נוהל קד"מ – הליך חלופי בתיקי קטינים

1. מהו הליך קד"מ? 

הליך קד"מ - קבוצת דיון משפחתית - הינו הליך חדשני יחסית לפתרון בעיות של קטינים בסיכון ומצוקה.

בהליך זה משתתפים הקטין, משפחתו הגרעינית והמורחבת ואנשים משמעותיים בחייו יחד עם אנשי מקצוע מתאימים. יחד, הם מקבלים החלטות ומגבשים תכנית שיקום מסודרת עבור הקטין.

לתכנית הקדם יש מנחה שהינו דמות ניטרלית. על המנחה לדאוג לניהול התקין של ההליך כולל הכנת המשתתפים למפגש, ארגון והנחיית הדיון המשפחתי, סיכום ושיגור ההחלטות שהתקבלו בקד"מ באופן מסודר.

לאחר שהמנחה מוודא כי משפחת הקטין מבינה כיצד מתנהלת קבוצת הדיון וקיבל את מוכנותם להשתתף בה, הוא יעזור למשפחה לבחור ולגייס בני משפחה מורחבת, חברים ואנשי מקצוע נוספים שיוזמנו להשתתף בקד"מ ויכין גם אותם למפגש.

2. המקור של הליך הקד"מ:

נוהל קד"מ התפתח בשנות ה-80 בניו זילנד. הקבוצה המאורית בניו זילנד ביקרה את קובעי המדיניות החברתית במדינה ואת אופן הטיפול בבעיות משפחותיהם. או אז, הממשל בניו זילנד נענה לאתגר ונתן אחריות מורחבת למשפחות המאוריות להתמודד עם הבעיות של ילדיהם.

לבסוף, בשלהי שנות ה-80 חוקק חוק Children, young persons and their families act אשר בו הליך קד"מ הפך להיות הכלי המרכזי בקבלת החלטות הנוגעות לקטינים.

אנגליה אימצה את המודל במסגרת חוק ה- "Children Act"- 1989, שם נקבע כי האחריות לגורלו של ילד היא על משפחתו המורחבת ועל כן, אצלה הפתרונים. גורמי המקצוע הממשלתיים מחויבים לסייע למשפחה בהליך ביצוע אותן החלטות.

3. באילו תנאים תיעשה פנייה להליך קד"מ?

על מנת שקטין יופנה להליך קד"מ, עליו לעמוד בתנאים המפורטים להלן:

הקטין קיבל אחריות על מעשיו במשטרה או בשלב מאוחר יותר.

מדובר בתיק פ"א מסוג עוון או פשע (למעט עבירות המתה, מין, סמים, אלימות במשפחה וכד').

ככלל, לקטין אין תיקי משטרה פתוחים נוספים שהוא מעורב בהם כחשוד בביצוע העבירה.

אין לחובת הקטין מאסר על תנאי בר-הפעלה.

לאחר חקירה התברר כי מדובר בתיק שאילולא הליך קד"מ, יוגש כנגד הקטין כתב אישום בגין העבירות המיוחסות לו.

יש צורך בהסכמת הקטין והסכמת נפגע העבירה לביצוע ההליך.

הקטין ביצע את העבירה לבד, ואם ביצע אותה עם שותפים – נבחנת התאמת השותפים להליך קד"מ והסכמת הנפגע ניתנה גם לגביהם.

במידה וחלק מהשותפים לעבירה מתאימים להליך קד"מ, התקבלה ההסכמה של נפגע העבירה לכך, לאחר שהובהר לנפגע כי ההליכים של השותפים שלא התאימו להליך החלופי, ימשכו בבית המשפט על כל המשתמע מכך (כולל העדת נפגע העבירה).

במידה ונפגע העבירה הינו קטין – התקבל הסכמת הוריו לביצוע הליך קד"מ.

