20.08.2019

פלילי כללי

הכתבות הנצפות באתר

לנאשם נחסכו 22 חודשי מאסר - לטענת התביעה, הסנגור, עו"ד אלון קריטי, עשה מחטף כאשר לא עדכן את בית המשפט ...
לכתבה המלאה >
ביום חמישי האחרון דן בית המשפט העליון בשאלה האם ימי מעצר בפיקוח אלקטרוני באים במניין ימי מעצר מאחורי סורג ובריח ...
לכתבה המלאה >
לכבוד חגיגות ה-70 למדינת ישראל משטרת ישראל הודיעה על מתווה מיוחד במסגרתו יבוטלו על ידי המשטרה באופן יזום מאות אלפי ...
לכתבה המלאה >
שופטת בית המשפט השלום ברמלה קבעה כי אין להרשיע חייל בעבירת הספקת משקאות משכרים לקטינים במקום ציבורי, וזאת לאור הסדר ...
לכתבה המלאה >
כתב אישום בגין העסקת שלושה שוהים בלתי חוקיים הוגש כנגד אדם חרדי שלומד לרבנות. שופטת בית המשפט השלום בפתח תקווה ...
לכתבה המלאה >
בית המשפט השלום בראשון לציון גזר על שוהה בלתי חוקי שנתפס בשנת 2015 בתוך מדינת ישראל שלוש פעמים ללא אישור ...
לכתבה המלאה >
לאחר שהורשע על ידי בית המשפט המחוזי בגין מעשה מגונה בכוח לאחר שדחף את ידו לתחתוניה של מתלוננת ונגע באיבר ...
לכתבה המלאה >
בית המשפט העליון מקבל ערעור של נאשם בעבירת שוד, על דרך הפחתת 15 חודשי מאסר שהשית המחוזי, וזאת משום קיומם ...
לכתבה המלאה >
חיפוש שלא בהתאם להוראות צו החיפוש הוביל לפסילתן של הראיות שהושגו במהלכו – סמים מסוג חשיש ולזיכויה של הנאשמת – ...
לכתבה המלאה >

הליכי צדק מאחה במשפט הפלילי

גישת הצדק המאחה מכוונת זרקור המאתר את הנפגעים ואת סוגי הפגיעות שמהן סבלו. הצדק לפי גישה זו אינו מושג באמצעות השתת כאב על העבריין כתגובה לכאב שגרם, אלא באמצעות הבאתו לנקוט מעשים מאחים, שנועדו לתקן, ככל האפשר, את הנזקים שגרם מעשה העבירה ולתת מענה לצרכיהם של כל אלו שנפגעו ממנו.

פורסם ב: 21:07 | 12.02.2017
כותב המאמר: מערכת קרימינלי
הליכי צדק מאחה במשפט הפלילי

הגישה החלה מתפתחת בשנות השבעים של המאה ועשרים, כדיאלוג בין מבצע העבירה לנפגע.

 

אסכולת 'הצדק המאחה' הינה תולדה של תפיסת עולם חברתית. היא מתייחסת לעוולות בין בני האדם כפגיעה באנשים, בקהילה ובקורבן. זאת, להבדיל מתפיסת 'הצדק המעניש', הרואה במעשה הפלילי הפרה של חוק וסדר חברתי, וקובעת גמולים ברורים על בסיס כללים משפטיים. במסגרת המשפט הפלילי יש לפוגע תפקיד פסיבי, והאחריות למעשהו מוטלת עליו באופן כפוי. אסכולת 'הצדק המאחה' מציעה זווית ראיה שונה על המעשה הפלילי. היא נובעת מההכרה על מורכבותם של החיים האנושיים ושל המציאות החברתית בה מתבצע המעשה הפלילי.


הליך הצדק המאחה אינו רואה את מעשה העבירה כסכסוך פרטי בלבד, שכן נוסף על הפגיעה במערכת היחסים בין הפוגע לנפגע יש בו גם הפרה של קודים מוסריים וחברתיים ופגיעה בקהילה כולה. לכן הצדק המאחה אינו שואף להפריט את התגובות לפשיעה, אלא להשיב לקהילה, למשפחה ולצדדים הישירים את כוח ההחלטה, הכול בתמיכת המדינה ובפיקוחה.

 

כיצד מתבצע ההליך?

 ניתן להבחין בשלושה אבות-טיפוס של צדק מאחה: גישור נפגע העבירה-מבצע העבירה (victim-offender mediation),היוועדות (conferencing) ומעגלים (circles). שני הראשונים הם הנפוצים ביותר, ואילו זה האחרון התפתח בשלב מאוחר יותר ועל כן הוא נפוץ פחות, אם כי הוא מיישם באופן המיטבי את גישת הצדק המאחה.


