כאשר מעוכב הביצוע, ההנחה היא שמדובר במי שבאותה עת היה אמור להתחיל בריצוי עונשו, ועל כן, אין להניח כי הוא יוכל להמשיך בשגרת חייו ללא הפרעה, ויש לתת משקל לאינטרס הציבורי במובנו הרחב.

 

לדוגמא, בית משפט העליון עמד לא אחת על כך שיציאתו את הארץ של מי שהורשע בדין תתאפשר רק במצבים "חריגים ומיוחדים" שבהם נמצא צורך "אישי-אנושי" מיוחד. מדובר בעניינים דחופים ביותר, בעיקר בנושאים רפואיים. בהקשר זה נקבע כי "יציאה לחו"ל לצרכי עסקים אינה עונה בדרך כלל על המבחן של 'צורך אישי-אנושי מיוחד', ואינה גם בגדר מקרה 'נדיר ומיוחד'". אולם, ניתן למצוא בפסיקה דוגמאות למקרים שבהם הותר למי שהורשע בדין לצאת את הארץ למטרות עסקים, אך אלה היו בעיקר מקרים חריגים בעלי אופי חד-פעמי.

 

הטעמים התומכים בהגבלת היציאה מן הארץ בשלב זה אינם נוגעים רק לחשש מפני הימלטות, אלא גם לאמון הבסיסי בהליך הפלילי, שבו יש להכרעת דין מרשיעה משמעות מעשית וערכית.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

להסבר מלא >
ענישת קטין

שיקולי הענישה בבית המשפט לנוער אינם דומים לשיקולי הענישה בעניינם של בגירים כאשר במקרה של נאשמים קטינים, נקודת המוצא הנה שיקום אפשרי, ומיצוי דרכי טיפול. זאת, כאשר מאסר הינו האופציה האחרונה הנגזרת רק במקרים חמורים ביותר המצדיקים זאת.

 

בית המשפט יכול לקבוע בשלב הכרעת הדין כי הקטין לא ביצע את העבירה ולפיכך לזכותו, או לקבוע כי הקטין ביצע את העבירה המיוחסת לו. עם זאת, בית משפט לנוער לעולם אינו מרשיע בטרם קבלת תסקיר שירות המבחן. לכן, ככל שנקבע כי הקטין ביצע את העבירה, על בית המשפט לשלוח את הקטין לתסקיר שירות המבחן, ורק לאחר מכן, על בסיס התסקיר שהתקבל, יכול בית המשפט לקבוע האם להרשיע את הנאשם ולגזור את דינו; לצוות על אחד או יותר מאמצעי הטיפול הקבועים בחוק; או לפטור את הקטין ללא צו.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בייצוג קטינים

להסבר מלא >
עקרון פומביות הדיון

ככלל, עקרון יסוד בשיטת המשפט הישראלית הוא כי דיוני בית המשפט ינוהלו בפומבי. בית המשפט העליון עמד על תכליותיו של העיקרון בקובעו כי פומביות הדיון מגשימה את זכות הציבור לדעת ואת חופש הביטוי וחופש העיתונות. ניהול הדיונים בפומבי מאפשר ביקורת ציבורית על התנהלות הרשות השופטת, כמו גם ליבון גלוי של העניינים העומדים על סדר יומה של החברה, כל אלה אבני יסוד במשטר הדמוקרטי.

 

מדובר בעיקרון חשוב לשם חיזוק אמון הציבור ברשויות, הוא מבטיח גם את תקינות ההליך השיפוטי ומונע הכרעה הכרוכה במשוא פנים ודעה מוקדמת, ובכך מקדם הוא עשיית צדק ומחזק את אמון הציבור בבתי המשפט. כפועל יוצא מעיקרון זה, מפורסמים גם שמותיהם של הנוטלים חלק בהליך השיפוטי.


יחד עם זאת, חרף חשיבותו, ישנם מקרים בהם בית משפט יוציא צו איסור פרסום. מדובר במקרים בהם יש העדפה להגן על ערכים, זכויות, או אינטרסים אחרים, אשר לצורך ההגנה עליהם נקבעו בחוק החריגים, המנויים בעיקרם בסעיפים 68(ב) ו- 70 לחוק בתי המשפט.


נוסחת האיזון אשר נקבעה בחוק, מבכרת, ככלל, את עיקרון פומביות הדיון על פני החריגים לו. בית משפט העליון קבע לא אחת, כי את החריגים לעקרון פומביות הדיון, יש לפרש בצמצום "ולעולם תיטה הכף אל עבר פומביות הדיון".

 

עם זאת יש לזכור כי בחוק מוגדרים מקרים בהם יש חובה שהדיון יתקיים בדלתיים סגורות, כדוגמת תיקים פליליים שקטינים הם הנאשמים בהם ו/או הם המתלוננים בהם. 