יובהר כי לפרקליט המדינה יש סמכות לקבוע מעת לעת, סוגי עבירות אשר לצורך שעה לא יופעלו לגביהם הליכי קד"מ.

כמו כן, גם אם התמלאו התנאים לעיל, לתביעה ולקצין המבחן יש סמכות להפעיל שיקול דעת שלא להפנות להליך קד"מ.

4. איך מתנהל הליך קד"מ?

הליך קד"מ מונה 4 שלבים, כדלהלן:

א. הפנייה – הגורם המפנה יבדוק יחד עם המנחה קד"מ עד כמה מתאים המקרה לתכנית ועד כמה מתאימה המשפחה. במידה והם סבורים כי על פניו ישנה אפשרות להפניית המשפחה להליך קד"מ, הגורם המפנה יפנה לקטין ולהוריו ויציע להם להשתתף בתכנית. לאחר הסכמת הקטין והוריו יעביר הגורם המפנה את הפרטים למנחה, אשר ייצור קשר ישיר עם הקטין ו

יש להבחין בין הפניה להליך שנעשתה עד למועד מתן תשובה לכתב האישום לבין הפניה שנעשתה לאחר תשובת הנאשם לכתב האישום. מבחינה מהותית אין הבחנה וההתייחסות לתיק שמתאים להליך קד"מ צריכה להיות כמו לתיק שנמצא בחקירות.


עד למועד מתן תשובה לכתב האישום, ההצעה לפנות את התיק להליך קד"מ יכולה לעלות ע"י אחד מהגורמים הבאים: התביעה, שירות המבחן לנוער, יחידת הנוער, הסניגור, הפוגע או הנפגע. ההחלטה על הפניית התיק להליך קד"מ תהיה של התביעה וקצין המבחן לנוער. על התביעה לשים לב שההפניה להליך לא עוצרת את מגבלת הזמן להגשת כתב האישום כקבוע בס' 14 לחוק הנוער: אין להעמיד אדם לדין בשל עבירה שביצע בהיותו קטין אם עברה שנה מיום ביצועה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. לכן, מחובת התביעה לנהל מעקב אחר התקדמות ההליך על מנת למנוע מצב בו תחלוף התקופה להגשת כתב אישום. ככל שהליך קד"מ לא צפוי להסתיים בתוך שנה מיום ביצוע העבירה, יוגש כתב אישום. במקרה בו הוגש כתב אישום כאמור, יבקש קצין המבחן מבית המשפט לדחות את מועד ההקראה עד לסיום ההליך. לאחר מפגש הקדם, קצין המבחן יעביר לתביעות את התכנית שנקבעה . אם הצליח הליך הקד"מ, התיק ייסגר והתביעה תודיע לבית המשפט על חזרתה מכתב האישום.


לאחר תשובת הנאשם לאישום, ההפניה להליך קד"מ יכולה לנבוע בשני מצבים. הראשון, מצב בו לא אותר הקטין ולא הופנה להליך קד"מ או שהתנאים להפניית הקטין להליך גובשו בשלב מאוחר יותר. השני, מצב בו ההפניה להליך קד"מ כהליך משלים בלבד ועל כן, ההפניה יכולה להיעשות רק לאחר תשובת הנאשם לכתב האישום.

אם הודה הקטין בביצוע העבירה המיוחסת לו במסגרת התשובה לאישום ולדעת שירת המבחן מדובר במקרה שראוי לבחון בו ביצוע הליך קד"מ, ימליץ שירות המבחן לביהמ"ש לדחות את סיום הדיון בעניין הקטין לשם בחינת אפשרות זו. ככלל, אם החל שלב ההוכחות ונשמעה עדותו של המתלונן, לא יופנה הקטין להליך קד"מ אלא כחריג ובהתחשב בנסיבות הקונקרטיות של העניין ובמקרים בהם המתלונן, למרות שהעיד, מעוניין בכך. אם שירות המבחן לא השלים מכל סיבה את בדיקת ההתאמה, הוא ידווח על כך לביהמ"ש במסגרת התסקיר.

