סוגי חסיונות בהליך הפלילי

מעבר לחיסיון התוכני אשר חל על תוכנו של מידע, הדין מכיר גם בחיסיון אישי של מספר ממלאי תפקידים כמו נשיא המדינה, חבר כנסת ונציג דיפלומטי.

ישנה חשיבות בהבחנה שבין חיסיון יחסי וחיסיון מוחלט, בחיסיון יחסי לבית המשפט קיים שיקול דעת האם להסיר את החיסיון כאשר הצורך בבירור האמת גובר על הצורך בשמירה על החיסיון ואילו החיסיון המוחלט הוא אבסולוטי ובית המשפט אינו יכול להסירו לעולם.

רק מי שהחיסיון הוענק לו יכול לוותר עליו ולמסור את המידע החסוי לבית המשפט, לעומת זאת, מי שהחיסיון חל כלפיו כפוף תמיד לתחולת החיסיון ואינו רשאי למסור כל מידע לגבי החומר החסוי.

דוגמא לכך ביחסי עורך דין –לקוח, החיסיון הוא של הלקוח מאחר והוא נועד לשמור על האינטרסים של הלקוח ועל כן רק הלקוח רשאי לוותר עליו.

ישנם סוגים רבים של חסיונות ביניהם:

חסיון לטובת המדינה  (סעיף 44 לפקודת הראיות)

חיסיון זה חל על מידע אשר ראש הממשלה או שר הביטחון הביעו דעתם בתעודה חתומה על ידם כי מסירתו עלולה לפגוע בביטחון המדינה ו/או ביחסי החוץ של מדינת ישראל ביהמ"ש לא יקבלו כראיה, דוגמא לכך הם: סודות גרעין ומידע מודיעני של השב"כ והמוסד.

רק בעל החיסיון, במקרה הזה, ראש הממשלה ו/או שר שהוציא את תעודת החיסיון יכולים לוותר עליו.

ניתן להגיש עתירה לביהמ"ש העליון למען הסרה של החיסיון לטובת המדינה במקרים בהם חומר החקירה אשר חל לגביו החסיון חיוני להגנת הנאשם ושיקול זה עדיף על שיקולים נגדיים של בטחון המדינה. יחד עם זאת, בית המשפט רשאי להורות על הסרת החיסיון תוך קביעת תנאים ומגבלות על העיון בחומר. 

חסיון לטובת הציבור (סעיף 45 לפקודת הראיות)

חיסיון זה חל על מידע אשר שר בממשלה הביע דעתו בתעודה חתומה על ידו כי מסירתו עלולה לפגוע בעניין ציבורי חשוב. במקרה כזה בית המשפט לא יקבלו כראיה. דוגמה לכך: הגנה על מקורות משטרתיים והגנה על עדים. רק בעל החיסיון, כלומר השר אשר הוציא אותו יכול לוותר עליו. במידה ורוצים להסיר את החסיון ניתן להגיש עתירה לבית המשפט אשר דן בתיק וזאת בניגוד לחיסיון למען המדינה אשר מוגש לביהמ"ש העליון.

יש לציין, בנוגע לחיסיון לטובת המדינה ולחיסיון לטובת הציבור, כי ככל כל שהבקשה להסרת החיסיון הוגשה במסגרת של הליך פלילי ובית המשפט איפשר את הסרת החיסיון, הרי שלבעל החיסיון קיימת האפשרות לבטל את כתב האישום וזאת חלף מסירת המידע המצוי בחיסיון.

חסיונות טיפוליים (סעיף 49 לפקודת הראיות )

ישנם מספר בעלי מקצוע בעלי אופי טיפולי כמו רופא, עובד סוציאלי ופסיכולוג אשר אינם מחויבים למסור מידע או ראיה כלשהי על דבר הנוגע לאדם הנזקק לשירותם המקצועי.

חיסיון זה, כפי שהוכר בפסיקה הוא חיסיון יחסי וניתן להגיש בקשה לבית המשפט הדן בתיק להסירו. ובנוסף לזאת, מכיוון שהחיסיון הוא של הלקוח, הרי שגם הוא יכול לוותר עליו.

באשר לחיסיון החל על מידע רפואי, החיסיון חל גם על כל העובדים אשר עובדים עם הרופא, יחד עם זאת על מידע כמו זהות החולה, מועדי הפגישות עם הרופא ושכרו של הרופא לא חל החיסיון.

חיסיון בין עורך דין ללקוח (סעיף 48 לפקודת הראיות + סעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין)

עורך דין אינו חייב למסור כראיה דברים ומסמכים שהוחלפו בינו לבין לקוחו ובינו לבין אדם אחר ושיש להם קשר ענייני לשירות המקצועי שמעניק עורך הדין ללקוח.

