מילון מונחים פלילי

כאשר בהכרעת הדין ישנה "הרשעה" או כאשר בית המשפט קבע כי הנאשם ביצע את מעשה העבירה אך לא הרשיעו, מתחילים בשלב הטיעונים לעונש. את שלב זה פותח התובע בטיעונים לחומרת העונש ובמקרים מסוימים הוא אף יכול להביא ראיות לעונש (לדוגמא: תצהיר של קורבן העבירה או תמונות על החבלות או הנזקים שנגרמו).

לאחר שהתובע מסיים עם טיעוניו, טוען הנאשם, או בא כוחו, בבקשה מבית המשפט שיקל בעונשו של הנאשם. גם הנאשם יכול להביא ראיות לעניין העונש. כך לדוגמא הנאשם יכול להביא לבית המשפט עדים שיעידו על אופיו הטוב או במקרים שיש אדם שהנאשם הורשע בכך שפגע בו, הנאשם יוכל להביאו להעיד לטובת הנאשם במידה וזה יהיה מוכן לכך (הדבר נפוץ בדרך כלל באישומים שמוגשים בגין עבירות אלימות במשפחה).

בנוסף, בית המשפט יכול לבקשת אחד מהצדדים להפנות את הנאשם לשירות המבחן למבוגרים לצורך קבלת תסקיר שיתן המלצות לעניין העונש. חשוב לזכור, כי ככל הנוגע לקטינים יש חובה לקבל תסקיר מטעם שירות המבחן לנוער. כמו כן, ישנה חובה לקבל תסקיר גם ככל שמדובר בבגירים שביצעו עת העבירה שבגינה הורשעה כאשר היו מתחת לגיל 21, ויש עתירה מטעם התביעה להשית עליהם עונש מאסר בפועל (בין אם בעבודות שירות). 

לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, על בית המשפט לגזור עונשו של הנאשם.

סעיף 193 לחוק סדר הדין הפלילי: "בתום הטענות לעניין העונש יגזור בית המשפט את דינו של הנאשם; בית המשפט יקרא את גזר הדין בפומבי, יחתום עליו ויסמנו בתאריך קריאתו".

למעשה, גזר הדין הוא החלטת בית משפט הקובעת את עונשו של נאשם לאחר שבהכרעת דין נקבעה אשמתו והוא הורשע.

ביום 10.7.12 נכנס לתוקף תיקון 113 לחוק העונשין בנוגע להבניית שיקול הדעת בענישה.

מטרת החוק הינה להבנות ולכוון את שיקול דעתו של בית המשפט בגזירת הדין ולהביא לכך שבתי המשפט יגזרו את הדין בהתאם לאותם עקרונות ולפי מדיניות עקבית ובכך להגביר את ערך השוויון. כל זאת, תוך הותרת שיקול הדעת בידי בית המשפט בקביעת העונש ושמירה על עיקרון הענישה האינדיבידואלית, בשים לב לנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ושל כל נאשם.

החוק מבנה את שיקול דעתו של השופט באמצעות יצירת הליך גזירת דין תלת- שלבי: בשלב הראשון, בית המשפט קובע מתחם עונשי הולם, לפי העיקרון המנחה בענישה – עקרון ההלימה. בשלב השני, בית המשפט נדרש לבחון אם יש מקום לסטות מן המתחם שקבע. סטייה לקוּלה מותרת בעיקר מטעמים של שיקום, וסטייה לחומרה מותרת רק מטעמים של הגנה על שלום הציבור. אם מצא בית המשפט שאין מקום לסטות מן המתחם, בית המשפט נדרש לעבור לשלב השלישי ובו הוא מצווה לקבוע את העונש המתאים לנאשם בתוך מתחם העונש ההולם, בהתבסס על שיקולי הרתעה אישית או כללית ועל מגוון שיקולים ונסיבות שאינם קשורים לביצוע העבירה ואשר אינם משליכים על חומרת העבירה הנדונה.

למאמר המורחב על שלבי ההליך הפלילי לחץ כאן. 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

הסדר מותנה הוא הליך חדש יחסית אשר נכנס לתוקף עם תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי אשר הקנה לזרועות התביעה את האפשרות לסגור תיקי חקירה במקרים המתאימים,  וזאת בעילה נוספת על שלוש עילות הסגירה הקיימות (חסר אשמה, חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור).

