טענות מקדמיות במשפט הפלילי
טענות מקדמיות בהליך הפלילי עולות עם פתיחת המשפט, וקבלתן עשויה להביא לתיקון כתב האישום, להעברת התיק לבית משפט מוסמך אחר, ולעתים אף לביטול כתב האישום כולו. מהן אותן טענות מקדמיות, ומתי יש להעלותן – על כך במאמר הבא
טענות מקדמיות הן כשמן, טענות שהשלב הנכון להעלותן הוא בפתח המשפט, ועוד בטרם תשובת הנאשם לכתב האישום. טענות מקדמיות לעולם לא נוגעות לגופו של עניין, אלא מטרתן למנוע תשובה לאישום לגופו של עניין, ואת ניהול המשפט. כלומר במידה והנאשם טען טענה מקדמית שהובילה לביטול כתב האישום, הצדדים כלל לא יגיעו לשלב המענה לכתב האישום.
חוק סדר הדין הפלילי מונה רשימה של טענות מקדמיות עיקריות שיפורטו להלן, אולם הרשימה אינה סגורה ויתכן ותעלה טענה מקדמית שאינה מנויה בסעיף החוק.
בית המשפט רשאי לדחות טענה מקדמית אף מבלי שהתביעה תשיב לה, ורשאי לשמוע את תשובת התביעה לטענה. לרוב, יכריע בית המשפט בשאלת קבלתה של טענה מקדמית על המקום, במטרה להימנע מקיום דיון מיותר. אולם לעתים, בית המשפט מוצא לנכון דווקא להשהות את החלטתו עד שלב מאוחר יותר במשפט, לדוגמא במקרה של טענת הגנה מן הצדק, המחייבת את הנאשם להוכיח תנאים מסוימים.
חשוב לציין, כי טענות מקדמיות יכולות להישמע במידת הצורך בכל שלב במשפט ואף בשלב הערעור, למעט טענה של חוסר סמכות מקומית, וטענה של פגם או פסול בכתב האישום.
חוסר סמכות מקומית
טענה של חוסר סמכות מקומית משמעה שבית המשפט הדן בתיק, אינו המוסמך לדון במקרה בהתאם לכללי הסמכות המנויים בחוק. חוק סדר הדין הפלילי קובע את כללי הסמכות המקומית, כאשר ככלל, נאשם ידון בבית המשפט שבאזור שיפוטו נעברה העבירה, או הנמצא באזור מגוריו.
קבלת הטענה של חוסר סמכות מקומית, באופן טבעי תביא להעברת הדיון לבית המשפט המוסמך, ולא לביטול כתב האישום לחלוטין.
חוסר סמכות עניינית
סמכותם העניינית של בתי המשפט נקבעת בהתאם לסוג העבירה. כך, עבירות קנס ועבירות שהמאסר בגינן הוא עד 7 שנים, ידונו בבית המשפט השלום. כל שאר העבירות, כלומר עבירות שהעונש בגינן הוא מאסר של מעל 7 שנים, ידונו בבית המשפט המחוזי (יש לזכור כי יש לא מעט חריגים לכך, לדוגמא מרבית עבירות הסמים שהעונש בגינן הוא 20 שנות מאסר ואף יותר נידונות בבית משפט השלום).
טענת חוסר סמכות עניינית משמעה שבית המשפט שבפניו נידון האישום, אינו בית המשפט המוסמך לפי חוק. גם כאן מדובר בטענה שברוב המקרים תביא להעברת הדיון לבית המשפט המוסמך, בהתאם לנסיבות.
פגם או פסול בכתב האישום
פגם משמעו עניין טכני, למשל כאשר עובדה חשובה הושמטה מכתב האישום (לדוגמא מצב בו התביעה שכחה לכלול את סעיף האישום לפיו היא מבקשת להאשים את הנאשם).
פסול משמעותו מהותית יותר, ולרוב הכוונה היא שכתב האישום כולל מידע שלתביעה אסור היה לכלול, למשל מידע על עבר פלילי של נאשם.
סיטואציה נוספת של פסול בכתב האישום שלאו דווקא נוגעת לתוכן, היא כשהופרה זכותו של הנאשם לשימוע. ברוב העבירות מסוג פשע, לנאשם יש זכות לשימוע, ואם התביעה שללה ממנו את הזכות הזו, יכול הדבר להוות פסול בכתב האישום.
קבלת הטענה המקדמית של פגם או פסול בכתב האישום ברוב המקרים תביא לתיקון כתב האישום, אך במקרים מסוימים יכולה אף להביא לביטולו, כאשר לא ניתן לקיים משפט צדק.
העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה
טענה כזו תעלה כאשר התביעה כללה בכתב האישום עובדות שאינן מקימות אחריות פלילית, כך שגם אם התביעה תצליח להוכיח את כל הכתוב בכתב האישום, לא יהיה בכך כדי להרשיע את הנאשם.
מדובר בטענה שעולה לעתים רחוקות, שהרי התביעה לרוב לא תגיש כתב אישום על מעשים שלא עולים כדי עבירה. קבלת הטענה לרוב תוביל לביטול כתב האישום, ועל התביעה יהיה לחשוב אם יש מקום להגיש כתב אישום נוסף, במידה ותוכל להאשים בעבירה אחרת, או לשנות עובדות כך שכן יהוו עבירה.
זיכוי קודם או הרשעה קודמת בשל המעשה נושא כתב האישום
הטענה נובעת מסעיף 5 לחוק סדר הדין הפלילי, שלפיו אסור להעמיד אדם לדין על מעשה שכבר הורשע בו או שזוכה ממנו. לכלל הזה נקבע חריג, כאשר אדם נשפט בשל מעשה, שמאוחר יותר הוביל למותו של אדם, כך שניתן יהיה להגיש כתב אישום חדש על התוצאה שנגרמה.
משפט פלילי אחר תלוי ועומד נגד הנאשם בשל המעשה נושא כתב האישום
כאן מדובר במצב בו הנאשם כבר עומד לדין, כך שברור שלא נעמידו לדין פעמיים בגין אותו מעשה.
חסינות
טענה שעולה במצבים בהם לנאשם יש חסינות מפני כתב האישום שהוגש נגדו, לדוגמא הגשת אישום כנגד חבר כנסת שחסינותו לא הוסרה.
התיישנות
זוהי טענה מקדמית נפוצה, שעשויה לעלות במספר מקרים. למשל, כאשר מדובר במסכת עובדתית שתאריכיה לא ידועים במדויק למדינה, או כאשר אדם מואשם בביצוע עבירות מין כשהמתלוננת נזכרה בהם שנים רבות מאוחר יותר ואינה יכולה לזכור במדויק את התאריכים.
בחינת תקופת ההתיישנות היא ביחס לכל עבירה בנפרד. כך, אם אדם מועמד לדין בגין כמה עבירות מין במתלוננת אחת, יש לבחון כל עבירה בה הוא מואשם בנפרד. כללי ההתיישנות הם עשר שנים בעבירות פשע, חמש שנים בעבירות עוון, ושנה אחת בעבירות חטא.
חנינה
מדובר בטענה מקדמית העולה לעתים נדירות ביותר, במצבים בהם האדם העומד לדין כבר קיבל חנינה מנשיא המדינה בשל מעשה שהורשע בו, כך שלא ניתן להרשיעו בו שוב.
טענת הגנה מן הצדק
מדובר בטענה שהיא יציר פסיקה, העולה כאשר הגשת כתב אישום או ניהול הליך פלילי כנגד נאשם, עומדים בסתירה מהותית לעקרונות הצדק וההגינות המשפטית.
הטענה עשויה לעלות במספר מצבים, למשל כשנפלו פגמים בהליכי החקירה או המעצר שקדמו להגשת כתב האישום, או בטענה של אכיפה בררנית.
בית המשפט העליון קבע לעניין הגנה מן הצדק בחינה בת שלושה שלבים. בשלב הראשון, מזהה בית המשפט את הפגמים שנפלו בהליך ואת עצמתם. בשלב השני, מאזן את השיקולים הרלוונטיים – האם קיום ההליך הפלילי למרות הפגמים יוביל לפגיעה חמורה בתחושת הצדק וההגינות, ובשלב השלישי שואל בית המשפט מהו הסעד הנכון כדי לפצות על הפגיעה שנגרמה.
קבלת טענה של הגנה מן הצדק עשויה להביא לביטול כתב האישום לחלוטין, ולעתים עשויה להביא לתיקון כתב האישום ולהפחתת אישומים מסוימים, או להפחתה בעונש במעמד גזר הדין.
לסיכום, ההליך הפלילי הוא סבוך ומורכב, כשעוד בטרם פתיחת המשפט קיימות סוגיות רבות שעשויות לעלות, שהן בעלות השלכות והשפעה רבה על ההליך. משכך, במידה והוגש נגדך כתב אישום, חשוב מאוד לפנות לעורך דין פלילי מקצועי ומנוסה, הבקיא בחוק ובפסיקה, שיוכל להגן על זכויותיך באופן המיטבי.
דברים אלו מובאים באדיבותו של עו"ד פלילי בנימין בן נתן. אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני.
