תופעת תלונות השווא במסגרת ההליך הפלילי
השלב הראשון והמרכזי בפתיחתו של הליך פלילי הינו הגשת תלונה במשטרה. התופעה של הגשת תלונות שווא במשטרה הולכת וצוברת תאוצה בשנים האחרונות וזאת הן ככלי להשגת יתרון משפטי מסוים והן מתוך מניע נקמני. כמו כן, תלונות שווא הן בעיה חמורה שפוגעת באופן נואש בהליך הפלילי. התופעה גורמת לעיוות דין ולפגיעה בחקר האמת. במאמר הקרוב נפרט אודות התופעה
תלונת שווא כשמה כן היא, מדובר בתלונה כוזבת (מעשה בדיה) אשר מוגשת למשטרה ומתארת מקרה שלא התרחש. תלונת שווא יכולה להיות כזאת אשר מומצאת לחלוטין או תלונה אשר מבוססת על מקרה שאכן קרה והעובדות סולפו או נופחו באופן קיצוני, כך למשל במקרים שבהם אישה מתלוננת על עבירות אלימות במסגרת הליך גירושין, ומקרים בהם נשים מתלוננות על ביצוע עבירות מין, כל זאת מתוך מניע נקמני או מתוך רצון לבצע סחיטה כספית.
ישנן סיבות רבות ומגוונת שבגינן מוגשות תלונות שווא. תלונת שווא עלולה למעשה לשמש ככלי ניגוח ויש ביכולתה כדי לפגוע באופן קשה באותו אדם אשר התלונה הוגשה כלפיו. כל זאת מבלי שיש דרישה להוכיח את הטענות העולות בתלונה בשלב הראשוני. הסיבות העיקריות להגשת תלונות שווא הן נקמה באדם שנגדו מגישים את התלונה, אינטרס אישי להפעלת לחץ, אפשרות לסחוט או להפיל את אותו אדם או פשוט סתם מתוך רצון להתישו במסגרת סכסוכים משפטיים שונים כדוגמת גירושין.
תלונות שווא ככלי בהליכי גירושין
תלונות שווא בהליכי גירושין הינה תופעה ידועה אשר עשויה להופיע בתחילת הליך הגירושין או לחלופין, כאשר ההליך נכנס להילוך גבוה, העוינות בין הצדדים גוברת והמתח בתא המשפחתי רב. מטרתן של תלונות השווא בהליכי גירושין הינה בדרך כלל הוצאתו של הגבר מהבית או כדי לנקום ולהשיג הישגים משפטיים מסוימים.
תלונה של אישה במשטרה גוררת כמעט באופן אוטומטי את הרחקתו של הגבר מהבית ובמקרים מסוימים זה אף עלול להוביל למעצרו. העובדה לפיה, הגבר מורחק כמעט באופן אוטומטי מהבית מגיעה מאחר ולמשטרה אין כלים מספיקים לחקור את אמתותה של התלונה , מש שבפועל מקנה למתלוננת כוח רב, ובפועל נשים רבות אינן מהססות לעשות בו שימוש. גם אם בסופו של דבר מצליח הגבר להוכיח כי מדובר בתלונת שווא, אזי יכולתו המעשית לקבל על כך פיצוי הינה נמוכה, וזאת בעקבות הנחיה 2.5 של הפרקליטות שלא להעמיד לדין נשים המגישות תלונות שווא. הנחיה זו הגיעה מתוך חשש שנשים אשר סובלת מאלימות אמתית יפחדו ויירתעו מהגשת תלונה. כמו כן, הגשת תלונה נזיקית, גוזלת זמן ומשאבים רבים ועל כן פעמים רבות היא אינה מהווה אופציה דה פקטו עבור הגבר.
תלונות שווא בעבירות מין
עבירות מין נתפסות על ידי הציבור הרחב כעבירות קשות, העונשים בגינן חמורים והתמודדותו של הנאשם עם ההליך הפלילי קשה בהרבה מההתמודדות בעבירות פליליות אחרות. הסיבה לכך נעוצה בעובדה לפיה, הנאשם נאלץ להתמודד לא רק עם ההליך הפלילי עצמו, אלא גם מול מערכות תקשורתיות וחברתיות מאוד לא אוהדות בלשון המעטה. הקושי הרב להגיע אל חקר האמת בתיקים של עבירות מין נעוץ בעבודה שברוב המקרים מדובר במתלונן ובקורבן בלבד, אשר הם ורק הם היו עדים לעבירה, וכי ברוב המקרים התיקים הללו מתבססים בעיקר על גרסת המתלוננת כנגד גרסת הנאשם. כאן חשוב לציין שהנחיה 2.5 של הפרקליטות הפכה בשנים האחרונות לנורמה מערכתית שמספקת מטרית הגנה למתלונני שווא. יחד עם זאת בתקופה האחרונה חודדה ההנחיה ונקבע שבמקרים בהם הוגשו תלונות שווא בתיקי תקיפה מינית, אזי המתלוננים לא יזכו מיד לפטור מחקירה והעמדה לדין אלא כל מקרה ייבחן לגופו.
היקף התופעה
בדיון שהתקיים בשנת 2006 בכנסת, נטען כי היקף התופעה בישראל הוא מצומצם מאוד וניתן להעריכו באחוזים בודדים. בדיון שנערך בשנת 2017 בוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי אמר המשנה לפרקליט המדינה כי להתרשמותו, אין תופעה של תלונות שווא של גברים או נשים, אך ברור שכאשר צפים מקרים כאלה, אזי יש לטפל בהם במלוא החומרה. בפועל ישנו קושי רב בכימות התופעה, וזאת מפני שהעדר הרשעה אינו מהווה אינדיקציה לכך שמדובר בתלונות שווא, שכן ייתכן ולא היו די ראיות על מנת להרשיע בהליך הפלילי. כמו כן, הגדרתן של תלונות שווא רק במקרים בהם המשטרה או בית המשפט קובעים באופן מפורש כי מדובר בתלונות שווא תוביל להערכת חסר של התופעה, שכן במקרים רבים קובע בית המשפט שעבירה מסוימת לא בוצעה אך הוא אינו מתייחס לאחריותו של המתלונן.
לסיכום
תלונות שווא במסגרת ההליך הפלילי הינה תופעה פסולה, אשר פוגעת בחקר האמת ומשמשת ככלי להשגת מטרות מסוימות, וזאת בדרך שקרית ומניפולטיבית. מעבר לפגיעה באותו אדם שהוגשה כנגדו תלונת שווא, ישנה פגיעה קשה גם בנשים שבאמת נפגעו כתוצאה מהטרדה מינית או תקיפות מיניות, שכן יש נטייה לחשדנות גבוהה יותר כלפי תלונות של נשים ברגע שהיקף התופעה עולה. יחד עם זאת היקף התופעה כיום מצוי במחלוקות ולא קיימים נתונים ברורים ומדויקים לגבי היקף התופעה, בעיקר בשל הקושי למדוד ולבדוק את היקפה. במקרים בהם הוגשה תלונות שווא כנגד אדם עליו לפנות ללא דיחוי לעורך דין פלילי אשר מתמחה בעבירות מין.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני.
