23.09.2019

מילון מונחים פלילי

תוצאות חיפוש עבור "עבירה פלילית"

אי הרשעה

ברירת המחדל בהליך הפלילי הינה שכאשר בית המשפט קובע שנאשם ביצע עבירה פלילית, אז הוא מרשיע אותו על פי חוק. המשמעות היא שלאחר ההרשעה יוותר רישום פלילי בגיליון ההרשעות של הנאשם, וכן ייגזר עליו עונש.

 

עם זאת, לכלל דנא יש חריג, הנקרא "אי הרשעה". כלומר, לבית המשפט ישנה סמכות במקרים מסוימים לקבוע כי נאשם ביצע עבירה פלילית, אך להימנע מלהרשיעו בדין. המשמעות במקרים כאלו יכולה להיות אקוטית, במיוחד לנאשמים שאין להם עבר פלילי קודם, כאשר הרשעה פלילית יכולה לפגועה פגיעה ממשית בעתידם. לאמור, אי הרשעה, משמעותה גם היעדר רישום פלילי. 


על מנת שבית המשפט לא ירשיע נאשם, יש להוכיח כי הרשעה תגרום לנזק קונקרטי לנאשם, כך לדוגמא יש צורך להוכיח כי במידה והנאשם יורשע הוא יפוטר מעבודתו או שייגרם לו נזק ממשי אחר. לדוגמא נאשם שרוצה להוציא ויזה למדינה זרה ובמידה ויורשע הדבר יכול להביא לשלילת בקשתו. בנוסף יש להראות שלנאשם אין הרשעות קודמות. אם כי במקרים חריגים ביותר, גם כאשר יש לנאשם הרשעה קודמת, בית המשפט יוכל לסיים את ההליך החדש ללא הרשעה. במקרים בהם בית המשפט בוחן בקשה לסיום הליך ללא הרשעה בית המשפט מפנה את הנאשם לשירות המבחן לצורך קבלת המלצה ממנו. העדר המלצה משירות המבחן תפחית כמעט לחלוטין את הסיכוי שביהמ"ש ייעתר לבקשה שלא להרשיע נאשם.

 

חשוב לזכור כי גם אם בית המשפט קבע כי נאשם לא יורשע, הוא עדיין יכול להטיל על נאשם עונש, כגון: של"צ (עבודות לתועלת הציבור), פיצוי חתימה על התחייבות ועוד.

 

לפירוט נוסף בנושא אי הרשעה לחצו כאן!!

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

 

להסבר מלא >
בעילת קטינה בהסכמה

קיום יחסי מין יכול להוות עבירה פלילית במקרים מסוימים, גם כאשר ישנה הסכמה לקיומם. חוק העונשין קובע כי העונש בגין קיום יחסי מין עם קטינה שטרם מלאו לה 14, גם אם יחסי המין היו בהסכמתה, הינו עד 16 שנות מאסר.

 

כמו כן, העונש בגין בעילת קטינה שמלאו לה 14 אך טרם מלאו לה 16 והיא אינה נשואה לאדם הבועל, או בעילת קטינה שמלאו לה 16 אך טרם מלאו לה 18 – תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה או תוך הבטחת שווא לנישואין, הינו עד 5 שנות מאסר. זהו גם העונש בגין מעשה סדום בקטין שמלאו לו 14 וטרם מלאו לו 16, או בקטין שמלאו לו 16 וטרם מלאו לו 18 – תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה. עם זאת, בעניין שתי העבירות האחרונות, יחסי המין יהיו מותרים אם הבדל הגילים בין הנאשם לבין הקטין אינו עולה על שלוש שנים, וככל שהקטין הסכים למעשה ואם המעשה נעשה במהלך יחסי רעות רגילים וללא ניצול מעמדו של הנאשם.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בעבירות מין

להסבר מלא >
גידול סמים

גידול סמים מהווה עבירה פלילית על פי פקודת הסמים המסוכנים[נוסח חדש] תשל"ג-1973 ואין זה משנה כלל אם מדובר בגידול למען צריכה עצמית או לשם סחר בסם.

בפקודה לא קיימת עבירה של גידול לשם צריכה עצמית ועל כן מאשימים באותה עבירה את אלו אשר מגדלים בכמויות קטנות לשימוש עצמי ואת אלו אשר מקימים מעבדות ענק למען תועלת כלכלית. עם זאת מאחר וגידול סמים במעבדות דורש השקעה כספית ניכרת כמו גם תכנון מוקדם מראש, עשוי הדבר לשמש לרעתו של הנאשם בעת גזירת דינו.


מדובר בעבירה חמורה ביותר אשר גוררת ענישה של עד 20 שנות מאסר בדומה לעבירות הסחר והתיווך בסם מסוכן. ההנחה היא שללא גידולם של הסמים לא יהיה סחר ושימוש ועל כן העבירה נתפסת לחמורה וככזאת אשר מתחילה את שרשרת עבירות הסמים.


סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים לא מבחין בין סמים הדורשים תהליכי זיקוק מורכבים ונחשבים ל"סמים קשים" כמו הרואין וקוקאין לבין סמים הנחשבים ל"קלים" כמו קאנביס.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בעבירות סמים

 

להסבר מלא >
גניבת רכב

גניבת רכב הינה עבירה פלילית המנויה בסעיף 413ב(א) לחוק העונשין: "הגונב רכב, דינו - מאסר שבע שנים"

 

גניבת רכב הינה עבירה קניינית אשר מביאה לפגיעה ברכושו של אדם. בתי המשפט הגדירו עבירה זו כ"מכת מדינה" ובשל כך, העונש על עובר עבירה זו יהיה עונש כבד ומרתיע. על מנת להעביר את המסר למי שנאשם בגניבת רכב ולגנבי רכב פוטנציאליים בעתיד, פעמים רבות בית המשפט יטיל עונש מאסר בפועל על מי שביצע עבירה זו.

 

ככל שהטכנולוגיה למניעת פריצות וגניבות רכב הולכת ומשתכללת כך גם גונבי הרכבים הולכים ומשכללים את השיטה עד שגניבת מכוניות הפכה לתופעה רחבת היקף המצריכה מענה משפטי מרתיע שימגר את התופעה.

 

יש לשים לב, כי עבירה של גניבת רכב מכוונת לגנבי רכב אשר רוצים לשלול מהבעלים את רכושו שלילת קבע והמדובר בעבירה שונה בתכלית מעבירת שימוש ברכב ללא רשות.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

להסבר מלא >
הגנה מן הצדק

טענת "הגנה מן הצדק" הינה טענה שנשתרשה בחוק הפלילי לאחר שנקבעה קודם בפסיקת בית המשפט העליון.

 

באופן שגרתי עומדת ליחידה התובעת  (תביעות משטרתיות, פרקליטות וכו') חזקת התקינות המנהלית כאשר מוחלט על הגשת כתב אישום כנגד נאשם.

 

ואולם, ישנם מקרים שבהם המדינה, על רשויותיה השונות (בין אם על ידי הרשות החוקרת, או על ידי הרשות התובעת), מתנהגת בצורה נפסדת, לא ראויה, וחסרת תום לב, ברמה כזו שהגשת כתב אישום במקרה מסוים, יכולה לעלות בגדר פגיעה קשה בעקרונות של צדק והגינות. בדיוק לצורך מקרים מסוג זה, קיימת טענת הגנה במשפט הפלילי, הנקראת "הגנה מן הצדק".


הגנה מן הצדק היא טענה שקבועה בסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי, [נוסח משולב], התשמ"א- 1982. כעיקרון מדובר בטענה מקדמית, אך ניתן לטעון אותה בכל שלב במשפט הפלילי, ואפילו בשלב הטיעונים לעונש (לשם הפחתה בעונש). במידה ובית המשפט קיבל את טענת ההגנה מן הצדק, הוא יכול אף להורות על ביטול כתב האישום.

 

דוגמא לקבלה של טענת ה"הגנה מן הצדק": היא במקרים של אכיפה סלקטיבית (אכיפה בררנית). למשל, כאשר המדינה מגישה כתב אישום נגד אדם פלוני בגין ביצוע של עבירה פלילית אשר מוכח שבמקרים דומים, התביעה לא נוהגת להגיש כתב אישום פלילי בגין ביצוע של עבירה זו.

 

למאמר מורחב בנוגע להגנה מן הצדק במשפט הפלילי לחצו כאן!!

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

 
להסבר מלא >
הגנת הצידוק במשפט הפלילי

בחוק העונשין ישנם הגנות, סייגים וחריגים לעבירות המנויות בחוק (אי שפיות הדעת, הגנה מן הצדק, הגנת הצורך, הגנת הכורח וכד'). משמעות הדבר הוא, כי על אף שהדין מכיר בכך שנעברה עבירה, קיים בחוק פטור מאחריות פלילית בגינה. זאת, מחמת נסיבות, הצדקות או ערכים שהחברה רואה כחשובים יותר.

 

אחת מן ההגנות היא הגנת הצידוק אשר מנויה בסעיף 34יג לחוק העונשין.

 

למעשה הגנת הצידוק מסירה מהמעשה הפלילי את אי חוקיותו ומכשירה אותו אם נעשה על בסיס נורמה משפטית, ציות לצו של רשות מוסמכת וכיוצ"ב.

 

תנאי הגנת הצידוק הם:

עובר העבירה היה חייב או מוסמך, לפי דין לעשות את המעשה.

עובר העבירה עשה את המעשה על בסיס צו של רשות מוסמכת והוא היה חייב על פי הדין לציית לה, זולת אם הצו שהוא שלא כדין בעליל.

במעשה הטעון הסכמה על פי דין, כאשר המעשה היה דרוש באופן מיידי לשם הצלת חיים, לשמור על שלמות הגוף או מניעת נזק חמור לבריאות ובנסיבות העניין לא היה בידי עובר העבירה להשיג את ההסכמה.

עובר העבירה עשה את המעשה באדם בהסכמה כדין, תוך טיפול או ביצוע פעולה רפואית, שתכליתם טובת האדם או הזולת.

עובר העבירה עשה את המעשה תוך פעילות ספורטיבית או משחק ספורטיבי שאינם אסורים על פי דין ואינם נוגדים את תקנת הציבור ובהתאם לכללים הנהוגים בהם.

