תיקון 113 לחוק העונשין - הבניית שיקול הדעת בענישה
במה בעצם מתחשב בית המשפט כשהוא גוזר עונשים על נאשמים? מהם העקרונות המנחים אותו, וכמה משקל יש לנסיבות העבירה שבוצעה, אל מול נסיבותיו של הנאשם העומד לדין? כל זאת, במאמר הבא
תיקון 113 נוסף לחוק העונשין בשנת 2012, במטרה לקבוע את העקרונות והשיקולים המנחים בענישה, המשקל שיש לתת להם והיחס ביניהם. התיקון למעשה בא לסייע לבית המשפט ליצור אחידות בענישה, ויחד עם זאת להתחשב ולהבדיל בין נסיבות אישיות של כל נאשם ונאשם, במעמד גזר הדין.
התיקון קובע, כי העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה ונסיבותיו מחד, אל מול מידת אשמו של הנאשם וסוג העונש המוטל עליו מאידך. כלומר, התיקון מדגיש את עקרון הגמול כשיקול מרכזי בענישה, ודורש כי יהיה יחס ראוי בין חומרת העבירה שביצע הנאשם לבין מידת העונש שייגזר.
כדי להגיע לאותו ״יחס הולם״, קובע התיקון הליך תלת שלבי.
בשלב הראשון, על בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה שביצע הנאשם, כשבעת קביעתו יתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, מידת הפגיעה בו, ובמדיניות הענישה הנהוגה בעבירה הנדונה. בשלב השני, יגזור בית המשפט את העונש ההולם בתוך מתחם העונש שנקבע, תוך שהוא מתחשב בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה. בשלב השלישי, שלמעשה הולך יד ביד עם השלב השני, יבחן בית המשפט אם קיימים שיקולים המצדיקים חריגה מהמתחם שנקבע, בין אם לחומרה משיקולים של הגנה על שלום הציבור, ובין אם לקולה משיקולי שיקום.
בנוסף לכך שהתיקון לחוק מנחה את בית המשפט בגזירת עונשים, הוא גם מנחה את עורכי הדין המייצגים נאשמים בהליכים פליליים, בעת טיעוניהם במעמד הטיעונים לעונש.
חשוב לדעת, כי תיקון 113 לא חל על ענישה של קטינים. עם זאת, כשבית המשפט גוזר את דינו של נאשם קטין, רשאי הוא להתחשב בשיקולים שנקבעו בתיקון.
השלב הראשון - קביעת מתחם העונש ההולם בהתאם לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה
על בית המשפט לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה, תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בערך זה, במדיניות הענישה הנהוגה, ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה = סעיף 40ט(א).
חשוב להבין ולהבחין בין נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, לבין נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה אותן יש להעלות בשלב השני.
נסיבות הקשורות בביצוע העבירה הן לדוגמא התכנון שקדם לה, הנזק שנגרם כתוצאה ממנה, ויכולתו של הנאשם להבין את הפסול במעשיו ויכולתו להימנע מביצוע העבירה. כמו כן, יש להתחשב במצוקתו הנפשית של הנאשם עקב התעללות בו על ידי נפגע העבירה, ומנגד גם באכזריות, האלימות וההתעללות של הנאשם בנפגע העבירה, או בניצול הנפגע על ידי הנאשם, למשל כשהנאשם מנצל לרעה את כוחו, מעמדו או יחסיו עם נפגע העבירה.
בנוסף לנסיבות העבירה הספציפית כאמור, יתחשב בית המשפט בערך החברתי שנפגע. כך לדוגמא, יתן בית המשפט משקל רב יותר לעבירה שפגעה בערכים מהותיים של בטחון, או זכויות אדם ואזרח.
לבסוף, בית המשפט יסקור את הפסיקה הנוהגת במקרים דומים. הכוונה היא לא רק לזהות העבירה עצמה, אלא נדרש גם דמיון בנסיבות ביצועה וחומרתה.
השלב השני - גזירת העונש המתאים לנאשם בתוך מתחם העונש ההולם, בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה - סעיף 40יא לחוק
כאן למעשה המקום להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם, ולאפשר ענישה ההולמת את חומרת העבירה שביצע, תוך התחשבות גם בנתוניו הספציפיים של הנאשם העומד מול בית המשפט.
נסיבות כאלה הן לדוגמא הפגיעה של העונש בנאשם או בבני משפחתו, נטילת אחריות של הנאשם וחזרתו למוטב, מאמציו לתיקון ופיצוי הנזק שגרם, שיתוף פעולה עם רשויות החוק, התנהגות חיובית ותרומה לחברה, עבר פלילי, וחלוף הזמן מביצוע העבירה. כמו כן, בית המשפט רשאי להתחשב בשיקולי הרתעה גם כלפי הנאשם עצמו וגם כלפי הציבור בכללותו, אך באפשרותו להתחשב בשיקולים אלה רק בקביעת העונש בתוך המתחם, ולא בחריגה ממנו.
השלב השלישי - חריגה ממתחם העונש
בית המשפט רשאי לחרוג מהמתחם שקבע, אולם אפשרות זו מצומצמת לשני מצבים:
חריגה לקולא
במידה ומצא בית המשפט כי מדובר בנאשם שהשתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם (סעיף 40ד לחוק), רשאי הוא לחרוג ממתחם העונש ההולם ולקבוע את עונשו של הנאשם לפי שיקולי שיקומו, ואף להורות על נקיטת אמצעי שיקומי כלפי הנאשם.
עם זאת, כשמעשה העבירה ומידת אשמו של הנאשם הם בעלי חומרה יתרה, לא יחרוג בית המשפט ממתחם העונש ההולם גם אם הנאשם השתקם, אלא בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן, ורק אם שוכנע בית המשפט שהנסיבות האלה גוברות על הצורך לקבוע את העונש בתוך המתחם.
חריגה לחומרה
במידה ומצא בית המשפט כי יש חשש ממשי שהנאשם יחזור ויבצע עבירות, וכי החמרה בעונשו והרחקתו מהציבור נדרשות כדי להגן על שלום הציבור, רשאי הוא לחרוג ממתחם העונש העולם, ובלבד שלא יהיה בעונש שיקבע משום החמרה ניכרת מעבר למתחם העונש ההולם.
בית המשפט מוגבל ביכולתו לחרוג מהמתחם לחומרה, ויכול לעשות כן רק אם מצא שלנאשם עבר פלילי משמעותי או אם הוצגה לו חוות דעת מקצועית.
בנוסף, מומלץ להכיר את ההלכה ככל הנוגע למצב של ריבוי עבירות (סעיף 40 יג לחוק) - אותו תהליך תלת-שלבי המתואר לעיל של קביעת מתחם וגזירת העונש בתוכו אמנם מתקיים גם במקרה זה, ואולם יישומו תלוי בנסיבות. כך, אם העבירות מהוות אירוע אחד - ייקבע מתחם עונש הולם לאירוע כולו, וייגזר עונש לכל העבירות בגין אותו אירוע. במצב אחר בו העבירות מהוות מספר אירועים - ייקבע מתחם לכל אחד מהאירועים בנפרד, כשבשלב השני יכול בית המשפט לגזור עונש כולל לכל האירועים, או עונש נפרד לכל אירוע.
לסיכום:
הוגש כנגדך כתב אישום פלילי רצוי שתפנה לעורך דין פלילי מנוסה על מנת שיסייע לך ככל שניתן, על מנת למזער את הנזק שעשוי להיגרם לך.
אין לראות במאמר זה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