ככלל, תהליכים אלה נערכים במסגרת רשמית של תכניות צדק מאחה אשר מנוהלות על ידי גופים מקצועיים ואוטונומיים. תכניות צדק מאחה יכולות להיות פרי יוזמה של מסגרות שונות: עמותות עצמאיות, מרכזי גישור בקהילה, גופים ממשלתיים ואחרים.


בסיומו של הליך הצדק המאחה מתקבלת תכנית שנועדה להחליף את גזר הדין. הצדדים מסכימים על המועדים לביצוע התכנית ועל הדרכים לפיקוח על מילויה והדיווח לרשויות על השלמתה או אי השלמתה.

 

מה בין 'סולחה' ובין הליך 'צדק מאחה'

הליך הצדק המאחה אף הושפע רבות ממנגנוני צדק מסורתיים ודתיים ברחבי העולם. הסולחה, למשל, היא מנגנון צדק מסורתי הרווח גם בימינו בקהילות ערביות במקומות שונים בישראל ומחוצה לה. אף על פי שהסולחה והצדק המאחה שותפים לרצון להעצים את הקהילה המקומית ולכונן פתרונות המתאימים לתרבות ולערכים של הנוגעים בדבר, בחינה מדוקדקת יותר מדגישה דווקא את ההבדלים ביניהם. בסולחה, המוכתר, או נבחר הציבור שמונה כמיישב הסכסוכים, הוא הקובע מה יהיה הפיצוי, ולא הצדדים הישירים לסכסוך. במרכז הדיון לא נמצאים הנפגע והפוגע, אלא ראשי משפחותיהם, וכך יש מקרים שבהם הפוגע אינו מביע צער והנפגע אינו סולח, ועם זאת מתקיים פיוס בין המשפחות. בנוסף, נשים אינן מורשות להשתתף בהליך הסולחה.


הליך הצדק המאחה מציע מסגרת שבה יש לנפגעי עברה, כמו גם למבצעי עברה, שליטה מסוימת על ההליך, בהיותם חלק מקבוצה המקבלת החלטות במשותף. נפגע העבירה יכול לספר בחופשיות על שעבר עליו והוא זוכה להכרה מלאה בסבלו ואישור לאחריותו הבלעדית של הפוגע.

 

הענישה הפלילית

עיקרה של הענישה הפלילית אינו במערכת היחסים שבין הנאשם לנפגע הישיר ממעשיו או לקהילה שבה הוא חי. בבסיס הענישה מונח עיקרון ההלימה שבין המעשה למידת העונש. הגמול שבענישה מיועד להרחיק את העבריין מהחברה ולתייגו ככזה, ומטרת הענישה הפלילית היא למנוע מהעבריין לחזור ולבצע עבירה, להרתיעו ולהרתיע אחרים. עם זאת חלה בשנים האחרונות התפתחות שעניינה בהכרה במעמדו של קרבן העבירה ובמשקל שניתן לעמדתו בהליכים הפליליים הנוגעים אליו. כך חוקק חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א- 2001 , הקובע מנגנון להבאת עמדת נפגע עבירה בפני בית המשפט בעניינים מסוימים; כך גם התפתחה הפסיקה בעניין חיוב נאשמים בפיצוי נפגעי עבירה ומעמדו של נפגע העבירה במסגרת ההליך הפלילי הפך להיות משמעותי. במקביל להתפתחות ההכרה במעמדו של נפגע העבירה חלה התפתחות בהליכים של גישור פלילי וצדק מאחה. יש משמעות רבה ל"תיקון" שנעשה באמצעות הליך של צדק מאחה, אך יש להדגיש כי אין בהליך הצדק המאחה או בהסכם האיחוי אליו הגיעו הצדדים כדי לחייב את ביהמ"ש, אלא מדובר בשיקול במסגרת כלל השיקולים.


את התפתחותו של הליך הצדק המאחה יש לראות גם על רקע התפתחותו של המשפט הטיפולי ככלי לשיקום עבריינים כחלופה לאמצעי הענישה המסורתיים. בבסיס התפיסה של המשפט הטיפולי הוא השימוש בהליך הפלילי ובכוח הסנקציה השיפוטית לנתב נאשם למסלול טיפולי, במקום מסלול שהוא עונשי בעיקרו, המטרה להוציאו ממעגל הפשיעה.