מדובר בהליך של הסכם בין התביעה לחשוד, לפיו החשוד מודה בעובדות עליהן מוסכם במסגרת ההסדר (עובדות המקימות עבירה או עבירות פליליות) ומתחייב לקיים את התנאים שנקבעו בהסדר. וזאת, כנגד התחייבות של התביעה להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את התיק בעילה של "סגירת תיק בהסדר". במידה והחשוד לא ימלא אחר התנאים עליהם הוסכם בהסדר מותנה, יוגש נגדו כתב אישום והוא יאלץ להתמודד עם האישומים הפלילים בבית המשפט.

הליך של הסדר מותנה נועד לחול על עבירות קלות יחסית (שהעונש הקבוע בצידן הינו מתחת ל-3 שנות מאסר) או עבירות שבוצעו בנסיבות מקלות (אף על פי שישנן מספר עבירות פשע שגם נכללות בהסדר)..

ישנן דרישות סף נוספות להליך של הסדר מותנה. למשל, העדר עבר פלילי לחשוד ב-5 שנים שלפני ביצוע העבירה נושא ההסדר, העדר חקירות או משפטים פליליים שנותרו פתוחים כנגד החשוד ושלא נערך עם החשוד הסדר מותנה ב-5 שנים שלפני ביצוע העבירה.

כמו כן, פניה להליך של הסדר מותנה יעשה רק במקרים בהם התביעה סבורה שהעונש המתאים לחשוד בגין העבירה אינו כולל רכיב של מאסר בפועל, לרבות מאסר לריצוי בעבודות שירות. בנוסף על כך, יש צורך בקיומן של ראיות מספיקות לאישום בעבירה נושא ההסדר.

במסגרת עריכת הסדר מותנה עם חשוד, יכולה התביעה להתנות את סגירת התיק בתנאים המתאימים ביחס לסוג העבירה וביניהם: תשלום לאוצר המדינה, פיצוי לנפגע העבירה, התחייבות להימנע מביצוע עבירה, עמידה בתנאי תכנית טיפול ושיקום, התחייבות להתפטר או התחייבות שלא לשמש בתפקיד מסוים וכד'.

בהתאם להוראות סעיף 11א לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, סגירת תיק בהסדר מותנה מקבלת ביטוי ברישומיה הפנימיים של המשטרה תחת "תיקים סגורים", ולא מדובר ברישום פלילי רגיל. המידע אודות סגירת תיק בהסדר מותנה תימסר רק לקבוצה מצומצמת של גופים, המפורטת בתוספת השלישית לחוק זה.

לקריאת המאמר המורחב בנושא הסדר מותנה לחץ כאן!!

כאשר בית המשפט גוזר עונשו של נאשם לעונש מאסר של עד שישה חודשים, ישנה אפשרות לבצע את עונש המאסר בדרך של עבודות שירות, והכל בכפוף לחוות דעת מאת הממונה על עבודות השירות.

במקרה בו החל הנאשם לרצות עונש המאסר בעבודות שירות ולא עמד בחובותיו ובתנאי עבודות השירות, יוזמן הנאשם לשימוע כדי להעלות טענותיו לפני נציב שירות בתי הסוהר או לפני סוהר בכיר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר שהוסמך לכך על ידי הנציב.

הלכה למעשה, הממונה על עבודות השירות מעניק לעובד שירות מספר הזדמנויות לחזור ולבצע את עבודות השירות וזאת בטרם תועבר המלצה לנציב שירות בתי הסוהר על הפקעת עבודות השירות והמרתן בעונש מאסר בפועל מאחור סורג ובריח.

בעבר, הממונה על עבודות השירות היה ממציא הודעה לבית המשפט (שדן בעניינו של הנאשם), לפיה הנאשם לא מבצע כראוי את עבודות השירות שהוטלו בעניינו וכי בית המשפט מתבקש להורות על הפסקת עבודות השירות לאלתר. כיום, לאחר שינוי החוק, הסמכות להפקיע עבודות שירות נתונה לנציב שירות בתי הסוהר או קצין בדרגת גונדר שהוסמך על ידו לכך.

כנגד החלטת נציב שירות בתי הסוהר להפקיע עבודות שירות, יש בידי הנאשם אפשרות להגיש עתירת אסיר לפי סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר לבית המשפט לעניינים מנהליים באותו מחוז בו יושב בית הסוהר.