 

הגנת הצידוק מתייחסת להתנהגות שעל פניו מגבשת יסודות של עבירה פלילית אך היא בעלת ערך חיובי לחברה, שכן נסיבות ביצועה נותנות עדיפות לערך חברתי אחר על פני העמדת עובר העבירה לדין.

 

למשל בפס"ד 3623/03 מדינת ישראל נ' אליהו הלגואה – נאשם אשר שלל ועיכב דרכון של שני עובדיו הזרים זוכה בשל הגנת הצידוק. כיוון שהנאשם היה חייב על פי דין להביא ליציאתם של העובדים מהארץ כך שבמקרה זה עומדת לו הגנת הצידוק בשל עיכוב הדרכון.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

להסבר מלא >
החזקת סכין למטרה לא כשרה

בסעיף 184 לחוק העונשין, סכין מוגדרת ככלי בעל להב או כלי אחר שמסוגל לדקור או לחתוך.

 

סעיף 186 לחוק קובע כי מי שמחזיק אגרופן או סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו ולא הוכיח כי החזיקם למטרה כשרה, דינו - מאסר חמש שנים.

 

הסיפא של הסעיף קובעת "טענת הגנה" כי הנאשם החזיק בסכין למטרה כשרה שהוכחתה - במפורש - על הנאשם. קרי, מידת ההוכחה הנדרשת לגבי החזקת סכין ל"מטרה כשרה", מוטלת על ההגנה שעליה להוכיח כי הסכין לא שימשה את הנאשם לביצוע עבירה אחרת, ועליו להוכיח טענה זו במידה של עמידה במאזן ההסתברויות.

 

הרציונל להפיכת החזקת סכין לעבירה פלילית ולהטלת נטל הוכחת המטרה הכשרה על הנאשם, הוא מידת הסיכון שבה, כפי שנקבע בע"פ 9175/96 יונתן אליאל נ' מדינת ישראל.

 

בתי המשפט, בהם בית המשפט העליון, הוסיפו והתריעו שוב ושוב על אותה מגיפה שפשתה בקרבנו והיא מגפת תת - תרבות הסכין "צעירים נושאים עימהם סכינים למיניהן, משל המדובר היה בפריט לבוש הכרחי כממחטה או כדבר אחר שאדם נושא בכיסו כמפתח או כמכשיר טלפון נייד. וסכין הנישאת על גוף במערכה הראשונה סופה שהיא נשלפת וננעצת בגופו של הזולת במערכה השניה".

 

לאור חומרת העבירה ונפיצותה גובר האינטרס הציבורי והצורך בהרתעה ובענישה מרתיעה.

קרא עוד בנושא במאמר עבירת החזקת סכין

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בעבירות אלימות

להסבר מלא >
הלכת כתב

במצב הדברים הרגיל, ההליך המשפטי מתנהל באופן בו הצדדים מציגים כל אחד את הראיות והטענות התומכות בגרסתו, ובשלב הכרעת הדין קובע בית המשפט אם ביצע אדם את המיוחס לו, ובהתאם קובע אם להרשיע אותו או לזכות אותו. מצב נפוץ נוסף הוא שנאשם מודה בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, ומורשע על פי הודאתו.


ואולם, קיימים מקרים חריגים בהם בית המשפט מבטל את הרשעתו של נאשם, או לחלופין קובע כי הנאשם ביצע את המעשים, אך נמנע מהרשעתו.


סעיף 71 לחוק העונשין (תשל"ז – 1977) קובע את המסגרת הנורמטיבית המאפשרת לבית המשפט להימנע מהרשעתו של אדם, אף אם נמצא כי הוא עבר עבירה פלילית. תוצאה של הליך כאמור, ברוב המקרים תהיה הטלה של צו לביצוע שירות לתועלת הציבור, צו מבחן, או התחייבות להימנע מעבירה. סנקציות אלה מוטלות, כאמור, ללא הרשעה בדין.


ואולם, על אף הוראות הסעיף, עלתה בבית המשפט העליון השאלה מהם הקריטריונים המאפשרים לעשות שימוש במנגנון החריג של אי הרשעה. בפסק דין 2083/96, או בשמו המוכר "הלכת כתב", קובע בית המשפט העליון את התנאים הנדרשים לצורך אי הרשעה.


המדובר הוא בשני תנאים מצטברים הנדרשים לשם הימנעות מהרשעה.
האחד – ההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, והשני – סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה הקונקרטי על ההרשעה, וזאת מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים.


בנוסף, שוקל בית המשפט שיקולים שונים נוספים, בעיקרם שיקולי שיקום, וביניהם חומרת העבירה והנסיבות בהן בוצעה; היחס שנותן הנאשם לעבירה, האם נוטל אחריות ומביע חרטה; עברו הפלילי של הנאשם; והשפעת ההרשעה על תחומי פעילותו של הנאשם ועוד.


המטרה היא לאפשר לאנשים נורמטיביים להמשיך בחייהם, על אף שהסתבכו בעבירה פלילית שאינה משקפת את טיבם ואופיים. כך לדוגמא, בית המשפט ישקול לעומק אם להרשיע אדם שהינו בעל רשיון מטעם המדינה (תזונאי, נהג מונית וכו'), שהרי הרשעתו בדין למעשה תפגע פגיעה לא מידתית בפרנסתו, כאשר העבירה אינה חמורה.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

 

להסבר מלא >
הסדר טיעון

ניהולו של משפט פלילי "קלאסי" מתמקד למעשה בשתי תוצאות, או בהרשעה, או בזיכוי. אך בין שתי האפשרויות הללו, קיימת אפשרות שלישית לסיים את המשפט הפלילי, והיא באמצעות "הסדר טיעון". מונח זה זוכה לפעמים גם לכינוי לעג בשם "עסקת טיעון". אך למעשה, מדובר בהסדר בין המדינה לבין נאשם בהליך הפלילי, שהוא תוצאה של משא ומתן בין השניים, והוא נובע לעיתים מרצון לקנות סיכון מסוים מטעם שני הצדדים.

 

לדוגמא, לעיתים המדינה מסכימה לשנות את כתב האישום לכתב אישום מקל, בתמורה לכך שהנאשם יודה בעבירות קלות יותר. כך הנאשם נהנה למעשה מעונש מקל יותר ממה שהיה מקבל אילו היה מורשע בכתב אישום מקורי, והמדינה מצליחה להרשיע אדם שביצע עבירה פלילית, אך ייתכן והיא תתקשה להוכיח שהוא ביצע דווקא עבירה חמורה יותר, כך גם האינטרס הציבורי מתגשם.

 

חשוב לציין שבישראל אין הסדר חוקי פורמאלי בכל הנוגע להסדרי טיעון, ולמעשה הביקורת השיפוטית על הסדרי טיעון נובעת מפסיקת בתי המשפט. כמו כן, בית משפט לא חייב לקבל הסדר טיעון שמוצג בפניו, ואירעו מקרים שבהם שופטים קבעו שהסדר טיעון מסוים לא עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי. עם זאת, ההלכה המשפטית היא שלרוב עדיף לא להתערב בהסדר טיעון, אלא אם הוא באמת סותר בצורה קיצונית את האינטרס הציבורי. 

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

להסבר מלא >
הסנגוריה הצבאית

הסנגוריה הצבאית הינה גוף משפטי אשר מהווה חלק מהפרקליטות הצבאית. תפקידיה של הסנגוריה הצבאית הינם ייעוץ וייצוג משפטי לכל חייל, בכל דרגה, אשר נתון בחקירה והליכים פליליים בצבא.

 

תפקיד זה מתרכז בייצוג חיילים אשר אין באפשרותם לשכור את שירותיהם של עורכי דין צבאיים פרטיים. דהיינו, חיילים וקצינים אשר נחקרו או שהוגש כנגדם כתב אישום בגין ביצוע עבירות צבאיות, זכאים לבקש להתייעץ עם סנגור בזמן החקירה. זאת, בהתאם לזכויותיו של כל אדם שנחקר או שהוגש כנגדו כתב אישום בגין ביצוע עבירה פלילית.

 

הסנגורים הם עורכי דין בשירות סדיר ובשירות מילואים פעיל, ושירותי הסניגוריה הצבאית ניתנים ללא תמורה, ללא קשר למצבו הכלכלי של החייל המבקש ייצוג.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה במשפט צבאי

להסבר מלא >
הסתרת צוואה

הסתרת צוואה או העלמתה היא עבירה פלילית שבצידה עונש מאסר, הנכללת בעבירות שהן 'מעין גניבה', כקבוע בסעיף 395 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

 

על פי הסעיף, "המסתיר כתב צוואה בכוונה להונות, בין שהמצווה חי ובין שהוא מת, דינו - מאסר חמש שנים." כאמור, אין נפקות לעובדה אם האדם שכתב את הצוואה בין החיים, שכן אסור לעולם להעלים את הצוואה, והעלמתה מהווה עבירה פלילית כך או כך. בנוסף לכך, סעיף 5 לחוק הירושה קובע כי הרשעת האדם בהעלמתה של הצוואה מבטלת את זכותו לרשת את המנוח. זאת, לצד הסנקציה הפלילית שעשויה להיגזר על הנאשם, מכוח הדין הפלילי, בגין העלמת הצוואה.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בעבירות רכוש

להסבר מלא >
הפרת הוראה חוקית

הפרת הוראה חוקית הינה עבירה פלילית המוגדרת בסעיף 287 לחוק העונשין:
(א) "המפר הוראה שניתנה כשורה מאת בית משפט או מאת פקיד או אדם הפועל בתפקיד רשמי ומוסמך לאותו עניין, דינו - מאסר שנתיים".
(ב) "המפר הוראה מהוראות צו שניתן מאת בית משפט לשם הגנה על חייו, גופו או שלומו של אדם אחר מפני המפר, דינו – מאסר ארבע שנים".

 

יש לשים לב להבדל בין ס"ק (א) לבין ס"ק (ב) – במידה ומדובר בהוראה חוקית שנועדה להגן על חיי אדם, הענישה תהיה חמורה יותר. כמו למשל, כאשר מדובר בצו הגנה או צו למניעת הטרדה מאיימת.

