17.01.2019

פלילי כללי

קטי צווטקוב
צור קשר עם
קטי צווטקוב

הכתבות הנצפות באתר

לנאשם נחסכו 22 חודשי מאסר - לטענת התביעה, הסנגור, עו"ד אלון קריטי, עשה מחטף כאשר לא עדכן את בית המשפט ...
לכתבה המלאה >
ביום חמישי האחרון דן בית המשפט העליון בשאלה האם ימי מעצר בפיקוח אלקטרוני באים במניין ימי מעצר מאחורי סורג ובריח ...
לכתבה המלאה >
לכבוד חגיגות ה-70 למדינת ישראל משטרת ישראל הודיעה על מתווה מיוחד במסגרתו יבוטלו על ידי המשטרה באופן יזום מאות אלפי ...
לכתבה המלאה >
שופטת בית המשפט השלום ברמלה קבעה כי אין להרשיע חייל בעבירת הספקת משקאות משכרים לקטינים במקום ציבורי, וזאת לאור הסדר ...
לכתבה המלאה >
כתב אישום בגין העסקת שלושה שוהים בלתי חוקיים הוגש כנגד אדם חרדי שלומד לרבנות. שופטת בית המשפט השלום בפתח תקווה ...
לכתבה המלאה >
בית המשפט השלום בראשון לציון גזר על שוהה בלתי חוקי שנתפס בשנת 2015 בתוך מדינת ישראל שלוש פעמים ללא אישור ...
לכתבה המלאה >
לאחר שהורשע על ידי בית המשפט המחוזי בגין מעשה מגונה בכוח לאחר שדחף את ידו לתחתוניה של מתלוננת ונגע באיבר ...
לכתבה המלאה >
חיפוש שלא בהתאם להוראות צו החיפוש הוביל לפסילתן של הראיות שהושגו במהלכו – סמים מסוג חשיש ולזיכויה של הנאשמת – ...
לכתבה המלאה >
שלושה גברים בשנות השלושים והארבעים לחייהם, הואשמו שביצעו בצוותא עבירות של צייד חיית בר מוגנת, החזקת חיית בר מוגנת, צייד ...
לכתבה המלאה >

הפחתה קוגנטיבית במסגרת שיקולי הענישה

הצדק מחייב לעיתים לא בהכרח למצות את הדין או לא להחמיר יתר על המידה כאשר הנאשם סובל מלקות שכלית או נפשית. מנגד, האינטרס הציבורי מחייב גם להגן על הציבור מפני אדם שביצע עבירה פלילית, אפילו אם הוא סובל מלקות נפשית או שכלית. לכן, נשאלת השאלה כיצד "פגיעה קוגניטיבית" דהיינו פגיעה בכושר השכלי של נאשם, באה (אם בכלל) לידי ביטוי במסגרת שיקולי הענישה בהליך הפלילי. על כך, במאמר הבא.

פורסם ב: 00:00 | 25.06.2016
כותב המאמר: עו"ד קטי צווטקוב
הפחתה קוגנטיבית במסגרת שיקולי הענישה

מהי פגיעה קוגניטיבית?

פגיעה קוגניטיבית מוגדרת בתור פגיעה שכלית, או קושי שכלי, שלא בהכרח מביא לתלות מוחלטת של החשוד בסיוע של צד שלישי או נכות מוחלטת, אך מדובר בפגיעה שפוגעת בשיקול הדעת וביכולת הוורבלית או המוטורית ובכלל זה בהתפתחות של מי שסובל ממנה. פגיעה קוגניטיבית, מביאה לרוב לפגיעה בשיקול הדעת, ולפגיעה בהתפתחות של החשוד. מי שלקוי בשכלו, יתקשה בהבנת המציאות ובראייה מפותחת ומפוקחת שלה, להבדיל מהאדם רגיל מן היישוב.

מתי פגיעה קוגניטיבית פוטרת מאחריות פלילית?

ישנן מספר רמות של פגיעה ביכולת הקוגניטיבית- שכלית של האדם, אך מבחינת המשפט הפלילי, כדי לקבל פטור מאחריות פלילית, קובע סעיף 34ח לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 כי כדי לקבל פטור מאחריות פלילית יש להוכיח שאדם הסובל מלקות שכלית, לא היה כשיר בעת המעשה, להבין את מה שהוא עשה או את הפסול במעשהו, או לא היה יכול להימנע מעשיית המעשה.

כדי לקבוע האם בעניינו של חשוד בפלילים אכן מתקיימים התנאים, יש לעשות כן באמצעות חוות דעת פסיכיאטרית ו/או באמצעות ועדת אבחון למפגר. לכן, בכל מקרה שבו נעצר אדם הלוקה בשכלו, לרוב כבר המשטרה תדאג לקבל אבחון פסיכיאטרי, ולאחר מכן גם בית המשפט (הן בשלב המעצר ולעיתים גם בהליך הפלילי העיקרי, דהיינו שלב המשפט). אכן, ישנם מקרים שבהם פסיכיאטר מחוזי יקבע כי אדם הלוקה בשכלו לא יהיה כשיר לעמוד לדין, היות וכושרו השכלי לא אפשר לו להבין את אשר עשה בעת המעשה הפלילי, ואדם כזה יהיה פטור מאחריות פלילית למעשיו. אך במקרים רבים, אנשים בעלי לקות שכלית, נמצאים כשירים לעמוד לדין פלילי, למרות שאין שום חולק שהם לוקים בשכלם, והתפתחותם איטית, ובכך גם רמת האינטליגנציה שלהם, והיכולת שלהם להבין את המציאות נכונה. ואולם, הפגיעה בכושרם השכלי אינו ברמה כזו המחייבת לפטור אותם מאחריות פלילית. ולכן אנשים כאלו יועמדו בסופו של דבר למשפט. בהמשך, נבחן כיצד בתי משפט עשויים להתייחס לנאשמים כגון אלו.

מהם שיקולי הענישה במשפט הפלילי?

סימן א' 1 לחוק העונשין הוא אשר מסדיר את נושא הענישה בישראל, כאשר בין היתר קובע החוק בסימן זה מהם השיקולים אותם בית המשפט צריך לשקול במסגרת הטלת העונש על מי שהורשע בפלילים. הכלל הוא כי תכלית הענישה בישראל היא "עיקרון ההלימה", דהיינו על העונש להיות הולם את נסיבות העבירה, והכל ביחס לנסיבות המקרה. זהו בעצם עיקרון העל בענישה בישראל.

במסגרת הטלת עונש על נאשם בפלילים, יש לחצות שני שלבים. השלב הראשון הוא לקבוע מהו מתחם הענישה הרלוונטי לנאשם עצמו. דהיינו, מה יהיה טווח הענישה שבתוכו, ייגזר עונשו של הנאשם. במסגרת קביעת מתחם הענישה, בית המשפט יכול לשקול שיקולים הנוגעים לעבירה עצמה, כגון: התכנון של הנאשם לפני העבירה, החלק שבו נטל הנאשם חלק בעבירה, הנזק שנגרם כתוצאה מהעבירה, היכולת של הנאשם להבין את מה שהוא עשה, ואת הפסול במעשה, ואת המשמעות של המעשה, וכן גם את גרמת השליטה של הנאשם במהלך העבירה. בנוסף, יכול בית המשפט לשקול את מידת הקרבה של נסיבות העבירה, לסייג לאחריות פלילית (כאן למשל משתלבות נסיבות שבהן אדם כשיר לעמוד לדין, אך עדיין הוא לקוי בשכלו בצורה שמקשה עליו להבין את הפסול במעשהו).

השלב השני, הוא גזירת עונשו של הנאשם במסגרת מתחם הענישה, ככל שבית המשפט לא מצא לחרוג מן המתחם בין אם מטעמים של שיקום ובין אם מטעמים של הגנה על שלום הציבור. במסגרת גזירת העונש בתוך המתחם, יכול בית המשפט לשקול שיקולים רבים, אך אלו יהיו שיקולים אישיים יותר. כגון: הנזקים שייגרמו לנאשם, נטילת האחריות של הנאשם על מעשהו, אפשרות השיקום של הנאשם, התנהגותו החיובית ועוד. לאחר בחינת השיקולים הרלוונטיים, יגזור בית המשפט את עונשו של הנאשם.

האם פגיעה קוגניטיבית משפיעה על שיקולי הענישה?

התשובה היא בחיוב, כפי שנרמז לעיל. יותר מכך, מדובר בשיקול חשוב מאוד שחובה על בית המשפט לשקול, בין אם בשלב קביעת המתחם לעונש, ובין אם בשלב גזירת העונש בתוך המתחם. כפי שהוסבר לעיל, בשלב קביעת המתחם בית המשפט צריך לבחון את מידת יכולתו של הנאשם להימנע מן העבירה, את מידת האפשרות של הנאשם להבין את הפסול במעשהו ועוד. במסגרת גזירת העונש במתחם, בית המשפט חייב לשקול שיקולים אישיים הנוגעים לנאשם.

כך לדוגמא, בפרשה שנדונה לא מזמן במסגרת ת"פ 13- 05- 401 מ"י נ' פלוני, הואשם והורשע אדם בעבירה במספר עבירות חמורות של מעשה מגונה. דובר על נאשם בעל לקות שכלית, ובית המשפט קבע מפורשות כי יכולתו השכלית- קוגניטיבית משפיעה ישירות על היכולת שלו להבין את הפסול במעשהו, ולכן יש לכך השלכה על קביעת "מתחם הענישה". לבסוף נגזרו על אותו נאשם עונש מקל מאוד יחסית בעבירות כל כך חמורות, של 20 חודשי מאסר ומאסר על תנאי.

במקרים רבים נאשמים אשר נמצאו כשירים לעמוד לדין צריכים ויכולים לעשות שימוש בהלכות בית המשפט הקובעות, כי נאשמים שאינם עומדים בקריטריונים לצורך הפסקת הלכים כנגדם. אולם, סובלים מ"הפחתה קוגניטיבית" צריכים לזכות בשל מצבם בהתחשבות ככל הנוגע לעונש שייגזר עליהם בסופו של דבר. מומלץ להתייעץ עם עורך דין פלילי על מנת שזכויותיך לא ייפגעו.

פורטל קרימינלי לא משאיר תגובות גזעניות , מסיתות ומפלות
תגובות (0 תגובות)
הוסף תגובה

מצא עורך דין פלילי

מצא
הצג הכל >
הצג עוד >

עורכי דין פלילי

עו"ד טליה גרידיש

עבירות כלכליות, צווארון לבן, פשיעה חמורה, פלילי כללי
לעמוד עו"ד

עו"ד מור עטיה

מתמחים במשפט הפלילי על כל רבדיו
לעמוד עו"ד

עו"ד ג׳ני חבשי

מתמחה בדיני בנקאות, דיני מקרקעין ודיני תעבורה
לעמוד עו"ד

עו"ד ליאור בנימין

עבירות מין, אלימות, סמים, צבאי, מעצרים כתבי אישום
לעמוד עו"ד

עו"ד גלעד כצמן

התמחות במשפט פלילי תעבורה ונזיקין
לעמוד עו"ד

עו"ד אורן חקון

מתמחים במשפט פלילי ודיני תעבורה
לעמוד עו"ד

עו"ד יאיר מושיוב

פשיעה חמורה, אלימות, רכוש, סמים, תעבורה וצבא
לעמוד עו"ד

עו"ד שרית עוז

מתמחה בתחום המשפט הפלילי, מעצרים ואסירים
לעמוד עו"ד

עו"ד רענן עמוסי

מתמחה בכל תחומי המשפט הפלילי
לעמוד עו"ד

עו"ד עזר מבורך

מתמחים בעבירות נוער עיכוב הליכים אלמ"ב
לעמוד עו"ד

עו"ד נדב גרינולד

משפט פלילי, סמים, מין אלימות ואסירים
לעמוד עו"ד

עו"ד שלומי ביזק

עורך דין פלילי שלומי ביזק
לעמוד עו"ד

יעוץ אישי בתחום פלילי כללי

מלא פרטים ועו”ד יחזור אליך

מדורי פורום פלילי

ניסים לוי
ניסים לוי
מנהל הפורום
נאוה זרנגר
נאוה זרנגר
מנהל הפורום
יפעת כץ
יפעת כץ
מנהל הפורום
ג׳ני חבשי
ג׳ני חבשי
מנהל הפורום
קובי מרגולוב
קובי מרגולוב
מנהל הפורום
נאוה זרנגר
נאוה זרנגר
מנהל הפורום
יפעת כץ
יפעת כץ
מנהל הפורום

עורכי דין פלילי

מור עטיה

מתמחים במשפט הפלילי על כל רבדיו
לעמוד עו"ד

שרית עוז

מתמחה בתחום המשפט הפלילי, מעצרים ואסירים
לעמוד עו"ד

גלעד כצמן

התמחות במשפט פלילי תעבורה ונזיקין
לעמוד עו"ד

נדב גרינולד

משפט פלילי, סמים, מין אלימות ואסירים
לעמוד עו"ד

ג׳ני חבשי

מתמחה בדיני בנקאות, דיני מקרקעין ודיני תעבורה
לעמוד עו"ד

עזר מבורך

מתמחים בעבירות נוער עיכוב הליכים אלמ"ב
לעמוד עו"ד

סיוון חיימוב

התמחות במשפט פלילי
לעמוד עו"ד

יאיר מושיוב

פשיעה חמורה, אלימות, רכוש, סמים, תעבורה וצבא
לעמוד עו"ד

אורן חקון

מתמחים במשפט פלילי ודיני תעבורה
לעמוד עו"ד

רענן עמוסי

מתמחה בכל תחומי המשפט הפלילי
לעמוד עו"ד

ליאור בנימין

עבירות מין, אלימות, סמים, צבאי, מעצרים כתבי אישום
לעמוד עו"ד

שלומי ביזק

עורך דין פלילי שלומי ביזק
לעמוד עו"ד

אסף גונן

עורך דין פלילי
לעמוד עו"ד

טליה גרידיש

עבירות כלכליות, צווארון לבן, פשיעה חמורה, פלילי כללי
לעמוד עו"ד
back --> -->