שלבי ההליך הפלילי
המאמר מיועד לאדם הסביר, שאינו בקיא בגלגולי ההליך הפלילי בישראל אך נקלע לסיטואציה המחייבת אותו להכיר את הדין ולפנות לעורך דין פלילי, בין אם במסגרת הליכי החקירה, בין אם במהלך המשפט ובין אם במסגרת הליכי ערעור. מאמר זה סוקר את שלבי ההליך הפלילי מראשיתו ועד סופו
ההליך הפלילי בישראל נפתח בחקירת משטרה בין אם בגין תלונה שהתקבלה ובין אם בפעילות יזומה של המשטרה. בתום החקירה, מועבר חומר החקירה לפרקליט או לתובע משטרתי, אשר תפקידו להחליט אם לסגור את התיק באחת מהעילות הקבועות בחוק (חוסר ראיות, חוסר עניין לציבור או חוסר אשמה), או להפנות את התיק להליך של הסדר מותנה, או להגיש כתב אישום נגד הנאשם.
תחילת המשפט
המשפט נפתח בהקראת כתב האישום ("הקראה"), כשברוב המוחלט של המקרים המדינה היא "המאשימה", אולם במקרים מסוימים מתיר החוק לאדם פרטי לפתח בהליכים פליליים על ידי הגשת קובלנה.
לפני הגשת כתב האישום, ניתן לעצור חשוד בצו שופט או בידי שוטר ללא צו שופט, בעילות מסוימות, בעוד שלאחר הגשת כתב האישום, מתחיל הליך עצמאי של מעצר הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.
חשוב להבהיר בשלב זה כי המאמר סוקר את שלבי ההליך לאחר הגשת כתב אישום, ולא נוגע להליכי המעצר שקדמו לו או המתנהלים במקביל, עליהם ניתן ללמוד מארכיון המאמרים וממילון המונחים.
עם תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון טענות מקדמיות שונות, לדוגמא טענת התיישנות ו/או טענה באשר לסמכותו העניינית של בית המשפט לדון בעניין , ואם טענתו תתקבל, יבוטל כתב האישום, יתוקן, או יועבר לבית משפט אחר המוסמך לדון בו, הכל בהתאם לנסיבות.
אם לא בוטל כתב האישום מכוח טענה מקדמית, מתקיים שלב, המענה לכתב האישום, בו רשאי הנאשם, בתשובתו לכתב האישום, להודות בעובדות שעליהן מתבסס כתב האישום (או חלקן) או לכפור בהן. בשלב זה רשאי הנאשם לבחור גם לשמור על זכות השתיקה, אולם שתיקתו זו עשויה לפעול לראייתו במישור הראייתי.
בעבירות מסוימות, רשאי בית המשפט לערוך דיון מקדמי מתוך כוונה להביא לידי צמצום המחלוקות או אף לידי כריתת הסדר טיעון.
ככל שהנאשם החליט שלא להודות בכתב האישום בשלה המענה לכתב האישום מתחיל שלה ההוכחות.
שלב ההוכחות
פרשת התביעה - התביעה מביאה את ראיותיה להוכחת אשמתו של נאשם, שיכול באמצעות בא כוחו להתנגד להגשת ראיות מסוימות, כמו גם לחקור בחקירה נגדית את עדי התביעה. בתום פרשת התביעה רשאי הנאשם לטעון טענת "אין להשיב לאשמה", שלפיה אין בראיות התביעה אפילו הוכחה לכאורה לאשמה, כך שיש לזכותו ואין טעם בשמיעת פרשת ההגנה.
פרשת ההגנה - כאשר לא זוכה הנאשם בטענת "אין להשיב לאשמה", מביאה ההגנה את ראיותה להוכחת חפותו, או לחלופין לצורך הוכחה כי העבירה שבוצע היא פחותה מזו שבה מואשם הנאשם בכתב האישום. גם בשלב זה יכול הנאשם לשמור על זכות השתיקה, כשגם כאן עשוי הדבר לפגוע בו במישור הראייתי.
