קטינים במסגרת ההליך הפלילי
כמו כל סוגי האוכלוסיות גם קטינים ובני נוער מסתבכים בביצוען של עבירות פליליות, עם זאת מאחר ומדובר באוכלוסייה מיוחדת בעלת מאפיינים ספציפיים כמו חוסר בשלות מנטלית ופזיזות באופן קבלת ההחלטות, ההליך הפלילי בעניינם הוא מעט שונה ומותאם להם. מדובר בהליך סלחני ומקל יותר המבוסס על עקרונות של שיקום. במאמר הקרוב נפרט אודות ההליך הפלילי בעניינם של קטינים
גיל הקטינות
ראשית, גיל האחריות הפלילית הינו 12. כלומר לא ניתן להאשים במסגרת הליך פלילי ילד בן פחות מ-12 שנים שביצע עבירה פלילית כלשהי. עניין זה מקורו בהנחה שמגיל 12 לערך מתגבשת המודעות למעשים הפליליים ולפני כן הילד אינו בוגר דיו בכדי להבין את חומרת מעשיו ואת ההשלכות של ההליך הפלילי, ועל כן החוק מתייחס אליו בדומה לפסול דין. הגבול העליון בו נער נחשב לקטין הינו 18, מעל לגיל זה החשוד/נאשם נחשב לבגיר על כל המשתמע מכך. בנוסף במקרים בהם הקטין מתחת לגיל 13 ישנה חובה להתייעץ עם קצין המבחן לנוער בטרם יוגש כנגדו כתב אישום. כמו כן, חוק הנוער קובע כי כתב אישום כנגד קטין לא יוגש לאחר שעברה שנה ממועד ביצוע העבירה, ובמידה ורוצים לעשות זאת לאחר שחלפה שנה יש צורך באישור מיוחד מהיועץ המשפטי לממשלה לשם כך.
מדוע קטינים זכאים ליחס שונה במסגרתו של ההליך הפלילי?
חוק העונשין תשל"ז-1977 מתייחס לכולם ללא הבחנה בין קטינים לבגירים, יחד עם זאת קטינים הנחשדים בביצוע של עבירה פלילית כלשהי, יהיו זכאים לזכויות נוספות מעבר לאלו של בגירים במסגרתו של ההליך הפלילי. הסיבה לכך נעוצה בהבנה של המחוקק שהקטין הוא עדיין ילד/נער והוא לא מסוגל להתמודד עם סיטואציות מורכבות ומלחיצות כמו חקירה משטרתית ומעצר באותו האופן שאדם בוגר היה עושה זאת. מעבר לכך, אין אנו חיים לבדנו בעולם ומדינת ישראל מעצבת את עולמה המשפטי גם בהתאם לשאר מדינות העולם או לפחות אלו השייכות לעולם המערבי והדמוקרטי, בהתאם לכך מדינת ישראל חתומה על אמנת זכויות הילד הבינלאומית אשר קובעת שטובת הילד צריכה תמיד להילקח בחשבון ולאורכו של כל ההליך הפלילי.
שני החוקים העיקריים אשר מסדירים את סוגיית הקטינים בישראל הם חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 וחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971. חוקים אלה נחקקו לאור העיקרון של טובת הילד והנער והעקרונות הללו משמשים כעוגנים באותם חוקים אשר מבטיחים כי כבוד הילד, שיקומו, הטיפול בו והאפשרות שלו להשתלב שוב בחברה יילקחו בחשבון בכל הליך שינקט כנגדו. כפועל יוצא מכך על קטינים יושתו עונשים מקלים יותר ברוב המקרים מאשר על בגירים שעברו את אותן עבירות עם מערך נסיבות דומה.