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

להסבר מלא >
ערעור

ערעור בהליך הפלילי - כאשר בית המשפט מכריע את הדין וגוזר עונש על נאשם בהליך פלילי, יש לנאשם זכות לערער על ההחלטה בפני ערכאה משפטית גבוהה יותר. זכות הערעור היא זכות יסוד במשפט הישראלי. כאשר פסק דין ניתן בבית משפט השלום, אפשר לערער עליו בפני בית המשפט המחוזי. לאחר מכן, אפשר לבקש רשות לערער בפני בית המשפט העליון. אם כן, הערעור ראשון הוא בזכות (ניתן לערער ללא בקשת רשות) ובמידה וצד כלשהו רוצה לערער פעם נוספת לערכאה גבוהה יותר (במקרה של ערעור פלילי - בית המשפט העליון), ניתן להגיש את הערעור רק לאחר רשות שמקבלים מבית המשפט העליון לאחר שמגישים בקשה (שנקראת רע"פ - רשות ערעור פלילי) .

 

במשפט פלילי אפשר על פסק הדין כולו או על חלקו. כך לדוגמא אפשר לערער רק על גזר הדין מבלי לערער על הכרעת הדין (הכרעת הדין וגזר דין נקראים במשפט הפלילי "פסק דין").

 

סעיף 198 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי "ערעור, בין של הנאשם ובין של התובע, יהיה בהגשת הודעת ערעור מנומקת לבית המשפט שלפניו מערערים .... אם במישרין ואם באמצעות בית המשפט שעל פסק דינו מוגש הערעור". 

 

סעיף 199 לחסד"פ קובע תקופה של 45 ימים מיום מתן פסק הדין להגשת הערעור. כאשר על פי סעיף 201 בית המשפט יכול להאריך את התקופה להגשת ערעור אף שעברו התקופות האמורות.

 

יוער, כי במשפט פלילי אין אפשרות לערער על הליך ביניים, אלא יש לערער רק בסיום ההליך, ובמסגרת הערעור אפשר לטעון טענות הנוגעות להחלטות ביניים (לדוגמא באשר לטענה מקדמית שלא התקבלה). החריג לכלל האמור בתיקים פליליים, הוא במקרים שבהם מבקשים לערער על פסילת שופט (אז הערעור הוא ישירות לבית המשפט העליון) או על החלטה הנוגעת להליכי חקירה.

 

הערעור לא רלוונטי רק לתיק הפלילי לגופו, אלא גם במסגרת הליכי מעצר ישנה זכות להגיש ערר, בין אם במעצר ימים ובין אם במעצר עד לתום ההליכים המשפטיים (בהליכים אלו הערעור נקרא "ערר").

 

 למאמר המורחב על שלבי ההליך הפלילי לחץ כאן. 

 

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

להסבר מלא >
פסק דין הנדלמן

בשנת 1996 נחקק סעיף 236ב1(ב) לפקודת מס הכנסה שקבע: "אדם שאינו רשום בפנקס יועצי המס לפי פקודה זו, לא יעשה פעולה של יועץ מס, לא יתחזה ליועץ מס, ולא ישתמש בכל תואר או כינוי העשויים ליצור רושם שהוא יועץ מס".

 

הנדלמן היה בעל משרד לחשבונאות וייעוץ מס. גם לאחר חקיקת החוק, המשיך הנדלמן בעסקיו והציג עצמו כיועץ מס. בעקבות זאת, הוא הואשם ב-3 עבירות וביניהן עבירה על הסעיף הנ"ל. ההגנה טענה מנגד, לאי חוקיות הסעיף.

 

העניין נדון בבית משפט השלום בתל אביב בפני כבוד השופט דוד רוזן. כבוד השופט קיבל את טענת ההגנה ופסק כי המחוקק היה צריך לייחד את המקצוע באופן מפורש. כלומר, לא הוכח מתוכן הסעיף שייעוץ ללא ייצוג בפני רשויות המס הוא אסור.

 

וכך כתב בפסק הדין: "משהמחוקק מחדש, ומוסיף איסורים, מורה הוא הוראתו בצורה מפורשת. בוודאי ובוודאי, שמדובר באיסור פלילי. קל וחומר, בן בנו של קל וחומר, איסור הפוגע בזכות חוקתית מהמדרגה הראשונה, זכות יסוד: חופש העיסוק."

 

בית משפט השלום זיכה את הנדלמן מעבירה לפי סעיף236ב1(ב) אך מצא אותו אשם בשני העבירות האחרות – ניסיון לקבלת דבר במרמה וייצוג שלא כדין. לבסוף, הוחלט שלא להרשיעו והושתו עליו 200 שעות של"צ. (4696/01 מדינת ישראל נ' משה הנדלמן).

