עונשים כספיים בהליך הפלילי

בחוק הפלילי במדינת ישראל מנויים מספר סוגים של עונשים שניתן להטיל על נאשם בתיק פלילי במסגרת גזר הדין. הסוג החמור ביותר הוא כמובן עונש של מאסר בפועל, שאם נגזר לתקופה של פחות משישה חודשים, יתכן ובמקרים מסוימים שניתן יהיה אפשרי לרצותו בעבודות שירות.

סוג נוסף של ענישה מדגיש דווקא את הפן ההרתעתי – למשל מאסר על תנאי, פסילת רישיון על תנאי, והתחייבות להימנע מעבירה – אלו נקראים עונשים "מותנים", שיהפכו לעונשים בפועל אם יורשע הנאשם בעבירות דומות בהתאם לקבוע בתנאי שהוטל עליו.

לצד אלו או במקומם, רשאים בתי המשפט להטיל עונשים כלכליים על נאשמים, כמו קנס, פיצויי לנפגע העבירה, או צו חילוט.

סוג העונש שייגזר על נאשם, פעמים רבות תלוי בסוג העבירה שביצע. כך למשל, באשר לנאשם שביצע עבירות אלימות או עבירות מין, עשוי בית המשפט להטיל עונש של פיצויים לנפגע העבירה. באשר לנאשם שביצע עבירות כלכליות, לדוגמא עבירות של העלמת מיסים או קבלת דבר במרמה, עשוי בית המשפט להטיל עליו עונש קנס, שניתן לראותו כמעין פיצוי לקופת המדינה על הנזק שנגרם לקופה הציבורית, או על ההוצאות שגרם לה בעצם ביצוע העבירה ובניהול ההליך.

קנס כספי ושיעורו

בהתאם לסעיף 61 לחוק העונשין, רשאים בתי המשפט לגזור על נאשמים שהורשעו תשלום קנס לאוצר המדינה. קביעת גובה הקנס נעשית במסגרת הוראות תיקון 113 לחוק העונשין, המורה על קביעת מתחם ענישה, בטרם גזירת העונש ההולם בתוך המתחם שנקבע. כך גם באשר לקנסות – ראשית יקבע בית המשפט מתחם של קנס בנסיבות התיק, ולאחר מכן יגזור על הנאשם את תשלום הקנס בשיעור שייקבע בתוך המתחם.

שיעור הקנס, ככלל, תלוי בתקופת המאסר בגין העבירה המדוברת, באופן הבא:

• כשהעונש בגין העבירה הוא מאסר עד ששה חודשים - קנס בשיעור של עד 14,400 ש"ח.
• כשהמאסר הוא למעלה מחצי שנה ופחות משנה - קנס עד 29,200 ש"ח.
• כשהמאסר הוא למעלה משנה ולא יותר משלוש שנים - קנס עד 75,300 ש"ח.
• כשהמאסר הוא למעלה משלוש שנים - 226,000 ש"ח. 

בנסיבות מסוימות, לדוגמא כשהנאשם קיבל תשלום עבור ביצוע העבירה, רשאי בית המשפט להטיל קנס הגבוה פי 4 מהסכום הקבוע. מנגד, רשאי בית המשפט גם לוותר על עונש הקנס או להפחיתו, אם ראה לנכון לעשות כן בהתחשב במצבו הכלכלי של הנאשם.

לצד הקנס הכספי נוהג בית המשפט לקבוע תקופת מאסר תמורת תשלום הקנס. המשמעות היא למעשה שהנאשם יכול לבחור בין תשלום הקנס, לבין ריצוי מאסר תמורתו. ברוב המקרים, נאשמים שהורשעו לא בוחרים באופציה של ריצוי המאסר, כך שה"מאסר חלף קנס" שהוטל, יופעל כשהנאשם אינו משלם את הקנס שהוטל עליו, בכפוף לזכות שימוע.

קנסות כספיים משולמים באמצעות המרכז לגביית קנסות, כך שהלכה למעשה, הבקשה להוצאת פקודת מאסר עבור נאשם שלא שילם קנס, מוגשת על ידי המרכז, ומיושמת רק לאחר שניתנה לנאשם הזדמנות לומר את דבריו או לשלם את הקנס.

עוד כדאי לדעת, כי קנס כספי שאינו משולם במועד, צובר באופן מיידי תוספת של 50% ריבית, אולם מרגע שעוברת הגבייה לטיפול המרכז לגביית קנסות, ניתן לפנות אליו כדי לבחון צורות תשלום שיתחשבו במצב הכלכלי של החייב.

לבסוף יצוין, כי בית המשפט רשאי להורות על התחייבות כספית להימנע מעבירה (ס' 72 לחוק העונשין), שהיא מעין "קנס על תנאי" לתקופה שיקבע בית המשפט. ההתחייבות היא לתשלום סכום כסף במידה והנאשם יפר את התחייבותו להימנע מהעבירות המנויות בגזר הדין. קנס על תנאי, להבדיל ממאסר על תנאי, יוטל על הנאשם רק בנוסף על עונש אחר, ואינו יכול לעמוד ברשות עצמו.

