המחלקה לחקירות שוטרים
עו"ד משה אלון מפרט על המחלקה לחקירות שוטרים, על הכללים היחודיים לה, ועל המצב המשפטי בכל הנוגע להעמדה לדין בעקבות חקירת מח"ש, לצד סנקציות מנהליות ומשמעתיות
לא רבים מכירים את המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) שהינה גוף ייחודי השייך למשרד המשפטים, ובראשה עומד פרקליט בדרגה ובמעמד הזהים לפרקליט מחוז.
הייחוד של מח"ש הינה העובדה שהמדובר בגוף חוקר ותביעתי כאחד, כאשר החקירות המבוצעות על ידיו, אף מנוהלות בבתי המשפט השונים ברחבי הארץ על ידי פרקליטי מח"ש.
בעבר, מרביתם המכרעת של חוקרי המח"ש היו קציני וחוקרי משטרה אשר הושאלו למח"ש לתקופות שונות ובתום התקופה, חזרו למשטרת ישראל להמשך דרכם.
מסיבות כאלה ואחרות, הוחלט לאזרח את תפקידי חוקרי המח"ש, וכיום, מרבית חוקרי מח"ש הינם אזרחים, כאשר מרביתם אף עורכי דין. יש האומרים כי דווקא העובדה שחוקרי מח"ש באו מתוך שורות המשטרה, הדבר הפך אותם לחוקרים טובים יותר, שכן – IT TAKES ONE TO KNOW ONE - אין מי שמכיר טוב יותר את השוטרים והמנטליות הארגונית מאשר מי שמגיע מתוך שורותיהם.
מח"ש חוקרת עבירות הקשורות לאנשי משטרה וכן עבירות הקשורות לאנשי שירות הביטחון הכללי (שב"כ). בניגוד למה שמקובל לחשוב, מח"ש יכולים להגיש גם כתבי אישום כנגד אזרחים, כאשר לעבירות ישנה זיקה גם לאנשי משטרה. כך למשל, ניתן בהחלט להגיש כתבי אישום כנגד מתנדבי משטרה וכנגד פקחים המבצעים יחד עם שוטרים עבירות.
דוגמאות נוספות להגשת כתבי אישום כנגד אזרחים, ניתן למצוא בתיקים אשר טופלו על ידי משרדי. כך לשם הדוגמא, הוגש כתב אישום כנגד שוטר וחוקר פרטי, באישומים כי השוטר הפעיל חוקר פרטי אשר התקין מתקן עיקוב ברכבה של גרושתו. הן השוטר והן החוקר הפרטי שהינו אזרח לכל דבר ועניין הועמדו לדין פלילי בבית משפט השלום.
למרבה הצער, נחקרים רבים אינם ממשים את זכות ההיוועצות המוקנית להם ולא נעזרים בשירותיו של עו"ד פלילי מקצועי בשלב החקירה. כמו בכל חקירה אחרת, יש לכך נפקות רבה גם בחקירות מח"ש ולדעתי אף יותר מכך, מאחר ואצל שוטרים, קיימת אף סכנה מוחשית ומיידית להמשך העסקתם במשטרה.
בניגוד לאזרח "רגיל", שוטר לא יכול ריאלית להשתמש בזכות השתיקה המוקנית לכל חשוד, מאחר ואם הוא משתמש בזכות השתיקה, המשך שירותו במשטרה נתון בסכנה ברורה. עו"ד המנוסה בחקירות שוטרים, יוכל לדעת לנווט את החקירה עוד מתחילתה, כך שהשוטר הנחקר יוכל לצמצם את נזקיו ככל הניתן.
חשוב להבין, ייצוג בתיקי מח"ש הינו ייצוג מורכב במיוחד, מאחר ושוטר הנחקר במח"ש צפוי לא רק להליך פלילי, אלא להליכים מנהליים ומשמעתיים.
כעת אפרט מהם ההליכים בפניהם עשויים (ואולי נאמר – עלולים), להיתקל שוטרים אשר נחקרים במח"ש. כמובן שמדובר בשוטרים הנחקרים כחשודים ומאמר זה אינו מתייחס לשוטרים אשר מוסרים עדות כעדים לאירוע כזה או אחר.
