על תיקי מכירת אלכוהול לקטין והשימוש ב״סוכן מדיח״
מדינת ישראל ורשויות אכיפת החוק, כמדיניות פועלים כדי להילחם בתופעת הצריכה המופרזת של אלכוהול בישראל, עם דגש על המאבק במכירת אלכוהול לקטינים. ואולם, הסוגיה בעייתית ומעלה שאלות רבות בכל הנוגע לחוקיות דרכי פעולתה של המשטרה, עליהן ניתן ללמוד במאמר הבא
על תופעת השכרות בקרב בני נוער
בשנת 2009 אימצה ממשלת ישראל תכנית לאומית לצמצום הצריכה המופרזת של אלכוהול, שאחד מיעדיה הוא המאבק במכירת אלכוהול לקטינים, המעוגן בסעיף 193א לחוק העונשין, התשל״ז-1977. הסעיף אוסר על מכירת משקאות משכרים לקטינים, וקובע עונש של חצי שנת מאסר בגין עבירה זו.
בהחלטה שבה אימצה הממשלה את עקרונות התכנית, נקבע כי המשטרה תוביל תכנית ממוקדת לטיפול במקומות המוכרים אלכוהול, כאשר הפעילות תבוצע בעיקר על ידי יחידות הנוער הפרוסות במחוזות השונים, ותתמקד בהיבט האכיפתי כנגד בעלי עסקים שמכרו או סיפקו משקות משכרים לקטינים.
בעקבות התכנית הלאומית, בשנת 2010 התקבל תיקון לחוק העונשין לפיו רשאי מוכר משקה משכר לדרוש מהקונים להציג לו תעודה המוכיחה את גילם. באותו תיקון נקבעה גם חזקה שחשוב להכיר, המעבירה את נטל ההוכחה למוכר, ולפיה בעל עסק או עובד בעסק אשר מכר, הגיש או סיפק משקה משכר לקטין, חזקה עליו שהיה מודע לגילו, אלא אם הוכיח שהקטין הציג לו תעודה שלפיה הוא אינו קטין.
בסמוך לתיקון משנת 2010, אושר גם נוהל הפעלת סוכנים קטינים, אשר מתיר למשטרה להפעיל קטינים לצורך רכישת אלכוהול ואיסוף ראיות על מכירת משקה משכר לקטינים. מודל זה נעשה בהסכמת הורי הקטינים ובאישור גורמים נוספים במשטרה. בעקבות הפעלת הסוכנים הקטינים, חלה עליה ניכרת במספר תיקי החקירה שנפתחו בגין מכירת אלכוהול לקטינים, ובמספר כתבי האישום שהוגשו.
חשוב לציין, כי מרבים הנאשמים בתיקים הללו היו בעלי עסקים קטנים, נעדרי עבר פלילי, שעצם ניהול ההליך הפלילי נגדם והרשעתם בדין, הם בעלי פוטנציאל פגיעה משמעותי עבורם.
מדיניות ההעמדה לדין בתיקי מכירת אלכוהול לקטינים
בסוף שנת 2015 הוציא המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, אלי אברבנל, הנחיה בנושא מדיניות ההעמדה לדין בעבירה של איסור מכירת משקאות משכרים לקטין.
בין היתר, קובעת ההנחיה 2 מקרים בהם ייסגר התיק ולא יוגש כתב אישום:
- כאשר מדובר במכירה אחת בודדת, של משקה אלכוהולי יחד, שרמת האלכוהול בו נמוכה מ-4.5% אלכוהול.
- כאשר מדובר במוכר שעבד במקום יום או יומיים בלבד, או אדם שביצע את העבירה בעת שהחליף את המוכר לזמן מוגבל מאוד.
ואולם, קובעת ההנחיה כי נסיבות מחמירות כגון רישום פלילי, או מכירה של כמות גדולה של משקאות, עשויה להצדיק הגשת כתב אישום אף בהתקיים הנסיבות לעיל.
כמו כן, התייחסה ההנחיה לסוגיית הפעלתו של סוכן קטין לאיסוף ראיות למכירת משקה משכר לקטין. כך, צוינו מספר פסקי דין בהם הורה בית המשפט על ביטול כתב האישום לאור התנהלות המשטרה בבחירת קטין שבאופן אובייקטיבי נחזה לבגיר ומהווה הפרה של עקרון המידתיות ופוגעת בתחושת הצדק וההגינות.
ההחלטות האמורות של בתי המשפט השונים הביאו את הגורמים הרלוונטיים לניהול דיונים בהשתתפות מחלקת ייעוץ וחקיקה וחטיבת התביעות של משטרת ישראל. באותם דיונים הודגשה החשיבות שבאכיפת העבירה כחלק מהמאמץ לצמצם את תופעת השכרות בקרב בני נוער, וכן הודגש הקושי שבאיסוף ראיות להוכחת העבירה שלא באמצעות הפעלת קטינים על ידי המשטרה.
לבסוף הוסכם כי הפעלתם של קטינים לאיסוף ראיות כנגד העוברים על סעיף החוק היא חיונית, אך תיעשה לצד שמירה על הגינות בדרכי האכיפה והעמדה לדין ומיצוי כלל אמצעי האכיפה העומדים לרשות המשטרה.
משכך, הוחלט בין היתר כי החומר המועבר אל פרקליט המחוז לצורך קבלת אישור להפעלת קטין, יכלול תמונה עדכנית של הקטין על מנת שיוכל לשקול את מראהו בטרם אישור להפעלה.
כמו כן, התמונה האמורה היא בגדר חומר חקירה, כך שלהגנה תינתן זכות לעיין בה, אך לא להעתיקה. כך, לדברי המשנה ליועמ״ש, מושג איזון ראוי בין זכויות הנאשם לבין הצורך להגן על פרטיות הקטין המופעל.
הבעייתיות שבמדיניות האמורה
רבות נטען לעניין המדיניות הנוהגת בסוגייה של מכירת אלכוהול לקטינים. בין היתר נשמעו טענות כי חזקת המודעות אינה חוקתית והופכת את העבירה לכזו של ״אחריות קפידה״, כמו גם טענות בדבר ״הגנה מן הצדק״ לאור העובדה שאותם סוכנים קטינים נשלחו במטרה לגרום למוכר לבצע עבירה, ובכך ללכוד אותו בעת ביצוע העבירה, שלא היתה מתבצעת לא מעורבות הסוכן.
טענה נוספת שעלתה בפסיקה נוגעת ל״אכיפה בררנית״ של רשויות החוק, שמעמידה לדין מוכרים ולא בעלי עסק, ונוקטת בהעמדה לדין פלילי במקום הטלת קנס, על אף הפעלת לחץ של הפרקליטות על המשטרה לעשות שימוש נרחב ככל האפשר בכלי אכיפה מנהליים, כפי שמצוין בהנחיית המשנה ליועמ״ש.
לסיכום, ניתן לראות כי מדובר בסוגיה מורכבת, שבמקרים רבים עוסקת בנאשמים נורמטיביים ונעדרי עבר פלילי, וכי מספר הטענות שעשויות לעלות, כמו גם ההנחיות והלחצים המפעילים את המשטרה בנושא, הם בעלי היקף רחב ביותר הדורש בחינה מדוקדקת בכל תיק ותיק.
מכאן החשיבות שבפניה לעורך דין פלילי מקצועי ומנוסה, הבקיא בפסיקה ובהנחיות הקיימות, על מנת שיעלה את כל הטענות הרלוונטיות למצבך ויגן על זכויותיך באופן המיטבי.
אין לראות במאמר זה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