 

זו הפעם היחידה שבה בית משפט שלום ביטל חקיקה של הכנסת וזוהי הפעם היחידה בה זוכה אדם מחמת ביטול חוק בעילה חוקתית.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

להסבר מלא >
פסק דין מנחה

פסק דין מנחה או הלכה מנחה מוגדרת בסעיף 20(א) לחוק-יסוד השפיטה כך: "הלכה שנפסקה בבית משפט תנחה בית משפט של דרגה נמוכה ממנו". למשל, אם ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי, אותו פסק דין ינחה את בית משפט השלום שהיא ערכאה נמוכה יותר אך לא בית משפט מחוזי אחר.

 

מטרתו של פסק דין מנחה הינו לשמור על אחידות משפטית בין הערכאות השונות וזאת מבלי להגביל את שיקול דעת השופט היושב בערכאות הנמוכות יותר. כלומר, במידה ושופט בית משפט השלום הפעיל שיקול דעת והחליט לפסוק בניגוד להלכה מחייבת שניתנה בבית המשפט המחוזי אין בכך כדי לספק למי מהצדדים להליך עילת ערעור.

 

זאת, להבדיל מהלכה מחייבת או תקדים מחייב המעוגנים בסעיף 20(ב) לחוק יסוד השפיטה אשר נקבעת בבית משפט העליון והיא מחייבת את כל בתי משפט למעט שופטים מבית המשפט העליון. המשמעות היא שלשופטים מבתי המשפט השונים אין אפשרות לסטות מן ההלכה המחייבת של בית המשפט העליון. במקרה בו הייתה סטייה של ערכאה נמוכה מהלכה מחייבת של בית המשפט העליון, לצדדים קמה עילת ערעור על פסק הדין.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

 

להסבר מלא >
פקודת ביזיון בית המשפט

פקודת ביזיון בית המשפט נקבעה בשנת 1929 על ידי ממשלת המנדט שהיה בארץ ישראל. למעשה, הפקודה שימשה ככלי לטיפול בעד המסרב להיחקר בבית המשפט ולאכיפת פסקי דין.

 

הפקודה שמקורה במשפט האנגלי נקלט לתוך המשפט הישראלי ולחוקיה של מדינת ישראל בהתאם לפקודת סדרי השלטון והמשפט.

 

בפקודת ביזיון בית המשפט יש שני סעיפים עיקריים:

סעיף 5 לפקודה עוסק בעד המסרב להשיב על שאלות – כאשר עד לא עונה על שאלות בית המשפט ולא הראה טעם המצדיק את סירובו, בית המשפט יהיה רשאי להטיל עליו מאסר שלא יעלה על חודש.

סעיף 6 לפקודה עוסק בסירוב לציית לצו של בית המשפט – כאשר אדם או גוף מסוים מסרב לציית לצו של בית המשפט, בין אם מדובר ב"צו עשה" או בצו "אל תעשה", בית המשפט יהיה רשאי להטיל עליו קנס או מאסר לשם אכיפת הצו, והם יוטלו לאחר שהמפר הופיע בפני בית המשפט על מנת לתת את הטעם מדוע לא יינתן נגדו צו שכזה.

 

בהלכת מוניות הדר לוד הורחבה פקודת ביזיון בית משפט גם לצדדים שלישיים אשר לא היו צד להליך המשפטי המקורי. פסק הדין שניתן ע"י בית המשפט העליון בשנת 1980 קטבע כי יש להטיל על אדם אחריות בדין ביזיון בית המשפט גם אם הוא בעצמו אינו צד להליך, וזאת במקרה שבו הוא מונע מאחד הצדדים להליך למלא אחר ההוראות שניתנו בצו בית המשפט, אם היה מודע בפועל לקיומו של הצו ותוכנו (ע"א 371/78 מוניות הדר לוד בע"מ נ' ביטון ואח')

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

להסבר מלא >
פריצה או גניבת רכב

פריצה לרכב או גניבת רכב הן עבירות רכוש שהפכו עם השנים למכת מדינה.

 

לסעיף 413 בחוק העונשין יש תתי-סעיפים המגדירים עבירות שונות הקשורות ברכב, למשל:

גניבת רכב (ס' 413ב(א))- הגונב רכב, דינו מאסר שבע שנים.


נטילת רכב ללא רשות מבעליו (ס' 413ב(ב)) - הנוטל רכב ללא רשות מבעליו, והוא מעבירו למקום אחר או לאדם אחר בנסיבות המצביעות על כוונה שלא להחזירו לבעליו, אף אם עשה כל אחד מאלה על-ידי אחר, דינו כדין גונב רכב.