אם קבע ביהמ"ש כי הקטין ביצע את העבירה והתקיים מפגש קד"מ בהצלחה והושלמה בניית תכנית, קצין המבחן ידווח על כך לביהמ"ש במסגרת התסקיר. במקרה זה יבהיר קצין המבחן לקטין כי התכנית מותנית באישור ביהמ"ש. אפילו אם עומדת התביעה על קיום הליך חלופי, הדבר יהיה מותנה באישור ביהמ"ש כנדרש בסעיף 94(ב) לחסד"פ. במקרה בו התביעה הסכימה לקיום הליך קד"מ כהליך משלים בלבד, תוצאת ההליך תהווה שיקול מרכזי ומכריע בעמדת התביעה לעניין גזר הדין.

ב. הכנה – המנחה ייפגש עם בני המשפחה וייעזר בהם על מנת להכיר את המעגל המורחב יותר של המשפחה. המנחה, ביחד עם המשפחה, יבחרו את המשתתפים הנוספים אשר קיבלו את אמון המשפחה ושלדעת המשפחה חשוב שהם יהיו חלק מהתהליך. כמו כן, המנחה ייפגש עם הגורם המפנה ואנשי מקצוע שהמשפחה מעוניינת שישתתפו בדיון. המנחה יוודא כי כלל המשתתפים בדיון מודעים לייחודיות שלו, לתפקידם בדיון וכי הם מוכנים היטב לקיומו.

ג. מפגש – המנחה יקבע מקום ומועד לקיום הדיון המשפחתי לאחר שבדק שהם מקובלים על כל המשתתפים. יודגש, כי למשתתף בתהליך נתונה הזכות, בכל עת, להפסיק את השתתפותו. על המנחה להקפיד על השתתפות פעילה של כל משתתף תוך שימת לב כי כל המשתתפים מקבלים הזדמנות אמיתית להגיד את אשר על ליבם.

המשתתפים במפגש (המשפחה והסגל המקצועי) יחתמו על הסכם סודיות על מנת שלא יעשה שימוש בפרטים שהועלו במפגש. עם זאת, משתתפי ההליך רשאים לשתף, בהתאם לצורך, אנשי מקצוע הרלוונטיים לעניין.

מפגש הקד"מ מורכב מ- 3 חלקים:

בשלב ראשון, המנחה יגדיר למשתתפים את מטרות הדיון וכלליו. הוא יציג את סיבת ההפניה, ואת מצב הסיכון בו מצוי הקטין ויסביר את דאגותיו ביחס אליו. לאחר מכן, יתקיים דיון בו ייקחו חלק כל המשתתפים ובמסגרתו הם יוכלו להעלות טענות, לשאול שאלות, להביע הסתייגויות וכד'. לאחר מיצוי הדיון, יציגו אנשי המקצוע את השירותים והמשאבים העומדים לרשות הקטין ומשפחתו לצורך הפרחת דאגותיהם.

בשלב השני, משאירים את המשפחה לבד. בזמן הזה על המשפחה לגבש תכנית שתיתן מענה לסוגיות שהוצפו במהלך החלק הראשון של המפגש. המשפחה צריכה לפרט את חלקי התכנית ולקבוע מי מהמשפחה אמון על כל חלק. כמו כן, המשפחה תקבע לו"ז לביצוע ואופן יידוע הגורם המפנה על הביצוע.

בשלב השלישי, חוזרים לדיון משפחתי. המשפחה תציג את התכנית שהיא גיבשה ויחל עליה דיון. במסגרת הדיון על התכנית, אנשי המקצוע והגורם המפנה יכולים להביע הסתייגויות ביחס לתכנית ואף לבקש הבהרות לגביה. המנחה יבדוק עם המשתתפים האם לדעתם כל הדאגות קיבלו מענה והאם התכנית מניחה גם את דעתו שלו, ואז יכריז על התכנית כהחלטה של קבוצת הדיון המשפחתית.