 

במקביל לסעיף 287 לחוק העונשין יש את סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט. סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט נחשב לעבירה קלה יותר כשלצידה שנת מאסר או קנס והיא תחול במקרים קלים יותר של הפרת הוראה חוקית, כלומר, כאשר מדובר בצו הניתן לאכיפה אך טרם בוצע או צו שהופר אך ניתן יהיה להשיב את הגלגל אחורה.


במקרים חמורים יותר בהם הצו לא ניתן לאכיפה או שלא ניתן יהיה להשיב את הגלגל אחורה עקב הפרת הצו- יחול סעיף 287 לחוק העונשין.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

 

להסבר מלא >
השעיה מתפקיד

 

במקרים בהם משרת קבע חשוד בביצוע עבירה פלילית, יכולים מפקדיו לנקוט בהליכים של השעיה כנגדו. האפשרות להשעות חייל מתקיימת אם קיים יסוד סביר להניח שהתנהגותו פוגעת במשמעת היחידה, במורל היחידה או ביעילות פעולתה; פוגעת בטוהר המידות או ערכי הצבא; או חורגת מאמות המידה הנדרשות מחייל בדרגתו ובמעמדו.

 

בשלב הראשון של ההליך, ניתן להשעות את החייל מתפקידו למשך 14 ימים; לאחר מכן, ניתן להאריך את משך ההשעיה לתקופות שלא יעלו על 60 יום בכל פעם. השעיה שאורכה למעלה משנה מחייבת את אישור הפרקליט הצבאי הראשי. ככל שמדובר בהשעיה מכל תפקיד, מתאפשר כינוסה של ועדת שכר וזכויות בזמן השעיה, הבוחנת את מצבו הסוציו-אקונומי של משרת הקבע ומחליטה על גובה השכר שאיש הקבע ימשיך לקבל, כאשר בעניין זה למשרת הקבע ישנה הזכות להיות מיוצג. במקרים בהם משרת הקבע מיוצג בהליך פלילי, שבעקבותיו נפתח הליך ההשעיה, על ידי עורך דין מהסנגוריה הצבאית, ילווה אותו עורך הדין גם בהליכים בפני הוועדה.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה במשפט צבאי

להסבר מלא >
השעית איש קבע

 

השעיה מתפקיד – במקרים בהם משרת קבע חשוד בביצוע עבירה פלילית, יכולים מפקדיו לנקוט בהליכים של השעיה כנגדו.

 

האפשרות להשעות חייל מתקיימת אם קיים יסוד סביר להניח שהתנהגותו פוגעת במשמעת היחידה, במורל היחידה או ביעילות פעולתה; פוגעת בטוהר המידות או ערכי הצבא; או חורגת מאמות המידה הנדרשות מחייל בדרגתו ובמעמדו. בשלב הראשון של ההליך, ניתן להשעות את החייל מתפקידו למשך 14 ימים; לאחר מכן, ניתן להאריך את משך ההשעיה לתקופות שלא יעלו על 60 יום בכל פעם. השעיה שאורכה למעלה משנה מחייבת את אישור הפרקליט הצבאי הראשי. ככל שמדובר בהשעיה מכל תפקיד, מתאפשר כינוסה של ועדת שכר וזכויות בזמן השעיה, הבוחנת את מצבו הסוציו-אקונומי של משרת הקבע ומחליטה על גובה השכר שאיש הקבע ימשיך לקבל, כאשר בעניין זה למשרת הקבע ישנה הזכות להיות מיוצג. במקרים בהם משרת הקבע מיוצג בהליך פלילי, שבעקבותיו נפתח הליך ההשעיה, על ידי עורך דין מהסנגוריה הצבאית, ילווה אותו עורך הדין גם בהליכים בפני הוועדה.

 

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה במשפט צבאי

להסבר מלא >
ועדה להתרת התחייבות

 

הועדה להתרת התחייבותו של משרת קבע, טרם סיום תקופת שירות הקבע, פועלת על פי כללים סדורים והנחיות מקצועיות המוסדרות בהוראת פיקוד עליון.

 

בשונה מהפסקת שירות הקבע, התרת התחייבות ניתנת ללא התראה של שנה מראש למשרת הקבע, ולפיכך מדובר בהליך מסובך יותר. רשויות הצבא יוכלו ליזום את התרת ההתחייבות, בין השאר, במקרה שקיים חשש של ממש כי משרת הקבע ביצע עבירה פלילית, שיש עמה קלון, ופרקליט צבאי חיווה דעתו, כי יש מקום לשקול את התרת ההתחייבות; משרת הקבע הורשע בבית דין צבאי או בבית משפט אזרחי בעבירה, שיש עימה קלון; על משרת הקבע הוטל עונש מאסר לריצוי בפועל בגין עבירה, אף אם אין עמה קלון. חשוב לדעת שמשרת הקבע שעניינו נדון בוועדה זכאי להיות מיוצג על-ידי עורך דין. כמו כן, במקרים בהם עניינו נדון בפני הוועדה על רקע העמדתו לדין פלילי, והוא מיוצג על ידי עורך הדין מהסנגוריה הצבאית, הוא יוכל להיות מיוצג על-ידי עורך הדין גם בפני הוועדה.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה במשפט צבאי

להסבר מלא >
זכויות הנאשם

הליך פלילי הוא חלק מהליך דמוקרטי ועל כן גם לנאשם או החשוד המתועבים ביותר יש זכויות אדם ובראשם הזכות להליך הוגן. זכות זו נועדה להבטיח לנאשמים הזדמנות מלאה להתגונן בראש ובראשונה בכדי למנוע את האפשרות של הרשעת חפים מפשע. כחלק מתפקידו של הסנגור עליו לוודא שהנאשם זוכה להליך הוגן שכל זכויותיו המשפטיות עומדות לו וכי קולו נשמע בבית המשפט.

 

אחת מהזכויות החשובות אשר עומדות לחשודים בעבירה פלילית היא הזכות להיוועץ בעורך דין מטעמו.

 

חוק הסנגוריה הציבורית, מבטיח ייצוג משפטי לנאשמים ולחשודים, אשר אינם מסוגלים לנהל את משפטם לבד(לדוגמא קטינים או בעלי מוגבלות שכלית או נפשית) או כאלה שאינם מסוגלים לממן ייצוג משפטי בשל מצבם הכלכלי, או שהם נאשמים או חשודים בעבירה חמורה.

 

זכות נוספת היא הזכות לעיין בחומר החקירה כאשר מוגש כנגד נאשם כתב אישום. החשוד ועורך דינו רשאים לעיין בכל חומר החקירה שנאסף במסגרת החקירה המשטרתית ורלוונטי לתיק ולאשמה.

 

זכות חשובה אשר עומדת לנאשם במסגרת הזכות להליך הוגן היא הזכות להיות נוכח בעת שמתנהל המשפט כנגדו. יחד עם זאת במקרים מסוימים יבחן בית המשפט כל מקרה לגופו.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

להסבר מלא >
חוק רישוי עסקים

חוק רישוי עסקים, תשכ"ח- 1968, חל על עסקים מסוימים ומטרותיו העיקריות של חוק זה הוא להבטיח פיקוח על עסקים, על מנת לשמור על שלום הציבור ובטחונו, מניעת סכנות תברואתיות, שמירה על דיני התכנון והבניה וכד'.

 

על פי חוק רישוי עסקים כל עסק המוגדר כטעון רישוי בצו רישוי עסקים, חייב ברישיון לפתיחתו ולניהולו. לדוגמא: מסעדות, איטליזים, בתי קפה, חנויות ירקות, מזנונים, מאפיות, חנויות לממכר ממתקים, גלידה, עוגות ומשקאות קלים, בתי מלאכה וחרושת מכל הסוגים, מוצרי מזון מכל הסוגים, רוכלות, חנויות לממכר דגים, מוסכים, מחסנים למוצרים מסוימים, כל מחסן מעל 50 מ"ר, כל חנות מעל 500 מ"ר וכד'.

 

כאמור, לא כל עסק מחויב לשאת רישיון עסק. למשל, בתי ספר וגני ילדים, משרדים שונים של מקצועות חופשיים כמו רואי חשבון ועורכי דין, ואף עסקים מסוימים מתחום המסחר כמו מכירת צעצועים או חלקי חילוף חדשים רכב.

 

ככלל, כל עסק המחויב בדין להיות בעל רישיון עסק או לעמוד בתנאי רישיון עסק ולא עושה כן, עובר עבירה פלילית אשר העונש הקבוע בצידה הינו 18 חודשי מאסר בפועל.

 

ככלל, בתי המשפט לא יטילו עונש מאסר בפועל בעבירות של רישוי עסקים אלא יעשו שימוש בסמכותם להטיל צווי סגירה, הריסה, קנסות כבדים וכד'. עם זאת, אסור לשכוח שלבית המשפט יש סמכות להטיל גם מאסר בפועל במקרים מתאימים.

 

יש להשים לב כי על פי חוק רישוי עסקים, אין זה משנה אם האדם שהפעיל עסק ללא רישיון הינו בעלי העסק או עובד בעסק. מי שמפעיל עסק ללא רישיון עובר עבירה פלילית ואין משנה מה תפקידו בעסק.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

 

להסבר מלא >
חזקת החפות

חזקת החפות הוא עיקרון אוניברסלי המהווה נקודת מוצא לכל הליך משפטי פלילי והוא קובע שכל אדם הוא חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו.

 

על אף העובדה שמייחסים לאדם מסויים ביצוע של עבירה פלילית, הוא יהיה זכאי לכך שבית המשפט יבחן אותו כדף חלק, כל עוד לא הוכיחו את אשמתו מעבר לכל ספק סביר, כנדרש בהליך הפלילי.

 

עם זאת, חזקת החפות לא מקימה הגנה מפני צעדים מנהליים הננקטים בדרך כלל, על מנת למנוע בריחה מהדין, למנוע ביצוע עבירות נוספות או מניעת שיבוש הליכי חקירה ומשפט.

 

למשל, תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום) מקימה את הסמכות להרוס בית של מחבל והיא אינה מותנית בהרשעת המחבל על פי דין. די בכך כי על בסיס ראיות מנהליות, המפקד הצבאי יניח דעתו כי העבירה בוצעה על ידי אדם המתגורר בבית המדובר.