פיצוי כספי ושיעורו

לפי סעיף 77 לחוק העונשין, רשאים בתי המשפט לגזור על נאשמים שהורשעו תשלום פיצוי לנפגע העבירה, בגין הנזק או הסבל שנגרם לו.

חיוב אדם בפיצויים יכול להיעשות בשל כל עבירה שהורשע בה בנפרד, ובלבד שסכום הפיצוי לא יעלה על 258,000 ₪. בית המשפט העליון (ע"פ 1076-15) דן במצב בו יש יותר מנפגע עבירה אחד, ולבסוף קבע הלכה לפיה ניתן לחייב נאשם בתשלום פיצוי מירבי של 258,000 ₪ גם כשיש מספר נפגעי עבירה, כלומר הסכום לא יוכפל לפי מספר הנפגעים, אלא יתחלק ביניהם.

פיצוי הוא רכיב עונשי בעל מאפיינים אזרחיים מובהקים, וחלק מתכליתו היא לאפשר לנפגע עבירה לממש את זכותו לתבוע פיצוי במסגרת ההליך הפלילי, ובכך לחסוך ממנו את הטלטלה והזמן שבהגשת תביעה אזרחית. בהתאם לכך, גם קביעת גובה הפיצוי נעשית בדומה להליך אזרחי, ובהתבסס על בחינת "מאזן הנוחות".

ערעור על עצם הטלת תשלום הפיצוי או על שיעורו, יוגש ויתנהל כערעור אזרחי, בעוד ערעור על רכיב הפיצוי במסגרת ערעור על רכיבי ענישה נוספים, הוא ערעור פלילי לכל דבר.

בדומה לקנס, תשלום הפיצויים ייעשה בהתאם להוראות בית המשפט, שיכול לחלק את הסכום לתשלומים חודשיים. גביית סכום הפיצוי מנאשם שלא שילם, תיעשה גם היא באמצעות המרכז לגביית קנסות, וזאת להבדיל מפיצויים שנגזרים בהליך אזרחי, המטופלים באמצעות מערכת ההוצאה לפועל.

חשוב להבין, שהמרכז לגביית קנסות מטפל בנאשמים שלא שילמו, ולא מקבל לטיפולו גבייה של פיצויים שטרם עבר המועד לתשלומם. משכך, על נאשם שחויב בתשלום פיצוי, להפקיד את הסכום בגזברות בית המשפט, כדי שזו תעביר את הפיצוי לנפגע העבירה. במידה והנאשם לא משלם את הפיצוי, מעבירה גזברות בית המשפט את התיק למרכז לגביית קנסות, שיכול לנקוט בהליכי גבייה גם באמצעות עיקול, צו עיכוב יציאה מהארץ ומינוי כונס נכסים.

סנקציות כלכליות נוספות בהליך הפלילי

בית המשפט רשאי להורות גם על צו חילוט, ובכך לשלול מהנאשם שלילת קבע של רכוש שנתפס אצלו על ידי הגוף החוקר במהלך הליכי המעצר והחקירה, כשהמדובר הוא ברכוש ששימש או שקשור לביצוע העבירה או לרכוש שהנאשם קיבל או הרוויח מביצוע העבירה.

מדובר בעצם בסוג נוסף של ענישה כלכלית המוסדר בסעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי, כשבדומה לקנס, הרכוש המחולט עובר לבעלות המדינה, שיכולה להיפרע ממנו או להורות על השמדתו.

סנקציה כלכלית נוספת מנויה בסעיף 79 לחוק העונשין, לפיו רשאי בית המשפט לחייב נאשם שהורשע בתשלום הוצאות המשפט, לרבות הוצאות עדים. כיום מדובר בצעד נדיר, כשבדרך כלל מסתיימים הליכים פליליים ללא הטלת הוצאות כלל.

לסיום – שתי נקודות שחשוב להכיר:

• בכל הנוגע לוועדות שחרורים בבתי סוהר, הפרקטיקה הנוהגת היא התנגדות של המדינה לשחרורו של אסיר שלא שילם פיצוי או קנס שהוטלו עליו, כך שוועדת השחרורים לא תיעתר לבקשת אסיר לשחרור מוקדם.
• במקרים בהם נגזרו על נאשם גם קנס וגם פיצויים, כל תשלום שיבוצע על ידו יועבר תחילה לטובת תשלום הפיצוי ורק לאחר מכן לתשלום הקנס. מדובר במצב בעייתי, שכן לעתים גובה הפיצוי הוא משמעותי ועשוי לקחת לנאשם שנים על גבי שנים לשלם אותו. כך, כל אותו הזמן לא משולם הקנס שהוטל, דבר שכאמור עשוי להביא לפקודת מאסר כנגד הנאשם, בגין הקנס שלא שילם.

סיכום:

הוגש כנגדך כתב אישום פלילי רצוי שתתייעץ עם עורך דין פלילי מנוסה על כל ההשלכות היכולות לנבוע מכך ובין היתר האפשרות שבמסגרת העונש יושת עליך רנס או פיצוי.

אין לראות במאמר זה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.