תקיפת חסר ישע
החוק בישראל אוסר ובצדק על אלימות, וקובע לשם כך מספר רב של עבירות תקיפה או אלימות שחלקן חמורות מאוד וחלקן חמורות פחות. בין העבירות החמורות, שנלווה להן גם פגם מוסרי כבד, היא עבירה של תקיפת קטין או חסר ישע. מהי עבירה זו? כיצד היא מוגדרת? על כך במאמר הבא.
מהי עבירת התקיפה?
תקיפה מוגדרת בתור אלימות, נגיעה, דחיפה או כל הפעלת כוח כלפי אדם אחר, וכן גם הפעלת חום או אור או זרם חשמלי, או גז וריח וכל דבר שיכול לגרום לאי נעימות לצד השני. כמו כן, כדי לגבש עבירת תקיפה, יש להראות כי האלימות או הפעלת הכוח נעשתה ללא הסכמת הצד השני. ההגדרה לשאלה "מהי תקיפה" מצויה בסעיף 378 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק").
עבירת התקיפה הקלאסית היא תקיפה "סתם" כלומר תקיפה של אדם אחר מבלי לגרום לו לפגע או לחבלה גופנית. כמו לדוגמא: דחיפה קלה או מכה קלה וכיו"ב. תקיפה "סתם" היא עבירה הקבועה בחוק בסעיף 379. מדובר בעבירה פלילית שדינה שתי שנות מאסר. מנגד, תקיפה יכולה גם לגרום לחבלה, כמו לדוגמא: תקיפה שמביאה לפציעה, לפציעה חמורה, או אף לנזק גופני קבוע. כל תקיפה שלמעשה גורמת חבלה לאדם אחר, היא עבירה לפי סעיף 380 לחוק, שהיא באופן טבעי עבירה חמורה יותר, בת שלוש שנות מאסר.
החוק קובע עוד מספר תתי עבירות שמוגדרות בתור עבירות אלימות חמורות, כמו לדוגמא: תקיפה נגד אדם אחר בכוונה לבצע פשע (למשל: שוד), תקיפה שנעשית כדי לגנוב מאדם אחר, או תקיפה שנעשית לצורך התנגדות למעצר או להכשלת מעצר, אפילו אם מדובר במעצר של אדם אחר (למשל: אח שתוקף שוטר כדי למנוע את מעצר אחיו). בנוסף, גם תקיפה שנעשית בצוותא, כלומר ע"י מספר אנשים היא עבירת תקיפה "חמורה". כל העבירות הללו, הן עבירות תקיפה שמוגדרות בתור עבירות שדינן שלוש שנות מאסר.
עוד עבירת תקיפה שמוגדרת בתור עבירה חמורה, היא תקיפה של בן זוג או ילד, דהיינו ילדו של התוקף בין אם הוא ביולוגי או בין אם הוא מאומץ. סעיף 382 קובע מספר נסיבות מחמירות של עבירת התקיפה, שביניהן היא תקיפת בן משפחה. העונש על תקיפה סתם של בן זוג או ילד, עומד על כפל העונש, דהיינו ארבע שנות מאסר. העונש על תקיפה שגרמה חבלה, גם הוא כפל העונש, כלומר מאסר של 6 שנים.
מהי תקיפת קטין חסר ישע?
לגבי תקיפה של קטינים וחסרי ישע (שהם למעשה אותה קטגוריה), ישנה הוראה חוקית נפרדת, בסעיף 368א לחוק. ראשית, ההגדרה לחסר ישע היא אדם שמחמת גילו או מחמת מחלה או הגבלה גופנית או נפשית או בשל ליקוי שכלי, לא יכול לדאוג לצרכיו, לרבות צרכי המחייה. קטין מוגדר בתור מי שגילו פחות מ- 18.
החוק קובע איסור על תקיפה של קטין ושל חסר ישע. התפיסה היא שאדם חסר ישע הוא אדם שלא יכול למעשה להגן על עצמו, שהרי הוא גם לא יכול לדאוג לצרכיו הבסיסיים. באופן דומה, התפיסה רואה גם בקטין בתור מי שלא יכול להגן על עצמו, בוודאי כאשר הוא מותקף ע"י אדם מבוגר, וקל וחומר אדם מבוגר שאחראי עליו (כמו הורה, או הורה במשפחה אומנת או הורה מאמץ או אדם שאמור לדאוג לצרכיו בנקודת זמן מסוימת). לכן, לעבירות מסוג זה פגם מוסרי מובהק ובהתאמה היא מוגדרת בתור עבירה חמורה.
סעיף 368ב לחוק קובע כי מי שתוקף חסר ישע או קטין, וגורם לו חבלה (דהיינו לנזק גופני) דינו מאסר של חמש שנים. אם התקיפה נעשית ע"י מי שאחראי על הקטין או על חסר הישע (למשל- אפוטרופוס, הורה ועוד) דינו חמור יותר, קרי: שבע שנות מאסר. אם נגרמה לקטין או לחסר ישע חבלה חמורה, כלומר: חבלה נפשית או חבלה פיזית (למשל פציעה שגרמה לנכות) העונש עומד על שבע שנות מאסר, ואם העבירה נעשתה ע"י אדם שאחראי על הקטין או חסר הישע, העונש עומד על תשע שנות מאסר.
החוק גם קובע בסעיף 368ג איסור על התעללות בקטין או חסר ישע. התעללות היא כל מעשה הכולל פגיעה גופנית נפשית או אף מינית. התעללות יכולה גם להיות חד פעמים ולא חייבת להתבצע בפרק זמן של תקופה מסוימת. העונש על התעללות בקטין או חסר ישע עומד על שבע שנות מאסר, ואם היא נעשית ע"י אחראי, העונש עומד על 9 שנות מאסר.
האם יש חובה לדווח על התעללות או פגיעה בקטין או חסר ישע?
התשובה היא בחיוב, החוק קובע כי אם יש לכל אדם יסוד סביר לחשד, שמא מתרחשת פגיעה או התעללות בקטין או בחסר ישע, בין אם ע"י הורה או אחראי או כל אדם אחר, מוטלת עליו חובה להודיע על כך למשטרה. מי שלא פעול בהתאם, עשוי לעמוד בפני מאסר של שלושה חודשים.
