מילון מונחים פלילי
תוצאות חיפוש עבור "חקירת משטרה"
כל אדם רשאי להגיש תלונה ועל המשטרה לפתוח בחקירת התלונה, אלא במקרים מסוימים, בעבירות "קלות" (שהעונש עליהן נמוך משלוש שנות מאסר) יכולה המשטרה להחליט שלא לפתוח בחקירה אם אין בה עניין לציבור. עם הגשת התלונה, יימסר למתלונן אישור בכתב על הגשת התלונה ומספרה, אשר ישמש אותו למעקב אחר התלונה בהמשך. לנפגע עבירת מין או אלימות חמורה (בלבד) יש זכות להביא עמו מלווה לחקירה.
במקרים מסוימים, המשטרה רשאית לפתוח בחקירה ביוזמתה, כאשר יש חשד שבוצע או שעומד להתבצע מעשה פלילי. יש גופים נוספים שמנויים בחוק כמו הרשות לנייירות ערך, רשויות ביטחון ולרשויות מקומיות (חריגות בנייה) שיכולות לפתוח בחקירה מיוזמתן.
סמכויות החקירה כוללות גם סמכויות נלוות כגון סמכות חיפוש וסמכות מעצר.
עם סיום החקירה התיק מועבר לגוף התובע - התביעה המשטרתית/ הפרקליטות, ואלה מחליטים אם להגיש כתב אישום או לחלופין לסגור את התיק.
יצוין כי במקרים קלים, עבירות של חטא עוון, לרוב יועבר תיק החקירה לתובע משטרתי, ובעבירות פשע יועבר לפרקליטות.
היה והגוף המוסמך החליט לסגור התיק, עליו לבחור באחת מן העילות הקבועות בחוק:
1. חוסר אשמה- החקירה לא העלתה אשמה פלילית.
2. חוסר ראיות- החקירה מוצתה, אך לא הצליחו לגבש חומר ראיות מספק לשם הגשת תביעה.
3. חוסר עניין לציבור (משיקולי יעילות מחליטים שלא להגיש כתב אישום, במיוחד כאשר המדובר במעידה חד פעמית או שהמדובר בעבירה קלה).
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי
זכות ההיוועצות עם עורך דין היא זכות יסוד. ברע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי (הלכת יששכרוב) נקבע כי זכות ההיוועצות בעלת מעמד חוקתי (מתוקף חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו) ובפסה"ד אף הרחיבו את זכות ההיוועצות גם למי שעוכב (לא רק למי שנעצר).
כל אדם שזומן או נלקח לחקירת משטרה והוא נחקר תחת אזהרה יש לו הזכות להיוועץ עם עורך דין פלילי. החשיבות של היוועצות עם עורך דין פלילי נעוצה בכך שלמשטרה יש את הרצון הבלתי מתפשר לסגור תיקים והם לא יהססו לעשות שימוש בכל מיני תרגילי חקירה על מנת להוציא מן הנחקר הודאה או מידע העלול להפליל אותו.
חשוב מאוד לדעת כי בתי המשפט יעדיפו את הגרסה הראשונית שמסר עד או חשוד וככלל, הגרסה הראשונית תובא במהלך החקירה בתחנת המשטרה.
על כן, היוועצות עם עורך דין פלילי חשוב שתתבצע לפני החקירה (או בתרחיש הכי גרוע, במהלכה) שכן יש בה כדי לחרוץ את גורל התיק. ככל שההיוועצות תיעשה בשלבים מוקדמים יותר כך יגדל הסיכוי למנוע הגשת כתב אישום וסגירת התיק. במקרים בהם החשוד לא מקבל ייעוץ משפטי ראוי הוא לא ידע כיצד להתנהל באופן מיטבי במסגרת החקירה והסיכויים כי יוגש נגדו כתב אישום הולכים וגדלים עם התקדמות החקירה.
בהרבה מקרים המשטרה שוכחת להעמיד את העד או החשוד על זכותו להיוועץ עם עורך דין ורק לאחר השלמת פעולות חקירה ולאחר שהעד הפך לחשוד ונעצר, מודיעים לו בדבר זכותו להיוועץ עם עורך דין. לכן, חשוב לזכור שבמידה וזומנת לחקירה כעד או כחשוד עליך לבקש בבירור ובאופן מיידי להיפגש עם עורך דין פלילי. גם אם החוקר ינסה בדרכים מתוחכמות להוציא ממך מידע, אל תשיב ואל תמסור פרטים. כל דבר שתאמר או תעשה עלול לשמש כראיה נגדך.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי
עבירת בידוי ראית מהווה עבירה משלימה לעבירת עדות שקר ולעבירת ההדחה בעדות. העבירה מתייחסת הן לעצם יצירתה של הראיה הבדויה והן לעצם השימוש בה, במסגרת הליך שיפוטי או בחקירת משטרה.
עבירת בידוי ראיות נחשבת לעבירה חמורה ביותר שכן היא מקשה על אפשרותו של בית המשפט להגיע לחקר האמת וכפועל יוצא מכך פוגעת באמון הציבור במערכת המשפט כולה. תיק פלילי יכול לקום או ליפול עקב הימצאותה או אי הימצאותה של ראיה מסוימת בזירת הפשע, ועל כן עבירה זו קורצת להרבה אנשים אשר חוששים מהשלכותיו של ההליך הפלילי.
סעיף 238 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, עוסק בעבירה זו. עבירה זו היא אינה תוצאתית, כך שאין זה משנה האם נקבעו ממצאים עובדתיים על בסיס אותה ראיה שנבדתה או האם ניתנה החלטה שיפוטית מסוימת בהסתמך עליה.
עבירה זו דורשת מודעות להתנהגות ולנסיבות ודי בכוונה הפלילית בלבד על מנת להרשיע בגין עבירה זו.