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

כאשר בית המשפט משית על נאשם צו עבודות של"צ (שירות לתועלת הציבור), על הנאשם לבצע העבודות עד שנה, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 71ב לחוק העונשין "תוקפו של צו עבודות של"צ לא יעלה על שנה אחת". במקרה בו חלפה כבר יותר משנה מאז שניתן נגד הנאשם צו עבודות של"צ, ושירות המבחן לא עתר לבית המשפט להאריך את הצו, ניתן לקבוע שצו עבודות השל"צ פקע תוקפו, שכן חלפה יותר משנה והוא לא הוארך. למעשה מדובר במספר שעות "התנדבותיות" של שירות לתועלת הציבור. 

במקרים בהם הנאשם לא משתף פעולה ולא עומד בתנאי המבחן, שירות המבחן הוא זה שמדווח לבית המשפט באם הנאשם הפסיק או סרב לבצע את השל"צ, ובהתאם לכך מבקש לקיים דיון מחודש בעניינו ולהפקיע את צו המבחן. אם בית המשפט מחליט לבטל את עונש השל"צ אזי הוא גוזר עונש חלופי אחר, בד"כ יהא זה קנס, מאסר על תנאי או עבודות שירות למעשה זה יכול להיות כל עונש שהיה בית המשפט מוסמך לגזור על הנאשם מלכתחילה.

אולם, בטרם ישית בית המשפט עונש חלופי על הנאשם, עליו לברר אם השופט שנתן את גזר הדין בעונש של צו של"צ, הזהיר את הנאשם כחוק על התוצאות האפשריות של הפרת צו השל"צ כמתחייב בהוראת סעיף 71א(ה) לחוק העונשין. ועל האפשרות לגזור את עונשו של הנאשם מחדש במידה ולא יבצע את שעות השל"צ. ככלל, ככל שקיים ספק אם בית המשפט הבהיר לנאשם ו/או הזהיר אותו על התוצאות האפשריות של הפרת צו השל"צ, אין אפשרות להטיל עליו עונש נוסף אחר במקום עבודות השל"צ.

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

כאשר בית המשפט עתיד לשלוח נאשם לריצוי מאסר בפועל, אך בכוונתו להורות על עונש מאסר שלא עולה על חצי שנה (כלומר- 6 חודשים), הוא רשאי להורות על ריצוי המאסר בדרך של "עבודות שירות". אסיר שמבצע עבודות שירות, מבצע למעשה עבודות כפיים, והוא מוגדר בתור אסיר לכל דבר ועניין, וכן הוא לא זכאי לקבל שכר.

עם זאת, על מנת שבית המשפט יורה על ריצוי מאסר בעבודות שירות, יש לקיים שני תנאים. האחד הוא שהנאשם מסכים לכך, והשני הוא שהממונה על עבודות השירות, מצא כי הנאשם מתאים לכך. כדי לקבוע האם הנאשם אכן מתאים לכך, יורה בית המשפט לקבלת חוות דעת ממונה על עבודות השירות שהוא בעצם קצין בשירות בתי הסוהר.

במסגרת אותה "חוות דעת" יראיין כאמור הממונה את האסיר המיועד, ויעריך את התאמתו, מוגבלותו, מסוכנותו, וכן גם את אפשרות ההשמה שלו בעבודות שירות נכון לזמן הקרוב. בין היתר, הממונה גם יבחן האם קיימת סכנה שהנאשם יפגע במישהו או ייפגע ע"י אחר (לשם כך הוא רשאי לקבל גם חוות דעת מקצין מודיעין משטרתי ועוד). חוות הדעת של הממונה לרוב מאומצת ע"י בית המשפט, ועל מנת שהממונה ימליץ על עריכת עבודות שירות, יש צורך כמובן להתייצב לפגישה עמו, ולעשות רושם מהימן, טוב, וגם להביע נכונות לריצוי מאסר בעבודות שירות. יוער לסיום, כי הדין לעניין חוות דעתו של הממונה קבוע בסעיף 51(ב)ב1 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977. 

