מילון מונחים פלילי
תוצאות חיפוש עבור "טענות מקדמיות"
סעיפים 123 ו-124 לחוק סדר הדין הפלילי קובעים כי נאשם בהליך הפלילי רשאי עד לשלב של תחילת המשפט, להודות בעובדות הנטענות בכתב האישום וכן לטעון עובדות נוספות וכל זה בהודעה בכתב לבית המשפט.
חריג לכלל הוא בעבירות קלות לפי פקודת התעבורה או פקודת ביטוח רכב מנועי ועבירות קנס או עבירות מנהליות, במקרים אלו לנאשם אין אפשרות למסור הודיה בכתב, עם זאת כאשר הנאשם אינו מתייצב למשפט רואים אותו כמודה בכל העובדות.
הודיה שבכתב אינה מונעת מהנאשם לטעון טענות מקדמיות או כל טענה אחרת במהלך במשפט.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי
לאחר סיום החקירה הפלילית, חומר הראיות מועבר לגוף התובע - הפרקליטות או התביעה המשטרתית, לפי העניין, והם אלו המחליטים האם להגיש כתב אישום כנגד החשוד או לסגור את התיק עפ"י אחת העילות המנויות בחוק.
לאחר שמוגש כתב אישום נגד הנאשם, הנאשם מוזמן לדיון ראשוני בתיק- דיון "הקראה", שזהו למעשה פתיחתו של המשפט הפלילי.
במסגרת דיון ההקראה, יוקרא כתב האישום לנאשם ולאחר מכן עליו ליתן תשובתו לאישום, כלומר, עליו לומר לבית המשפט האם הוא מודה בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, האם כופר בהן או האם יש לו טענות מקדמיות שעל בית המשפט להכריע בהן.
יודגש כי במידה והנאשם מיוצג על ידי עורך דין פלילי, על עורך הדין מוטלת האחריות להקריא ולהסביר את כתב האישום ללקוחו. בית המשפט מוודא את עובדת הסברת כתב האישום לנאשם בכדי שלא תעלה בעתיד טענה כאילו נוהל משפט עת הנאשם לא ידע במה הוא מואשם ובפני איזה הליך הוא עומד.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי
תחילתו של המשפט הפלילי, היא ביום הקראת כתב האישום ע"י בית המשפט, לנאשם. זהו בדיוק השלב שבו יכול הנאשם לטעון טענות "מקדמיות", דהיינו טענות שחוק סדר הדין הפלילי, [נוסח משולב], התשמ"א- 1982 קובע, כי יש לטעון אותן בתחילת המשפט ( למאמר המורחב על שלבי ההליך הפלילי לחץ כאן!! )
ככל שבית המשפט קיבל טענה מקדמית, הוא יכול או למחוק את כתב האישום, או להחליט בנוגע לפעולות שתינקטנה מעתה, לאורה של הטענה המקדמית. לדוגמא: בין הטענות המקדמיות שאפשר לטעון בתחילת המשפט, היא שלבית המשפט אין סמכות "מקומית" לדון בתיק הפלילי. במקרה כזה, הרי שבית המשפט יוכל להורות על העברת הדיון לבית המשפט שהסמכות המקומית נתונה לו.
הטענות המקדמיות שקיימות במשפט הפלילי, קבועות בסעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי כאמור, וביניהן: חוסר סמכות מקומית, חוסר סמכות עניינית, פגם או פסול בכתב האישום, העובדות המתוארות בכתב האישום אין מהות עבירה, חסינות, התיישנות, חנינה, משפט פלילי אחר תלוי ועומד נגד הנאשם בשל המעשה נשוא כתב האישום, בית משפט אחר "זיכה" את הנאשם בגין אותה עבירה, חסינות, חנינה, הגנה מן הצדק.
סעיף 150 לחסד"פ קובע כי אם נטענה טענה מקדמית, לתובע יש זכות להשיב עליה. ואולם, בית המשפט יכול לדחות את הטענה גם בלי לשמוע את תגובת התובע.
החוק קובע גם כי אפילו אם נאשם לא טען טענה מקדמית בפתח המשפט, הוא עדיין יוכל לעשות כן, למעט בשני מקרים: טענה של חוסר סמכות מקומית או טענה של פגם או פסול בכתב האישום. אלו טענות שאם לא נטענו בפתח המשפט, הנאשם יוכל להעלותן בהמשך רק ברשות בית המשפט. יוער גם כי בית המשפט יכול להכריע בטענה מקדמית באופן מיידי, אך הוא רשאי גם להכריע בה במסגרת הכרעת הדין, כלומר- בסיום ההליך.
למאמר מורחב הסוקר את הטענות המקדמיות בהליך הפלילי לחצו כאן!!!
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי
במשפט הפלילי ישנן מספר טענות מקדמיות שנאשם יכול לטעון בפתיחת המשפט. עיקר הטענות המקדמיות כאמור קבועות בסעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי, [נוסח משולב] התשמ"ב- 1982. בין הטענות המקדמיות שקיימות הן: סמכות מקומית, הגנה מן הצדק, זיכוי קודם, חנינה ועוד. עם זאת, אחת הטענות המקדמיות הנפוצות, היא טענה מקדמית שנקראת "פגם או פסול בכתב האישום". מדובר בטענה שיכולה לבוא למשל לידי ביטוי במקרים שבהם למדינה יש טעות עובדתית מובהקת בכתב האישום, או טעות סופר בכתב האישום, ועוד.
עוד חשוב להזכיר, שטענה של פסול בכתב האישום יש לטעון בפתח המשפט, כלומר לפני הקראת כתב האישום. אם נאשם לא טען טענה זו בשלב הזה, הרי שהוא לא יוכל לטעון אותה בהמשך, אלא ברשות בית המשפט. משמעותה של קבלת טענת פסול או פגם בכתב האישום, יכולה להתבטא או בביטול כתב האישום (שלאחר מכן אפשר להגישו שוב) או תיקון כתב האישום.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי