20.10.2019

פלילי כללי

הכתבות הנצפות באתר

לנאשם נחסכו 22 חודשי מאסר - לטענת התביעה, הסנגור, עו"ד אלון קריטי, עשה מחטף כאשר לא עדכן את בית המשפט ...
לכתבה המלאה >
ביום חמישי האחרון דן בית המשפט העליון בשאלה האם ימי מעצר בפיקוח אלקטרוני באים במניין ימי מעצר מאחורי סורג ובריח ...
לכתבה המלאה >
לכבוד חגיגות ה-70 למדינת ישראל משטרת ישראל הודיעה על מתווה מיוחד במסגרתו יבוטלו על ידי המשטרה באופן יזום מאות אלפי ...
לכתבה המלאה >
שופטת בית המשפט השלום ברמלה קבעה כי אין להרשיע חייל בעבירת הספקת משקאות משכרים לקטינים במקום ציבורי, וזאת לאור הסדר ...
לכתבה המלאה >
כתב אישום בגין העסקת שלושה שוהים בלתי חוקיים הוגש כנגד אדם חרדי שלומד לרבנות. שופטת בית המשפט השלום בפתח תקווה ...
לכתבה המלאה >
בית המשפט השלום בראשון לציון גזר על שוהה בלתי חוקי שנתפס בשנת 2015 בתוך מדינת ישראל שלוש פעמים ללא אישור ...
לכתבה המלאה >
בית המשפט העליון מקבל ערעור של נאשם בעבירת שוד, על דרך הפחתת 15 חודשי מאסר שהשית המחוזי, וזאת משום קיומם ...
לכתבה המלאה >
לאחר שהורשע על ידי בית המשפט המחוזי בגין מעשה מגונה בכוח לאחר שדחף את ידו לתחתוניה של מתלוננת ונגע באיבר ...
לכתבה המלאה >
בית המשפט השלום באשקלון מזכה נאשם באחת מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום שעניינן צייד חיות בר, ומטיל עליו ענישה בצד ...
לכתבה המלאה >

על כבילת עצורים הלוקים בנפשם

חוק המעצרים קובע את הסמכות לכבילתו של עצור, ואת התנאים הדרושים לשם כך, וזאת לצד תקנות והנחיות פנימיות של זרועות המשטרה, של שירות בתי הסוהר, ושל המוסדות הרפואיים עצמם. במאמר הבא מוצגת סקירה של המצב בכל הנוגע לכבילה כאמור, תוך הדגשת זכויותיהם של העצורים העשויות להיפגע בדרך

פורסם ב: 13:59 | 09.07.2017
כותב המאמר: מערכת קרימינלי
על כבילת עצורים הלוקים בנפשם

 

חוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א-1991, עוסק בין היתר באמצעי הכבילה של עצורים ונאשמים השוהים בבתי חולים פסיכיאטריים. החוק עוסק בעצורים עד להחלטה אחרת שהוגש נגדם כתב אישום והם מובאים לבית חולים לצורך הסתכלות; בעצורים עד תום הליכים שהובאו להסתכלות במסגרת התיק העיקרי; ועצורים עד תום הליכים או עצורי ימים המוחזקים בבתי חולים פסיכיאטריים.

 

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו-1996 קובע את הסמכות לכבילתו של עצור, בהתקיים אחת החלופות הקבועות בחוק.

 

החלופה הראשונה דורשת חשש סביר שהעצור עלול להימלט או לסייע לאחר להימלט; לגרום נזק לגוף או לרכוש; לפגוע בראיות או להעלימן; לקבל או למסור חפץ שעשוי לשמש בביצוע עבירה; או לפגוע בסדרי מקום המעצר.

 

בהתאם לחלופה השנייה, נדרש שהעצור, יהיה חשוד או נאשם באחת מהעבירות המנויות בסעיף 23(א)(5) לחוק המעצרים: עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם; עבירת בטחון; עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים (למעט שימוש עצמי); עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק חם או קר; ועבירת אלימות בבן משפחה.

 

כמו כן חשוב לדעת, כי חוק המעצרים קובע כי לא תתבצע כבילה בעבירות המוזכרות, כאשר שוטר או סוהר סבורים שבנסיבות העניין אין חשש כאמור בחלופה הראשונה. עוד קובע חוק המעצרים, כי יש לערוך שימוע לעצור, ולאפשר לו לטעון בדבר כבילתו, כאשר החלטת הכבילה צריכה להיות מנומקת.

 

הבעייתיות עם פרקטיקת הכבילה

 

למעשה מדובר בעצורים אשר מוחזקים במקרים רבים, כאשר הם כבולים בידיהם ורגליהם למיטה במהלך שהותם בבית חולים פסיכיאטרי. הבעייתיות העיקרית סביב הנושא, נובעת מכך שלעתים קרובות ניתנת הוראה על כבילת עצורים באופן גורף, וללא הפעלת שיקול דעת בהתאם לנסיבות המקרה. מדובר בפגיעה בכבוד ובאוטונומיה של אדם על גופו, חוויה לא נעימה העשויה לעורר תחושות של פחד ובושה, ועשויה אף לגרום להחמרה במצבם של העצורים הלוקים בנפשם.

 

מעבר להשלכות של הכבילה על העצור בהיבט הנפשי אישי, נראות השלכות גם בהיבט המשפטי. זאת, שכן מטרתה של הסתכלות פסיכיאטרית היא אבחנת מצבו הנפשי של העצור, בין השאר על סמך התנהגותו, תגובותיו, והלך מחשבתו. מכאן, שכבילת העצור למיטה בידיו וברגליו, עלולה להקשות על בחינת מצבו הנפשי של העצור, וכן עלולה להביא לאבחנה שאינה נכונה או אינה מדויקת.

 

חשוב להבין מיהם הגורמים העומדים מאחורי ההחלטות הללו. כך לדוגמא, משטרת ישראל היא האחראית על החזקת עצורי ימים, בעוד שירות בתי הסוהר הוא האחראי על החזקתם של שהובאו להסתכלות. בהתאם לכך חשוב לדעת, כי לבתי החולים תקנות המסדירות את סוגיית הריסון של מטופל, במקרים בהם הדבר דרוש לשם מתן טיפול רפואי, או כדי למנוע סכנה של הנאשם לעצמו או לזולת.

 

כלומר, החלטות כבילה מיושמות על ידי המשטרה ושירות בתי הסוהר לעתים קרובות, בשונה מכבילה שנעשית על ידי הצוות הרפואי, המתבססת על שיקולים רפואיים ובהתאם לחוק.

 

כבילת עצורים באחריות המשטרה

 

פקודת המטה הארצי בעניין ״הטיפול הרפואי בעצורים״ קובעת כי מפקד מקום המעצר הוא שיורה על כבילת עצור המאושפז בבית חולים, כאשר התמלאו שני תנאים מצטברים: קיים צורך בכבילת העצור כדי למנוע סכנה הנשקפת ממנו; ואין במקום האשפוז אמצעי סביר אחר שיש בו כדי למנוע את הסכנה האמורה.

 

עוד נקבע, כי מפקד מקום המעצר יתעד בכתב כל החלטה לכבול עצור וכל החלטה לשחרר עצור מכבילה, וכן עליו לבחון לעתים קרובות אם הנימוקים להחלטתו לכבול את העצור עדיין תקפים.

 

לבסוף, נקבע כי יש לבצע את כל הפעולות הדרושות כדי שכבילת העצור לא תגרום לו אי נוחות מעבר לנחוץ ולחיוני. את הכבילה יש לעשות באופן שלא יגרום לעצור סבל או נזק בריאותי, תוך שמירה על כבודו ופרטיותו במידת האפשר.

 

כבילת עצורים באחריות שירות בתי הסוהר

 

פקודת נציבות בתי הסוהר בעניין ״כבילת אסיר במקום ציבורי״ מונה את התנאים לכבילתו של עצור, באופן זהה לחוק המעצרים. כך, קובעת הפקודה כי בעת שהותו של עצור בבית חולים הוא לא ייכבל, אלא אם כן מצא סוהר בדרגת כלאי ומעלה כי מתקיימת אחת משתי חלופות.

 

החלופה הראשונה, היא חשש סביר כי העצור ימלט, יגרום נזק לגוף או לרכוש, או יפגע בראיות. החלופה השנייה דורשת כי העצור הוא אדם שהורשע באחת העבירות שבסעיף 23(א)(5) לחוק המעצרים (עבירה שדינה מיתה, עבירת בטחון וכן הלאה). זאת, אלא אם סבר סוהר כי לא מתקיים חשש כאמור בחלופה הראשונה.

 

עוד נקבע, כי במקרים בהם אין מנוס מכבילה, היא תעשה באופן המינימלי והמקל ביותר. נימוקי ההחלטה בדבר הכבילה ימסרו לצוות הרפואי של בית החולים, כאשר באחריות מפקד הצוות לוודא כי הצוות מגלה ערנות ורגישות לקושי הנובע מהכבילה.

 

ואולם, כבילתם של עצורים המאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים, על ידי המשטרה ושירות בתי הסוהר, נעשית לעתים בניגוד לנהלים, ולמעשה גם בניגוד לזכויות חוקתיות בסיסיות של העצורים.

 

מכאן החשיבות שבפניה לעורך דין פלילי מקצועי ומנוסה, במצב הרגיש של אדם הלוקה בנפשו שנקלע להליך פלילי, על מנת שזכויותיו יישמרו בצורה המיטבית.

 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני.

פורטל קרימינלי לא משאיר תגובות גזעניות , מסיתות ומפלות
תגובות (0 תגובות)
הוסף תגובה

מצא עורך דין פלילי

מצא
הצג הכל >
הצג עוד >

עורכי דין פלילי

עו"ד גלעד כצמן

התמחות במשפט פלילי תעבורה ונזיקין
לעמוד עו"ד

עו"ד ג׳ני חבשי

מתמחה בדיני בנקאות, דיני מקרקעין ודיני תעבורה
לעמוד עו"ד

עו"ד שרית עוז

מתמחה בתחום המשפט הפלילי, מעצרים ואסירים
לעמוד עו"ד

עו"ד טליה גרידיש

עבירות כלכליות, צווארון לבן, פשיעה חמורה, פלילי כללי
לעמוד עו"ד

עו"ד אורן חקון

מתמחים במשפט פלילי ודיני תעבורה
לעמוד עו"ד

עו"ד אבי אלפסי

משפט פלילי, יצוג בבית משפט, סגירת תיקים
לעמוד עו"ד

עו"ד יאיר מושיוב

פשיעה חמורה, אלימות, רכוש, סמים, תעבורה וצבא
לעמוד עו"ד

עו"ד עזר מבורך

מתמחים בעבירות נוער עיכוב הליכים אלמ"ב
לעמוד עו"ד

מדורי פורום פלילי

ג׳ני חבשי
ג׳ני חבשי
מנהל הפורום
נאוה זרנגר
נאוה זרנגר
מנהל הפורום
נאוה זרנגר
נאוה זרנגר
מנהל הפורום

עורכי דין פלילי

גלעד כצמן

התמחות במשפט פלילי תעבורה ונזיקין
לעמוד עו"ד

שרית עוז

מתמחה בתחום המשפט הפלילי, מעצרים ואסירים
לעמוד עו"ד

טליה גרידיש

עבירות כלכליות, צווארון לבן, פשיעה חמורה, פלילי כללי
לעמוד עו"ד

אבי אלפסי

משפט פלילי, יצוג בבית משפט, סגירת תיקים
לעמוד עו"ד

יאיר מושיוב

פשיעה חמורה, אלימות, רכוש, סמים, תעבורה וצבא
לעמוד עו"ד

סיוון חיימוב

התמחות במשפט פלילי
לעמוד עו"ד

אורן חקון

מתמחים במשפט פלילי ודיני תעבורה
לעמוד עו"ד

עזר מבורך

מתמחים בעבירות נוער עיכוב הליכים אלמ"ב
לעמוד עו"ד

אסף גונן

עורך דין פלילי
לעמוד עו"ד

ג׳ני חבשי

מתמחה בדיני בנקאות, דיני מקרקעין ודיני תעבורה
לעמוד עו"ד
back --> -->