 

חברה מתוקנת מכירה בכך שלסיווג אדם כעבריין יש השלכות נרחבות. גם עצם העובדה שהפרט נחשב לחלש ביחס למדינה, לרשויות השלטון והחקירה מצדיקה את קיומה של חזקת החפות.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

להסבר מלא >
חנינה

חוק יסוד: נשיא המדינה, בסעיף 11(ב) מסמיך את נשיא המדינה להעניק חנינה למי שביצע עבירה פלילית או לאסירים השפוטים לעונש מאסר. המשמעות של מתן חנינה היא למעשה שחרור ממאסר ומחיקת הרישום הפלילי במקרים מסוימים. בפן האישי, חנינה היא למעשה "מחילה" על מעשה עבירה שביצע אדם מסוים. לנשיא גם קיימת סמכות להעניק חנינה בגין עבירות שכבר בוצעו, אז כאמור המשמעות היא מחיקת העבירה מהרישום הפלילי.

 

לנשיא המדינה סמכות גם להעניק חנינה עוד לפני הגשת כתב אישום, כך למשל נעשה בשנת 1986, במסגרת "פרשת קו 300". אז נשיא המדינה העניק חנינה לאנשי שב"כ שנחשדו בהריגת מחבל, כאשר לא נשקפה ממנו סכנת חיים.

 

בקשת חנינה לנשיא המדינה יש להגיש בכתב ולהגישה לבית הנשיא, לרוב האחרון עושה שימוש בסמכותו במשורה.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

להסבר מלא >
חקירת מצ"ח

 

תפקידו של מערך המשטרה הצבאית החוקרת הינו, בין השאר, אכיפת המשמעת בצה"ל, איסוף ראיות, ביצוע חקירות והבאת חיילים החשודים בביצוע עבירה פלילית בפני בית משפט צבאי.

 

משמע, חקירת מצ"ח מתחילה כתוצאה מקיומו של מידע מפליל כנגד חייל, אשר מחשיד אותו בביצוע עבירה צבאית או פלילית. כמו כן, חקירת מצ"ח הינה חקירה פלילית לכל דבר ומשמעותה תחילתו של הליך פלילי, ובהתאמה, ההשלכות של חקירה זו זהות להשלכות של הליך פלילי, וביניהן, רישום פלילי בגין ביצוע העבירה הנותר גם להמשך החיים האזרחיים. עם זאת, חשוב לדעת שככל חקירה פלילית, לחייל עומדות כל הזכויות הניתנות לחשוד במהלך חקירה: הזכות לדעת, כבר בתחילת החקירה, בגין איזו עבירה הוא צפוי להיחקר; זכות השתיקה; והזכות להיוועץ בעורך דין

 

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה במשפט צבאי

להסבר מלא >
ייבוא סמים

ייבוא של סמים היא אחת מעבירות הסמים החמורות ביותר והיא מעוגנת בסעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973.


על מנת שמעשה ייחשב כעבירה של ייבוא סמים, על הסם להימצא ברשימת החומרים של פקודת הסמים המסוכנים. אין חובה כי הסם בעצמו ייתפס, כך שייתכן ונעברה עבירה פלילית גם אם המשטרה לא הצליחה לתפוס את הסם. גם אם אדם ייבא לישראל את הסם שלא במטרה להפיצו בארץ אלא לשלחו למדינה אחרת, עדיין ייחשב הדבר לעבירת ייבוא. כמו כן במקרים של ייבוא סמים לא תופסת הגדרת הפליליות הכפולה, כלומר העבריין עשוי להישפט על עבירת ייבוא בישראל גם אם נשפט או עתיד להישפט על עבירות ייצוא במדינה ממנה יצא הסם. מי שמסייע לעבירת הייבוא יואשם בייבוא סמים ולא בסיוע לייבוא, יחד עם זאת יש להוכיח מודעות לסוג הסם כלומר שמייבא הסם ידע בדיוק איזה סם הוא ייבא.


העונש המקסימלי בגין ייבוא של סמים הוא 20 שנות מאסר. ומעבר לעונשי המאסר בפועל עשויות להינקט כנגד הנאשמים פעולות נוספות כמו פסילה של הדרכון, של רישיון מקצועי של רישיון רכב, רישיון נהיגה וקנסות כספיים.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בעבירות סמים

להסבר מלא >
כליאת שווא

עבירת כליאת שווא מנויה בסעיף 377 לחוק העונשין: "העוצר או כולא אדם שלא כדין, דינו - מאסר שלוש שנים; עצר אותו כשהוא מתחזה כבעל מעמד רשמי או מתיימר שיש לו צו, דינו - מאסר חמש שנים".

 

העובר עבירת כליאת שווא מונע מהקורבן שלו את זכות היסוד הבסיסית של חופש תנועה. בחוק, אין הגדרה לגבי משך זמן הכליאה המינימלי כדי לבסס עבירה פלילית. כלומר, לזמן הכליאה אין משמעות ומספיקה תחושת אובדן החופש אפילו לזמן קצר ביותר, על מנת לבסס הרשעה בעבירה זו.

 

נוסף על היותה עבירה פלילית, כליאת שווא היא גם עוולה נזיקית אשר ניתן לתבוע בגינה פיצויים בהליך אזרחי.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

להסבר מלא >
כתב אישום

כאשר אדם מבצע עבירה פלילית, נתפס, ונחקר בגינה, יכולה המדינה לעשות שני דברים. או לסגור את התיק הפלילי או בשל היעדר ראיות או בגין היעדר עניין לציבור. מנגד, היא יכולה להגיש נגד אותו אדם כתב אישום. כתב אישום הוא למעשה כמו כתב תביעה שהמדינה מגישה לבית המשפט, ובו היא מאשימה את אדם בביצוע עבירה פלילית. הנאשם, יכול להודות בכתב האישום ואז לבקש מבית המשפט להקל בעונשו, או לכפור בכתב האישום. אז, המדינה צריכה להוכיח את הטענות המועלות בכתב האישום.

 

כתב האישום אמור לכלול מספר דברים שיש חובה לציינם ובניהם העובדות שמקימות למעשה את העבירה הפלילית שביצע הנאשם לכאורה, וכן את רשימת העדים שהמדינה מתכוונת להביא לבית המשפט לצורך הוכחת האישום. בסיום תוכן כתב האישום, המדינה צריכה לפרט מהן העבירות הפליליות או העבירה, שהיא מאשימה בה או בהן את הנאשם. בנוסף, יכול כתב האישום לכלול מספר נאשמים, אז הוא יפרט בנפרד לגבי כל אחד מהנאשמים את העובדות הרלוונטיות לעניינו ואת העבירות המיוחסות לו. 

 

ככל שבכוונת המאשימה לעתור למאסר בפועל, או אף מאסר בפועל שניתן לרצותו בעבודות שירות, עליה לציין זאת במפורש בכתב האישום.

 

כמו כן, ככל שהמדינה מבקש לחלט רכוש או כסף שנתפס על ידי ושלטעמה קיים קשר בינו לבין ביצועה של אותה עבירה עליה לציין זאת מפורשות בכתב האישום

 

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

להסבר מלא >
לשון הרע במשפט הפלילי

לשון הרע למעשה הוא אמירה הפוגעת בכבודות או בשמו הטוב של אדם, קבוצת בני אדם או ארגון. במדינות רבות, נחשבת לשון הרע לעבירה פלילית ולעוולה אזרחית.

 

בישראל, חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 מתווה שני מסלולים משפטיים:

 

המסלול הפלילי - סעיף 8 לחוק מאפשר לנפגע להגיש קובלנה פלילית לבית המשפט נוסף על הדרך הרגילה של הגשת כתב אישום ע"י המדינה. סעיף 6 לחוק קובע: "המפרסם לשון הרע, בכוונה לפגוע, לשני בני-אדם או יותר זולת הנפגע, דינו - מאסר שנה אחת".

 

המסלול האזרחי – סעיף 7 לחוק קובע: "פרסום לשון הרע לאדם או יותר זולת הנפגע תהא עוולה אזרחית..." כלומר, ניתן לתבוע בגין לשון הרע על פי דיני הנזיקין.

 

סעיף 7א אשר הוסף לחוק בשנת 98' קובי עי כניתן לתבוע פיצוי של עד 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

להסבר מלא >
מאסר בפועל

לבית המשפט יש סמכות להטיל כל עונש שהחוק מאפשר לו, במסגרת עבירה פלילית ספציפית. אך אין ספק שהעונש החמור ביותר שבית המשפט יכול לפסוק הוא עונש מאסר בפועל (אומנם קיים עונש מוות בעבירות מסוימות, אך לא נעשה בו שימוש עד כה, למעט במשפט אייכמן).

 

בישראל, קובע חוק העונשין, התשל"ז- 1977 כי העונשים המוטלים לצד כל עבירה פלילית הם עונשי "מקסימום". כלומר, עונש המאסר הוא העונש המקסימלי שאפשר לתת. עם זאת, ישנן מספר עבירות שקבוע להן עונש "מינימום". כמו לדוגמא, עבירה של תקיפת שוטר, שעונש המינימום שקיים לצידה הוא חודש ימים (אך המאסר יכול להיות בפועל אך גם על תנאי, או בדרך של עבודות שירות). דהיינו, מאסר בפועל, כשמו כן הוא, מאסר מאחורי סורג ובריח. יוער, שכאשר בית המשפט מטיל מאסר עד לתקופה של חצי שנה, ניתן לרצותו באמצעות עבודות שירות, אך זאת בכפוף לחוות דעת של ממונה על עבודות שירות, ובהסכמת הנאשם.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

להסבר מלא >
מעצר ימים

כאשר מתבצעת עבירה פלילית, והמשטרה עוצרת חשוד בביצוע עבירה, יש לה סמכות לעצור את אותו החשוד למשך 24 שעות. מדובר בתקופה קצרה יחסית שבה לא תמיד היא יכולה להשלים את כל הליכי החקירה, ומנגד היא לא תמיד יכולה לשחרר את החשוד מחשש לפגיעה בשלום הציבור או מחשש לפגיעה בעדים או שיבוש הליכי החקירה. לכן, בתוך 24 שעות מחויבת המשטרה לפנות לבית משפט השלום בבקשה להארכת מעצר. זהו מעצר הימים, משום שטרם הוגש כתב אישום, והמעצר עצמו נעשה לרוב מטעמים חקירתיים, ולעיתים מטעמים של מניעה וביטחון.