החיסיון הוא חיסיון מוחלט ולבית המשפט לא קיים שיקול דעת האם להסירו, יחד עם זאת החיסיון לא יחול במקרים בהם הלקוח מתכנן לבצע עבירה מסוימת והוא מספר זאת לעורך דינו, אלא רק במקרים בהם הלקוח כבר ביצע לכאורה את העבירה. כמו כן, חיסיון זה לא יחול גם במקרים בהם ישנן ראיות לכאורה כי עורך דין מעורב בפעילות עבריינית של לקוחו.

ישנם פרטים מסוימים בהתקשרות שבין עורך הדין ללקוח שלא חל עליהם החיסיון כמו: עצם הפניה לעורך הדין וזהות הפונה, מועדי הפגישות עם עורך הדין, פרטי שכר הטרחה ומסמכי הנהלת החשבונות.

ככל הנוגע לחיסיון זה, רק בעל החיסיון, קרי הלקוח יכול לוותר על החיסיון. החיסיון חל גם על העובדים במשרדו של עורך הדין. כמו כן החיסיון הוא תמידי והוא יחול גם כאשר עורך הדין חדל מלהיות עורך דינו של הלקוח ואף במקרים בהם עורך הדין חדל מלשמש כעורך דין.

חסיון מסמכים משפטיים: בפסיקה נקבע כי גם מסמכים שהוכנו לצורך משפט יהיו חסויים במידה והמסמכים נערכו במסגרת היוועצות עם עורך דין והמטרה העיקרית שעמדה ביסוד הכנת המסמכים הייתה הליך משפטי קיים. גם מסמכים שהוכנו במסגרת משא ומתן לקראת פשרה וניתנה להם הכותרת " מבלי לפגוע בזכויות" יהיו חסויים בפני בית המשפט.

חיסיון כהן דת (סעיף 51 לפקודת הראיות)

כהן דת אינו חייב למסור מידע או עדות אודות דברים שנאמרו לו במסגרת וידוי. חיסיון זה הוא מוחלט בדומה לחיסיון בין עורך דין- לקוח ולבית המשפט אין שיקול דעת האם להסירו.

שימו לב כי בשונה מחיסיון עורך דין- לקוח או חסיון מטפל- מטופל  החיסיון הוא של כהן הדת עצמו ולא של מי שמתוודה בפניו ולכן רק לו הסמכות להסירו.

חיסיון עיתונאי 

עיתונאי אינו חייב להעיד על זהות המקור העיתונאי אשר סיפק לו את הידיעה, בפסיקה הורחב החיסיון גם למקרים בהם ישנו מידע מסוים אשר עלול לחשוף את זהות המקור.
רק בעל החיסיון, קרי העיתונאי רשאי לוותר על החיסיון. החיסיון הוא יחסי ובית המשפט רשאי להסירו במקרים בהם הצדק מחייב זאת וכאשר הראיה רלוונטית, מהותית ונחוצה, למשל במקרים בהם עומדת להתרחש עבירה פלילית חמורה וגילוי המקור יש בו כדי לסייע במניעתה.

חיסיון בנק 

בנק אינו חייב במסירת מידע בנוגע לעניינו של הלקוח אשר פנה אל הבנק בכדי לקבל את שירותיו. רק הלקוח יכול לותר על החיסיון. החיסיון הוא יחסי ובית המשפט יכול להסירו כאשר האינטרס של גילוי האמת גובר על הצורך בשמירה על החיסיון.

חיסיון מפני הפללה עצמית (סעיף 47 לפקודת הראיות)

נחקר בחקירה משטרתית אינו חייב למסור מידע או להשיב על שאלה שיש בהן הודיה בעובדה או שהיא יסוד מיסודותיה של עבירה שהוא מואשם בה או עשוי להיות מואשם בה. לנחקר שמורה זכות השתיקה.
החיסיון חל גם על מסמכים וחפצים שמוחזקים בידי אדם ויש בהם כדי להפלילו.

בית המשפט רשאי לחייב אדם למסור את המידע, מסמך או חפץ שהוא מחזיק ועשוי לעזור בחקר האמת, במידה ויעשה זאת, יקבל האדם חיסיון שימוש ולא יהיה ניתן לעשות שימוש בתשובתו המפלילה או בראיה המפלילה במשפט נגדו. החיסיון חל רק כלפי האדם המעיד/נחקר, ורק הוא יכול לוותר עליו.

סיכום

חיסיון הוא כלי חשוב ואפקטיבי בשמירה על מידע אשר חשיפתו עלולה להביא לפגיעה אנושה באינטרסים מסוימים, יחד עם זאת המחוקק ובית המשפט בחרו לאזן את הזכות לחיסיון עם אינטרסים של גילוי האמת ובמקרים רבים החיסיון הוא מוגבל. במקרים בהם נראה לך כי חל על מידע מסוים חיסיון והוא נחשב למידע רגיש יש להיוועץ עם עורך דין מנוסה על מנת שזה יבדוק האם חל על המידע חיסיון.

דברים אלו מובאים באדיבותו של עו"ד פלילי בנימין בן נתן. אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי