26.03.2019

פלילי כללי

אלון קריטי
צור קשר עם
אלון קריטי

הכתבות הנצפות באתר

לנאשם נחסכו 22 חודשי מאסר - לטענת התביעה, הסנגור, עו"ד אלון קריטי, עשה מחטף כאשר לא עדכן את בית המשפט ...
לכתבה המלאה >
ביום חמישי האחרון דן בית המשפט העליון בשאלה האם ימי מעצר בפיקוח אלקטרוני באים במניין ימי מעצר מאחורי סורג ובריח ...
לכתבה המלאה >
לכבוד חגיגות ה-70 למדינת ישראל משטרת ישראל הודיעה על מתווה מיוחד במסגרתו יבוטלו על ידי המשטרה באופן יזום מאות אלפי ...
לכתבה המלאה >
שופטת בית המשפט השלום ברמלה קבעה כי אין להרשיע חייל בעבירת הספקת משקאות משכרים לקטינים במקום ציבורי, וזאת לאור הסדר ...
לכתבה המלאה >
כתב אישום בגין העסקת שלושה שוהים בלתי חוקיים הוגש כנגד אדם חרדי שלומד לרבנות. שופטת בית המשפט השלום בפתח תקווה ...
לכתבה המלאה >
בית המשפט השלום בראשון לציון גזר על שוהה בלתי חוקי שנתפס בשנת 2015 בתוך מדינת ישראל שלוש פעמים ללא אישור ...
לכתבה המלאה >
לאחר שהורשע על ידי בית המשפט המחוזי בגין מעשה מגונה בכוח לאחר שדחף את ידו לתחתוניה של מתלוננת ונגע באיבר ...
לכתבה המלאה >
חיפוש שלא בהתאם להוראות צו החיפוש הוביל לפסילתן של הראיות שהושגו במהלכו – סמים מסוג חשיש ולזיכויה של הנאשמת – ...
לכתבה המלאה >
שלושה גברים בשנות השלושים והארבעים לחייהם, הואשמו שביצעו בצוותא עבירות של צייד חיית בר מוגנת, החזקת חיית בר מוגנת, צייד ...
לכתבה המלאה >

פיצוי בגין מעצר בית באיזוק אלקטרוני לאחר זיכוי

השאלה אשר עמדה לפתחו של בית המשפט השלום ברחובות בצ"א 25795-03-17 היא: האם זכאי עצור באיזוק אלקטרוני, אשר זוכה במשפטו לפיצוי בגין תקופת מעצרו באיזוק ?

 

פורסם ב: 17:04 | 19.03.2017
כותב המאמר: מערכת קרימינלי
פיצוי בגין מעצר בית באיזוק אלקטרוני לאחר זיכוי

שלושת המבקשים הגישו בקשה לפסיקת הוצאות מאוצר המדינה לפי סעיף 80 לחוק העונשין, בגין תקופת מעצרם ממש, מעצר באיזוק אלקטרוני ו"מעצר בית", וכן הוצאות ניהול הגנתם, נוכח זיכויים מכתב האישום. בהחלטתו השופט מנחם מזרחי מבית המשפט השלום ברחובות דן ומנתח את הסוגיה. את אחד הנאשמים שזוכו במסגרת ההליך שקדם לבקשה ייצג עו"ד אלון קריטי שגם ייצג אותו בבקשה זו.

 

מהן העילות לפיצוי?

סעיף 80 לחוק העונשין התשל"ז-1977 קובע:
"(א). משפט שנפתח שלא דרך קובלנה וראה בית המשפט שלא היה יסוד להאשמה, או שראה נסיבות אחרות המצדיקות זאת, רשאי הוא לצוות כי אוצר המדינה ישלם לנאשם הוצאות הגנתו ופיצוי על מעצרו או מאסרו בשל האשמה שממנה זוכה..."


סעיף 80 קובע שתי עילות לפיצוי נאשם שזוכה:
הראשונה, שלא היה יסוד להאשמה, והשנייה שקיימות נסיבות המצדיקות את הפיצוי.


בית המשפט העליון דן רבות בשתי העילות וקבע את יסודותיהן לפיצוי:


העילה הראשונה, נבדקת בנעליו של תובע סביר, אשר בוחן את תיק החקירה, כפי המידע והראיות אשר היו בפניו, מלכתחילה, ולא בחוכמה בדיעבד לאחר שנשמעו העדים ובית המשפט מסר את הכרעת- דינו. לעניין זה, אין בודקים את החלטותיו של אותו תובע סביר, לאחר שהעדים העידו והראיות הוגשו במשפט, למרות שמצופה מאותו תובע סביר והגון לבצע הערכת מצב מחודשת בכל שלב ושלב במשפט.


העילה השנייה רחבה יותר, ובמסגרת זאת יש לשקול מגוון רחב של שיקולים המצדיקים או השוללים את הזכאות לפיצוי.

 

פיצוי בגין מעצר בית

בהמשך לכך קובע בית המשפט כי אין מטרתו של סעיף 80 לפצות נאשם ביחס לכל נזקיו הנטענים והוא קובע מסגרת סדורה, ברורה ומותחמת של עילת פיצוי. הסעיף מעניק זכות פיצוי בגין מעצר או מאסר- עילת הפיצוי היחידה נובעת מימי מעצרו או מאסרו של הנאשם שזוכה. לשיטתו, לשונו של סעיף 80 אינה מצמיחה עילת פיצוי לנאשם אשר שהה בתנאי שחרור, כגון "מעצר בית". לא ניתן למתוח את לשונו של סעיף 80 , בדרך פרשנית, כך שיחול גם על תנאי שחרור, כגון "מעצר בית".


לשיטת בית המשפט, מטבע הדברים, חירותו של מי שמצוי בתנאי שחרור, כגון "מעצר בית" (מבלי להקל ראש בפגיעה שיש בחלופה זו על חירותו של אדם) מוגבלת פחות מחירותו של מי שמצוי במעצר של ממש. שכן, עתים רבות, יכול נאשם המצוי ב"מעצר בית" להמשיך את עיסוקיו, בין בדרך של יציאה לעבודה, בין בדרך של שעות "התאווררות", הוא מצוי בביתו שלו, על כל המשתמע מכך, ואין לגזור גזירה שווה בין דינו של זה לדינו של עצור ממש.


על כן, בית המשפט סבור, כי עד אשר לא ישנה המחוקק את מילותיו, אין להרחיב בדרך של פרשנות ולקבוע את זכותו של נאשם שזוכה לפיצוי בגין ימי שהותו בחלופת מעצר, כגון "מעצר בית", במסגרת העילות לפי סעיף 80 הנ"ל, ועל כן דוחה בקשת המבקשים לפיצוי באשר לתקופת ימי "מעצר הבית".

 

1004

עו"ד אלון קריטי

 

פיצוי מעצר באיזוק אלקטרוני

גם ביחס למי ששהה במעצר באזוק אלקטרוני שתק סעיף 80 ולא הבהיר האם דינו כדין מי שהיה עצור במעצר של ממש.


סימן ג'1 לחוק סדר הדין הפלילי שכותרתו "מעצר בפיקוח אלקטרוני", ערך שינוי מושגי בכל הקשור לשחרור עצור בתנאי פיקוח של אזוק אלקטרוני. עתה, אין לראות במי שנתון בפיקוח של אזוק אלקטרוני כמשוחרר בתנאי ערובה, אלא כעצור בפיקוח של אזוק אלקטרוני.


סעיף 22 ב רואה באדם עצור, ככל עצור אחר, והשוני היחיד הוא מקום החזקתו במעצר.


וכך קובע סעיף 22 ב: "מצא בית המשפט....רשאי הוא...להורות כי חלף החזקת העצור במקום מעצר, יימצא העצור במקום שיקבע למשך תקופה שייקבע, בתנאי פיקוח אלקטרוני (בחוק זה – מעצר בפיקוח אלקטרוני)..."


סעיף 22 ו קובע, כי האחריות לטיפול בעצורים בפיקוח של אזוק אלקטרוני תהא של שירות בתי הסוהר, וסעיף 22 ח מקנה לסוהר האחראי, סמכות להורות על הפסקת תנאי המעצר בפיקוח אלקטרוני. כלומר, נוצר בחוק מנגנון בקרה ופיקוח באחריות שירות בתי הסוהר, הממונה על עצורים ואסורים.


לשיטת בית המשפט, אין חולק כי הפגיעה בחירותו של מי השוהה במעצר מאחורי סורג ובריח הינה קשה וחריפה הרבה יותר מהפגיעה של זה השוהה ב"מעצר", בביתו, תחת פיקוח אלקטרוני. לעומת הראשון, הנתון בתוך תא מעצר סגור, מוגבל, אחר סורג ובריח, יחד עם עצורים זרים אחרים, כפוף לתנאי מחייה ולכללים יום יומיים נוקשים, זה האחרון, זכאי לשהות בחיק משפחתו, לקבל ביקורים, להמשיך בעיסוקיו, ליהנות מתנאי חייו אליהם הורגל, כאשר ההגבלה היחידה היא שהוא חייב לשהות במסגרת ד' אמות ביתו.


במובן זה, מצבו העובדתי דומה לזה הנתון במעצר בית מוחלט, בפיקוחם של ערבים, ולכאורה מה לאזיק על רגלו של זה לעומת ערב המפקח על חברו. ועדיין, אין להקל ראש בפגיעה בחירות של מי העצור בתנאי פיקוח אלקטרוני, אשר נתון בתנאים נוקשים, קפדניים, מכבידים, בתוך מבנה סגור, משך זמן, מנוטר תדיר, שביתו הפך למקום כלאו.


אכן, יטען הטוען, שמדובר באפליה חסרת פשר, שכן מה לי משוחרר ל"מעצר בית מוחלט" בפיקוחם של מספר ערבים טובים ומה לי עצור השוהה (יתכן אף לצורך הדוגמא) באותו בית, בפיקוח אלקטרוני, ומדוע יהא דינו של זה שונה מדינו של זה בבואנו לפסוק את הוצאותיו לאחר שזוכה. ואולם, קובע בית המשפט, עדיין, דינו של מי שעצור בתנאי פיקוח אלקטרוני שונה, משום שפיקוח אלקטרוני אינו מתיישב עם הקלות שונות הניתנות למי המשוחרר למעצר בית בערובה ובפיקוח אנושי. כך, למשל, מעצר בפיקוח אלקטרוני אינו מתיישב עם החלטה המתירה יציאה לעבודה.


ודוק: סעיף 80 עדיין מאפשר פרשנות המחילה את הוראתו גם על עצור באזוק, אך לא על משוחרר לחלופת מעצר. פרשנות מרחיבה זו, המחילה את סעיף 80 גם על עצור באזוק, מתיישבת עם רוחו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, המעלה את זכותו של אדם לחירות לרמה חוקתית, מגן עליו מפני מאסר ומעצר, ומתוך משמעותה המעשית של "חזקת החפות". נוצרה, אם כן, מעין קטגוריית ביניים של עצור בתנאי פיקוח אלקטרוני.


מעת לעת, דן בית המשפט העליון בשאלת מעמדו של עצור ממש, מאחורי סורג ובריח, למול מעמדו של עצור באזוק אלקטרוני ובהשלכות המעשיות שיש למעמד חדש זה. כך, למשל, בע"פ 7768/15 פלוני נגד מדינת ישראל נקבע כי בעת גזירת הדין למאסר, אין לנכות את ימי המעצר באזוק אלקטרוני, כפי שנוהג בית המשפט לנכות את ימי המעצר ממש, אך יש להביא ימים אלה בחשבון, לקולא, כחלק מכלל שיקולי הענישה.


בבש"פ 4206/16 מדינת ישראל נגד מוחסן טחימר נקבע כי משקלו של יום מעצר ממש יהיה כפול ממשקלו של יום מעצר באזוק אלקטרוני לעניין בקשה להארכת מעצרו של נאשם, בהעדר הכרעת דין בתוך התקופה הקבועה בדין.

 

לסיכום,

בית המשפט סבור, שכשם שבית המשפט העליון הכיר במשקלו היחסי (מחצית) של יום מעצר באיזוק מול יום מעצר של ממש, מאותם נימוקים ממש, בשינוים המחויבים, יש להביא את משקלו היחסי של יום "מעצר" זה, כאשר דנים בשאלת הפיצוי.


בהתאם לסעיף 8 (א) לתקנות סדר הדין הפלילי (פיצויים בשל מעצר או מאסר) התשמ"ב- 1982, אשר קובע כי "סכום הפיצוי המרבי בעד יום מעצר או מאסר הוא החלק ה- 25 של השכר החודשי הממוצע במשק ביום מתן החלטת בית המשפט לעניין הפיצוי, כפי שקבע שר העבודה והרווחה..."


מבקשים 1 ו- 2 שהו במעצר מאחורי סורג ובריח:


מבקש 1 היה עצור 43 ימים: השכר הממוצע במשק, הרלוונטי לבקשה זו, החל מחודש ינואר 2015 הינו 9,543 ₪ ברוטו. על כן, סכום הפיצוי המרבי בגין ימי מעצרו הוא: 16,414 ₪.


מבקש 2 היה עצור 12 ימים: על כן, סכום הפיצוי המרבי בגין ימי מעצרו הוא: 4,580 ₪.


ואילו, מבקש 3 היה עצור 47 ימים מאחורי סורג ובריח. לאחר מכן, היה עצור באזוק 50 ימים, שאותם הביא בחשבון בית המשפט באופן יחסי. על כן, סכום הפיצוי המרבי בגין ימי מעצרו ממש הוא: 17,941 ₪. בנוסף, בגין תקופת מעצרו באזוק, לפי חישוב שבית המשפט סבור שיש לבצע במסגרת תיק זה, שמסגרתו כל יום מעצר באזוק שווה חצי יום מעצר של ממש, הרי שסכום הפיצוי המרבי הוא: 9,543 ₪. סה"כ 27,484 ₪.