 

סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי, (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו- 1996, קובע אימתי יהיה רשאי בית המשפט לעצור חשוד לפני הגשת כתב אישום. הכלל הוא שיש צורך להוכיח כי קיים חשד סביר שאותו חשוד עבר עבירה שדינה גבוה משלושה חודשי מאסר, וכן להוכיח עוד תנאים חלופים, או חשש לשיבוש הליכי חקירה או משפט או חשש שהחשוד יסכן את ביטחון הציבור או ביטחונו של אדם או צורך לסיים חקירה.

 

לבית המשפט יש סמכות לעצור את החשוד למשך 30 ימים סך הכל, אך לא יותר מ- 15 ימים בכל פעם.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בדיני מעצרים

להסבר מלא >
מעשה מגונה ברשת

סעיף 348 לחוק העונשין תשל"ז-1977 קובע כי מעשה מגונה נעשה לשם גירוי, ביזוי או סיפוק מיני וללא הסכמתו של אחד מהצדדים. כמו כן קובע החוק שגם במידה וניתנה הסכמה למעשים, אך אותה הסכמה ניתנה באמצעות מניפולציה כלשהי או רמייה עדיין יחשב הדבר לעבירה פלילית. למשל במצבים בהם גילו של הקורבן נמוך מ-14 שנים והתוקף ניצל יחסים של מרות ושליטה אשר שררו בינהם.


מעשה מגונה ברשת הוא שימוש ברשת האינטרנט לצורך ביצועם של המעשים כמו למשל במקרים של שיתוף בתמונות עירום דרך הרשת, חשיפת איבר המין במצלמה בזמן אמת ועידוד לביצועו של אקט מיני בפלטפורמה חברתית כזו או אחרת.


הענישה המוטלת על עבריינים המורשעים בעבירות של מעשים מגונים ברשת תלויה בעיקר בנסיבות ביצוע העבירה כמו גילו של הקורבן, חומרת המעשים וכו והיא עשויה להגיע עד ל-10 שנות מאסר.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בעבירות מין

 

להסבר מלא >
נהיגה בשכרות

עבירת הנהיגה בשכרות היא מעבירות התעבורה החמורות ביותר, הכוללת גם ענישה משמעותית. מדובר בסיטואציה שבה אדם שתה אלכוהול רב המשפיע על יכולתו המוטורית והמחשבתית, ולמרות זאת הוא נוהג ברכב ובכך מסכן את עצמו ואת הציבור. מכאן, המציאות מעידה על הנזק וההרס שנהיגה בנסיבות כאלו יכולה לגרום. לכן, לא בכדי, המחוקק קבע שורה של עונשים, לרבות עונשי "מינימום" (בדמות פסילה) בגין עבירה של נהיגה בשכרות.

 

סעיף 64ב לפקודת התעבורה, התשכ"א- 1961 הוא אשר קובע את האיסור המוטל על נהיגה בשכרות, כאשר הרף לנהיגה כגון זו עומד לערך על 250 מיקרוגרם (כמות שמשולה לערך לכוס של חצי בירה). כדי לקבוע האם אדם נוהג "בשכרות" יש לערוך או בדיקת דם, או בדיקה באמצעות מכשיר הנקרא "ינשוף". אגב, גם סירוב לערוך בדיקת שכרות, מהווה עבירה פלילית חמורה, ומי שעובר אותה, למעשה רואים אותו כמי שנהג בשכרות לכל דבר ועניין.

 

העונש על נהיגה בשכרות הוא קנס, וגם פסילת מינימום של שנתיים וכן גם מאסר בנסיבות חמורות. בנוסף, ככל שמדובר בנהג שכבר נפסל בעבר בגין עבירה דומה, הוא יהיה צפוי לפסילת מינימום של 4 שנים. מי שנתפס נוהג בשכרות, עשוי גם להיות חשוף לתפיסת רכבו לתקופה.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בעבירות תעבורה

להסבר מלא >
נטילת חשמל, מים או גז

נטילת חשמל, מים או גז הינה עבירה פלילית המנויה בסעיף 400 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. מדובר בעבירה הנכללת בקטגוריה של עבירות הנחשבות כ'מעין גניבה', בדומה להסתרת צוואה. זאת משום שקשה לראות במוצרים אלה כדברים הניתנים להיגנב, כפי שדורשת עבירת הגניבה הבסיסית.

 

החוק קובע כי מי שבמזיד או במרמה, נוטל או צורך חשמל או מים או גז שאינו זכאי להם, או משתמש בהם או גורם להטייתם או לבזבוזם, דינו - מאסר שלוש שנים. הגניבה יכולה להיעשות באמצעות התחברות למונה של שכן, כיוון המונה להראות נתונים מזויפים ועוד.

 

יש לציין כי העבירה לא דורשת יסוד נפשי של כוונה, אלא רק את מודעות הגנב לביצוע אקט הנטילה או הצריכה.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בעבירות רכוש

להסבר מלא >
סחיטה מינית והפצת תמונות עירום

 

סחיטה היא עבירה פלילית של הנעת אדם למעשה או להמנעות ממעשה, באמצעות שימוש בכוח או באיומים כלפיו.


העידן המודרני מביא עימו לצד חדשנות, נוחות וקדמה וירטואלית גם סוג חדש של עבריינות, עבריינות רשת. עבור פושעים רבים רשת האינטרנט מהווה אמצעי מצוין לביצוע עבירה של סחיטה בעיקר בשל קלות השימוש בה והקושי לזהות ולהגיע אל הפושע עצמו, מבצע העבירה. העונש בגין סחיטה מינית עשוי להגיע לעד 9 שנות מאסר.

כאשר אדם מפיץ סרטונים מיינים או תמונות אינטימיות ברשת ללא אישור המצולמים, הדבר מהווה פגיעה בפרטיות והטרדה מינית. כל אדם המפיץ תמונות חושפניות של אדם אחר בוואטספ או בסקייפ ללא רשות מסתכן במאסר לפרק זמן ממושך שיכול להגיע עד 5 שנות מאסר. יחד עם זאת, בחוק קיימות מספר הגנות בעזרתן ניתן להפחית את חומרת המעשה לדוגמא שההפצה נעשתה בתום לב, למטרה כשרה או שיש חוסר עניין לציבור בהרשעה.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בעבירות מין

להסבר מלא >
סמי פיצוציות

"סם פיצוצויות" הוא למעשה כינוי לסם סינטטי שייצרו אותו על מנת שההשפעה שלו תהיה דומה להשפעה של סמים שהם אסורים על פי החוק, כאשר הכימיקלים המרכיבים אותו אינם אסורים על פי פקודת הסמים המסוכנים. כלומר, לכאורה הייצור והשיווק של סמים כאלה הוא חוקי.

 

מכירת סמי פיצוציות נעשה באופן כמעט גלוי בשלל חנויות נוחות, קיוסקים ופיצוציות ומכאן הגיע הכינוי "סמי פיצוציות".

 

בישראל, על מנת להרשיע אדם באחת מעבירות הסמים המנויות בחוק, יש להוכיח כי העבירה בוצעה במה שמוגדר כ"סם מסוכן" על פי פקודת סמים המסוכנים. לכן, על מנת להימנע מעבירה פלילית, פיצוציות מוכרות סמים שמורכבים מחומרים כימיים שאינם מפורטים כאסורים על פי חוק אך עדיין נותנים את אותו אפקט.

 

הסוגים העיקריים הנפוצים למכירה בקיוסקים הם "מיסטר נייס גאי" ו"חגיגת" אשר הוצאו בסופו של דבר, מחוץ לחוק.

 

על מנת לתת מענה ראוי לסוגיה זו, הכנסת חוקקה ביולי 2013 את חוק המאבק בתופעות השימוש בחומרים מסוכנים. על פי חוק זה, ניתנה הסמכות למנכ"ל משרד הבריאות להכריז זמנית על חומר שהוא אסור בהפצה, בהתקיים תנאים מסוימים.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בעבירות סמים

להסבר מלא >
ספק סביר במשפט הפלילי

ספק סביר הינו מונח משפטי שכיח ומושג בסיסי ועקרון יסודי שכל עורך דין פלילי מכיר.

 

על פי עקרון זה, על מנת להרשיע אדם בעבירה פלילית על התביעה להוכיח כי ביצע את העבירה מעבר לכל ספק סביר. לעומת זאת, תפקיד ההגנה היא לייצר ספק בלבד על מנת שהנאשם לא יורשע.

 

הספק הסביר נבחן על פי אמות מידה רציונאליות לאימות אשמתו של אדם באופן שהוא נטול ספק סביר וללא עמידה בהן, חוק העונשין אינו מתיר להרשיע את הנאשם. הספק יבחן אם ניתן בהגיון בריא לקבל את גרסת הנאשם – מעל לספק סביר משמעו כי לאחר שנבחנה גרסת הנאשם והראיות מטעמו, הוכרע כי גרסה זו לא יכולה להתקיים נוכח הראיות ואיננה הגיונית.

 

חשוב להבהיר כי ספק סביר אין משמעו חוסר ראיות. מדובר בספק ממשי שאינו משתמע לשתי פנים ושאינו מאפשר להרשיע נאשם בביצוע עבירה פלילית.

 

בחינת הספק הסביר לא נעשית טרם הגשת כתב אישום אלא נבחנת רק בבית המשפט לאחר שמיעת הראיות. יש לדעת כי נטל הוכחת האשמה מעל לכל ספק סביר מוטלת על כתפי התביעה. כמו כן, על התביעה להציג בפני בית המשפט ראיות שיוכיחו את מעורבות ואשמת הנאשם בעבירה הפלילית. ללא יסודות אלו לא ניתן למצוא אדם אשם, והדבר יוביל למצב של זיכוי הנאשם.

 

למאמר המורחב על שלבי ההליך הפלילי לחץ כאן. 

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

להסבר מלא >
עבירה פלילית

עבירה פלילית בהגדרתה היא הפרתו של כלל מחייב. אותם כללים מחייבים נוצרו על ידי חברה מסוימת של אנשים על מנת לשמור על סדר ואורח החיים תקין של הפרטים בחברה.

