הפרקליטות הצבאית לא הביאה עדיה והנאשם זוכה
הפרקליטות הצבאית, שהייתה מיוצגת ע"י עו"ד סרן דוד מזור, טענה כי יש להרשיע את הנאשם משום שחברו הפליל אותו, חזר בו מעדותו, ולכן יש להעדיף את גרסתו שנמסרה בפני המשטרה הצבאית החוקרת.
הנאשם, שיוצג ע"י עו"ד נגה ממן, טען כי בנסיבות כאלו יש למצוא חיזוק לאמירתו של החייל המפליל, ושלמעשה אין כל ראיה שקושרת אותו לעישון הסם המסוכן הנטען.
עדים לא מהימנים
בית המשפט סקר בהרחבה את עדויות הצדדים, וכן את עדותו של החייל שהפליל. עדויות אלו נדחו, ובית המשפט קבע כי אומנם יש להעדיף את אמירתו של החייל המפליל במצ"ח, אך להתייחס אליה בזהירות רבה.
אין חיזוק לאמרה
בד בבד, בית המשפט ניתח את עדותו של החייל המפליל, וגם את עדויות גובי ההודאה. לאחר סקירה מפורטת נמצא כי אין חיזוק שעשוי להביא להודאתו מזור, ולהביא להרשעת הנאשם.
המדינה לא הביאה עדים
עם הנאשם, היו עוד מספר חברים "שעישנו", אך התביעה לא הביאה אותם לעדות, על מנת לחזק את טענותיה. מנגד, גם ההגנה לא עשתה כן. בית המשפט נאלץ להכריע על מי היה הנטל להביא את העדים. לכאורה, משטען הנאשם את טענתו, הרי שהתביעה לכאורה צריכה להזים (לכל הפחות) את טענותיו, זו ככל הנראה ההכרעה המתבקשת. אך "במקרה דנן, קיים קושי בראיה המרכזית עליה נסמכת התביעה – הן בעניין היסוד העובדתי והן בעיקר בעניין היסוד הנפשי, אליו נתייחס בסמוך – והנאשם אינו טוען באופן פוזיטיבי לקיומה של חלופה עובדתית לסיטואציה המתוארת על-ידי התביעה (לדוגמה, כי אכן נכח בחדר אך כלל לא עישן), אזי מצופה ממנו כי יביא עדים להוכחת גרסתו. משכך, על פניו, התביעה היא זו שנושאת בנטל שנוצר להביא את העדים הללו מטעמה", קבע לבסוף בית המשפט.
גרסתו של הנאשם- מהווה חיזוק?
הנאשם הכחיש שעשה שימוש בסם מסוכן בחקירתו, לשיטתו הוא היה בחדר, ועישן סיגריות ותו לא. גרסתו, הייתה תמימה, על גבול המתחמקת, לדעת בית המשפט- "הנאשם ניסה להעיד באדישות, אך התרשמתי כי לעתים היתמם בתשובותיו, באופן שאינו מניח את הדעת. נדמה היה כי הנאשם מנסה להרחיק עצמו מכל היבט פלילי או מסיטואציה שיש בה פוטנציאל לכך; ובמיוחד יפים הדברים בכל הנוגע להתרחשות בחדר, כזכור, נטען כי נעשה שימוש ב"נייס גאי" שהנאשם כלל אינו מואשם בגינו". אך למרות זאת, קבע בית המשפט כי לא מצא ראיה כי הנאשם "שיקר" ולכן לא ניתן להתייחס לעדותו, כחיזוק כלשהו לראיות התביעה.
יש ספק סביר
עם מכלול הראיות בתיק דנן, בית המשפט הגיע למסקנה המתבקשת, לפיה יש לזכות את הנאשם, ודוק: "בהינתן התשתית הראייתית הקיימת, לא ניתן להסיק מעבר לכל ספק סביר, כי הנאשם היה מודע – ולמצער עצם את עיניו – לטיבו של החומר בו נעשה שימוש בחדרו של טור' ישראלי, ככל שאנו מקבלים את גרסתו העובדתית של סמ"ר אברהם בנושא".
היכן הסמים?
אומנם בית הדין הורה על זיכוי הנאשם, אך דבר אחד היה חסר לנו בהכרעת הדין, והוא היכן הראיה החפצית?, קרי: היכן הסמים?.
עבירה של שימוש בסמים מחייבת הוכחת סם, היות וסם הוא ראיה חפצית לכל דבר. בנסיבות העניין, כל התשתית הראייתית של הפרקליטות הצבאית התבססה על אמירה של שנמסרה ע"י אחד החיילים ששהו בחדר בו לכאורה היה שימוש בסם. בית הדין הגיע למסקנה הנכונה, אך לטעמנו, שכח להתייחס לנושא הראייתי החשוב ביותר בעבירות של אחזקת סמים.
הצהרה משפטית: האמור בכתבה/מאמר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו תחליף ליעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, האמור באתר זה הינו לידיעה כללית בלבד ואינו בא במקום יעוץ אישי פרטני עם עו"ד והאמור בו אינו יעוץ של עו"ד, עורכי הדין המפורסמים באתר הינם עורכי דין פרטיים ולהם האחריות הבלעדית על איכות הייצוג ואין בהצגתם באתר משום מתן המלצה עליהם. הנהלת האתר עושה מאמצים בניסיון לאתר בעלי זכויות על תמונות וסרטונים, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