 

עבירות אלה הן עבירות התנהגותיות כלומר, שלא נדרשת תוצאה מסוימת על מנת לבסס הרשעה אך על התביעה להוכיח יסוד נפשי של "כוונה" - שעובר העבירה התכוון לשלול את הרכב מבעליו שלילת קבע. בהשוואה לכך, בעבירת שבל"ר הוכחת ה"כוונה" של מבצע עבירה היא אחרת - שימוש ללא רשות והחזרת הרכב לבעליו או נטישתו במקום אחר. כלומר, לא מדובר בשלילת קבע של הרכב כמו בעבירת הגניבה אלא בשלילה "זמנית".

 

פריצה או התפרצות לרכב (ס' 413ו)- מי שפורץ רכב או מתפרץ לרכב, דינו מאסר שלוש שנים.

 

נוסף על כך, ישנם סעיפים המתייחסים לעבירות שלא נעשות במישרין כלפי כלי הרכב:
גניבה או זיוף מסמך הקשור לרכב (ס' 413ח)- הגונב או מזייף מסמך או משתמש במסמך במרמה, כאשר -
המסמך קשור לבעלות, לחזקה או לשימוש ברכב; או המעשה נעשה כדי לבצע או להקל על ביצוע עבירה לפי סימן זה, דינו מאסר חמש שנים.

 

שינוי זהות הרכב או חלק שלו (ס' 413ט)- המזייף או מטשטש סימני זיהוי של רכב, או של חלק של רכב, או עושה מעשה המקשה על זיהוים, דינו מאסר שבע שנים.

 

החזקת כלי פריצה (ס' 413ז)- מי שנמצא ברשותו מכשיר המשמש לשם פריצה לרכב ואין לו הסבר סביר לכך, דינו מאסר שלוש שנים.

 

מדובר ברשימה ארוכה של עבירות רכוש הקשורות בכלי רכב ועונש המאסר בצידן יכול לנוע בין 3-10 שנים מאסר בפועל. כמו כן, החוק מאפשר לבית המשפט להשית, על מי שהורשע בגין אחת מהעבירות הנ"ל, עונש נלווה לעונש המאסר - פסילה מהחזקת רישיון רכב או נהיגה, לתקופה שבית המשפט יקבע (סעיף 413יב לחוק).

 

בשנים האחרונות, בית המשפט מחמירים בענישה למי שהורשע בעבירות אלו על מנת להרתיע. למשל, בע"פ 71716-06 מדובר היה על שני נאשמים שהיו חברים בכנופיית גונבי רכבים. בית משפט השלום בראשל"צ הרשיע אותם וגזר עליהם עונשי מאסר הנעים בין 10 חודשים ל-6 שנים בכלא. גם המדינה וגם הנאשמים ערערו על גזר הדין למחוזי. המחוזי קיבל את עמדת המדינה כי מדובר בעבירה המחייבת ענישה כבדה בשל היותה "מכת מדינה" וכי ענישה מקלה מהווה פרס לעבריינים ועידוד להמשך ביצוע עבירות. לבסוף המחוזי החליט להחמיר את הענישה כלפי הנאשמים.

 

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בעבירות רכוש

להסבר מלא >
פרשת גואל רצון

פרשת גואל רצון היא פרשה מן המפורסמות בישראל, על אדם שהנהיג קהילה סגורה של עשרות נשים שחיו איתו כנשותיו וילדו לו עשרות ילדים.

 

הכל החל כאשר אחת מנשותיו של גואל, הגישה נגדו תלונה במשטרה על כך שאנס אותה עוד כשהייתה בת 14. המשטרה החלה לעקוב אחר גואל ונשותיו והם החלו באיסוף ראיות ממצלמות נסתרות והאזנות סתר. בשנת 2010, גואל רצון נעצר בחשד לכך ששיעבד את נשותיו וביצע בהן ובילדיו הקטינים, עבירות מין חמורות.

 

כחודש לאחר מעצרו, בית משפט המחוזי בתל אביב פתח את משפטו של גואל בהקראת כתב האישום שבמסגרתו, הוא הואשם בשורה ארוכה של עבירות מין - מעשים מגונים, מעשי סדום, בעילה אסורה בהסכמה ואינוס. כמו כן, הוא הואשם בהחזקת נשותיו וילדיו בתנאי עבדות.

 

המשפט נמשך מעל ל-4 שנים ולבסוף, בית המשפט המחוזי הרשיע אותו ברוב סעיפי עבירות המין אך החליט לזכות אותו מסעיף העבדות. על רצון נגזרו 30 שנות מאסר בפועל. כאשר הגיש רצון, ערעור לבית המשפט העליון בשנת 2016, הערעור נדחה והעונש נותר על כנו.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

להסבר מלא >
פרשת רצח תאיר ראדה

פרשת הרצח של תאיר ראדה התרחשה ביום 6.12.06 בתא השירותים בבית הספר "נופי גולן" בקצרין.

