בית משפט קהילתי
בשנת 2014 הוקם בבאר שבע בית המשפט הקהילתי הראשון בישראל. מדובר בבית משפט אשר מטרתו להתמודד באופן קהילתי ומערכתי עם פשיעה חוזרת של עבריינים אשר שבים וחוזרים לבצע עבירות פליליות גם לאחר שהורשעו וריצו עונשי מאסר. בבית המשפט הקהילתי שמים דגש על ענישה שיקומית לצורך השבתו לחברה של העבריין. כיום בישראל פועלים שלושה בתי משפט קהילתיים. במאמר הקרוב נפרט אודות בית המשפט הקהילתי ומטרותיו
בתי המשפט הקהילתיים הוקמו מתוך הבנה שעל מנת ולמנוע פשיעה חוזרת בידי עבריינים, יש לפעול בדרך שיקומית ולפעול למען שילובם מחדש בחברה כדי שאלה לא ישובו למעגל העבריינות. מדובר ביוזמה משותפת של משרד המשפטים ומשרד הרווחה, הנהלת בתי המשפט, משטרת ישראל ועמותת "אשלים". מדובר במודל שפותח בארצות הברית בשני העשורים האחרונים ואומץ על ידי מדינת ישראל לאחרונה. לצד ההומניזם שבמהלך מדובר גם בפרויקט שעשוי לחסוך למדינה מאות מיליונים של שקלים שכן מטרתו לשקם את העבריינים החוזרים ולהפוך אותם לאנשים נורמטיביים אשר עובדים ומשלמים מיסים.
מטרתו של בית המשפט הקהילתי
כאמור מטרתו של בית המשפט היא להתמודד עם תופעת העבריינות החוזרת באופן מערכתי מתוך תפיסה כי התופעה נובעת מקשיים כלכליים ובעיות חברתיות שונות בהם נתקלים העבריינים לאחר שסיימו לרצות את עונשי המאסר. מערך בתי המשפט הקהילתיים מציע פתרון כוללני למגוון הבעיות המובילות לפשע ובכך הוא מצמצם למעשה את התופעה של עבריינות חוזרת.
כמו כן, בתי המשפט הקהילתיים מאפשרים לצמצם את הניכור הקיים בין הציבור למערכות האכיפה, להגביר את תחושת הצדק הפרוצדורלי, לקרב אוכלוסיות של עוברי חוק וצעירים במצבי סיכון אל הקהילה ולשפר את מצבן של קהילות הסובלות מאחוזים גבוהים של פשיעה. כל זה נעשה באמצעות מתן מענה בתחומים של רווחה, בריאות, תעסוקה, פנאי ועוד. מדובר בתכנית כוללת אשר מבטאת לקיחת אחריות משותפת לפתרון הבעיות ונשענת על שיתוף הפעולה של הנאשם לצד התגייסות כוללת והתאמות של המערכת.
איך זה פועל?
תכניות השיקום בבית המשפט הקהילתי מציעות מגוון רחב של אפשרויות כמו השלמת השכלה, גמילה מאלכוהול ומסמים, השתלבות בתעסוקה, מיצוי זכויות, התמודדות עם עוני וחובות ועוד. בית המשפט הקהילתי מפקח באופן צמוד על העבריין מתוך כוונה לטפל ולצמצם את תופעת העבריינות ולהחליף את הענישה הנהוגה כיום בבתי המשפט הרגילים, ענישה אשר מונעת משיקולים של גמול והרתעה לענישה שיקומית שהינה חלק בתהליך שיקום מהותי.
בנוסף, קציני המבחן לוקחים חלק בשלבים השונים של התוכנית השיקומית אשר מוצעת לעבריין. החל מהשלב הראשוני בו נבדקת התאמתו של העבריין לבית המשפט הקהילתי, דרך שלב האבחון וההמלצה על התוכנית השיקומית ועד שלב התהליך השיקומי עצמו.
במסגרת שלב האבחון והמלצה על תכנית שיקומית נשלח העבריין לאבחון ולהכנת תסקיר של שירות המבחן, תסקיר אשר כולל המלצה על תכנית שיקומית בקהילה בשילובם של גורמים וארגונים נוספים בקהילה שייקחו חלק בתהליך השיקום ושילובו מחדש של העבריין בחברה. לאחר מכן העבריין מתחיל את ההליך השיקומי עצמו אשר כולל תכנית גישור וצדק מאחה, עבודות שירות לתועלת הקהילה והציבור, שילוב בתוכניות שיקום כגון גמילה מסמים, שילוב בתכניות תעסוקה בקהילה ועוד.
בית המשפט הקהילתי בבאר שבע
בית המשפט הקהילתי בבאר שבע הוא בית המשפט הקהילתי הראשון שהוקם בישראל והוא החל לפעול בשנת 2014 כפיילוט מודל. בבית משפט זה פועלת השופטת בדימוס דרורה בית-אור אשר פרשה לגמלאות אך חזרה למען הפרויקט. בבית משפט זה בונים לעבריין תכנית שיקום אישית הכוללת הכנסה הדרגתית למעגל העבודה, השתתפות בקבוצות גמילה ועזרה במיצוי זכויות שונות.
בית המשפט הקהילתי ברמלה
כחלק מהפרויקט הוחלט להקים בתי משפט קהילתיים באזורים בהם רף הפשיעה הוא גבוה למדי, ואילו העיר רמלה מאופיינת במגוון של שכונות מעורבות וגם שכונות בהן מתגוררים יהודים וערבים בנפרד, השכונות בצדה הדרומי של העיר מאופיינות במצב סוציו-אקונומי חלש יותר ונחשבות לשכונות מצוקה בהן ניתן למצוא פשיעה ושימוש רב בסמים. כמו כן בעיר אוכלוסייה גדולה של עולים חדשים וכן משפחות חלשות נזקקות המגדלות דור שני ושלישי לעבריינות ועוני. בית המשפט הקהילתי ברמלה החל את פעילותו בתחילת חודש ספטמבר 2015. כבוד השופטת נירה דסקין משמשת כשופטת בבית משפט זה, עוד בבית המשפט זה עובדים סנגורים מהסנגוריה הציבורית, קציני מבחן, פרקליטים, תובעים משפטיים, עובדת סוציאלית קהילתית מעיריית רמלה, ראש צוות עבודה קהילתי ורכז מעמותת אשלים-ג'וינט.
בית המשפט הקהילתי בתל אביב יפו
בית המשפט הקהילתי בתל אביב יפו הוא בית המשפט החדש ביותר שהוקם במסגרת התכנית והוא פועל מאז חודש מאי 2017. נכון לכתיבת שורות אלה כבר הופנו להליך הקהילתי מספר רב מאוד של נאשמים ונערכו עשרות בדיקות התאמה לבחינת התאמתם של משתתפים פוטנציאליים לתכנית.
לסיכום
בתי המשפט הקהילתיים בישראל מהווים מודל חשד ומעניין לפתרון בעיות במסגרת ההליך הפלילי בישראל. בתי המשפט הללו מהווים צעד נוסף במעבר מגישה שדוגלת בענישה הנובעת משיקולי גמול והתרעה לענישה שיקומית על שלל היתרונות של ענישה מסוג זה. כיום בישראל פועלים שני בתי משפט קהילתיים. בכדי להבין האם עניינו של נאשם מסוים מתאים להתדיין בבתי המשפט הקהילתיים יש לפנות לעורך דין פלילי אשר יוכל לסייע בנושא.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני.
