עבירת הסיוע
עבירת הסיוע עומדת בפני עצמה כעבירה פלילית, אך היא תמיד נלווית לעבירה אחרת. אדם יכול להיות מורשע בסיוע גם באמצעות פעולה פסיבית כלומר אי הודעה לרשויות על ביצוע העבירה, במאמר זה נפרט אודות עבירת הסיוע
מאפייני עבירת הסיוע
סעיף 31 לחוק העונשין [נוסח חדש] תשל"ג-1977, מגדיר את המסייע: "מי אשר, לפני עשיית העבירה או בשעת עשייתה, עשה מעשה כדי לאפשר את הביצוע, להקל עליו או לאבטח אותו, או למנוע את תפיסת המבצע, גילוי העבירה או שללה, או כדי לתרום בדרך אחרת ליצירת תנאים לשם עשיית העבירה, הוא מסייע".למעשה מדובר בהתנהגות מסוימת של מי שמבצע את העבירה אשר יכולה להתבצע במעשה או מחדל שיש בהם כדי ליצור תנאים אשר יגשימו את היסוד העובדתי של מבצע העבירה העיקרי. כדי ליהות מורשע בעבירה של סיוע אין דרישה לכך שהעבירה העיקרית תושלם, ודי רק בתחילת ביצעה של העבירה העיקרית.
עבירת הסיוע עומדת בפני עצמה כעבירה פלילית והיא תמיד נלווית לעבירה הראשית, המסייע תורם תרומה עקיפה לביצוע העבירה העיקרית, תרומתו של המסייע היא משנית, שכן מדובר בשותף זוטר למבצע העבירה העיקרית, במידה והסיוע הופך לתרומה עיקרית לא ניתן להרשיע את המסייע בעבירה של סיוע. כלומר עבירת הסיוע תתגבש לעבירה פלילית רק במידה והמסייע מסייע תרומה משנית וחיצונית לביצוע העבירה, הוא אינו יכול ליהות היוזם, המחליט או השולט על הביצוע. שכן במקרה בו תרומתו של המסייע עולה על תרומה משנית ייחשב הדבר לשותפות לביצוע העבירה העיקרית ולא לסיוע.
ישנם סוגים שונים של סיוע, ישנו סיוע פיזי, סיוע אינפורמטיבי, נטרול של מאבטחים, מתן אמצעים למבצע ועוד. הסמכות לקבוע האם מדובר בסיוע או שותפות לביצוע נתונה לבית המשפט והיא תמדד לפי חלקו של המסייע כאמור, האם הוא היא משני או ראשי. יחד עם זאת, עבירת הסיוע אינה מתגבשת אלא אם התבצעה העבירה העיקרית או לפחות החלה להתבצע כך שגם במקרים של ניסיון לעבור עבירה מסוימת ניתן להרשיע בעבירת הסיוע את מי שסייע לניסיון לבצע עבירה פלילית.
סעיף 34 ג לחוק קובע סייג לאחריות פלילית של מבצע עבירה של סיוע לעבירה עיקרית מסוג חטא, כלומר בעבירות קלות שעונש המאסר בגינם הוא עד שלושה חודשים, לא יורשע אדם המסייע למבצע העיקרי בעבירה של סיוע.
המחשבה הפלילית הנדרשת בעבירת הסיוע
המחשבה הפלילית אשר נדרשת בעבירת הסיוע על פי החוק היא כפולה, ראשית נדרשת מודעות לכך שמדובר בהתנהגות אשר מסייעת לביצוע העבירה, ושנית ישנה דרישה למודעות לכך שהמבצע העיקרי מבצע את העבירה או עומד לבצעה. אך עם זאת אין דרישה לכך שלמבצע העבירה יהיה יסוד נפשי זהה לזה של המבצע העיקרי.
בעבר דרשה הפסיקה בנוסף למודעות הכפולה יסוד נפשי נוסף של מטרה לסייע למבצע הראשי, אך לאחר תיקון 39 לחוק העונשין הושמטה הדרישה במטרה להרשיע גם את אלו אשר למעשה אפשרו את ביצוע המעשה מבלי שהחזיקו במטרה ממשית לסייע למבצע העבירה העיקרי. בפס"ד אולג פוליאקוב נגד מדינת ישראל שניתן לאחר התיקון נקבע, כי יסוד המטרה לסייע מתקיים גם במקרים בהם אין תכליתו של המסייע לסייע למבצע העיקרי, אך במידה וקיימת אצלו מודעות לכך שהתנהגותו עשויה לתרום לביצוע העבירה הוא יורשע בעבירת הסיוע.
ענישה בגין הרשעה בעבירת הסיוע
בעקבות תיקון 39 לחוק הפך עונשו של המסייע למחצית מהעונש אשר נקבע בחוק לעבירה העיקרית. כלומר מי שמואשם בסיוע לעבירה של אונס אשר העונש המירבי בגינה הוא 16 שנים יהיה עונשו המירבי עד 8 שנות מאסר בפועל. כלל זה מתקיים ברוב העבירות מלבד מקרים חריגים כמו עונש מוות או מאסר עולם חובה שאינו קצוב, במקרים אלו עונשו של המסייע יהיה 20 שנות מאסר בפועל, בעונש של מאסר עולם עונשו של המסייע יעמוד על 10 שנות מאסר בפועל.
בעבירה שנקבע לה עונש מזערי, עונשו של המסייע לא יהיה נמוך יותר ממחצית מהעונש המזערי הקבוע בחוק העונשין.
לסיכום
עבירת הסיוע היא עבירה נלווית לעבירה העיקרית, וככזאת היא גוררת ענישה הרבה פחות חמורה מהעבירה הראשית, יחד עם זאת, לעיתים מתקיימות נסיבות מיוחדות נוכח היווצרות פתאומית של ארוע פלילי ואנשים רבים עלולים למצוא עצמם מורשעים בעבירת הסיוע מבלי שהתכוונו לבצע עבירה פלילית ולתחושתם הסובייקטיבית הם כלל לא ביצעו עבירה. על כן, בכל מצב בו אדם חשוד בביצוע עבירה של סיוע יש לפנות לעורך דין פלילי אשר בקיא בתחום.