פרשת הזמה וראיות מטעם בית המשפט - לאחר שסיימה ההגנה להביא את ראיותיה, רשאי בית המשפט להתיר למדינה להביא ראיות הזמה, שהן ראיות הבאות לסתור טענות העולות מראיות ההגנה ואשר התובע לא יכול היה לצפותן מראש.
לבסוף, רשאי בית המשפט להביא ראיות נוספות מטעמו, ולזמן לעדות נוספת כל עד שכבר העיד.
שלב הסיכומים
לאחר שסיימו הצדדים להביא את ראיותיהם לעניין אשמתו של הנאשם, או משנתקלה הודיה בעובדות ולא הובאו ראיות, רשאים המדינה ואחריה הנאשם להשמיע את סיכומיהם לעניין האשמה.
לעתים מדובר במסמך שמוגש על ידי הצדדים לבית המשפט, מבלי שיתקיים דיון, ולעתים נקבע דיון לצורך הסיכומים, בו יוכלו הצדדים להשמיע את טיעוניהם בעל פה בפני בית המשפט.
פסק הדין
בתום שלב ההוכחות והסיכומים ייתן בית המשפט את פסק דינו, אשר מורכב משני אלה:
הכרעת דין - בית המשפט ישמע את סיכומי הצדדים לעניין האשמה; בסיומם רשאי הוא לזכות את הנאשם, להרשיעו או להורות על צו מבחן או שירות לתועלת הציבור, אף ללא הרשעה.
כאשר הכרעת הדין אינה כוללת הרשעה – היא תהווה כשלעצמה פסק דין.
גזר דין - החליט בית המשפט להרשיע את הנאשם, ישמע טיעונים וראיות לעניין העונש ויגזור את דינו של הנאשם.
החל מחקיקתו של תיקון 113 לחוק העונשין, תהליך גזירת דינו של נאשם נעשה בהתאם ל"עקרון ההלימה" ובשלושה שלבים: קביעת מתחם עונש הולם בהתאם לפסיקה ולנסיבות ביצוע העבירה; קביעת העונש ההולם בתוך המתחם בהתאם לנסיבותיו האישיות של הנאשם העומד לדין; ולבסוף בחינת קיומם של חריגים המצדיקים חריגה מהמתחם שנקבע (בין אם לקולה משיקולי שיקום, או לחומרה משיקולי סכנה לבטחון הציבור).
סוגי העונשים המוטלים בהליך הפלילי הם מגוונים וכוללים בין היתר מאסר בפועל, מאסר מותנה, ועונשים כספיים דוגמת קנס או פיצויים. כמו כן, בנסיבות הדורשות זאת רשאי בית המשפט להורות גם על צו אשפוז או על אשפוז מרפאתי כפוי של נאשם הלוקה בנפשו, או על פסילה מהחזקת רשיון נהיגה בעבירות תעבורה.
שלב הערעור
הכרעת הדין וגזר הדין, המהווים יחד את פסק הדין, ניתנים לערעור על ידי הצדדים. זכות הערעור נתונה גם לנאשם וגם למדינה, שיכולה לערער על זיכוי הנאשם בהכרעת הדין, או על העונש שנגזר עליו בגזר הדין, כשמדובר בהכרעת דין מרשיעה.
כמו כן, יתכן מצב בו שני הצדדים מערערים, באופן של ערעור וערעור שכנגד. ואולם, הערעורים אינם תלויים זה בזה, כך שהמדינה יכולה לערער על גזר דין מקל, בעוד הנאשם מערער על הכרעת הדין המרשיעה.
לסיכום, ההליך הפלילי הוא בעל הרבה שלבים והיבטים מרובים של ידע מקצועי בתחום העונשין, הראיות וסדר הדין הפלילי. על כן, במידה והוגש נגדך כתב אישום או זומנת לחקירה, חשוב מאוד לפנות לעורך דין פלילי מנוסה שיסייע בשמירה על זכויותייך במהלך ההליך המשפטי הארוך.
אין לראות במאמר זה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