 

המדינה הגדירה, בעיקר בחוק העונשין, את מה שהיא רואה כמעשים אסורים שבגינם יוטלו סנקציות פליליות, אך לא רק. בחוק הישראלי ישנם סעיפי חוק שונים שאינם מנויים בחוק העונשין, אך נחשבים לעבירות פליליות שבגינן יוטל, על העובר אותן, סנקציה פלילית – למשל, עבירות מס, עבירות על חוק הגנת הפרטיות וכד'.

 

העבירות הפליליות המנויות בחוק העונשין מסווגות לשלוש דרגות חומרה, בהתאם לעונש הקבוע בצידן:
1. חטא - עבירה שנקבע לה כעונש מרבי מאסר לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים.
2. עוון - עבירה שנקבע לה עונש מאסר מרבי לתקופה העולה על שלושה חודשים ושאינה עולה על שלוש שנים.
3. פשע - עבירה שנקבע לה עונש מרבי חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים.

 

העבירות בחוק העונשין הן בעלות שני רכיבים עיקריים – יסוד עובדתי ויסוד נפשי. על מנת להוכיח כי אדם עבר עבירה פלילית מסוימת, על התביעה להוכיח את הרכיב העובדתי ואת הרכיב הנפשי של אותה העבירה.

 

למשל, סעיף 304 לחוק העונשין- גרימת מוות ברשלנות. על התביעה להוכיח את היסוד העובדתי – התנהגות מסוימת של אדם אשר הוביל למותו של אדם אחר, ואת היסוד הנפשי – רשלנות, המוגדרת כאי מודעות של אדם לטיב מעשיו, לנסיבות או לתוצאות המזיקות של התנהגותו, מקום שאדם סביר היה יכול להיות מודע. היסוד העובדתי והנפשי משתנה בהתאם לעבירה וללא הוכחת קיומן של יסודות אלו לא יורשע אדם בביצוע אותה עבירה.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

 

להסבר מלא >
עבירות הונאה

הונאה היא מעשה רמאות תוך הולכת שולל של אדם כלשהו באמצעות טקטיקות ערמומיות, ניצול ורמייה.

 

במשפט הפלילי הישראלי "הונאה" היא שם כללי לקשת רחבה של מעשים ומצגי שווא. למשל, ניקח לדוגמא את סעיף 415 לחוק העונשין – קבלת דבר במרמה – זוהי "עבירת סל" הנחשבת לעבירת הונאה. המחוקק לא הגדיר באופן ברור את נסיבות קבלת הדבר ומהו הדבר שהתקבל במרמה כך שהוא מתמקד בעצם המרמה עצמה והאם היא התרחשה.

 

בחוק העונשין ישנם כמה סעיפי עבירות העוסקות בהונאה. למשל, התחזות לאדם אחר, הונאת נושים, הודיה כוזבת בהתחייבות ועוד.

 

הונאה יכולה להתבצע באינספור דרכים ועל ידי אינספור גורמים. לדוגמא, זיוף כרטיסי אשראי באמצעות העתקת פרטי אשראי ותעודת זהות, "פישינג" באינטרנט שהוא למעשה הקמת דף אינטרנט הנראה זהה לדף חשבון הבנק כך שהוא מתחזה לדף בטוח להזנת נתונים (קודים, סיסמאות ופרטים אישיים) ועוד.

 

הונאה לא תמיד תיחשב לעבירה פלילית. למשל, הצבא מרבה להשתמש בתרגילי הונאה על מנת לקבל יתרון יחסי על האויב.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

להסבר מלא >
עבירות כנגד שוטרים

הפרעה לשוטר הינה עבירה פלילית המעוגנת בשלושה סעיפים עיקריים בחוק העונשין.

 

סעיף 273: "התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק או אדם אחר העוזר לשוטר כשהשוטר ממלא תפקידו כחוק, דינו - מאסר עד שלוש שנים ולא פחות מחודש ימים".


סעיף 274: התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק ונתקיימה בו אחת מאלה, דינו - מאסר עד חמש שנים ולא פחות משלושה חדשים:
(1)  התכוון להכשיל את השוטר בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו
(2) היה מזויין בנשק חם או קר;
(3) התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים


סעיף 275: "העושה מעשה בכוונה להפריע לשוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק או להכשילו בכך, או להפריע לאדם אחר או להכשילו מלעזור לשוטר, דינו - מאסר עד שלוש שנים ולא פחות משבועיים ימים".

 

מטרות סעיפים אלו היא להגן על השוטרים ויכולתם למלא את תפקידם. יש לשים לב כי החוק לא מגן רק על השוטרים אלא גם על כל אדם אחר העוזר לשוטר למלא את תפקידו.


מערכת המשפט רואה בחומרה רבה עבירה על כל אחד מהסעיפים הללו ועל כן, בצידן נקבע עונש מאסר מקסימאלי ועונש מאסר מינימלי. עם זאת, בית המשפט יטיל עונש מאסר בפועל בעבירות אלה לעיתים רחוקות, וברוב הפעמים יסתפק בהטלת מאסר על תנאי.

 

נוסף על כך, המחוקק סיפק הגנה נוספת לעובדי ציבור והיא מקבלת ביטוי בסעיף 288 לחוק העונשין- העלבת עובד ציבור: "המעליב בתנועות, במלים או במעשים, עובד הציבור, או דיין או פקיד של בית דין דתי או חבר ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968, כשהם ממלאים תפקידם או בנוגע למילוי תפקידם, דינו - מאסר ששה חדשים". זאת על מנת שגם עובדי הציבור השונים (לרבות שוטרים) יוכלו לבצע את תפקידם באין מפריע וללא חשש.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בעבירות אלימות

להסבר מלא >
עבירות מס

תשלום מיסים הוא חובה, והשתמטות מתשלום מיסים מהווה עבירה פלילית חמורה, אך לא רק. דיני המס בישראל מונים מספר רב של עבירות פליליות שחלקן מהותיות וחמורות מאוד, וחלקן טכניות ולא בהכרח מוכרות לאזרח מן השורה.

 

למעשה, עבירות מס הן כינוי כולל לשלל עבירות שקבועות בפקודת מס הכנסה, [נוסח חדש], חוק מס ערך מוסף, תשל"ו- 1975, חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963 (העוסק במיסוי מכר דירות). בין עבירות המס המוכרות הן: אי דיווח על הכנסות, זיוף קבלות, אי הגשת דו"ח הכנסות שנתי, ועוד.

 

עבירות המס נחקרות לא ע"י המשטרה, אלא ע"י רשות המיסים אשר לה חוקרים מיומנים ובקיאים בתחום המס. הכללים שחלים על חקירה רגילה, חלים גם על חקירה ברשות המיסים (לדוגמא: זכות הייעוץ בעורך דין).

 

עבירות מס יכולות גם להתנהל במסלול מנהלי, ולא פלילי טהור. כלומר, אחת הדרכים הנפוצות להיענש בגין עבירות מס, היא לשלם "כופר", דהיינו תשלום כספי גבוה מאוד, בתמורה לאי הגשת כתב אישום

 

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בעבירות צווארון לבן

להסבר מלא >
עבירות מס

עבירות מס, המעוגנות בפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], נבדלות זו מזו ונובעות משורה ארוכה של חיקוקים. אי לכך, קשה לעמוד באופן ברור את העונש המוטל על עברייני מס מורשעים בישראל. לאור האמור, נהוג להפריד בין עבירות מס טכניות ועבירות מס מהותיות.

 

עבירות מס טכניות, הקלות יותר, הן עבירות בהן בעל עסק ביצע עבירה שלא במודע, מתוך חוסר ידע רלוונטי או טעות אנוש, ללא כל כוונה פלילית. העונש בגין עבירות מסוג זה הוא עד שנת מאסר, אולם ככל שהוסרו המחדלים בגינם הורשע הנאשם, העונש בדרך כלל יהיה קנס.

 

לעומת זאת, עבירות מס מהותיות כוללות, בין השאר, העלמת מס, השמטת הכנסות, ניהול פנקסי חשבונות כוזבים, הגשת דו"חות כוזבים, וסיוע לאחר בביצוע עבירות מס. עבירות מהותיות אלו נחשבות בישראל לעבירה פלילית חמורה בשל הכוונה הממשית להתחמק מתשלום מס. לכן, אדם המבצע עבירה מסוג זה, צפוי לקנסות בסכומים משמעותיים ועונש מאסר בפועל של עד שבע שנים.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בעבירות צווארון לבן

להסבר מלא >
עבירת הסגת גבול

הסגת גבול היא גם עבירה פלילית וגם עוולה אזרחית. במונח זה אנו נדון בהסגת הגבול כעבירה פלילית.

 

עבירה זו מעוגנת בסעיף 447 לחוק העונשין.

 

למעשה, מדובר בעבירה שמאופיינת בפגיעה במימוש זכויות קנייניות של אדם במרחב הפרטי שלו באמצעות כניסה ולעיתים אף שהייה מתמשכת בנכס כמו בית או דירה או בנכס כמו רכב פרטי. זאת, במטרה להפחיד את הקורבן, להעליב אותו או על מנת להקניט אותו, ויודגש כי הסגת גבול תיחשב לכזאת רק כאשר נלווית לכניסה הבלתי-חוקית, מטרה בלתי חוקית. כלומר, הכניסה כשלעצמה אינה מספקת.

 

כאשר בית המשפט מגיע לשלב גזירת העונש בעבירה זו, הוא יהיה רשאי לגזור עד שנתיים מאסר בפועל. אך כאשר נסיבות ביצוע העבירה הן נסיבות מחמירות, כמו הסגת גבול כאשר עובר העבירה נושא על גופו נשק, בית המשפט יוכל לגזור על הנאשם עד 4 שנות מאסר בפועל.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

להסבר מלא >
עבירת הסיוע

הסיוע לעבירה פלילית נחשב לעבירה פלילית אשר עומדת בפני עצמה, עבירה זו מתאפיינת בתרומה עקיפה ומשנית של המסייע אשר לא נוטל חלק בביצוע העיקרי של העבירה להגשמתה של העבירה העיקרית.

 

ייתכן כי אדם יורשע בעבירת הסיוע גם באמצעות פעולה פסיבית כלומר אי הודעה לרשויות על עבירה מסוימת שנעברה.