 

יעילות ההליך

הגישה מבוססת על שתי הנחות יסוד מרכזיות: האחת, שתהליכי 'הצדק המאחה' יהיו יעילים יותר מתהליכי ההליך הפלילי הקונבנציונאלי במניעת עבריינות חוזרת. השנייה, שהליכי 'הצדק המאחה' יתנו מענה טוב יותר לצרכי הקורבנות. הנחות אלו, לאחר שזכו לביסוס במחקרים אמפיריים שנערכו ברחבי העולם וגם בישראל, מלמדים על תרומתם בפועל ועל הפוטנציאל הטמון בגישה, ומהווים את הצידוק העיקרי ליישומה.

 

כמו- כן, קבלת האחריות הפעילה ונקיטת צעדי האיחוי מאפשרות גם למבצע העבירה להשתקם, לשוב להיות חלק מהקהילה הנורמטיבית ולעבור תהליך של "כפרה חילונית". במקום להתמקד בגמול, משיב הצדק המאחה את הצדק על כנו באמצעות איחוי. במקום הוספת כאב על הכאב שכבר נגרם, הצדק המאחה מעודד עשיית טוב שתאזן את מאזני הצדק ותענה על צורכי הצדדים כולם.

 

הניסיון שהצטבר ב- 30 השנים האחרונות ברחבי העולם מצביע על יעילותה של גישת הצדק המאחה הן בהורדת שיעור העבריינות החוזרת של מבצעי עבירה, הן במתן מענה לצרכיהם של נפגעי עבירה והן בחיזוקה של תחושת השייכות והביטחון של חברי הקהילות.

 

לסיכום,

בכדי להגיע לתוצאה טובה בהליך הצדק המאחה כדאי לפנות לשירותיו של עורך-דין פלילי. עורך-דין פלילי מקצועי ובעל ניסיון בתחום יידע לפעול ברגישות הרצויה ולהכין את החשוד או הנאשם להליך הגישור באופן מיטבי. עורך דינו של מי שנחשד או נאשם בעבירה פלילית יכול ליזום הליך של צדק מאחה ולהציעו אף עובר להגשת כתב האישום, זאת כצעד נוסף למניעת הגשת כתב אישום או ביטולו ע"י הרשות התובעת.

פורטל קרימינלי לא משאיר תגובות גזעניות , מסיתות ומפלות
תגובות (0 תגובות)
הוסף תגובה

מצא עורך דין פלילי

מצא
הצג הכל >
הצג עוד >

עורכי דין פלילי

עו"ד טליה גרידיש

עבירות כלכליות, צווארון לבן, פשיעה חמורה, פלילי כללי
לעמוד עו"ד

עו"ד אורן חקון

מתמחים במשפט פלילי ודיני תעבורה
לעמוד עו"ד

עו"ד שרית עוז

מתמחה בתחום המשפט הפלילי, מעצרים ואסירים
לעמוד עו"ד

עו"ד עזר מבורך

מתמחים בעבירות נוער עיכוב הליכים אלמ"ב
לעמוד עו"ד

עו"ד ג׳ני חבשי

מתמחה בדיני בנקאות, דיני מקרקעין ודיני תעבורה
לעמוד עו"ד

עו"ד גלעד כצמן

התמחות במשפט פלילי תעבורה ונזיקין
לעמוד עו"ד

עו"ד יאיר מושיוב

פשיעה חמורה, אלימות, רכוש, סמים, תעבורה וצבא
לעמוד עו"ד

מדורי פורום פלילי

נאוה זרנגר
נאוה זרנגר
מנהל הפורום
ג׳ני חבשי
ג׳ני חבשי
מנהל הפורום
נאוה זרנגר
נאוה זרנגר
מנהל הפורום

עורכי דין פלילי

ג׳ני חבשי

מתמחה בדיני בנקאות, דיני מקרקעין ודיני תעבורה
לעמוד עו"ד

אורן חקון

מתמחים במשפט פלילי ודיני תעבורה
לעמוד עו"ד

סיוון חיימוב

התמחות במשפט פלילי
לעמוד עו"ד

אסף גונן

עורך דין פלילי
לעמוד עו"ד

יאיר מושיוב

פשיעה חמורה, אלימות, רכוש, סמים, תעבורה וצבא
לעמוד עו"ד

גלעד כצמן

התמחות במשפט פלילי תעבורה ונזיקין
לעמוד עו"ד

שרית עוז

מתמחה בתחום המשפט הפלילי, מעצרים ואסירים
לעמוד עו"ד

עזר מבורך

מתמחים בעבירות נוער עיכוב הליכים אלמ"ב
לעמוד עו"ד

טליה גרידיש

עבירות כלכליות, צווארון לבן, פשיעה חמורה, פלילי כללי
לעמוד עו"ד
back --> -->