סכומים אלה הינם הסכומים המרביים לפיצוי בהתאם לתקנות.


בית המשפט קובע כי במסגרת קביעת סכום הפיצוי בפועל יש לשקלל את כלל הגורמים נוכח הכרעת הדין, כנגזרת מן הסכום המרבי. בהתאם לכך קובע כי שקלול הנתונים מתוך הכרעת הדין, מוביל לקביעה כי סכום הפיצוי ביחס למבקשים 1 ו- 2 יהיה 75% מן הסכום המרבי הנ"ל, ואילו ביחס למבקש 3, אשר זוכה מחמת הספק, יהיה 50% מן הסכום המרבי הנ"ל.


באשר להוצאות ההגנה, בית המשפט קובע כי בנסיבות תיק זה יש לקבוע את הסכום המרבי, נוכח טיבו, היקפו ומהות ההגנה הנדרשת.


יש לזכור כי המדובר בהחלטה שניתנה בבית משפט השלום, ועל כן אינה מחייבת ערכאות אחרות.

 

 

אין לראות במאמר זה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני

פורטל קרימינלי לא משאיר תגובות גזעניות , מסיתות ומפלות
תגובות (0 תגובות)
הוסף תגובה

מצא עורך דין פלילי

מצא
הצג הכל >
הצג עוד >

עורכי דין פלילי

עו"ד שלומי ביזק

עורך דין פלילי שלומי ביזק
לעמוד עו"ד

עו"ד גלעד כצמן

התמחות במשפט פלילי תעבורה ונזיקין
לעמוד עו"ד

עו"ד ג׳ני חבשי

מתמחה בדיני בנקאות, דיני מקרקעין ודיני תעבורה
לעמוד עו"ד

עו"ד מור עטיה

מתמחים במשפט הפלילי על כל רבדיו
לעמוד עו"ד

עו"ד ליאור בנימין

עבירות מין, אלימות, סמים, צבאי, מעצרים כתבי אישום
לעמוד עו"ד

עו"ד שרית עוז

מתמחה בתחום המשפט הפלילי, מעצרים ואסירים
לעמוד עו"ד

עו"ד אורן חקון

מתמחים במשפט פלילי ודיני תעבורה
לעמוד עו"ד

עו"ד יאיר מושיוב

פשיעה חמורה, אלימות, רכוש, סמים, תעבורה וצבא
לעמוד עו"ד

עו"ד עזר מבורך

מתמחים בעבירות נוער עיכוב הליכים אלמ"ב
לעמוד עו"ד

עו"ד טליה גרידיש

עבירות כלכליות, צווארון לבן, פשיעה חמורה, פלילי כללי
לעמוד עו"ד

יעוץ אישי בתחום פלילי כללי

מלא פרטים ועו”ד יחזור אליך

מדורי פורום פלילי

יפעת כץ
יפעת כץ
מנהל הפורום
קובי מרגולוב
קובי מרגולוב
מנהל הפורום
נאוה זרנגר
נאוה זרנגר
מנהל הפורום
ג׳ני חבשי
ג׳ני חבשי
מנהל הפורום
ניסים לוי
ניסים לוי
מנהל הפורום
יפעת כץ
יפעת כץ
מנהל הפורום
נאוה זרנגר
נאוה זרנגר
מנהל הפורום

עורכי דין פלילי

מור עטיה

מתמחים במשפט הפלילי על כל רבדיו
לעמוד עו"ד

שלומי ביזק

עורך דין פלילי שלומי ביזק
לעמוד עו"ד

שרית עוז

מתמחה בתחום המשפט הפלילי, מעצרים ואסירים
לעמוד עו"ד

אסף גונן

עורך דין פלילי
לעמוד עו"ד

אורן חקון

מתמחים במשפט פלילי ודיני תעבורה
לעמוד עו"ד

טליה גרידיש

עבירות כלכליות, צווארון לבן, פשיעה חמורה, פלילי כללי
לעמוד עו"ד

גלעד כצמן

התמחות במשפט פלילי תעבורה ונזיקין
לעמוד עו"ד

יאיר מושיוב

פשיעה חמורה, אלימות, רכוש, סמים, תעבורה וצבא
לעמוד עו"ד

ליאור בנימין

עבירות מין, אלימות, סמים, צבאי, מעצרים כתבי אישום
לעמוד עו"ד

סיוון חיימוב

התמחות במשפט פלילי
לעמוד עו"ד

ג׳ני חבשי

מתמחה בדיני בנקאות, דיני מקרקעין ודיני תעבורה
לעמוד עו"ד

עזר מבורך

מתמחים בעבירות נוער עיכוב הליכים אלמ"ב
לעמוד עו"ד
back --> -->