במצב הדברים הרגיל, ההליך המשפטי מתנהל באופן בו הצדדים מציגים כל אחד את הראיות והטענות התומכות בגרסתו, ובשלב הכרעת הדין קובע בית המשפט אם ביצע אדם את המיוחס לו, ובהתאם קובע אם להרשיע אותו או לזכות אותו. מצב נפוץ נוסף הוא שנאשם מודה בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, ומורשע על פי הודאתו.
ואולם, קיימים מקרים חריגים בהם בית המשפט מבטל את הרשעתו של נאשם, או לחלופין קובע כי הנאשם ביצע את המעשים, אך נמנע מהרשעתו.
סעיף 71 לחוק העונשין (תשל"ז – 1977) קובע את המסגרת הנורמטיבית המאפשרת לבית המשפט להימנע מהרשעתו של אדם, אף אם נמצא כי הוא עבר עבירה פלילית. תוצאה של הליך כאמור, ברוב המקרים תהיה הטלה של צו לביצוע שירות לתועלת הציבור, צו מבחן, או התחייבות להימנע מעבירה. סנקציות אלה מוטלות, כאמור, ללא הרשעה בדין.
ואולם, על אף הוראות הסעיף, עלתה בבית המשפט העליון השאלה מהם הקריטריונים המאפשרים לעשות שימוש במנגנון החריג של אי הרשעה. בפסק דין 2083/96, או בשמו המוכר "הלכת כתב", קובע בית המשפט העליון את התנאים הנדרשים לצורך אי הרשעה.
המדובר הוא בשני תנאים מצטברים הנדרשים לשם הימנעות מהרשעה.
האחד – ההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, והשני – סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה הקונקרטי על ההרשעה, וזאת מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים.
בנוסף, שוקל בית המשפט שיקולים שונים נוספים, בעיקרם שיקולי שיקום, וביניהם חומרת העבירה והנסיבות בהן בוצעה; היחס שנותן הנאשם לעבירה, האם נוטל אחריות ומביע חרטה; עברו הפלילי של הנאשם; והשפעת ההרשעה על תחומי פעילותו של הנאשם ועוד.
המטרה היא לאפשר לאנשים נורמטיביים להמשיך בחייהם, על אף שהסתבכו בעבירה פלילית שאינה משקפת את טיבם ואופיים. כך לדוגמא, בית המשפט ישקול לעומק אם להרשיע אדם שהינו בעל רשיון מטעם המדינה (תזונאי, נהג מונית וכו'), שהרי הרשעתו בדין למעשה תפגע פגיעה לא מידתית בפרנסתו, כאשר העבירה אינה חמורה.
צו מבחן ניתן במסגרת פקודת המבחן (נוסח חדש), תשכ"ט- 1969. סעיף 1 לפקודה קובע:
"הואשם אדם בעבירה, וראה בית המשפט שהאישום הוכח, אלא שבהתחשב בנסיבות הענין, ובכללן אופיו של האדם, עברו, תנאי ביתו, בריאותו הגופנית ומצבו השכלי, טיב העבירה שעבר וכל נסיבה מקילה שבה נעברה העבירה, ראוי לפי דעתו, לשחרר את העבריין על מנת להעמידו במבחן, רשאי בית המשפט לעשות אחת מאלה: להרשיעו וליתן צו מבחן; או ליתן צו מבחן בלי להרשיעו..."
צו מבחן זוהי תקופת ניסיון לאדם שנמצא אשם בדין, תקופה בה יעמוד בפיקוח קצין מבחן וייעזר בהדרכתו. צו המבחן ניתן על ידי בית משפט, על יסוד הערכה פסיכו-סוציאלית הכלולה בתסקיר קצין מבחן. מתן הצו מותנה בהסכמתו של האדם להימצא בפיקוחו של קצין מבחן, שכן המבחן אינו עונש אלא דרך של טיפול. כאשר המבחן אינו עולה יפה, ניתן לחדש את הדיון המשפטי ביוזמת קצין המבחן.
