בגירים צעירים וענישה
החוק הפלילי היבש חייב לקבוע קווים אדומים, אפילו אם הם לעיתים לא הכי מדויקים או אף לא הכי צודקים. כך למשל עושה החוק הפלילי בנוגע לקטינים. הכלל הוא שקטין הוא ילד מגיל 12, עד גיל 18. מתחת לגיל 12 הקטין הוא כלל לא בר עונשין. מעל גיל 18 הקטין הוא כבר בגיר, וחלות עליו כל החובות והזכויות שמוקנות לאזרח בוגר. עם זאת, המציאות מראה שגם "בגיר" בן 18 או 19 הם לא באמת כאלו "בוגרים" כפי שהחוק רואה אותם. לכן, בית המשפט העליון, ותחתיו גם בתי המשפט הנמוכים יצרו עם השנים קטגוריה חדשה במשפט הפלילי, הנקראת "בגיר צעיר". מהי אותה קטגוריה? מתי אבחנתה חשובה? על כך במאמר הבא.
זכויות קטינים במשפט הפלילי:
כאמור, כאשר קטין עומד לדין פלילי, הוא עומד לדין בפני בית המשפט לנוער, ובכלל זה תפיסת המשפט הפלילי הישראלית רואה את הצורך השיקומי כערך עליון כאשר מדובר בקטין העומד לדין. להבדיל מבגירים, אשר מוחזקים יותר בתור מודעים למעשיהם, מה שגם מקטין את הצורך השיקומי בעניינם.
בשל התפיסה הזו, כאשר מדובר בקטינים עבריינים, המשפט הפלילי מקנה להם זכויות רבות יותר, כגון: שעות חקירה נוחות יותר, ליווי של הורה, ליווי של קצין מבחן בצורה צמודה יותר, סמכויות מעצר מצומצמות יותר, גמישות בעניין העונש. אכן, קטין הרבה יותר נתון להשפעה ומניפולציה, אך בד בבד הוא הרבה יותר קל גם להשפעה בפן החיובי. אך האם בחור בן 18 או 20 הם באמת יותר בוגרים מאשר קטין בן 17 בחלק ניכר מהמקרים? נראה שהתשובה היא בשלילה.
מהו "בגיר צעיר"?
היות וחברה צעירים בגילאים הנעים בין 21-18 הם עדיין "נערים" במובנים רבים, הן בפן ההתפתחותי, והן בפן הפסיכולוגי, הגיע בית המשפט העליון למסקנה מכוננת, במסגרת ע"פ 12\7781 פלוני נ' מ"י. אז נקבעה קטגוריה חדשה במשפט הפלילי, הנקראת "בגיר צעיר". כלומר, אנשים שגילם נע כאמור בין 21-18 ואף קצת מעבר לכך, שעל המשפט הפלילי להקל עמם בכל הנוגע לענישה, ובכלל זה לקחת בחשבון את גילם הצעיר אפילו אם הם אינם "קטינים" לפי החוק הפלילי היבש. כך סיכם זאת בית המשפט העליון באותה הפרשה (בפסקה 38): "יש מקום להתחשב במסגרת שיקולי הענישה בייחודיותה של קבוצת ה"בגירים צעירים". חשוב להבהיר כי אין בקביעתנו זו כדי לקבוע כי בגזירת עונשם של קבוצה זו, יש לשקול שיקולים זהים לאלו של קטינים. יחד עם זאת, על בית המשפט בקובעו את עונשו של "בגיר צעיר" לייחס לגילו משקל משמעותי. במסגרת זאת, עליו לשקול בין היתר את קרבתו לגיל 18, ההשפעה האפשרית של מאסר בפועל על שיקומו ומצבו הנפשי, ובגרותו".
מה ההשלכות לעניין ההליך הפלילי בעניינם של "בגירים צעירים"?
עם הזמן, החלה הגישה לפיה עבירה פלילית בוצעה ע"י "בגיר צעיר" להשפיע על שיעור ההרשעות בעניינם של נאשמים המצויים בקטגוריה הזו. המאפיין העיקרי הוא בהליך הקיים במשפט הפלילי הנקרא "אי הרשעה". הכלל במשפט הפלילי הוא שאדם אשר ביצע עבירה פלילית, והוכח שהוא ביצעה, יורשע בדין הפלילי. עם זאת, החריג לכלל קובע כי לבית המשפט הסמכות לקבוע כי הנאשם הספציפי אכן ביצע עבירה פלילית, אך לא להרשיע אותו בדין. המשמעות היא למעשה היעדר רישום פלילי, שיכול להיות לעיתים הרסני להמשך הקריירה והחיים בכלל.
עם זאת, כדי שבית המשפט לא ירשיע נאשם יש לעמוד בתנאים קפדניים, כגון: להוכיח שהרשעה תפגע באופן ספציפי בעבודתו של הנאשם, או תמנע ממנו להתקבל לעבודה מסוימת. כמו כן, יש להוכיח שהנאשם מודע למעשהו, וכי קיימת בלבו כוונה כנה להשתקם וחרטה על מעשהו. כיום, יותר ויותר בתי משפט מעניקים משקל רב במקרים כאלו, כאשר מדובר בנאשמים שהם בגירים צעירים.
דוגמא לכך, היא מקרה שנדון בבית המשפט המחוזי, במסגרת עפ"ג 15- 10- 14167 דרבאי ואח' נ' מ"י, שם קבע בית המשפט המחוזי כי שני נאשמים שהיו בני 21 ו- 22 שהורשע בבית משפט השלום בעבירה של פריצה, לא יורשעו בדין. במסגרת נימוקיו, קבע בית המשפט המחוזי כי למרות שלא הוכח "נזק קונקרטי" בהרשעה, יש לקחת בחשבון שמדובר בשני נאשמים צעירים שהם בתחילת דרכם, ולכן האינטרס הציבורי הוא לשקמם. אותו מקרה הוא דוגמא קלאסית לשימוש שנעשה בקטגוריה של בגירים צעירים, במסגרת ההליך הפלילי. ייתכן ובעבר, סביר להניח שעוד בעבירה של התפרצות, אף בית משפט לא היה מבטל הרשעה במקרה כזה.
האם יש השלכות לעונש כאשר מדובר "בבגירים צעירים"
התשובה היא בחיוב. השימוש בקטגוריה של "בגירים צעירים" נפוץ מאוד במסגרת טיעונים לעונש בתיקים פליליים, במקרים שבהם הנאשמים נמצאים בסקאלה של הגיל הרלוונטי. בין השיקולים שעל בית המשפט לשקול בשלב העונש, הם: נסיבות אישיות, וגילו של הנאשם. לכן, הקטיגוריה של בגיר צעיר רלוונטית מאוד גם בשלב זה.