הליך פלילי –
הליך שכזה, כמו כל הליך פלילי אחר, יכול להיות מוגש כנגד השוטר בבית משפט השלום, או בבית המשפט המחוזי, בהתאם לחומרת העבירה.
פרקליטי מח"ש, הינם פרקליטים אשר מופיעים בכל בתי המשפט ברחבי ישראל, הן בתי משפט השלום והן בבתי המשפט המחוזיים.
הסנקציות אשר בית המשפט הפלילי יכול להטיל על שוטר המורשע בפלילים, הינן ככל סנקציה המוטלת על נאשם אחר, עם כי חשוב לציין, כי מפאת תפקידו, צפוי שוטר המורשע בפלילים לעונש חמור יותר.
הליך משמעתי –
כמו עובדי מדינה ועובדי ציבור אחרים, עשוי למצוא עצמו שוטר עומד לדין משמעתי וזאת בנוסף להליך פלילי, אפילו אם המדובר באותה עבירה (אם כי לא נוהגים לעשות זאת בשלב זה), או חלף ההליך הפלילי. לעיתים, עולה מנסיבות המקרה כי השוטר חרג מסמכותו, אך החריגה אינה עולה עד כדי עבירה פלילית. במקרים כאלה, יתכן והשוטר יעמוד לדין משמעתי.
בחלק מהמקרים, כאשר קיימת מחלוקת כזו או אחרת לעניין אחריות פלילית או משמעתית, מועבר ההליך לדין משמעתי אשר מן הסתם, ההשלכות הנובעות ממנו מצומצמות הרבה יותר מהדין הפלילי. יחד עם זאת, לא תמיד נכון להעביר הליך פלילי להליך משמעתי, כאשר חלק מההסדר הינו הודאה באשמה.
דוגמא לכך ניתן למצוא במקרה שאירע רק לאחרונה, שבו התלונן מתלונן כלפיי בלש וטען כי הבלש סטר לו בפניו בחדר החקירות. בשימוע שנערך במח"ש, הוצע לסיים את ההליך בהודאה בהליך משמעתי. כיוון שעל פי חומר הראיות, היה קיים ספק סביר באשמתו של הבלש, ההליך נוהל עד תומו בבית משפט השלום הפלילי ולאחריו, זוכה הבלש מכל אשמה. אילו היה הבלש מודה בהליך משמעתי, קיים סיכון מוחשי כי היה מסיים את שירותו במשטרה כתוצאה מאותה הרשעה.
הליך מנהלי –
הליך מנהלי אינו הליך עונשי. חשוב מאוד לדעת ולהכיר זאת, מאחר ושוטרים ואנשי ציבור רבים סוברים לתומם, כי עם סיומו של ההליך הפלילי או המשמעתי כנגדם, לא ינקטו כנגדם הליכים נוספים. מחשבה זו רחוקה מהמציאות, מאחר ובמקרים רבים, בוודאי כשמדובר בהליך פלילי, קיימת סכנה מוחשית של פיטורים לאותו שוטר שנאשם בפלילים. למפכ"ל המשטרה קיימת סמכות לפטר שוטר, גם אם הוא זוכה בהליך פלילי וגם אם כלל לא הוגש כנגדו כתב אישום.
הליך מנהלי נוסף שננקט כנגד שוטר אשר מוגש כנגדו כתב אישום, או שנפתחת כנגדו חקירה, הוא השעייתו של השוטר מתפקיד, או העברתו לתפקיד שאינו כרוך במגע עם הציבור.
משמעות של הליכים כאלה, מעבר לפגיעה המעמדית והנפשית באותו שוטר, הינה פגיעה בשכרו של השוטר, מאחר ונמנע ממנו לעבוד בעבודות נוספות, ובאם הוא מושעה, משכורתו יורדת למחצית המשכורת.
לסיכום, אנו רואים כי קיימת חשיבות קריטית לליווי של עו"ד מקצועי ומתמחה בעבירות שוטרים ואנשי ציבור עוד בשלב החקירה, שכן המשמעויות הנובעות מהליכים אלו עלולות להיות הרות אסון.
אין לראות במאמר זה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