אם כך, צו המבחן משמש אמצעי מובהק לשיקום העבריין. צו המבחן אינו נושא אופי עונשי או מיסוד גמול, או מיסוד הרתעה. העמדת נאשם תחת צו פיקוח של קצין מבחן איננה עונש כלל, כמו העובדה שאין בו משום עונש חלופי, אלא שמדובר על אמצעי שיקומי. הרעיון שעומד בבסיסו הוא שהנאשם אינו נענש על העבירה לאחר שאשמתו בה הוכחה.
כמו- כן, אין בדרך כלל קורלציה בין המבחן לחומרתה של העבירה, אלא במוקד ההתייחסות מצויים צרכיו השיקומיים של העבריין, כאשר אופי העבירה ונסיבותיה עשויים לשמש אינדיקציה לגורמי ההשפעה להם נתון הנאשם.
תוקף הצו
לצו מבחן מתקיים תוקף שעומד בין חצי שנה לשלוש שנים על פי סעיף 4 לפקודה וניתן להאריך אותו בלבד שלא יעברו 3 שנים, על פי סעיף 22 לפקודה. אילו הנאשם לא ממלא אחר הצו, יהיה ניתן להטיל עליו סנקציות, על פי סעיף 20 לפקודה – הסנקציות כוללות מתן אזהרה, הטלת קנס, הרשעה ועונש לאחר הפרת המבחן.
בתי המשפט נותנים משקל להערכתו המקצועית של שירות המבחן לעניין משך זמן הצו, ולרוב הערכת השרות היא הקובעת ואין מקום להאריך מעבר למה שנדרש.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי
הבוקר יוגשו עשרות כתבי אישום נגד החשודים שהופללו על ידי סוכן חשאי שגייסה משטרת ישראל מקרב עולם הפשיעה. תמונות – דוברות המשטרה
ביום חמישי האחרון דן בית המשפט העליון בשאלה האם ימי מעצר בפיקוח אלקטרוני באים במניין ימי מעצר מאחורי סורג ובריח של נאשם, אשר נתון במעצר בשל אותו כתב אישום. בדעת רוב נקבע שבמקרה של שילוב בין מעצר רגיל ומעצר בפיקוח אלקטרוני, יתקיים יחס המרה של 1:2, כך שכל יום מעצר בפיקוח אלקטרוני ייחשב כחצי יום במעצר רגיל.
לנאשם נחסכו 22 חודשי מאסר - לטענת התביעה, הסנגור, עו"ד אלון קריטי, עשה מחטף כאשר לא עדכן את בית המשפט והתביעות על כך שנגזר עונשו של מרשו בתיק אחר, יום לפני מתן גזר הדין בעניינו של הנאשם בתיק זה ובשל כך מלוא העונש שהושת עליו ירוצה בחופף לעונש שהושת עליו בתיק האחר.
לאחר סיום מבצע משטרתי במהלכו הופעל סוכן סמוי, נעצרו 20 חשודים בחשד לסחר בנשק, סמים ורכבים גנובים בשווי מאות אלפי שקלים. תמונות - דוברות המשטרה
שלושה חשודים בציד בלתי חוקי של דורבנים נעצרו על ידי בלשי משמר הגבול ופקחי רשות הטבע והגנים כשברכבם נמצאו שני דורבנים שחוטים. תמונות – דוברות המשטרה
אתמול המשטרה קיימה מבצע ממוקד ורחב היקף בערי הדרום בהשתתפות מאות שוטרים נגד עבירות החזקת נשק, סחר בסמים, הימורים ועוד. המבצע הביא למעצרם של 46 חשודים. תמונות – דוברות המשטרה
במסגרת פעילות אכיפה משטרתית ממוקדת בקלנסוואה, עוכבו לחקירה בעלי בתי עסק באזור בחשד כי החזיקו ברשותם אצעי לחימה, סמים, מחרטה לייצור נשק וכלבים בתנאי הזנחה קשים. תמונות – דוברות המשטרה
בתום חקירה סמויה של המשטרה נעצרו הבוקר 17 סוחרי סמים ועברייני רכוש ממרכז הארץ. תמונות - דוברות המשטרה
שופטת בית המשפט השלום ברמלה קבעה כי אין להרשיע חייל בעבירת הספקת משקאות משכרים לקטינים במקום ציבורי, וזאת לאור הסדר טיעון שנעשה בין הצדדים בעניינו ומטעם תסקיר חיובי של שירות המבחן בעניינו.
