קובלנה פלילית
לא רבים יודעים, אבל החוק בישראל מקנה לכל אזרח את האפשרות ליטול תחפושת של תובע או פרקליט, ולהגיש כתב אישום פלילי לכל דבר ועניין- כל זאת בהגבלות מסוימות. להליך המדובר, קוראים "קובלנה פלילית". מהי קובלנה פלילית? מתי אפשר להגישה? וכיצד מנהלים קובלנה? על כל אלו במאמר שלהלן.
מהי קובלנה פלילית?
חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: "החוק") הוא החוק הכולל ביותר המסדיר את סדרי הדין במשפט הפלילי בישראל, הוא קובע כיצד מתנהל משפט פלילי, מהן סמכויות בית המשפט ומה הן זכויות הנאשם במשפט פלילי. ברירת המחדל החוקית בישראל, ובהתאם לחוק, היא שכתב אישום פלילי יכול להיות מוגש רק ע"י תובע. תובע יכול להיות איש משטרה בעבירות מסוימות, או פרקליט מפרקליטות מחוז בעבירות מסוימות (לרוב חמורות יותר).
עם זאת, למרות ברירת המחדל החוקית, קיים חריג, הנקרא "קובלנה פלילית". החוק, בסעיף 68, מקנה לכל אזרח סמכות להגיש "כתב אישום פלילי" נגד אדם אחר, אך ורק בעבירות מסוימות הקבועות בתוספת השניה לחוק. המשמעות היא שכל אזרח יכול לפתע להפוך להיות תובע פלילי, על כל המשמעויות הנלוות לכך. החוק גם קובע בסעיף 70 שכל סדרי הדין הפליליים, לרבות הזכויות המוקנות לנאשם, תיושמנה גם במסגרת קובלנה פלילית. לדוגמא: כמו שבהליך פלילי יש לנאשם זכות לקבל את חומרי החקירה נגדו, גם בקובלנה פלילית קיימת סמכות כזו. כמו כן, כמו שבהליך פלילי יכול נאשם לטעון טענות מקדמיות, הוא יכול לעשות כן גם במסגרת הליך של קובלנה.
יודגש, כי קובלנה פלילית לא יכולה להיות מוגשת נגד עובדי מדינה, ככל שמדובר בקובלנה שעניינה מעשה שנעשה ע"י עובד מדינה במסגרת מילוי תפקידו. לדוגמא: לא ניתן להגיש קובלנה נגד שוטר אשר נהג באלימות, לשם כך יש לפעול בצינורות המקובלים (תלונה למח"ש וכו'). עם זאת, קיים חריג בחוק לפיו כן ניתן להגיש קובלנה נגד עובד מדינה, אבל אך ורק בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.
כאשר מוגשת קובלנה פלילית, מוטלת על הקובל חובה להעביר העתק מהקובלנה לידי פרקליט המחוז (למשל אם הוגשה קובלנה בבית המשפט בתל אביב, אז יש להעביר העתק לפרקליטות מחוז תל אביב). למדינה יש סמכות להודיע לבית המשפט עד לתקופה של 15 ימים מרגע קבלת הקובלנה, כי היא תנהל את הקובלנה במקום הקובל הפרטי.
באילו עבירות אפשר להגיש קובלנה פלילית?
התוספת השניה לחוק היא אשר מונה את העבירות שמכוחן אפשר להגיש קובלנה פלילית. עבירות שאינן מנויות בתוספת, הן עבירות שאין לאדם פרטי סמכות להגיש קובלנה. בין העבירות הקבועות בתוספת ובכלל הן: הוצאת דיבה בהתאם לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה- 1965, עבירות של תקיפה או איומים (למעט מקרים שבהם התקיפה נעשית כלפי בן משפחה או תוך שימוש בנשק חם או קר), עבירות של איכות סביבה, הפרה של זכויות יוצרים, עבירות של הגנת הצרכן, עבירות של טוהר בחירות לכנסת ישראל, פגיעה בפרטיות בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א- 1981, עבירות של התעללות או פגיעה בבעלי חיים, ועוד.
האם אפשר לבקש מעצר של אדם בעת הגשת קובלנה?
עד כמה שזה נשמע מפתיע, התשובה היא בחיוב. השאלה נדונה ע"י בית המשפט העליון בעבר, ונקבע שהסמכויות המוקנות למדינה במסגרת הגשת כתב אישום, חלות גם על קובל בקובלנה פרטית. המשמעות היא שאם קיימת עילה לעצור אדם עד לתום ההליכים נגדו, אפשר להגיש בקשה כזו גם במסגרת קובלנה פלילית. עם זאת, לא מוכרים מקרים שבהם בתי משפט הורו על מעצר מאחורי סורג ובריח, עד לתום ההליכים במסגרת קובלנה פרטית. הסיבה לכך ברורה, מדובר בקובלנה שמוגשת ע"י אדם פרטי, בעל עניין, ולרוב בתי המשפט מתייחסים לקובלנות פליליות בחשדנות וזהירות רבה מאוד. זאת בניגוד למדינה שתפקידה היא לשמור ולהגן, ובכלל להגן על האינטרס הציבורי בכללותו.
אם התברר שמדובר בקובלנת סרק?
בהמשך לאמור בשורה האחרונה לעיל, המציאות אכן מראה שקובלנות רבות מוגשות בעלמא, לשם נקמה או סחבת ולא מטעמים הגיוניים וסבירים. לכן, לבית המשפט הסמכות להורות על הטלת הוצאות על קובל שמגיש קובלנת סרק. בנוסף, ככל שבית המשפט מתרשם שקובל בתביעה פרטים מתנהל בצורה לא ראויה או מכבידה, הוא רשאי להפסיק את הדיון בקובלנה, עד אשר ימנה לעצמו עורך דין בתוך תקופה אותה ייקבע מראש.
האם מומלץ להגיש קובלנה פלילית?
התשובה היא כן ולא. קובלנה פלילית כדאי להגיש בעבירות עקרוניות, כאשר הקובל מייצג אינטרס ציבורי כלשהו (למשל: בעבירות של איכות סביבה, מטרדים, התעללות בבעלי חיים ועוד). ניסיון החיים מלמד שכאשר מוגשת קובלנה פלילית בעניינים פרטיים היא גם מנוהלת בצורה אישית ולא ראויה. אבל כך או אחרת חשוב תמיד להיעזר בשירותיו של עורך דין בעת הגשת קובלנה.