ד. ביצוע – לאחר קבלת התכנית היא מקבלת תוקף מחייב כלפי כל המשתתפים. כלומר, כל משתתף מחייב לבצע את חלקו. אם על פי נוהל הדיווח לגורם המפנה יתברר כי לא כל חלקי התכנית מבוצעים יגיע המנחה כי התכנית מבוטלת ואינה מחייבת עוד המשתתפים.


יש לציין כי בעניין ביצוע התכנית יש להבדיל בין מקרים בהם ההפניה לקד"מ נעשתה עד למועד התשובה לכתב האישום לבין מקרים בהם ההפניה לקד"מ נעשתה לאחר תשובת הנאשם לכתב האישום.

5. מהו מעמדו של נפגע העבירה בהליך קד"מ?

כאמור, קיומו של הליך הקד"מ מותנה בהסכמתו של נפגע העבירה (ואם הוא קטין, בהסכמת הוריו) לעצם קיום ההליך, גם אם בהעדרו. כלומר, ללא הסכמת הנפגע ההליך לא יתקיים. כמו כן, במידה והנפגע חזר בו מהסכמתו לקיום ההליך, ההליך יופסק.

לשם בירור עמדתו של הנפגע, המנחה יפנה לקצין המוסמך או מי מטעמו על מנת לקבל את זהות הנפגע, פרטי העבירה והחקירה. הקצין הממונה ייעתר לבקשת המנחה רק לאחר שקיבל את הסכמת נפגע העבירה למסירת פרטיו למנחה. ככל שנפגע העבירה לא הסכים למסירת פרטיו האישיים, הקצין הממונה יודיע על כך למנחה והמנחה ידווח על כך לקצין המבחן אשר יודיע לקטין החשוד ולהוריו על הפסקת ההליך.

במידה ונפגע העבירה הסכים למסירת פרטיו, יפנה אליו המנחה ויבקש את הסכמתו גם לקיום ההליך. זאת, לאחר שהסביר לו המנחה על מהות ההליך, תנאיו ומהלכו. המנחה ינסה ככל הניתן קבל את הסכמת נפגע העבירה להשתתף בהליך על ידי נוכחותו או באמצעות העברת מסר או למצער בהסכמה לקיום ההליך בלבד.

ככל שנפגע העבירה הסכים להשתתף בהליך, המנחה יכין אותו למפגש. במידה והנפגע הסכים לקיום ההליך בלא נוכחותו, המנחה יברר עמו האם הוא מעוניין לקבל העתק מהתכנית שהתקבלה – אם ירצה בכך נפגע העבירה, המנחה יחתים אותו על טופס שמירת סודיות.

במקרה בו יש ריבוי של חשודים ולא כולם מתאימים להליך של קד"מ, המנחה יסביר לנפגע העבירה כי נוסף על השתתפותו בהליך קד"מ, ייתכן והוא יוזמן להעיד בבית המשפט. אם נפגע העבירה מעוניין לקבל פרטים על ההליך המשפטי המתנהל נגד הפוגעים האחרים, הוא יופנה למערכת מנ"ע.

6. סיכום

הליך קד"מ היא דרך חדשנית לעבודה עם ילדים בסיכון ונוער עובר חוק. מודל זה מתמקד בצרכיו ובעיותיו של הקטין ומאפשר מיצוי מוחלט של המשאבים הקיימים סביבו תוך שיתוף פעולה בין הגורמים המעורבים בחיי הקטין גם בפן המשפחתי וגם ופן המקצועי.

הליך קד"מ מאפשר טיפול יעיל בקשיים היומיומיים של הקטין ומשפחתו, תוך שימת דגש על רצון המשתתפים בהליך ומחויבותם לה.

דברים אלו מובאים באדיבותו של עו"ד פלילי בנימין בן נתן.

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין המתמחה בקטינים