 

בשלב מוקדם של החקירה, השוטרים סברו כי מדובר במקרה אלימות בין בני נוער שהובילה למעשה הרצח. למרות שהמשטרה גבתה המון עדויות, לא עלה בידה למצוא קצה חוט בפרשה.

 

המשטרה החלה לחקור כיווני חקירה חדשים ועצרה חסר בית אשר ששוחרר לאחר שאומתה טענת האליבי שלו. לאחר מכן, המשטרה עצרה את גנן בית הספר ואף הוא שוחרר לאחר שגם בעניינו אומתה טענת אליבי. בשלב הבא, המשטרה חשדה באנס המורשע, בני סלע, שברח מהמעצר שבועיים לפני אירוע הרצח אך לאחר שנתפס לא נמצאו ראיות שקשרו אותו לאירוע. החקירה גם התפתחה בכיוון של אירוע לאומני אך הערכות מדיעיניות העלו כי הסיכוי לכך קלוש.

 

כשבוע לאחר הרצח, המשטרה עצרה את רומן זדורוב, עולה מאוקראינה שעבד כפועל בניין. רומן ביצע עבודות ריצוף בבית הספר "נופי גולן" והרצח ארע ביום העבודה האחרון שלו בבית הספר. זדורוב הכחיש את מעורבותו ברצח אך בעקבות סתירות בעדותו החשד של השוטרים בו, התחזק וביום 18.01.07 הוגש נגדו כתב אישום בגין רצח ושיבוש מהלכי משפט. הדיון בעניינו התנהל בבית משפט המחוזי בנצרת.

 

בספטמבר 2010 בית המשפט גזר על רומן זדורוב מאסר עולם ועוד שלוש שנות מאסר בפועל על סעיף השיבוש. זדורוב ערער לעליון ובשנת 2013 החליט העליון החלטה יוצאת דופן – להחזיר את הדיון למחוזי שיעיין וישקול מחדש את הראיות בתיק.

 

בשנת 2014 המחוזי דחה את הטענות שהציגה ההגנה וזדורוב הורשע בשנית. באותה שנה זדורוב המשיך להילחם על חפותו ושוב הגיש ערעור לעליון וב- 2015, דחה העליון את הערעור ברוב של שני דעות נגד אחד וההרשעה נותרה על כנה. בקשה לדיון נוסף מטעם ההגנה, נדחתה.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי.

להסבר מלא >
צו מבחן

צו מבחן ניתן במסגרת פקודת המבחן (נוסח חדש), תשכ"ט- 1969. סעיף 1 לפקודה קובע:
"הואשם אדם בעבירה, וראה בית המשפט שהאישום הוכח, אלא שבהתחשב בנסיבות הענין, ובכללן אופיו של האדם, עברו, תנאי ביתו, בריאותו הגופנית ומצבו השכלי, טיב העבירה שעבר וכל נסיבה מקילה שבה נעברה העבירה, ראוי לפי דעתו, לשחרר את העבריין על מנת להעמידו במבחן, רשאי בית המשפט לעשות אחת מאלה: להרשיעו וליתן צו מבחן; או ליתן צו מבחן בלי להרשיעו..."


צו מבחן זוהי תקופת ניסיון לאדם שנמצא אשם בדין, תקופה בה יעמוד בפיקוח קצין מבחן וייעזר בהדרכתו. צו המבחן ניתן על ידי בית משפט, על יסוד הערכה פסיכו-סוציאלית הכלולה בתסקיר קצין מבחן. מתן הצו מותנה בהסכמתו של האדם להימצא בפיקוחו של קצין מבחן, שכן המבחן אינו עונש אלא דרך של טיפול. כאשר המבחן אינו עולה יפה, ניתן לחדש את הדיון המשפטי ביוזמת קצין המבחן.

 

אם כך, צו המבחן משמש אמצעי מובהק לשיקום העבריין. צו המבחן אינו נושא אופי עונשי או מיסוד גמול, או מיסוד הרתעה. העמדת נאשם תחת צו פיקוח של קצין מבחן איננה עונש כלל, כמו העובדה שאין בו משום עונש חלופי, אלא שמדובר על אמצעי שיקומי. הרעיון שעומד בבסיסו הוא שהנאשם אינו נענש על העבירה לאחר שאשמתו בה הוכחה.


כמו- כן, אין בדרך כלל קורלציה בין המבחן לחומרתה של העבירה, אלא במוקד ההתייחסות מצויים צרכיו השיקומיים של העבריין, כאשר אופי העבירה ונסיבותיה עשויים לשמש אינדיקציה לגורמי ההשפעה להם נתון הנאשם.