הזכויות המיוחדות של הקטין
במהלך החקירה המשטרתית: החוק קובע כי קטין החשוד בפלילים לא ייחקר בתחנת המשטרה בשעות הלילה למעט מספר סייגים הקבועים בחוק. כמו כן, על החוקר להודיע לקטין על זכותו להיוועץ בעורך דין פלילי ביחידות, ובמידה והוא זכאי לכך גם על זכותו לקבל סיוע מעורך דין של הסנגוריה הציבורית, כמו כן לקטין זכות לנוכחות של הורה או קרוב משפחה אחר במהלך החקירה המשטרתית. עוד על הקצין מוטלת החובה להודיע לעורך דינו ולהוריו של הקטין על כך שהוא נחקר, כאשר אי מסירת הודעה כאמור בשל קושי לאתרם תתועד בכתב. עם זאת, קצין משטרה יכול בהחלטה מנומקת בכתב למנוע את נוכחותו של הורה של הקטין או קרוב אחר, במידה והוא סבור ונוכחות כזו תפגע בהליכי החקירה.
הזכות לסודיות: דיונים בעניינם של קטינים יתנהלו בדלתיים סגורות, ומלבד הצדדים עצמם אף אדם אינו רשאי להיכנס לדיונים אלו, אלא בהחלטה מפורשת וברשותו של בית המשפט. כמו כן לא ניתן יהיה לפרסם את שמו או את תמונתו של קטין שנחשד בביצוע עבירה פלילית בתקשורת.
בנוסף, לכל קטין ישנה הזכות להביע את עמדתו בנוגע להחלטה משפטית שצריכה להתקבל לגביו. למשל החלטה להוציא אותו מהבית לפנימייה, מעון נעול או מאסר. בית המשפט יקשיב לעמדתו של הקטין ויתחשב בה, אך הוא אינו מחויב לה.
דיון מעצר חייב שיתקיים בנוכחות הוריו או מי מבני משפחתו של הקטין. במידה ולא התייצב אחד מבני משפחתו של הקטין לדיון, בית המשפט יוכל להאריך את מעצרו של הקטין בפעם הראשונה ב - 24 שעות בלבד.
בית המשפט לנוער
בית המשפט לנוער הוא בית משפט מיוחד שהוקם למען שפיטה של קטינים והשופטים בו הם מומחים בניהול תיקים של קטינים. השוני בין בית המשפט לנוער לבתי המשפט אחרים נובע בעיקר משיקולי הענישה אשר שונים לגמרי זה מזה, בעוד שבבתי המשפט הרגילים הדגש הוא על שיקולי ענישה של גמול והרתעה, בבתי המשפט לנוער הקו המנחה את השופטים הוא שיקולי שיקום והאפשרות שהנער העבריין יהפוך בסופו של דבר לאדם נורמטיבי ומתפקד, שכן על פי מחקרים וניסיון העבר לקטינים עבריינים סיכוי גבוה יותר לשוב למוטב מעבריינים בוגרים. עונש של מאסר בפועל למשל הינו האופציה האחרונה בבית המשפט לנוער והשופטים משיתים אותו על נאשמים רק במקרים החמורים והחריגים, בנוסף לכך, בית המשפט לנוער לעולם לא ירשיע ויגזור דינו של קטין מבלי לקבל קודם תסקיר של שירות המבחן לנוער, תסקיר אשר מכיל בין היתר המלצה טיפולית ו/או המלצה עונשית.
לסיכום
הליכי החקירה והשפיטה של קטינים בישראל שונים באופן מהותי מאלו של הבגירים, שוני זה בא לידי ביטוי בהקלות שניתנות לקטינים וההעדפה של שיקולי שיקום במהלך גזירת דינם מתוך רצון לשקמם כדי שאלו יהפכו לבגירים נורמטיביים ומתפקדים ולא ישובו לעסוק בחיי הפשע. טיפול בנאשמים קטינים הוא דבר מורכב אשר דורש ניסיון רב של עורך הדין בייצוג קטינים. ועל כן במידה וקטין דרוש לחקירה משטרתית עליו לפנות לעורך דין פלילי אשר מתמחה בעבירות נוער.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני.
