מה בין דין פלילי לדין משמעתי
על עובדי ציבור רבים ובכללם עורכי דין, שוטרים, עובדי מדינה, עובדי רשויות מקומיות וגורמים נוספים, חלה מרותו של הדין המשמעתי, בנוסף לדין הפלילי שחל על כל אזרח "רגיל". לאותן קבוצות, קיימות נורמות התנהגות שונות מאלו שחלות על הציבור "הרגיל". מה שמותר לאזרח "רגיל", ייתכן ויהיה פסול לאיש ציבור וזאת בשל המעמד המיוחד בו הוא נמצא.
מהו דין משמעתי
מטרת הדין המשמעתי, באופן פשטני מאוד, היא לגרום לכך שאותם אנשים שמשתייכים לקבוצות ולגופים שקיימת חשיבות רבה למשמעת ולנורמות התנהגות בתוכן, אכן ינהגו כפי שמצופה מהם ולא יחרגו מכך. לדבר זה קיימת חשיבות לצורך ביסוסן של נורמות התנהגות גבוהות יותר מאלו המצופות מהציבור "הרגיל".
קיימים מצבים רבים, בהם אותו אדם שעומד לדין משמעתי, כלל לא עבר עבירה פלילית כלשהי, ואם אותו אדם היה אזרח "רגיל", המעשה בגינו הוא מואשם בדין משמעתי, כלל לא היה יוצר כל בעיה שהיא.
לדוגמא, אדם מקלל את חברו. בהנחה ולא מושמע כל איום, והמדובר בקללות "רגילות" בלבד, הרי שאין כאן כל עבירה פלילית. אם אותו אדם הוא נבחר ציבור, שוטר, עו"ד, או עובד מדינה, הוא עלול למצוא עצמו עומד לדין משמעתי, גם במקרים בהם אין לתפקידו שום קשר לאותו מקרה.
בהליך המשמעתי, צפוי למצוא עצמו הנאשם, נתון בפני סנקציות רבות וקשות, עד כדי פיטוריו ממקום העבודה. בין יתר ההליכים, צפוי הנאשם להורדה בדרגה, קנס כספי, שלילת פיצויים ועוד. בדומה לדין הפלילי, גם בהליך המשמעתי זכאי הנאשם לייצוג, ואכן, מרבית הנאשמים מיוצגים בידי עורכי דין, אשר יכולים להקל משמעותית על ההליכים ולעיתים, אף לזכותם מכל אשמה.
החשיבות לייצוג בידי עורך דין שמכיר היטב את הנושא הינה קריטית, מאחר וכאמור, המדובר בהליכים בעלי משמעות רבה ביותר. חשוב לציין, כי העמדה להליך פלילי אינה מונעת הגשת כתב אישום משמעתי כלפיי אותו נאשם באותו מקרה בדיוק.
המדובר בשני הליכים נפרדים לחלוטין. אין המדובר בענישה כפולה ולא תעמוד לנאשם הגנה "כבר נשפטתי" העומדת במשפט הפלילי, שכן הדבר מעוגן בחוק.
עצם ההרשעה בדין הפלילי לעיתים יכולה להביא להעמדה לדין משמעתי
לא זו בלבד שההליכים הם נפרדים, אלא שבמקרים רבים, עצם הרשעתו של נאשם בדין הפלילי, יוצרת בפני עצמה עבירה משמעתית שבגינה הוא עשוי לעמוד לדין ובמקרים רבים אף לסיים את עבודתו. נאשמים רבים כלל לא מודעים לעבודה זו ולעיתים, ממהרים להגיע להסדר מקל בתיק פלילי, מבלי שהם מבינים שבכך חרצו את דינם לפיטורים ודאיים ממקום עבודתם.
במקרים רבים, וכמובן שבנסיבות המתאימות, ניתן להגיע להבנות עם גורמי התביעה ולהעביר את הליך מהליך פלילי להליך משמעתי ובכך משיגים שני דברים :
1. הליך משמעתי לא "מכתים" את המרשם הפלילי של הנאשם ואינו מופיע במרשם שנהוג לכנותו בשם "תעודת יושר".
2. במקרים רבים, ניתן להמשיך את עבודתו של אדם שהורשע בדין משמעתי, מה שלרוב אינו נכון לגבי אדם שמורשע בדין הפלילי, שנחשב כמובן לחמור יותר.
דוגמא טובה לאמור במאמר זה ניתן למצוא במקרה בו ייצגתי שוטר אשר ביצע עבירה של תקיפה חמורה כלפיי אזרח, כאשר ריסס לעברו גז פלפל.
חשוב להדגיש, שלא הייתה מחלוקת לגבי ביצועה של העבירה, מאחר והמעשה צולם והוסרט בסרטון שאף הועלה לאתר "יו טיוב". מה שלא נראה באותו סרטון, הייתה העובדה שלפני אותו מעשה, האזרח קילל את השוטר קללות חמורות והתנהג בצורה פרובוקטיבית ביותר, עובדה שעלתה מחומר החקירה שנאסף בעניין.
כמובן, שהדבר אינו מצדיק את המעשה אשר עשה כלפיו השוטר, אך בהחלט המדובר בנסיבה מקלה לטובתו של השוטר.
בשימוע שערכתי אל מול פרקליטות מח"ש, הצלחתי לשכנע שאין מקום להעמיד באותו מקרה את השוטר לדין פלילי, למרות שאין מחלוקת שהשוטר ביצע עבירה פלילית. הוחלט, שבאותו מקרה, בשל נסיבות המקרה ונסיבות אישיות של השוטר, יסתפקו בהעמדתו לדין משמעתי בלבד.
המשמעות לכך ברורה – השוטר נשאר בשירות במשטרת ישראל, מה שכלל לא היה ברור באם אכן היה עומד לדין פלילי. השוטר הורשע בדין משמעתי, ובין היתר, נגזר עונשו להורדה בדרגה למשך 8 חודשים. לאחר ערעור לבית הדין הארצי לערעורים, הומתק עונשו לארבעה חודשי הורדה בדרגה בלבד.
כמובן שישנן דוגמאות רבות ואין מקרה אשר זהה למשנהו ולכן, קיימת חשיבות קריטית להיוועצות והסתייעות בעורך דין הבקיא בתחומים הפלילי והמשמעתי.