 

תוקף הצו
לצו מבחן מתקיים תוקף שעומד בין חצי שנה לשלוש שנים על פי סעיף 4 לפקודה וניתן להאריך אותו בלבד שלא יעברו 3 שנים, על פי סעיף 22 לפקודה. אילו הנאשם לא ממלא אחר הצו, יהיה ניתן להטיל עליו סנקציות, על פי סעיף 20 לפקודה – הסנקציות כוללות מתן אזהרה, הטלת קנס, הרשעה ועונש לאחר הפרת המבחן.


בתי המשפט נותנים משקל להערכתו המקצועית של שירות המבחן לעניין משך זמן הצו, ולרוב הערכת השרות היא הקובעת ואין מקום להאריך מעבר למה שנדרש.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

להסבר מלא >
צירוף אישומים וצירוף נאשמים

הוראות אלו מעוגנת בסעיפים 86 ו-87 לחוק סדר הדין הפלילי.


במידה והאישומים אשר מופיעים בכתב האישום מבוססים על אותן עובדות או על עובדות דומות - ניתן לצרפם לכדי כתב אישום אחד. כמו כן ניתן לעשות זאת גם במצב בו האישומים מבוססים על סדרה של מעשים הקשורים זה לזה עד אשר הם מהווים למעשה מסכת אירועים אחת.


ניתן לצרף לכדי כתב אישום אחד גם כמה נאשמים במידה וכל אחד מהם היה צד לעבירה שבכתב האישום בין כשותף ובין בדרך אחרת או במצב בו האישום הוא בשל סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים מסכת אירועים אחת.


דרך זו נועדה להגשים שתי מטרות עיקריות. האחת יעילות דיונית המושגת בניהול הליך אחד ובשמיעת העדים פעם אחת, והשנייה נועדה להשיג צדק מהותי בכך שמתקיימת הערכה אחידה של הראיות ומהימנות העדים על ידי אותו בית משפט ועל כן באפשרותו של בית המשפט לקבוע מדרג ענישה על פי חלקו של כל נאשם במכלול המעשים.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

להסבר מלא >
שיבוש מהלכי משפט

שיבוש מהלכי משפט היא עבירה פלילית הקבועה בסעיף 244 בחוק העונשין. לשון הסעיף: "העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים; לעניין זה, "הליך שיפוטי" – לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט".


על פי הסעיף, מטרתו של עובר העבירה היא לפגוע בתקינותו של ההליך המשפטי ולהקשות על רשויות החוק לבצע את מלאכתן. דוגמאות נפוצות לפעולות שיבוש הליכים: העלמת ראיות, שינוי פיזי בזירת הפשע, מתן עדות שקר ועוד.

 

יסודות העבירה

 

היסוד העובדתי של העבירה כולל רכיב התנהגותי של "העושה דבר" מן הדברים המנויים בסעיף, וכן נסיבה של "הליך שיפוטי". היסוד הנפשי של העבירה כולל, מלבד מודעות לטיב ההתנהגות ולקיום הנסיבות, גם "כוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין".

 

מהנוסח של סעיף 244 לחוק עולה כי אין הכרח להוכיח גרימת תוצאה של שיבוש מהלכי משפט. על כן, מהווה העבירה לפי סעיף 244 לחוק, עבירת התנהגות ולא עבירת תוצאה. הנחת המחוקק היא שהפגיעה באושיות המשפט על-ידי מעשה שנעשה מתוך שאיפה לשיבוש הליכים היא כה חמורה ומסוכנת, עד כי אסר על כך מבלי לדרוש שיתקיים שיבוש הליכים ממש.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

 

להסבר מלא >
תובע

במדינת ישראל ישנם למעשה שני גופי תביעה עיקריים, והם התביעה המשטרתית והפרקליטות. לתובע משטרתי, קוראים למעשה "תובע". לתובע מטעם הפרקליטות, קוראים "פרקליט".

 

חוק סדר הדין הפלילי, [נוסח משולב], התשמ"א- 1982, מגדיר את הסמכויות המוקנות לכל אחד מגופי התביעה הללו, כאשר ברירת המחדל היא שהתביעה המשטרתית עוסקת בעבירות הפליליות היחסית חמורות פחות. כמו כן, התביעה המשטרתית מנהלת תיקים המתנהלים בבית משפט השלום, ולא בבית המשפט המחוזי (וגם לא בבית המשפט העליון), כל זאת למעט עררים על החלטות מעצר שנדונים בבית המשפט המחוזי. בנוסף, ערעורים על פסקי דין שניתנו בבית משפט השלום, המנוהלים ע"י התביעה המשטרתית, מיוצגים ע"י הפרקליטות בשלב הערעור. בין העבירות שהתביעה המשטרתית מוסמכת לייצג בהן הן: עבירות של שימוש בסמים, החזקת סכין, חבלה ותקיפה, כליאת שווא, גניבה, ועוד.