 

סעיף 31 לחוק העונשין[נוסח חדש] תשל"ג-1977 מגדיר את המסייע כמי אשר לפני עשיית העבירה או בשעת עשייתה, עשה מעשה כדי לאפשר את הביצוע, להקל עליו או לאבטח אותו או למנוע את תפיסת המבצע או לתרום בכל דרך ליצירת תנאים לשם עשיית העבירה הוא מסייע. על מנת להרשיע בעבירה של סיוע אין דרישה לכך שהעבירה העיקרית תושלם ודי רק בתחילת ביצועה של העבירה העיקרית.

 

הסמכות לקבוע האם מדובר בסיוע או שותפות לביצוע נתונה לבית המשפט והיא תמדד לפי חלקו של המסייע, האם הוא היה משני או ראשי.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

להסבר מלא >
עבירת העלבת עובד ציבור

העלבת עובד ציבור- הינה עבירה המעוגנת בסעיף 288 לחוק העונשין הקובעת כי אדם המעליב עובד ציבור במסגרת מילוי תפקידו או בקשר לעבודתו, עובר עבירה פלילית שדינה עד 6 חודשי מאסר. מטרת קיומה של עבירה זו להוות הגנה אשר ניתנת לעובדי הציבור במטרה לאפשר להם למלא את תפקידם באופן תקין וללא חשש. עובד ציבור נחשב ככזה מעצם היותו עובד אשר פועל במטרה לשרת את הציבור. למשל, שוטר, עובד עירייה, עובד בתי-המשפט, פקחי תנועה, עובדי הוראה וכד'.

 

החוק מגדיר כי העלבת עובד ציבור יכולה להיעשות על ידי מילים, תנועות ומעשים אחרים. בתי המשפט קבעו מבחנים שונים על מנת לבחון האם התנהגות או התבטאות כזו או אחרת מהווה העלבת עובד ציבור. למשל, ככל שהדברים שנאמרו הם אישיים יותר ומכוונים כלפי העובד כך תגבר האפשרות כי מדובר על העלבת עובד ציבור.

 

על פי הנחיות היועמ"ש כתב אישום בגין עבירת העלבת עובד ציבור יוגש רק במקרים קיצוניים ורק כאשר מדובר בהתבטאות חמורה אשר עלולה לפגוע באופן קשה בעובד הציבור, הן בפן האישי והן בפן המקצועי. כמו כן, הנסיבות והרקע לביצוע עבירה זו יובאו בחשבון במכלול השיקולים. התוכן המילולי של מעשה העבירה ייבחן בקפידה וככל שמדובר בהתבטאות חד-פעמית יהיה ניתן להקל במעשה. לעומת זאת, אם מדובר בסדרה של התבטאויות חמורות, יוגש כתב אישום בגין העלבת עובד ציבור.

 

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

להסבר מלא >
פטור עקב חרטה

הכוונה של המונח פטור עקב חרטה היא חרטה בעת ביצוע העבירה כבסיס לפטור מאחריות פלילית.

 

בסעיף 28 לחוק העונשין נקבע: "מי שניסה לעבור עבירה, לא יישא באחריות פלילית לניסיון, אם הוכיח שמחפץ נפשו בלבד ומתוך חרטה, חדל מהשלמת המעשה או תרם תרומה של ממש למניעת התוצאות שבהן מותנית השלמת העבירה".

 

כלומר, אדם שניסה לעבור עבירה פלילית אך התחרט על כך וחדל מהשלמת המעשה, יהיה פטור מאחריות פלילית.

 

בע"פ 5767/14 פלוני נ' מדינת ישראל, בית המשפט העליון בחן מהו המניע הנכון לחרטה על מנת לקבל את הפטור ופסק כי לחרטה יש שתי מניעים – מוסרי ותועלתני – כאשר המניע המוסרי מצביע על שינוי נפשי-פנימי שחל על הנאשם ואילו המניע התועלתני מצביע על שינוי בכדאיות השלמת העבירה (למשל, נאשם התחרט ולא פרץ לבית עסק משום שעברה לידו ניידת משטרה). בפסק הדין נקבע שעל החרטה להיות רגשית-מוסרית, כלומר, סעיף 28 דן ב'בעל תשובה' ולא במי ששוקל שיקולי כדאיות, כפי שנובע מדברי הכנסת ומדברי ההסבר להצעות החוק. 

 

בע"פ 401/99 מצארווה נ' מדינת ישראל בוטלה הדרישה שעל החרטה להיות רגשית-מוסרית, ונקבע שניתן להסתפק בחזרה מהכוונה לבצע את העבירה. הנימוק שניתן לשינוי זה הוא שתכלית הוראת הפטור עקב חרטה היא לתמרץ את עובר העבירה לחזור בו מהשלמת העבירה, ולכן אין להערים קשיים ולהעמיד דרישות שאינן מתחייבות מהוראת הסעיף ומתכליתו.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

להסבר מלא >
פקודה בלתי חוקית בעליל

ככלל, הערך המקובל בצבא הוא שכל חייל חייב לציית לפקודות הניתנות לו ולמלאן על הצד הטוב ביותר. חריג לכך, היא פקודה בלתי חוקית בעליל.

 

פקודה בלתי חוקית בעליל היא למעשה פקודה צבאית שאי חוקיותה ברורה לכל, וציות לפקודה כזו תיחשב לעבירה פלילית. על כן, לפקודות מעין אלו, אסור לציית. אדם שיציית לפקודה זו עלול לשאת באחריות הפלילית למעשיו.

 

בשנת 1957, בפס"ד התובע הצבאי נ' רס"ן מלינקי ואח', קבע כבוד השופט בנימין הלוי ז"ל את התקדים של פקודה בלתי חוקית בעליל. פסק דין זה עסק בפרשת הטבח בכפר קאסם שהתרחש באוקטובר 1956.

 

בפסה"ד פרש כבוד השופט הלוי, מהי פקודה בלתי חוקית בעליל, וכתב: "סימן היכרה של פקודה "בלתי חוקית בעליל" - מן הדין שיתנוסס כדגל שחור מעל לפקודה הנתונה, ככתובת אזהרה האומרת: "אסור!". לא אי חוקיות פורמלית, נסתרת או נסתרת למחצה, לא אי חוקיות המתגלה רק לעיני חכמי משפט חשובה כאן, אלא: הפרת חוק גלויה ומובהקת..."

 

כמו כן, בג"צ נדרש לדון בכך במסגרת בפרשת קו 300 ובפרשת הירי בנעלין. כל אלו הם פקודות בלי חוקיות שעלו בחיי אדם. אך בית המשפט נדרש לכך גם כאשר הפקודה הבלתי חוקית אין לה השלכה על דיני נפשות. למשל, גניבת תחמושת או חבלה מכוונת ברכוש הצבא גם הן תיחשבנה כפקודות בלתי חוקיות בעליל. היו מקרים בהם חיילים שצייתו לפקודות אלו, גם אם אינם נוגעים לחיי אדם במישרין, נאסרו מאחורי סורג ובריח.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין המתמחה בדיני משפט צבאי

להסבר מלא >
קבלת דבר במרמה

קבלת דבר במרמה הינה עבירה פלילית המוגדרת בסעיף 415 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. על פי הסעיף, המקבל דבר במרמה, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים.

 

ההגדרה הקבועה בחוק ל'דבר' כוללת מקרקעין, מיטלטלין, זכות וטובת הנאה. דהיינו, כל דבר המביא להנאה או נותן סיפוק, פיזי או נפשי.

 

ההגדרה ל'מרמה' הינה טענת עובדה בעניין שבעבר, בהווה או בעתיד, הנטענת בכתב, בעל פה או בהתנהגות, ואשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת. בנוסף, קובע החוק כי ניתן לרמות גם במחדל על ידי אי גילוי עובדות מסוימות שלא נחשפו על מנת להשיג את המבוקש.

 

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בעבירות צווארון לבן

להסבר מלא >
רישום כוזב במסמכי תאגיד

רישום כוזב במסמכי תאגיד הוא עבירה פלילית המשויכת לקבוצת עבירות צווארון לבן.

 

העבירה למעשה אומרת שנושא משרה בתאגיד, הרושם פרט כוזב או נמנע מלרשום פרט מהותי אשר היה עליו לרשום, בכוונה להשיג דבר כלשהו במרמה, למעול, להלבין הון, להטות מכרזים ומינויים או לטייח עבירה, יואשם בעבירה פלילית ודינו יהיה מאסר עד 5 שנים.

 

ככלל, עבירות אלו מתבצעות תוך לקיחת או מתן שוחד או טובות הנאה.

 

למשל, פרשת עמרי שרון – עמרי שרון כיהן כחבר כנסת בכנסת ה-16, והיה בנו של ראש הממשלה אריאל שרון. הוא הורשע בעבירה של רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות של עדות שקר והפרת חוק מימון מפלגות. בשנת 2006 נגזרו עליו 7 חודשי מאסר בפועל וקנס ע"ס 300 אלף שקלים (ע"פ 70569-06)

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בעבירות צווארון לבן

להסבר מלא >
שבל"ר - שימוש ברכב ללא רשות

שימוש ברכב ללא רשות הינה עבירה פלילית המנויה בסעיף 413ג לחוק העונשין: הנוהג, משתמש או מעביר ממקום למקום, רכב ללא רשות מבעליו, ונוטש אותו במקום ממנו נלקח או בסמוך אליו, דינו - מאסר שלוש שנים; עושה כן ונוטש את הרכב בכל מקום אחר, דינו - מאסר חמש שנים.

 

בשונה מעבירת גניבת רכב, הכוונה של מבצע עבירה זו היא שימוש ללא רשות והחזרת הרכב לבעליו או נטישתו במקום אחר. כלומר, לא מדובר בשלילת קבע של הרכב אלא בשלילה "זמנית".

 

שימו לב כי חוק העונשין מבחין בין שתי נסיבות של ביצוע העבירה. ברישא של הסעיף מתוארת עבירה של שימוש ללא רשות ולאחר מכן, החזרת הרכב למקום ממנו הוא נלקח. בסיפא של החוק מתוארת עבירה של שימוש ללא רשות ולאחר מכן, נטישת הרכב במקום אחר ממנו הוא נלקח – עבירה חמורה יותר מזו הראשונה.

