תביעה לאחר הרשעה פלילית
לא רבים מודעים לכך, אולם לקורבנות עבירה פלילית קיימת האפשרות להגיש תביעה אזרחית כנגד העבריין וזאת במסגרת כזו שחוסכת מהם ניהול של הליכים ממושכים. במאמר זה עו"ד משה אלון יסקור בפניינו את האפשרויות העומדות בפני מי שנפגע כתוצאה מעבירה פלילית שנעשתה כלפיו.
פעמים רבות, בעקבות עבירות שונות שבוצעו כלפיהם, נקלעים קורבנות עבירה למצבים בהם נגרמו להם נזקים, הן נזקים לרכושם, הן נזקים לגופם ונפשם ולעיתים לשניהם כאחד.
לשם הדוגמא, אישה שהיא קורבן לעבירת מין, סובלת לעיתים קרובות מנזקים גופניים ונפשיים גדולים מאוד, אשר יכולים להגיע למאות אלפי שקלים ואף הרבה מעבר לכך.
קיימים גם קורבנות עבירה שהינם אנשים ציבור אשר מבצעים את תפקידם כגון : שוטרים, פקחים ועובדי ציבור שונים, אשר יכולים גם הם להיפרע מנזקיהם במסגרת הגשתן של תביעות אזרחיות.
בתי המשפט, בערכאות הפליליות השונות, לא נוטים לפסוק פיצוי לקורבנות העבירה וגם כאשר בסופו של יום נפסק פיצוי שכזה, הרי שהוא נמוך מאוד וכלל לא מסוגל לפצות את קורבן העבירה בגין הנזק הממשי שנגרם לו. במרבית המכרעת של המקרים, הפיצוי שנפסק בהליך הפלילי נמוך ביותר. לשם הדוגמא, במקרה של שבר מורכב בידו של קורבן עבירה, קבע בית המשפט בערכאה הפלילית, כי יש לפצותו בסכום של 2,500 ₪ בלבד. אם לא די בכך, הפיצוי הפלילי מוגבל בסכום על פי חוק ובמקרים רבים, במיוחד במקרים של תקיפות קשות ופגיעות מיניות אשר מותירות נכות משמעותית, אינו מהווה פיצוי מלא וממשי לקורבנות העבירה.
היתרון בפיצוי פלילי הינו העובדה שמי שגובה את הפיצוי מהעבריין היא המדינה, במסגרת המרכז לגביית קנסות, אשר בידיו קיימות סנקציות דראקוניות יחסית לאלו הקיימות בפני לשכות ההוצאה לפועל, אשר באמצעותן גובים אזרחים חובות, לרבות חובות של פסקי דין שנפסקו לטובתם. כך נחסכים מאת קורבן העבירה כספים רבים לצורך מימושו של פסק הדין אשר ניתן לטובתו.
למעשה, קיימות מספר דרכי פעולה העומדות לזכותו של קורבן עבירה -
תביעה אזרחית רגילה:
כמו כל אדם אחר, יכול קורבן של עבירה פלילית להגיש כנגד מבצע העבירה תביעה אזרחית. תביעה אזרחית יכולה להיות מוגשת אף אם לא נפתח שום הליך כנגד הפוגע ואפילו אם לא הוגשה כנגדו כל תלונה. זאת בדומה לכל תביעה אזרחית אחרת, בנוגע לכל נזק אחר.
במקרה שכזה, יצטרך קורבן העבירה להוכיח את נזקיו בנטל ההוכחה הקיים במשפט האזרחי, דהיינו, עמידה במאזן ההסתברויות (מעל ל50% לטובתו של התובע). תביעות כאלו טובות למקרה בו לא ניתן לנקוט בהליכים פליליים כנגד הפוגע ולא משנה מהי הסיבה לכך. מדובר בתביעה אזרחית רגילה, לכל דבר ועניין.
תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים:
מדובר בהליך אשר מעוגן בסעיף 77(א) לחוק בתי המשפט. הליך זה, מאפשר לקורבן העבירה להגיש תביעה אזרחית כנגד מבצע העבירה, וזאת במסגרת ההליך הפלילי. קיימת מגבלה משמעותית בהליך מיוחד זה, והיא מסגרת הזמן בו ניתן להגיש תביעה אזרחית הנגררת להרשעה פלילית. מדובר בפרק זמן של 90 יום בלבד לאחר שפסק הדין כנגד מבצע העבירה נעשה חלוט, קרי, לאחר 45 יום מיום מתן פסק הדין כנגדו.
היתרון המרכזי של הליך התביעה הנגררת, היא העובדה שקורבן העבירה אינו צריך להוכיח את עצם ביצוע העבירה מאחר וכתב התביעה מוגש עקרונית לאותה ערכאה שקבעה כי מבצע העבירה אשם בדין הפלילי, ועל כן מדובר בראיה חלוטה, שלא ניתן לסתור אותה. בית המשפט כבר דן בשאלת אשמתו או חפותו של הפוגע, וקבע כי הוא אשם בביצוע המעשים כנגד הקורבן ולכן אין צורך לשוב ולדן בכך מאחר וההחלטה לא תשתנה.
המצב בפועל שונה, מאחר ואותה תביעה מנותבת לשופט שעוסק בתחום הנזיקין, כך שמדובר בשופט שמכיר, יודע ויכול לפסוק פיצוי ריאלי לקורבנות העבירה. מאידך, אותו שופט לא היה בהליך העיקרי אשר התנהל כנגד הפוגע וניזון אך ורק מהחומר המובא בפניו. היתרון של תביעה כזו הוא ברור לקורבן העבירה ולמעשה, הוא צריך להוכיח אך ורק מה הנזק שנגרם לו כתוצאה מביצועה של העבירה ולעבריין אין יכולת ממשית להתגונן בשאלת האחריות.
תביעה אזרחית אשר משתמשת בפסק הדין שניתן בהליך הפלילי כראיה בהליך האזרחי :
אפשרות תביעה זו, נמצאת בסעיף 42 א לפקודת הראיות. במסגרת תביעה שכזו, מוגש לבית המשפט האזרחי פסק הדין שניתן כנגד העבריין והתובע משתמש באותו פסק הדין כדי להוכיח את העבירה שביצע כלפיו העבריין הנתבע. היתרון שקיים בהליך כזה, הוא האפשרות לעשות שימוש בפסק הדין שניתן בערכאה הפלילית וזאת במסגרת תביעה אזרחית. פסק הדין שניתן כנגד העבריין בהליך הפלילי, מהווה ראיה לכאורה לאשמתו של העבריין.
העבריין הנתבע לא יכול לסתור את גזר הדין הפלילי שניתן כנגדו, אלא ברשות בית המשפט בהליך האזרחי. כמובן שרשות כזו ניתנת במקרים חריגים בלבד ולרוב, מאמץ בית המשפט בהליך האזרחי, את אותן קביעות בדיוק אשר נקבעו בהליך הפלילי.
היתרון של ההליך הזה בניגוד להליך התביעה הנגררת, הוא שניתן להשתמש בו בכל עת בכפוף לכללי ההתיישנות הרגילים ואין צורך למהר ולהגיש את התביעה בפרק זמן מאוד קצר. החיסרון המרכזי של תביעה שכזו, הוא בכך שעקרונית, ניתן לסתור את הראיות שהובאו במשפט הפלילי, דבר שלא ניתן לעשות בתביעה נגררת.
סיכום:
מידי פעם בפעם, עולה קריאה למחוקק להגדיל את סכום הפיצוי אשר ניתן לקבוע בהליך הפלילי בתקווה שהדבר יחסוך הליכים אזרחיים לאחר אותם הליכים פליליים. אולם כאשר אנו בוחנים את הפיצוי שנפסק ברוב המקרים בהליך הפלילי, אנו מגלים שהשופטים בהליך הפלילי כלל לא מתקרבים לאותו פיצוי מקסימלי ונראה כי על מנת שנוכל לצמצם את התביעות האזרחיות אשר מוגשות בעקבות הליכים פליליים, הרי שיש מקום להגדיל משמעותית את הפיצויים שנפסקים בהליך הפלילי.