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

כאשר אדם מבצע עבירה פלילית, נתפס, ונחקר בגינה, יכולה המדינה לעשות שני דברים. או לסגור את התיק הפלילי או בשל היעדר ראיות או בגין היעדר עניין לציבור. מנגד, היא יכולה להגיש נגד אותו אדם כתב אישום. כתב אישום הוא למעשה כמו כתב תביעה שהמדינה מגישה לבית המשפט, ובו היא מאשימה את אדם בביצוע עבירה פלילית. הנאשם, יכול להודות בכתב האישום ואז לבקש מבית המשפט להקל בעונשו, או לכפור בכתב האישום. אז, המדינה צריכה להוכיח את הטענות המועלות בכתב האישום.

כתב האישום אמור לכלול מספר דברים שיש חובה לציינם ובניהם העובדות שמקימות למעשה את העבירה הפלילית שביצע הנאשם לכאורה, וכן את רשימת העדים שהמדינה מתכוונת להביא לבית המשפט לצורך הוכחת האישום. בסיום תוכן כתב האישום, המדינה צריכה לפרט מהן העבירות הפליליות או העבירה, שהיא מאשימה בה או בהן את הנאשם. בנוסף, יכול כתב האישום לכלול מספר נאשמים, אז הוא יפרט בנפרד לגבי כל אחד מהנאשמים את העובדות הרלוונטיות לעניינו ואת העבירות המיוחסות לו. 

ככל שבכוונת המאשימה לעתור למאסר בפועל, או אף מאסר בפועל שניתן לרצותו בעבודות שירות, עליה לציין זאת במפורש בכתב האישום.

כמו כן, ככל שהמדינה מבקש לחלט רכוש או כסף שנתפס על ידי ושלטעמה קיים קשר בינו לבין ביצועה של אותה עבירה עליה לציין זאת מפורשות בכתב האישום

אם בית המשפט הרשיע נאשם, הוא ידון בעונש המגיע לנאשם בגין העבירה בה הורשע. "עונש" בהליך הפלילי יכול להיות קל, בדמות קנס, או מאסר על תנאי. מנגד, עונש יכול לבוא גם לידי ביטוי במאסר מאחורי סורג ובריח.

סעיף 51ב לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 הוא אשר מסדיר את נושא עבודות השירות. אם בית המשפט סבור כי יש מקום לבחון רצוי מאסר בעבודות שירות, או אז לרוב, בשלב הטיעונים לעונש, הוא יורה על קבלת חוות דעת מהממונה על עבודות שירות (קצין בשירות בתי הסוהר). הממונה יראיין את הנאשם, ויקבע האם הוא כשיר לביצוע עבודות כגון אלו. כמו כן, לשם ביצוע עבודות שירות, על הנאשם גם להסכים לכך (לעיתים נאשמים מעדיפים פשוט לשבת בכלא, ולא לבצע עבודות שירות).

ב-3 ביולי 2018, אישרה וועדת החוקה, חוק ומשפט בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק העונשין (נשיאת מאסר בעבודות שירות - הוראת שעה), התשע"ז-2016. על פי הצעת החוק, בסעיף 51ב(א) שצוין לעיל, המילים "שאינה עולה על שישה חודשים" יוחלפו במילים "שאינה עולה על תשעה חודשים". המשמעות היא, שתקופת המאסר המירבית שניתן היה להמיר לעבודות שירות הייתה 6 חודשים. כיום, בית המשפט מוסמך להמיר תקופת מאסר של עד 9 חודשים לריצוי בעבודות שירות.

הצעת החוק הממשלתית מוזגה עם הצעת חוק פרטית של ח"כ אחמד טיבי, במטרה להרחיב את השימוש בחלופה של עבודות שירות. הצעת החוק שהובאה כהוראת שעה תהיה תקפה לשנתיים אשר במסגרתן, יישום החוק ילווה במחקר שמטרתו יהיה לבחון את השפעות התיקון כולל האפשרות לקיצור שליש. ולבסוף יוחלט האם להפוך את הוראת השעה להוראה קבועה.

ככל שנקבע שנאשם ירצה עבודות שירות, והנאשם לא ביצע אותן, או לא הגיע לבצען במשך תקופה, או שהתנהגותו המשמעתית לא הייתה ראויה, אז יכול בית המשפט לקבוע על הפקעת עבודות השירות. המשמעות היא שהנאשם ירצה את המשך עונשו מאחורי סורג ובריח.

 אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

לבית המשפט יש סמכות להטיל כל עונש שהחוק מאפשר לו, במסגרת עבירה פלילית ספציפית. אך אין ספק שהעונש החמור ביותר שבית המשפט יכול לפסוק הוא עונש מאסר בפועל (אומנם קיים עונש מוות בעבירות מסוימות, אך לא נעשה בו שימוש עד כה, למעט במשפט אייכמן).

בישראל, קובע חוק העונשין, התשל"ז- 1977 כי העונשים המוטלים לצד כל עבירה פלילית הם עונשי "מקסימום". כלומר, עונש המאסר הוא העונש המקסימלי שאפשר לתת. עם זאת, ישנן מספר עבירות שקבוע להן עונש "מינימום". כמו לדוגמא, עבירה של תקיפת שוטר, שעונש המינימום שקיים לצידה הוא חודש ימים (אך המאסר יכול להיות בפועל אך גם על תנאי, או בדרך של עבודות שירות). דהיינו, מאסר בפועל, כשמו כן הוא, מאסר מאחורי סורג ובריח. יוער, שכאשר בית המשפט מטיל מאסר עד לתקופה של חצי שנה, ניתן לרצותו באמצעות עבודות שירות, אך זאת בכפוף לחוות דעת של ממונה על עבודות שירות, ובהסכמת הנאשם.

דברים אלו מובאים באדיבותו של עו"ד בנימין בן נתן. אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

יש שלושה סוגים של מאסר. הסוג הראשון הוא המוכר ביותר, והוא מאסר בפועל, דהיינו מאחורי סורג ובריח. הסוג השני הוא מאסר בפועל המרוצה בדרך של עבודות שירות, והיא יכול להיגזר כאשר בית המשפט מטיל עונש מאסר בפועל של עד חצי שנה. אז העונש מתבצע בדרך של עבודות יומיות, שבסופן הנאשם חוזר לביתו. הסוג השלישי, הוא מאסר על תנאי. כלומר, בית המשפט יכול לקבוע שנאשם לא ייכנס למאסר בגין העבירה הספציפית, אך אם בפעם הבאה יבצע עבירה דומה, אז הוא ייכנס למאסר לתקופה מסוימת, שלא תהיה נמוכה משנה אך לא תהיה גבוהה משלוש שנים.

לעיתים, כאשר בית המשפט מטיל מאסר על תנאי, ולאחר מכן הנאשם נתפס באותה עבירה, אז יכול בית המשפט להפעיל למעשה את מאסר התנאי הקבוע, אך גם במקרים כאלו, יש לבית המשפט סמכות להאריך את התנאי, במקרים מיוחדים שמצדיקים זאת (כמו לדוגמא, בהתקיימן של נסיבות אישיות מיוחדות).

דברים אלו מובאים באדיבותו של עו"ד פלילי בנימין בן נתן. אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

הוגש כנגדך כתב אישום? זומנת לחקירה? מעוניין בהגשת ערעור או מחיקת רישום פלילי חשוב שתפנה לעורך דין פלילי. מיהו עורך הדין הפלילי? מדוע חשוב לקחת רק עורך דין בעל ניסיון בתחום הפלילי?

ההליך הפלילי הוא מורכב ובעל היבטים רבים. מדובר בהליך בו המדינה מאשימה אדם בביצוע עבירה, כשהליך בירור האשמה והטלת העונש מתברר בבית המשפט.

מדובר בהליך בעל השלכות משמעותיות ביותר הנוגעות לזכויותיו הבסיסיות של האדם שעלולות להיפגע ואף להילקח ממנו. לדוגמא, זכותו של אדם לחירותו יכולה להיפגע מכך שיוטל עליו עונש מאסר, וזכותו של אחר לעסוק בפרנסתו יכולה להיפגש בשלילת רשיון נהיגה, הטלת עבודות שירות, ולעתים אף מעצם הרישום הפלילי עצמו.

במקרים רבים, מדובר באזרח פשוט שאינו יכול להגן על עצמו מבחינה משפטית, אל מול המדינה שהיא מנגנון גדול וכוחני. מכאן החשיבות שבפנייה לעורך דין פלילי מקצועי ומנוסה, לשם ייעוץ וייצוג במהלך המשפט, ולמעשה גם לפניו ואחריו.

לפני שהוגש כתב אישום, יכול עורך דין פלילי לסייע לחשוד בייעוץ לפני חקירתו במשטרה, בהליכי מעצר, ואף בסגירת התיק בהסדר עם התביעה, או בהתאם לעילות המנויות בחוק.