 

עבירת שבל"ר עושה הבחנה בין 3 מצבים:

 

הראשונה – כאשר השימוש ללא רשות נעשה בנסיבות שלעבריין לא היה רישיון נהיגה בר-תוקף וללא רשות בעלי הרכב. יובהר, כי אין המדובר בנהיגה ללא רישיון בתוקף בשל נסיבות טכניות למשל, אי תשלום אגרת רישיון. במקרה כזה בית המשפט כנראה יפסול את רישיונו של הנאשם ל-3 שנים, בצירוף לעונש נוסף שיטיל עליו.

 

השניה – כאשר השימוש ללא רשות נעשה בנסיבות שלעבריין היה רישיון בתוקף אך הוא נהג ברכב ללא רשות בעליו. במקרה כזה בית המשפט יסתפק בפסילת רישיונו של הנאשם ל - 6 חודשים במינימום.

 

השלישית – כאשר השימוש ברכב נעשה בהסכמת בעליו אך היה ידוע לבעלים כי הנוהג ברכב אינו מחזיק ברישיון בר-תוקף. זוהי עבירת התרת נהיגה אשר בנסיבותיה נחשבת לחמורה ביותר מאחר שלנוהג ברכב אין את הידע על מנת לתפעל אותו, מה שעולה כדי סיכון חיי אדם. במקרה כזה בית המשפט עלול להטיל מאסר על תנאי ואף מאסר בפועל  מקסימלי של - 3 שנים .

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

להסבר מלא >
שיבוש מהלכי משפט

שיבוש מהלכי משפט היא עבירה פלילית הקבועה בסעיף 244 בחוק העונשין. לשון הסעיף: "העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים; לעניין זה, "הליך שיפוטי" – לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט".


על פי הסעיף, מטרתו של עובר העבירה היא לפגוע בתקינותו של ההליך המשפטי ולהקשות על רשויות החוק לבצע את מלאכתן. דוגמאות נפוצות לפעולות שיבוש הליכים: העלמת ראיות, שינוי פיזי בזירת הפשע, מתן עדות שקר ועוד.

 

יסודות העבירה

 

היסוד העובדתי של העבירה כולל רכיב התנהגותי של "העושה דבר" מן הדברים המנויים בסעיף, וכן נסיבה של "הליך שיפוטי". היסוד הנפשי של העבירה כולל, מלבד מודעות לטיב ההתנהגות ולקיום הנסיבות, גם "כוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין".

 

מהנוסח של סעיף 244 לחוק עולה כי אין הכרח להוכיח גרימת תוצאה של שיבוש מהלכי משפט. על כן, מהווה העבירה לפי סעיף 244 לחוק, עבירת התנהגות ולא עבירת תוצאה. הנחת המחוקק היא שהפגיעה באושיות המשפט על-ידי מעשה שנעשה מתוך שאיפה לשיבוש הליכים היא כה חמורה ומסוכנת, עד כי אסר על כך מבלי לדרוש שיתקיים שיבוש הליכים ממש.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

 

להסבר מלא >

מצא עורך דין פלילי

מצא
הצג הכל >
הצג עוד >

עורכי דין פלילי

עו"ד אבי אלפסי

משפט פלילי, יצוג בבית משפט, סגירת תיקים
לעמוד עו"ד

עו"ד יאיר מושיוב

פשיעה חמורה, אלימות, רכוש, סמים, תעבורה וצבא
לעמוד עו"ד

עו"ד גלעד כצמן

התמחות במשפט פלילי תעבורה ונזיקין
לעמוד עו"ד

עו"ד עזר מבורך

מתמחים בעבירות נוער עיכוב הליכים אלמ"ב
לעמוד עו"ד

עו"ד ג׳ני חבשי

מתמחה בדיני בנקאות, דיני מקרקעין ודיני תעבורה
לעמוד עו"ד

עו"ד שרית עוז

מתמחה בתחום המשפט הפלילי, מעצרים ואסירים
לעמוד עו"ד

עו"ד אורן חקון

מתמחים במשפט פלילי ודיני תעבורה
לעמוד עו"ד

עו"ד טליה גרידיש

עבירות כלכליות, צווארון לבן, פשיעה חמורה, פלילי כללי
לעמוד עו"ד

יעוץ אישי בתחום פלילי כללי

מלא פרטים ועו”ד יחזור אליך

מדורי פורום פלילי

נאוה זרנגר
נאוה זרנגר
מנהל הפורום
ג׳ני חבשי
ג׳ני חבשי
מנהל הפורום
נאוה זרנגר
נאוה זרנגר
מנהל הפורום

הכתבות הנצפות ביותר

התביעה: הסנגור הונה את בית המשפט, הסנגור: עשיתי את מלאכתי

לנאשם נחסכו 22 חודשי מאסר - לטענת התביעה, הסנגור, עו"ד אלון קריטי, עשה מחטף כאשר לא עדכן את בית המשפט והתביעות על כך שנגזר עונשו של מרשו בתיק אחר, יום לפני מתן גזר הדין בעניינו של הנאשם בתיק זה ובשל כך מלוא העונש שהושת עליו ירוצה בחופף לעונש שהושת עליו בתיק האחר.

לכתבה המלאה >

העליון: ימי מעצר בפיקוח אלקטרוני יחושבו כחצי יום מעצר

ביום חמישי האחרון דן בית המשפט העליון בשאלה האם ימי מעצר בפיקוח אלקטרוני באים במניין ימי מעצר מאחורי סורג ובריח של נאשם, אשר נתון במעצר בשל אותו כתב אישום. בדעת רוב נקבע שבמקרה של שילוב בין מעצר רגיל ומעצר בפיקוח אלקטרוני, יתקיים יחס המרה של 1:2, כך שכל יום מעצר בפיקוח אלקטרוני ייחשב כחצי יום במעצר רגיל.

לכתבה המלאה >

"סיכוי מחדש" - מאות אלפי תיקים סגורים ימחקו מהמרשם המשטרתי

לכבוד חגיגות ה-70 למדינת ישראל משטרת ישראל הודיעה על מתווה מיוחד במסגרתו יבוטלו על ידי המשטרה באופן יזום מאות אלפי תיקים סגורים מן המרשם המשטרתי

לכתבה המלאה >

מכירת אלכוהול לקטינים – אי הרשעה

שופטת בית המשפט השלום ברמלה קבעה כי אין להרשיע חייל בעבירת הספקת משקאות משכרים לקטינים במקום ציבורי, וזאת לאור הסדר טיעון שנעשה בין הצדדים בעניינו ומטעם תסקיר חיובי של שירות המבחן בעניינו.

לכתבה המלאה >

העסקת שב"ח - אי הרשעה

כתב אישום בגין העסקת שלושה שוהים בלתי חוקיים הוגש כנגד אדם חרדי שלומד לרבנות. שופטת בית המשפט השלום בפתח תקווה החליטה להימנע מהרשעתו בדין, מה היו הנימוקים?

לכתבה המלאה >

המחוזי אישר: שב"ח עם שלוש כניסות - מאסר על תנאי בלבד

בית המשפט השלום בראשון לציון גזר על שוהה בלתי חוקי שנתפס בשנת 2015 בתוך מדינת ישראל שלוש פעמים ללא אישור שהייה כדין עונש מאסר על תנאי. ערעור שהגישה המדינה נדחה.

לכתבה המלאה >

דחף ידיו בכוח לתחתוני המתלוננת

לאחר שהורשע על ידי בית המשפט המחוזי בגין מעשה מגונה בכוח לאחר שדחף את ידו לתחתוניה של מתלוננת ונגע באיבר מינה במהלך מסיבת בריכה, ערער הנאשם לבית המשפט העליון תוך הגשת בקשה לעיכוב עונש המאסר שהוטל עליו. השופט מלצר קבע: בהתחשב בנסיבות חייו האישיות של הנאשם יש לקבל את הבקשה, וביצועו של עונש המאסר יעוכב עד למתן הכרעה בערעור, וזאת על אף העובדה שכשמדובר בעונשי מאסר ממושכים לא נהוג לעכב עונשי מאסר בפועל.

לכתבה המלאה >

מחדלי חקירה מקבלים ביטוי בעליון - הפחתה של 15 חודשים מהעונש

בית המשפט העליון מקבל ערעור של נאשם בעבירת שוד, על דרך הפחתת 15 חודשי מאסר שהשית המחוזי, וזאת משום קיומם של מחדלי חקירה מהותיים מצד הרשויות.

לכתבה המלאה >

הוחלט בשנית: החיפוש בלתי-חוקי והסמים שנמצאו אינם ראיה

חיפוש שלא בהתאם להוראות צו החיפוש הוביל לפסילתן של הראיות שהושגו במהלכו – סמים מסוג חשיש ולזיכויה של הנאשמת – בעקבות ערעור המדינה לבית המשפט המחוזי הוחזר התיק לפתחו של בית המשפט השלום על מנת שישמע את פרשת ההגנה בתיק ולאחר מכן יקבל החלטתו.

לכתבה המלאה >

עורכי דין פלילי

יאיר מושיוב

פשיעה חמורה, אלימות, רכוש, סמים, תעבורה וצבא
לעמוד עו"ד

טליה גרידיש

עבירות כלכליות, צווארון לבן, פשיעה חמורה, פלילי כללי
לעמוד עו"ד

אסף גונן

עורך דין פלילי
לעמוד עו"ד

ג׳ני חבשי

מתמחה בדיני בנקאות, דיני מקרקעין ודיני תעבורה
לעמוד עו"ד

עזר מבורך

מתמחים בעבירות נוער עיכוב הליכים אלמ"ב
לעמוד עו"ד

אורן חקון

מתמחים במשפט פלילי ודיני תעבורה
לעמוד עו"ד

גלעד כצמן

התמחות במשפט פלילי תעבורה ונזיקין
לעמוד עו"ד

סיוון חיימוב

התמחות במשפט פלילי
לעמוד עו"ד

שרית עוז

מתמחה בתחום המשפט הפלילי, מעצרים ואסירים
לעמוד עו"ד

אבי אלפסי

משפט פלילי, יצוג בבית משפט, סגירת תיקים
לעמוד עו"ד
back --> -->