 

בכל עיר ישנה שלוחת תביעות משטרתית, שמעליה שלוחת התביעות המחוזית. כמו כן, התביעה המשטרתית אמונה על ייצוג בפני בית המשפט לתעבורה, בעבירות תעבורה, למעט מספר עבירות חמורות שהן בטיפול הפרקליטות (כגון: גרם מוות ברשלנות, ועוד). 

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

להסבר מלא >
תקדים משפטי

תקדים משפטי הוא למעשה פסק דין שעל פיו בתי משפט חייבים לפעול, כאשר יש בפניהם סוגיה הדומה לזו שבגינה נקבע התקדים.

 

תקדים משפטי משמש בנוסף, ככלי לעיצובם של נורמות משפטיות מקום בו החוק או חקיקת המשנה מובאת כאמירה כללית.

 

עקרון התקדים המחייב מעוגן בסעיף 20 לחוק יסוד:השפיטה והוא קובע:

(א) הלכה שנפסקה בבית משפט תנחה בית משפט של דרגה נמוכה ממנו – ודוק, היא אינה הלכה מחייבת אלא הלכה אשר מנחה את בתי המשפט האחרים.

(ב) הלכה שנקבעה בבית המשפט העליון מחייבת כל בית משפט, למעט בית המשפט העליון עצמו – לעומת בתי משפט אחרים, פסיקת העליון מחייבת בתי משפט אחרים.

 

ההיגיון הוא לשמור מתווה אחיד בין בתי המשפט בבואם לפסוק בעניין מסוים ולשם מניעת פסיקות סותרות.

 

נוסך על כך, עקרון התקדים המחייב הוא למעשה עוד דרך לעיצוב החוק הישראלי והיא באמצעות חקיקה שיפוטית.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

להסבר מלא >
תקיפת סתם

תקיפת סתם מוגדרת בחוק העונשין כך: "המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית - הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח - לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות. כלומר "תקיפה", על פי ההגדרה שלה בחוק העונשין יכולה להתבטא בצורות התנהגות שונות.

 

עבירת תקיפת סתם היא עבירה התנהגותית שלא דורשת תוצאה. כלומר, גם אם לא נעשה נזק ממשי למותקף, יהיה ניתן להרשיע את התוקף בתקיפת סתם והוא עלול לקבל עד שנתיים מאסר בפועל.

 

במרבית תיקי תקיפת סתם ניתן יהיה לסיים את ההליך המשפטי באי-הרשעה. למשל, בכתבה שכותרתה "תקיפת סתם – אי הרשעה" שפירסמנו כאן בפורטל קרימינלי ביום 25.02.17 דובר על צעירה בת 19 שהורשעה בעבירת תקיפת סתם ובית משפט השלום ברמלה הורה לבטל את הרשעתה.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בעבירות אלימות

להסבר מלא >

מצא עורך דין פלילי

מצא
הצג הכל >
הצג עוד >

עורכי דין פלילי

עו"ד אורן חקון

מתמחים במשפט פלילי ודיני תעבורה
לעמוד עו"ד

עו"ד ג׳ני חבשי

מתמחה בדיני בנקאות, דיני מקרקעין ודיני תעבורה
לעמוד עו"ד

עו"ד גלעד כצמן

התמחות במשפט פלילי תעבורה ונזיקין
לעמוד עו"ד

עו"ד עזר מבורך

מתמחים בעבירות נוער עיכוב הליכים אלמ"ב
לעמוד עו"ד

עו"ד שרית עוז

מתמחה בתחום המשפט הפלילי, מעצרים ואסירים
לעמוד עו"ד

עו"ד טליה גרידיש

עבירות כלכליות, צווארון לבן, פשיעה חמורה, פלילי כללי
לעמוד עו"ד

עו"ד אבי אלפסי

משפט פלילי, יצוג בבית משפט, סגירת תיקים
לעמוד עו"ד

עו"ד יאיר מושיוב

פשיעה חמורה, אלימות, רכוש, סמים, תעבורה וצבא
לעמוד עו"ד

יעוץ אישי בתחום פלילי כללי

מלא פרטים ועו”ד יחזור אליך

מדורי פורום פלילי

נאוה זרנגר
נאוה זרנגר
מנהל הפורום
נאוה זרנגר
נאוה זרנגר
מנהל הפורום
ג׳ני חבשי
ג׳ני חבשי
מנהל הפורום

הכתבות הנצפות ביותר

נשק, סמים ורכבים גנובים - המשטרה התירה לפרסום כיצד פעל הסוכן הסמוי לחשיפת חוליית החשודים

לאחר סיום מבצע משטרתי במהלכו הופעל סוכן סמוי, נעצרו 20 חשודים בחשד לסחר בנשק, סמים ורכבים גנובים בשווי מאות אלפי שקלים. תמונות - דוברות המשטרה

לכתבה המלאה >

התביעה: הסנגור הונה את בית המשפט, הסנגור: עשיתי את מלאכתי

לנאשם נחסכו 22 חודשי מאסר - לטענת התביעה, הסנגור, עו"ד אלון קריטי, עשה מחטף כאשר לא עדכן את בית המשפט והתביעות על כך שנגזר עונשו של מרשו בתיק אחר, יום לפני מתן גזר הדין בעניינו של הנאשם בתיק זה ובשל כך מלוא העונש שהושת עליו ירוצה בחופף לעונש שהושת עליו בתיק האחר.

לכתבה המלאה >

העליון: ימי מעצר בפיקוח אלקטרוני יחושבו כחצי יום מעצר

ביום חמישי האחרון דן בית המשפט העליון בשאלה האם ימי מעצר בפיקוח אלקטרוני באים במניין ימי מעצר מאחורי סורג ובריח של נאשם, אשר נתון במעצר בשל אותו כתב אישום. בדעת רוב נקבע שבמקרה של שילוב בין מעצר רגיל ומעצר בפיקוח אלקטרוני, יתקיים יחס המרה של 1:2, כך שכל יום מעצר בפיקוח אלקטרוני ייחשב כחצי יום במעצר רגיל.

לכתבה המלאה >

הכל מהכל: סמים, אמצעי לחימה, מחרטה לייצור כלי נשק וחיות מוזנחות נתפסו בקלנסוואה

במסגרת פעילות אכיפה משטרתית ממוקדת בקלנסוואה, עוכבו לחקירה בעלי בתי עסק באזור בחשד כי החזיקו ברשותם אצעי לחימה, סמים, מחרטה לייצור נשק וכלבים בתנאי הזנחה קשים. תמונות – דוברות המשטרה

לכתבה המלאה >

ציד לא חוקי – המשטרה עצרה שלושה חשודים שצדו דורבנים

שלושה חשודים בציד בלתי חוקי של דורבנים נעצרו על ידי בלשי משמר הגבול ופקחי רשות הטבע והגנים כשברכבם נמצאו שני דורבנים שחוטים. תמונות – דוברות המשטרה

לכתבה המלאה >

הותר לפרסום: 17 סוחרי סמים ועברייני רכוש ממרכז הארץ נעצרו הבוקר בעקבות הפעלתו של סוכן משטרתי

בתום חקירה סמויה של המשטרה נעצרו הבוקר 17 סוחרי סמים ועברייני רכוש ממרכז הארץ. תמונות - דוברות המשטרה

לכתבה המלאה >

"סיכוי מחדש" - מאות אלפי תיקים סגורים ימחקו מהמרשם המשטרתי

לכבוד חגיגות ה-70 למדינת ישראל משטרת ישראל הודיעה על מתווה מיוחד במסגרתו יבוטלו על ידי המשטרה באופן יזום מאות אלפי תיקים סגורים מן המרשם המשטרתי

לכתבה המלאה >

חשד: השכיר דירה לבחורה צעירה והחל לעקוב אחריה

המשטרה עצרה גבר בגין חשד לפגיעה בפרטיות של צעירה לה השכיר דירה בהרצליה

לכתבה המלאה >

נעצר חשוד בניסיון רצח ושוד מזוין שארע לפני 12 שנה בירושלים

משטרת ישראל הצליחה לחשוף את זהותו ולהביא למעצרו של חשוד בניסיון רצח ושוד מזוין שאירע לפני 12 שנים בירושלים

לכתבה המלאה >

עורכי דין פלילי

שרית עוז

מתמחה בתחום המשפט הפלילי, מעצרים ואסירים
לעמוד עו"ד

סיוון חיימוב

התמחות במשפט פלילי
לעמוד עו"ד

אבי אלפסי

משפט פלילי, יצוג בבית משפט, סגירת תיקים
לעמוד עו"ד

גלעד כצמן

התמחות במשפט פלילי תעבורה ונזיקין
לעמוד עו"ד

אורן חקון

מתמחים במשפט פלילי ודיני תעבורה
לעמוד עו"ד

יאיר מושיוב

פשיעה חמורה, אלימות, רכוש, סמים, תעבורה וצבא
לעמוד עו"ד

עזר מבורך

מתמחים בעבירות נוער עיכוב הליכים אלמ"ב
לעמוד עו"ד

אסף גונן

עורך דין פלילי
לעמוד עו"ד

ג׳ני חבשי

מתמחה בדיני בנקאות, דיני מקרקעין ודיני תעבורה
לעמוד עו"ד

טליה גרידיש

עבירות כלכליות, צווארון לבן, פשיעה חמורה, פלילי כללי
לעמוד עו"ד
back --> -->