לאחר הגשת כתב אישום ובמהלך המשפט, ביכולתו של עורך דין פלילי לסייע לנאשם במספר דרכים – בין אם בניהול הליך משפטי וזיכוי הנאשם בדין, בין אם בהפחתת עונשו של נאשם, ובין אם בהפחתת חומרת המעשים המיוחסים לנאשם (למשל בהמרת עבירה בכתב האישום לעבירה בעלת חומרה פחותה יותר).

לאחר סיום המשפט ומתן פסק הדין, עורך דין פלילי יכול לסייע בהתמודדות מול גורמים כמו קצין מבחן, הפסיכיאטר המחוזי, או הממונה על עבודות השירות, שלעתים גזר הדין ותוצאות המשפט יהיו תלויים בחוות דעתם.

בפורטל קרימינלי ניתן למצוא עורך דין פלילי בכל אזורי הארץ, וכן בהתאם לתחום המומחיות הנדרש (עבירות רכוש, תעבורה, אלימות וכו').

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

במשרד הרווחה והשירותים החברתיים קיים בכל מחוז במדינת ישראל שירות מבחן, ושירות מבחן לנוער (שתפקידו יוסבר בנפרד). שירות המבחן מורכב מעובדים סוציאליים שעוברים גם הכשרה מיוחדת. תפקידו של שירות המבחן הוא לתת לבתי המשפט השונים חוות דעת על אישיותם, תפקודם והתאמתם של נאשמים, ושל עצורים לחלופות מעצר או עונשים טיפוליים. למעשה, קציני שירות המבחן משמשים בתור "זרוע ארוכה" של בתי המשפט, שכן לשופטים אין אפשרות באמת להכיר לעומק את הנאשמים או העצורים הנדונים בפניהם.

כך למשל, קציני מבחן מעניקים חוות דעת מיוחדות לבתי משפט, לקראת הטלת עונש. במסגרת חוות דעת במקרים כאלו, תפקידו של קצין המבחן הוא לסקור את מצבו האישי של הנאשם, ולהמליץ על טיב העונש הראוי לו (בין אם עונש מאסר או עונש שיקומי באמצעות עבודות שירות או שירות לתועלת הציבור). יוער כי שירות המבחן עושה מלאכת קודש, וקציני מבחן עובדים ימים כלילות נאמנה, וכל זאת, על מנת לתת שירות טוב לאזרח.

ככל שמדובר בקטינים, ובמידה ונקבע כי ביצועו את העבירה המיוחסת להם, יש חובה כי יינתן בעניינם תסקיר של שירות המבחן לנוער.

בנוסף, במקרה בו ישנה עתירה מצד התביעה לעונש מאסר, יש חובה לקבל תסקיר שירות המבחן במידה והעבירה בוצעה על ידי נאשם שהיה מתחת לגיל 21 במועד ביצוע העבירה.

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי

בין העונשים שיכול להטיל בית המשפט בעבירות פליליות, הוא לחייב את הנאשם בביצוע עבודות לתועלת הציבור. אין מדובר "בעבודות שירות" שמהוות למעשה "תחליף" למאסר בפועל, אלא בעבודות שנעשות במשך תקופה מסוימת, בשעות מסוימות, כאשר כל תכליתן היא להעניק ולסייע לקהילה. מדובר למעשה בעונש חינוכי שמוטל על נאשמים בהליך הפלילי. מדובר כמובן בעונש שמוגבל בזמן אותו יקבע בית המשפט.

סעיף 71א לחוק העונשין, מקנה לבית המשפט את הסמכות להטיל על נאשם עונש של שירות לתועלת הציבור, במקרים שבהם לא אמור להיות מוטל מאסר בפועל על הנאשם. כמו כן, כדי שבית המשפט יורה על ביצוע עבודות לתועלת הציבור, יש צורך בחוות דעת של שירות המבחן, שתפקידו גם למצוא לנאשם מקום שבו יבצע את העבודות הללו.

במקרים שבהם הנאשם לא ממלא אחר צו השירות לתועלת הציבור, ניתן להפקיע את העבודות, ואז בית המשפט יכול להטיל עונש אחר על הנאשם, לרבות עונש מאסר בפועל.

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי